שינויים

{{לעריכה[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|לא מסודר300px|דגם בית המקדש, חסרים הסברים בסיסיים}}שיצר אלק ג'ררד.]][[תמונהקובץ:בית המקדש.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]]'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות בעל [[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת ה[[שכינה]]השכינה, והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]].

[[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות [[עזרא]] ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תשכתתכ"ח או ג'תשכתתכ"ט. מאז [[חורבן בית המקדש השני]] החלה ה[[גלות]] האחרונה, במהלכה עם ישראל [[ציפיה לגאולה|מצפה לבניית]] [[בית המקדש השלישי]]. [[מלך המשיח]] יבנה את [[בית המקדש השלישי]] ובכך יחזיר את עבודת ה[[קרבנות]] ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות.

[[מצוות עשה ]] מהתורה לבנות בית לה'. יש מהראשונים{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא הפסוק:{{מקור}} "לשכנו תדרשו" ונחלקו מפרשי ל[[הרמב"םה']] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}} אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם".

ואמרו חזיש מהראשונים{{הערה|[[רמב"לם]] הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: {{ציטוטון|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}}{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות להם לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי [[מלךהרמב"ם]] ולבנות בית הבחירה ולהכרית האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]]לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}}. אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.=== דיני הבנייה ===[[תמונה}} שלמדו זאת מהפסוק:בית המקדש תרשים.jpg{{ציטוטון||left|thumb|250px|תרשים המקדש השני על פי שיטת והיה המקום אשר יבחר ה'תפארת ישראל']]אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם}}.

חיובה של מצווה זו חל רק לאחר כניסת בנ"י לארץ בימות יהושע, ומאז הוא נצחי לכל הדורות{{הערה|מסכת סנהדרין דף כ'.}}. ===פרטי המצווה===החיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש{{הערה|רמב"ם בסוף מניין מצוות עשה. ספר החינוך מצווה צה. וראה לקוטי שיחות חלק ל ע' 118}}. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל{{הערה|אלא שגדר ציבור נפעל אצלם לאחר שיש להם מלך ולאחר מחיית עמלק כדלקמן בפנים}}, וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך{{הערה|בלקוטי שיחות חלק ט"ז שם עמוד 298 הערה 11 חוקר בזה. ומציין לרד"ק שמואל ב' פרק ז פסוק א. וראה גם דרך חכמה בית הבחירה פרק א' סעיף קטן א שכתב שתלוי במלך או בבית דין.}}. ביחד עם זאת, כל בני ישראל, אנשים נשים{{הערה|ואף שפטורות מכל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ובית המקדש הוא מצווה שתלויה בזמן שהרי חייבים בה דווקא ביום, כאן חיובם הוא דין בבית המקדש (חפצא), ולא חיוב שמוטל עליהם (גברא) - כדלקמן בפנים - ולכן חייבות (לקוטי שיחות חלק ל' שם). וראה ביאור נוסף בצפנת פענח על ספר הפלאה בהשמטות - הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חט"ז ע' 454.}} מחוייבים להשתתף בהוצאות ובבניית המקדש. אך זהו מחמת שכך היא שלימותו של בית המקדש{{הערה|פירושו של דבר, שאין זה חיוב פרטי המוטל על כל אחד ואחד, אלא שמדיני בית המקדש הוא שיבנה על ידי עם ישראל כולו. לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}. הילדים פטורים מההתעסקות בבניית המקדש, כדי שלא יתבטלו מלימודם. גדר המצווה הוא לדאוג שיהיה בית מקדש בנוי, אך אין בונין המצווה בעצם העשיה והבניה{{מקור}}. זמן המצווה הוא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק א' הלכות א-ב. וראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג' לפרשת תרומה באריכות. ושם - שדין זה הוא בבית ראשון ובבית שלישי (ומעין העניין במשכן), אך בית שני הוא המשך לבית ראשון ולא הי' צריך לזה במיוחד.}}. אסור לבנות את המקדש בלילה ב[[לילה]] משום שנאמר : {{ציטוטון|וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא ולא בלילה}}{{הערה|במדבר ט טו.}}. ועוסקין בבנין מעלות יש לעסוק בבניה מ[[עלות השחר ]] עד [[צאת הכוכבים]]{{מקור}}. בנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב].}}.

כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}. לשיטתו , עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, קרבנות לה' ויעלו לרגל. לכן גם לדעת [[הרמב"ם]] החפץ העיקרי הכלי המרכזי בבית המקדש הוא ה[[מזבח]] עליו היו מקריבים את הקרבנות.

אך לאידך דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה{{מקור}}.

