יצחק אלפסי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים: הגהה) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלפסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ד"ר יצחק אלפסי]] | [[קובץ:אלפסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ד"ר יצחק אלפסי]] | ||
דוקטור '''יצחק אלפסי''' (יליד שנת [[תר"צ]]) הוא רב בית הכנסת 'קוממיות אברהם' ב[[תל אביב]], העוסק כהיסטוריון וחוקר של תולדות [[תנועת החסידות]]. הוציא לאור קרוב למאה ספרים העוסקים בשושלות השונות של אדמו"ר פולין, ליטא והונגריה, ובתולדות ההתיישבות היהודית ב[[ארץ ישראל]]. עבודותיו המחקריות בתחום זה זיכו אותו בתואר "חוקר החסידות". | דוקטור '''יצחק אלפסי''' (יליד שנת [[תר"צ]]) הוא רב [[בית הכנסת]] 'קוממיות אברהם' ב[[תל אביב]], העוסק כהיסטוריון וחוקר של תולדות [[תנועת החסידות]]. הוציא לאור קרוב למאה ספרים העוסקים בשושלות השונות של אדמו"ר פולין, [[ליטא]] והונגריה, ובתולדות ההתיישבות היהודית ב[[ארץ ישראל]]. עבודותיו המחקריות בתחום זה זיכו אותו בתואר "חוקר החסידות". | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' תשרי]] [[תר"צ]] למשפחה של חסידי גור, להוריו בלה חוה וישראל אלפסי, שהיו מחלוצי התעשייה התל | נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' תשרי]] [[תר"צ]] למשפחה של חסידי [[גור]], להוריו בלה חוה וישראל אלפסי, שהיו מחלוצי התעשייה התל אביבית. | ||
בשנת [[תשט"ז]] | בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו עדינה לבית משפחת מנחם אשר ברטלר, מחשובי חסידי ויז'ניץ שהיה ממקימי קריית ויז'ניץ ב[[בני ברק]], והתיישב ב[[תל אביב]] בסמיכות לבית הוריו. | ||
לאחר שהשתלם בלימודיו בחקר תולדות תנועת החסידות{{הערה|עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "החסידות וההתעוררות הלאומית".}}, | לאחר שהשתלם בלימודיו בחקר תולדות תנועת החסידות{{הערה|עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "החסידות וההתעוררות הלאומית".}}, התקבל כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת "השחר". לאחר פטירתו של הרב [[שלמה גורן]], החל לכהן תחתיו כרב [[בית הכנסת]] "קוממיות אברהם". | ||
בשנת [[תשס"ד]] קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית, וכן את תואר יקיר העיר [[תל אביב]]. | בשנת [[תשס"ד]] קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית, וכן את תואר יקיר העיר [[תל אביב]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
את כל ספריו כתב בכתב יד ללא סיוע חיצוני, וזכה במהלך עבודתו בפרסים יוקרתיים על מחקריו. | את כל ספריו כתב בכתב יד ללא סיוע חיצוני, וזכה במהלך עבודתו בפרסים יוקרתיים על מחקריו. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
מספר פעמים זכה שהרבי יכתוב הערות ותיקונים על דברים שכתב בספרים שהוציא לאור. | מספר פעמים זכה שהרבי יכתוב הערות ותיקונים על דברים שכתב בספרים שהוציא לאור. | ||
בשנת [[תשל"ט]] כתב לרבי מכתב משותף יחד עם תלמידיו בחוג לחסידות באוניברסיטת בר אילן, ובראשו כתב "דוקטור יצחק אלפסי". הרבי מחק את התואר 'דוקטור', וכתב במקומו "הרב"{{הערה|טרקליני החסידות מאת המחבר יצחק אלפסי, בערך העוסק בתולדות [[הרבי]].}}. זמן קצר לאחר מכן קיבל אלפסי מבלי שביקש הסמכה להוראה | בשנת [[תשל"ט]] כתב לרבי מכתב משותף יחד עם תלמידיו בחוג לחסידות באוניברסיטת בר אילן, ובראשו כתב "דוקטור יצחק אלפסי". הרבי מחק את התואר 'דוקטור', וכתב במקומו "הרב"{{הערה|טרקליני החסידות מאת המחבר יצחק אלפסי, בערך העוסק בתולדות [[הרבי]].}}. זמן קצר לאחר מכן קיבל אלפסי מבלי שביקש הסמכה להוראה. | ||
