6,080
עריכות
←חשיבות הפצת מעיינות חסידות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד תורת החסידות]] | [[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד תורת החסידות]] | ||
'''הפצת המעיינות''' הוא מושג בסיסי ב[[חסידות חב"ד]], לפיו בהפצת ו[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] תלויה ביאת [[הגאולה]]. | '''הפצת המעיינות''' הוא מושג בסיסי ב[[חסידות חב"ד]], לפיו בהפצת ו[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] תלויה ביאת [[הגאולה]], לפי הבטחת [[המשיח]] ל[[בעל שם טוב]]. | ||
==המקור== | ==המקור== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ענין זה הוסבר על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג עמ' שכו.}}, שכאשר ניגש אליו הרב [[פנחס מקוריץ]] שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא הייתה דעתו נוחה מכך, [[אדמו"ר הזקן]] אמר לו שעדיף שיהיה כך והסביר זאת על ידי [[משל]] מבן [[מלך]] שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא ה[[מלך]] מצא תרופה אך בכדי להכין תרופה זו היה צורך ביהלום היקר הנמצא בכתרו של המלך, לשחוק אותו ולהכניס לתוך פיו של בנו ובלבד שטיפה אחת תיכנס לתוך פיו והוא ינצל, וכמו שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך [[הקב"ה]] מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות. | ענין זה הוסבר על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג עמ' שכו.}}, שכאשר ניגש אליו הרב [[פנחס מקוריץ]] שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא הייתה דעתו נוחה מכך, [[אדמו"ר הזקן]] אמר לו שעדיף שיהיה כך והסביר זאת על ידי [[משל]] מבן [[מלך]] שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא ה[[מלך]] מצא תרופה אך בכדי להכין תרופה זו היה צורך ביהלום היקר הנמצא בכתרו של המלך, לשחוק אותו ולהכניס לתוך פיו של בנו ובלבד שטיפה אחת תיכנס לתוך פיו והוא ינצל, וכמו שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך [[הקב"ה]] מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות. | ||
ובכך בעצם ביטל [[אדמו"ר הזקן]] קטרוג שהיה כבר בזמן [[המגיד ממעזריטש|המגיד]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.}}. | ובכך בעצם ביטל [[אדמו"ר הזקן]] קטרוג שהיה כבר בזמן [[המגיד ממעזריטש|המגיד]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1rmtCL4kSm-sGQfpVqtUur_VdDv9gWZjE/view לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.]}}. | ||
==המיוחד שבחסידות== | ==המיוחד שבחסידות== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
לכאורה היה ניתן לשאול{{הערה|לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.}} - אם לימוד [[תורת החסידות]] הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא [[חסידות]] הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי? | לכאורה היה ניתן לשאול{{הערה|לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.}} - אם לימוד [[תורת החסידות]] הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא [[חסידות]] הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי? | ||
בכדי לענות על כך, הרבי | בכדי לענות על כך, [[הרבי]] מקדים שתופעות רבות הקיימות בחולי ורפואת הגוף קיימות גם בחולי ורפואת הנפש{{הערה|שמונה פרקים לרמב"ם פ"ג, הל' דעות פ"ב ה"א.}} ובמילא ניתן ללמוד מאחד לשני. | ||
בחולי הגוף, מחלה היא שחסר או לקוי חלק מהגוף, אבל ישנה מחלה (ל"ע) שלא חסר דבר מהגוף אלא יש גידול ותוספת על הגוף שלעיתים חמור יותר מכשחסר דבר בגוף{{הערה|עד כדי כך שלא רוצים לקרוא למחלה זו בשם.}}, כשם שמחלה זו שונה משאר המחלות כך גם תרופתה שונה, הדרך לרפאות את האדם במצב כזה הוא להרוס את החלק הנוסף אל הגוף. הרפואה למחלה זו הומצאה לפני מספר דורות ועדיין נמשך המחקר אודות השימוש בתרופה. | בחולי הגוף, מחלה היא שחסר או לקוי חלק מהגוף, אבל ישנה מחלה (ל"ע) שלא חסר דבר מהגוף אלא יש גידול ותוספת על הגוף שלעיתים חמור יותר מכשחסר דבר בגוף{{הערה|עד כדי כך שלא רוצים לקרוא למחלה זו בשם.}}, כשם שמחלה זו שונה משאר המחלות כך גם תרופתה שונה, הדרך לרפאות את האדם במצב כזה הוא להרוס את החלק הנוסף אל הגוף. הרפואה למחלה זו הומצאה לפני מספר דורות ועדיין נמשך המחקר אודות השימוש בתרופה. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
הרבי השיב להם ראשית, שבנוגע לשאלה הראשונה צריך לשאול את החסידויות השונות מדוע אין עוסקים הם בכך. הרבי הוסיף שמפני שלמגיד היו תלמידים רבים, וכל אחד קיבל מתורתו בקו שונה. אדמו"ר הזקן לקח באופן של הרחבה והפצה ושאר תלמידי המגיד אמנם אכן לקחו באופן של העמקה, אך לא באופן של הרחבה וכיון שהם לא "לקחו" זאת בצורה של הרחבה – אין באפשרות הדורות הבאים להפיצם. | הרבי השיב להם ראשית, שבנוגע לשאלה הראשונה צריך לשאול את החסידויות השונות מדוע אין עוסקים הם בכך. הרבי הוסיף שמפני שלמגיד היו תלמידים רבים, וכל אחד קיבל מתורתו בקו שונה. אדמו"ר הזקן לקח באופן של הרחבה והפצה ושאר תלמידי המגיד אמנם אכן לקחו באופן של העמקה, אך לא באופן של הרחבה וכיון שהם לא "לקחו" זאת בצורה של הרחבה – אין באפשרות הדורות הבאים להפיצם. | ||
הרבי מביא דוגמא לכך על דרך ההבדל בין אדם שעוסק בגמרא ופירושים שונים, שהוא אכן לומד בעמקה, אך מצטמצם בתחום הפשט. אך הלימוד בפירוש התוספות באופן של קושיא ותירוץ, ראיות וכו' - באופן של הרחבה. אך הרבי מבהיר שאין ספק עם זאת שגם התוספות וגם הרש"י לומדים בצורה הטובה ביותר{{ | הרבי מביא דוגמא לכך על דרך ההבדל בין אדם שעוסק בגמרא ופירושים שונים, שהוא אכן לומד בעמקה, אך מצטמצם בתחום הפשט. אך הלימוד בפירוש התוספות באופן של קושיא ותירוץ, ראיות וכו' - באופן של הרחבה. אך הרבי מבהיר שאין ספק עם זאת שגם התוספות וגם הרש"י לומדים בצורה הטובה ביותר {{הערת שוליים|שיחות קודש תשכ''ז מהדורת תשנ''ד עמ' 492}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* סיפור מרתק על התקרבות בחורים מישיבת קול תורה לחסידות ע"י הרב [[יוסף צבי סגל ]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 684 (מתאריך ער"ה תשנ"ו) גרסה נוספת, מאוחרת, מתוקנת ומפורטת יותר: בגיליון 1886{{הערה|ועיין עוד בערך הרב [[ברוך דב לשס]] בעניין זה}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||