==בית המקדש הרוחני==בית המקדש הגשמי הינו בבואה למקדש הרוחני. בחסידות ישנם ביאורים רבים על עניינו של בית המקדש הרוחני, כליו ([[ארון הברית]], [[מנורת הזהב]], ה[[מזבח]] וכו') ומבנהו.{{להשלים}} ==המשכן בתי ובתי המקדש==

[[תמונהקובץ:המשכן.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|ציור המשכן]]

בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה והמבנה בו שרתה ה[[שכינה]] נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי [[משה רבינו]] במדבר, ונדד עם [[עם ישראל]] לאורך המסעות במדבר. לאחר מכן כשנכנסו שנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן גלגולים רבים, בין כמה ערים: בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן בשילה שלוש מאות ששים ותשע שנהבשילה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון(יחד).

אך עדיין למרות העובדה שמשכן שילה עמד על תילו כמעט כמו בתי המקדש, השראת השכינה בו לא הייתה שלימה, כיוון שהיא לא היה 'משכן שילה' - הייתה באופן של נחלה נצחית. [[חז"ל ]] אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה , נחלה זה [[ירושלים]] - {{הערה|מסכת זבחים דף קיט ע"א}}. כלומר שהמשכן שמשכן שילה עדיין לא שימש כנחלה נצחית, ולאחר חורבנו לא נשארה קדושה במקום.

בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים, {{הערה|ורק גגו היה מיריעות}} ובמקדש היה כולו היו עשוי מאבנים, בחסידות . ב[[חסידות]] מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מ'[[דומם]]' לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על ה'[[צומח]]' - 'קרשי המשכן', ועל ה'[[חי]]' - 'יריעות'{{הערה|תור אור תחילת פרשת ויגש.}}.

מאז שנבנה בית המקדש הראשון נבנה על ידי [[שלמה המלך]], כשאת ההכנות לבנין הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחרעשה [[דוד המלך]]. הוא עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל.

בית המקדש דרגת גילוי ה[[שכינה]] ששרתה בבית הראשון נבנה על ידי , הייתה [[מלכות דאצילות]] מבלי התלבשות ב[[שלמה המלךסדר ההשתלשלות]] בעולמות [[בריאה]], כשאת ההכנות לבנין הבית עשה [[דוד המלךיצירה]]ו[[עשיה]]{{הערה|תניא, [[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]].}}. הוא עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הביתבבית זה, על ידי מלכות בבל היה גילוי גבוה ביותר, אך כיוון שהוא לא התלבש בעולם - נבוכדנצר מלך בבלנוצרה האפשרות לחורבנו{{מקור}}.

דרגת גילוי ה[[שכינה]] ששרתה בבית הראשון, היתה [[מלכות דאצילות]] מבלי התלבשות ב[[סדר ההשתלשלות]] בעולמות [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר{{הערה|תניא, [[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]].מקור}}.

[[תמונה:בית המקדש השני.jpg|left|thumb|250px|דגם לבנוני - של בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם]]לאחר [[גלות בבל]] במשך שבעים שנה, נתן כורש מלך פרס רשות לבנות מחדש את בית המקדש. בשנת ג'ת"ח בנו עולי בבל את בית המקדש השני{{מקור}}.

בית המקדש השני לא הגיע בדרגתו בדרגת גילוי האלוקות שבו לבית המקדש הראשון, הן בדרגת האלוקות והן מבחינת כמה פרטים נוספים. חמשה דבר זה התבטא בכך שחמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא [[ארון הברית]] שבמקומו . במקומו עמדה [[אבן השתיה]]חשופה.{{מקור}}

בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנהדרגת גילוי ה[[שכינה]] ששרתה בבית השני, בשנת ג'תשכ"ח או ג'תשכ"טהייתה [[מלכות דאצילות]] דרך התלבשות ב[[סדר ההשתלשלות]] בעולמות [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]{{הערה|עבודה זרה טתניא, ב וברש[[ליקוטי אמרים - פרק נ"י ותוס' שםג]].}}. גילוי זה אמנם תאם את כלי העולם, על ידי מלכות רומיאך בשל היותו בתוך סדר ההתשלשלות, ניתן לקליפות הכח לגבור עליו ובשל כך חרב הבית.

דרגת גילוי ה[[שכינה]] ששרתה בבית השניבית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, היתה [[מלכות דאצילות]] דרך התלבשות ב[[סדר ההשתלשלות]] בעולמות [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]בשנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט{{הערה|תניאעבודה זרה ט, [[ליקוטי אמרים - פרק נב וברש"ג]]י ותוס' שם.}}, על ידי מלכות רומי.

[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]][[בית המקדש השלישי]] ייבנה ב[[ימות המשיח]], כחלק מפעולותיו של [[מלך המשיח]] ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולת ישראל]] ותיקון העולם, החזרת [[מלכות בית דוד]] והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם{{הערה|ספר היד החזקה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"א.}}. ה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לבניין בית המקדש השלישי]] היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז [[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית השני]] לאורך כל תקופת ה[[גלות]].

בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם ל[[נבואה]] שניתנה ל[[יחזקאל]]{{הערה|יחזקאל פרקים מ-מג.}} ושחלק מפרטיה המדוייקים שחלק מפרטי נבואה זו נשארו נעלמים ויתגלו ואינם מובנים מלשון הנביא. פרטים אלו יתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים, למשל בזהותם של הכהנים ובאיסורי הכניסה אליו.

בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי{{מקור}}.

ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, בכך שבמקום זה היה [[נמנע הנמנעות]] - חיבור של אור של בלי גבול עם אור גבולי, . דבר זה התבטא בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של [[ארון הברית ]] לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים. השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של נשיא הדור, והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"{{הערה|קונטרס בית רבנו שבבבל}}.{{להשלים}} ==בניית בית המקדש בזמן הזה==יש הסוברים, אשר במידה וינתן לנו רשות מן המלכויות (ולא יהיה בזה משום פיקוח נפש), חייבים אנו או שיש לנו את היכולת לבנות את בית המקדש{{הערה|מנחת חינוך מצווה צה. עזרת כהנים על מס' מידות ח"ג ע' 260. ספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קלישר. ועוד}}. אמנם, דעת הרבי שאסור לנו לבנות את בית המקדש, וזאת בהסתמך על דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א}} שבניין בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח, והעולה מדבריו שהוא זה שיגלה לנו את מקום המקדש{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ז' עמוד רפא. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 493. שם חלק יח עמוד 276 הערה 39. שם חלק כז עמוד 204. שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמוד 435. שם תשל"ו חלק ב' עמוד 529. שם תש"מ חלק ג' עמוד 968. התוועדויות תשמ"ח חלק א' עמוד 84. ועוד. וכן כתב באגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד שיב.}}. עוד מסביר הרבי, שהחיוב והמצווה לבנות את בית המקדש הוא רק לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג לפרשת תרומה (ובעיקר בהערות 32 ו49).}}.  בנוסף לכך, הרבי חושש לשיטות הסוברות{{הערה|ראה ראב"ד הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה טז. וראה בעבודה תמה (נתנזון) דף ט"ו ע"ב שנקט שכן היא דעת רוב הפוסקים.}} שיש צורך לקדש את מקום המקדש מחדש על מנת לבנותו, דבר המזקיק מלך, נביא, סנהדרין ועוד{{הערה|שיחות קודש תשכ"ט חלק א' ע' 133.}}. כמו כן נוקט הרבי שאין לנו כיום כהנים מיוחסים{{הערה|התוועדיות תשמ"ה ח"ה עמוד 3106.}}, אין לנו תכלת לבגדי כהונה{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ג 488. וראה עוד בשיטת הרבי סוגיה זו בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה גיליונות א'רלא. ירחון האוצר ניסן תשפ"ג.}}. וישנם בעיות נוספות הכתובות בפוסקים המהוות מכשול לבניית המקדש בזמן הזה{{הערה|ראה ליקוט דעות לחיוב ולשלילה בספר לקראת מקדש עמוד תטו ואילך].}}. לאור זאת מוסיף הרבי, שמחמת שאין רצון השם שנבנה את בית המקדש (ללא משיח), הרי לא תיתכן אפשרות מעשית שיהיה מי שיצליח לבנות את בית המקדש מלבד משיח{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשכ"ז (שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמוד 286). ושם משווה זאת לכותל המערבי שאף אחד לא הצליח להחריבו הואיל ורצון השם שלא יוחרב.}}.

|תוכן=כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית.

אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה.

{{ערך מורחב|ערך=[[מפת בית המקדש]]}}בשנת [[תש"ג ]] הכין הרבי [[מפת בית המקדש|מפה]] של בית המקדש על מנת להוציאו לאור{{הערה|איגרות-[[אגרות קודש ]] חלק א איגרת צו.}}, חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62934 עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה], הרב אורי ליפש}}.

 ==לקריאה נוספת==*'''ומקדשי תיראו''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות בית המקדש ומשמעותו הפנימית, [[מפת שבועון בית המקדשמשיח]] [[כ"א אייר]] [[תש"פ]]עמוד 8

*הערך '''[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3241 בית המקדש]''' ב[[אנציקלופדיה התלמודית]], מתוך אתר דעת* אתר האינטרנט [https://wiki.temple.org.il/wt/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 '''ויקי מקדש'''] שעל ידי [[מכון המקדש]].*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3012 סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים] {{וידאו}}(קישור שבור - י"ז אייר תשפ"ב)

*[http://www.old2.ihhe.chabad.infoorg/index.php?url=article_he&id=62788 הכניסה לבית המקדש - סיור בתלת מימד]{{וידאו}} [http:library/article_cdo/old2.ih.chabad.infoaid/index.php?url=article_he&id=47384 בתמונות1243133 דברים שרציתם לשאול על בית המקדש והתביישתם לשאול]- אתר {{תמונהבית חבד}}

*[[מנחם מענדל רייצס|הרב רייצעסרייצס]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02dc95d9319_1594023061.pdf בדרך הרמז]''', חוברת המלקטת רמזים אודות בנין בית הבחירה*הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/728316/ חיוב נשים בבנין בית המקדש]''' {{אינפו}}