בשנת [[תשס"ט]] הוציא לאור את ספרו 'המאירים לארץ' הסוקר את תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד. | בשנת [[תשס"ט]] הוציא לאור את ספרו 'המאירים לארץ' הסוקר את תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד. | ||
| שורה 34: | שורה 33: | ||
===ביטויי הערכה על הרבי=== | ===ביטויי הערכה על הרבי=== | ||
*{{ציטוטון|אני אומר בצורה ברורה: הרבי הוא דמות חד פעמית בהיסטוריה היהודית כולה!}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53843 בחגיגה השנתית לציון 108 שנה להולדת הרבי].}}. | *{{ציטוטון|אני אומר בצורה ברורה: הרבי הוא דמות חד פעמית בהיסטוריה היהודית כולה!}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53843 בחגיגה השנתית לציון 108 שנה להולדת הרבי].}}. | ||
*{{ציטוטון|גדול מקדשי השם בדורנו, בכל אתר ואתר, | *{{ציטוטון|גדול מקדשי השם בדורנו, בכל אתר ואתר, ב[[מסירות נפש]] שאין למעלה ממנה}}{{הערה|שם=מאמר הערכה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394604 מתוך מאמר הערכה על הרבי].}}. | ||
*{{ציטוטון|כל מי שבא במחיצתו של רבנו, מקרוב או מרחוק, נשבה בקסם אישיותו הזכה והמרשימה}}{{הערה|שם=מאמר הערכה}}. | *{{ציטוטון|כל מי שבא במחיצתו של רבנו, מקרוב או מרחוק, נשבה בקסם אישיותו הזכה והמרשימה}}{{הערה|שם=מאמר הערכה}}. | ||
*{{ציטוטון|אין להגדירו במושגים אנושיים, אלא בדמות של "עיר וקדיש מן שמיא נחית", של דמות חד-פעמית מעל ומעבר להבנה האנושית}}{{הערה|שם=מאמר הערכה}}. | *{{ציטוטון|אין להגדירו במושגים אנושיים, אלא בדמות של "עיר וקדיש מן שמיא נחית", של דמות חד-פעמית מעל ומעבר להבנה האנושית}}{{הערה|שם=מאמר הערכה}}. | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
ספריו הרבים זכו לתהודה עולמית, והם כוללים למעלה ממאה כותרים. להלן רשימה חלקית של חיבוריו העיקריים: | ספריו הרבים זכו לתהודה עולמית, והם כוללים למעלה ממאה כותרים. להלן רשימה חלקית של חיבוריו העיקריים: | ||
* '''המאירים לארץ - תולדת שבעת [[אדמו"ר]]י חסידות חב"ד''', [[כפר חב"ד]], תשס"ט. | * '''המאירים לארץ - תולדת שבעת [[אדמו"ר]]י [[חסידות חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]], תשס"ט. | ||
* '''טרקליני החסידות''' - אנציקלופדיה מקיפה לתולדות תנועת החסידות (ב' כרכים), תשע"ג. | * '''טרקליני החסידות''' - אנציקלופדיה מקיפה לתולדות תנועת החסידות (ב' כרכים), תשע"ג. | ||
* החסידות ושיבת ציון - יחסה של החסידות ל[[ציונות|תנועה הציונית]] ולעליה ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ספר זה מתבסס על עבודת הדוקטור שלו.}}. | * החסידות ושיבת ציון - יחסה של החסידות ל[[ציונות|תנועה הציונית]] ולעליה ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ספר זה מתבסס על עבודת הדוקטור שלו.}}. | ||
| שורה 49: | שורה 48: | ||
* ממלכת החכמה - תולדות בית ראפשיץ-דז'יקוב, הוצאת כרמל. | * ממלכת החכמה - תולדות בית ראפשיץ-דז'יקוב, הוצאת כרמל. | ||
* תולדות יעקב יוסף - על רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה וצאצאיו, הוצאת מכון תלפיות. | * תולדות יעקב יוסף - על רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה וצאצאיו, הוצאת מכון תלפיות. | ||
* תורת החסידות - תולדות, דברי תורה והגות של אלף ושש מאות אישי החסידות, הוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | * [[תורת החסידות]] - תולדות, דברי תורה והגות של אלף ושש מאות אישי החסידות, הוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | ||
* תפארת שבמלכות - בית קוסוב-ויז'ניץ, הוצאת אריאל. | * תפארת שבמלכות - בית קוסוב-ויז'ניץ, הוצאת אריאל. | ||
* תפארת שבתפארת - תולדות חסידות גור לדורותיה, הוצאת סיני. | * תפארת שבתפארת - תולדות חסידות [[גור]] לדורותיה, הוצאת סיני. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394604 מהקדמונים לא קם כמוהו]''' - מאמר הערכה על הרבי מעטו של אלפסי - אתר בית חב"ד | *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394604 מהקדמונים לא קם כמוהו]''' - מאמר הערכה על הרבי מעטו של אלפסי - אתר בית חב"ד | ||
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/skira-2.htm סקירה כללית על צמיחת תנועת החסידות והשתלשלותה] - אתר דעת | *'''[http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/skira-2.htm סקירה כללית על צמיחת תנועת החסידות והשתלשלותה] - אתר דעת | ||
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/alfasi.htm ה'שולחן ערוך' של החסידים] - אתר דעת | *[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/alfasi.htm ה'שולחן ערוך' של החסידים] - אתר דעת | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48629 יצא לאור הספר המאירים לארץ'] - אתר col | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48629 יצא לאור הספר המאירים לארץ'] - אתר col | ||
* מאיר אלפסי, [http://www.shturem.net/index.php?id=936§ion=multimedia חוקר החסידות, ד"ר אלפסי, על ספרו החדש], באתר שטוערם.נט, ח' במנחם-אב תשס"ט (2009) {{וידאו}} | * מאיר אלפסי, [http://www.shturem.net/index.php?id=936§ion=multimedia חוקר החסידות, ד"ר אלפסי, על ספרו החדש], באתר שטוערם. נט, ח' במנחם-אב [[תשס"ט]] (2009) {{וידאו}} | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=62175 התעקשות הרבי הוכחה כצודקת] {{וידאו}} - אתר col | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=62175 התעקשות הרבי הוכחה כצודקת] {{וידאו}} - אתר col | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אלפסי, יצחק}} | {{מיון רגיל:אלפסי, יצחק}} | ||
[[קטגוריה:סופרים]] | [[קטגוריה:סופרים]] | ||
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]] | [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]] | ||
[[קטגוריה:חוקרים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:17, 23 בינואר 2024
דוקטור יצחק אלפסי (יליד שנת תר"צ) הוא רב בית הכנסת 'קוממיות אברהם' בתל אביב, העוסק כהיסטוריון וחוקר של תולדות תנועת החסידות. הוציא לאור קרוב למאה ספרים העוסקים בשושלות השונות של אדמו"ר פולין, ליטא והונגריה, ובתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. עבודותיו המחקריות בתחום זה זיכו אותו בתואר "חוקר החסידות".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בתל אביב בט' תשרי תר"צ למשפחה של חסידי גור, להוריו בלה חוה וישראל אלפסי, שהיו מחלוצי התעשייה התל אביבית.
בשנת תשט"ז נשא את רעייתו עדינה לבית משפחת מנחם אשר ברטלר, מחשובי חסידי ויז'ניץ שהיה ממקימי קריית ויז'ניץ בבני ברק, והתיישב בתל אביב בסמיכות לבית הוריו.
לאחר שהשתלם בלימודיו בחקר תולדות תנועת החסידות[1], התקבל כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת "השחר". לאחר פטירתו של הרב שלמה גורן, החל לכהן תחתיו כרב בית הכנסת "קוממיות אברהם".
בשנת תשס"ד קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית, וכן את תואר יקיר העיר תל אביב.
עיסוקו הספרותי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך השנים שימש כעורך העלון "שבת בשבתו" של מכון 'צומת', וכתב העת של החברא קדישא בתל אביב "בנתיבי חסד ואמת".
ספרו הראשון על תולדות החסידות, יצא לאור בתל אביב בשנת תשי"ב, ועסק בתולדות חייו ומשנתו של רבי מנחם מענדל מקוצק, לאחריו באו ספרים רבים על אישים בולטים בתנועת החסידות כגון רבי נחמן מברסלב (הוצאת נצח, תשי"ג), האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"ם, ועוד.
בשנת תשכ"ה הוציא לאור את המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה לתורת החסידות, שריכזה בתמציות את תולדות חייהם של הבעל שם טוב תלמידיו וממשיכי דרכם, עד לדורנו. במהלך השנים הוציא לאור מהדורות נוספות של האנציקלופדיה, כשלאחרונה שבהם קרא בשם 'טרקליני החסידות' (יצא לאור בשנת תשע"ג), בה כלל מאות תצלומים נדירים שחשף במהלך עבודתו המחקרים רבת השנים.
את כל ספריו כתב בכתב יד ללא סיוע חיצוני, וזכה במהלך עבודתו בפרסים יוקרתיים על מחקריו.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך כל השנים שמר על קשרים קרובים עם הרבי, שלח את חיבוריו לספריה, ואף זכה להיכנס פעמיים ליחידות בחדרו הפרטי של הרבי.
מספר פעמים זכה שהרבי יכתוב הערות ותיקונים על דברים שכתב בספרים שהוציא לאור.
בשנת תשל"ט כתב לרבי מכתב משותף יחד עם תלמידיו בחוג לחסידות באוניברסיטת בר אילן, ובראשו כתב "דוקטור יצחק אלפסי". הרבי מחק את התואר 'דוקטור', וכתב במקומו "הרב"[2]. זמן קצר לאחר מכן קיבל אלפסי מבלי שביקש הסמכה להוראה.
בשנת תשס"ט הוציא לאור את ספרו 'המאירים לארץ' הסוקר את תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד.
ביטויי הערכה על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אני אומר בצורה ברורה: הרבי הוא דמות חד פעמית בהיסטוריה היהודית כולה!"[3].
- "גדול מקדשי השם בדורנו, בכל אתר ואתר, במסירות נפש שאין למעלה ממנה"[4].
- "כל מי שבא במחיצתו של רבנו, מקרוב או מרחוק, נשבה בקסם אישיותו הזכה והמרשימה"[4].
- "אין להגדירו במושגים אנושיים, אלא בדמות של "עיר וקדיש מן שמיא נחית", של דמות חד-פעמית מעל ומעבר להבנה האנושית"[4].
- "בבואי ל"יחידות" ידע הרבי את כל מעשי ב"תוך תוכי" להפליא..."[4].
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספריו הרבים זכו לתהודה עולמית, והם כוללים למעלה ממאה כותרים. להלן רשימה חלקית של חיבוריו העיקריים:
- המאירים לארץ - תולדת שבעת אדמו"רי חסידות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ט.
- טרקליני החסידות - אנציקלופדיה מקיפה לתולדות תנועת החסידות (ב' כרכים), תשע"ג.
- החסידות ושיבת ציון - יחסה של החסידות לתנועה הציונית ולעליה לארץ הקודש[5].
- אוהב ישראל מאפטא - תולדותיו וחייו של אברהם יהושע השיל מאפטא.
- החסידות ברומניה, הוצאת סגולה.
- הסיפור והמעשה החסידי - אמרות וסיפורי חסידים מהבעל שם טוב, תלמידיו וממשיכי דרכו, הוצאת תלפיות.
- ממלכת החכמה - תולדות בית ראפשיץ-דז'יקוב, הוצאת כרמל.
- תולדות יעקב יוסף - על רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה וצאצאיו, הוצאת מכון תלפיות.
- תורת החסידות - תולדות, דברי תורה והגות של אלף ושש מאות אישי החסידות, הוצאת מוסד הרב קוק.
- תפארת שבמלכות - בית קוסוב-ויז'ניץ, הוצאת אריאל.
- תפארת שבתפארת - תולדות חסידות גור לדורותיה, הוצאת סיני.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מהקדמונים לא קם כמוהו - מאמר הערכה על הרבי מעטו של אלפסי - אתר בית חב"ד
- סקירה כללית על צמיחת תנועת החסידות והשתלשלותה - אתר דעת
- ה'שולחן ערוך' של החסידים - אתר דעת
- יצא לאור הספר המאירים לארץ' - אתר col
- מאיר אלפסי, חוקר החסידות, ד"ר אלפסי, על ספרו החדש, באתר שטוערם. נט, ח' במנחם-אב תשס"ט (2009)
- התעקשות הרבי הוכחה כצודקת - אתר col