חיים אליעזר ביחובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
 
(35 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''חיים אליעזר הכהן ביחאווסקי''', בן הרב דובער. מחסידי [[קאפוסט]], בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] (נכד גיסו של [[אדמו"ר האמצעי]]). ממוציאי ספרי רבותינו נשיאנו, כגון [[דרך מצותיך]] ועוד.
הרב '''חיים אליעזר הכהן ביחובסקי''' (בכתיב אידישי: '''ביכאָווסקי''' או '''ביחאָווסקי'''; ? – [[י"ז באב]] [[תרפ"ד]]) היה [[חסיד חב"ד]], מחסידי רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] מ[[חסידות ליאדי|ליאדי]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[חסידות בוברויסק|בוברויסק]], [[ראש ישיבה]] ב[[קיבוץ בוברויסק]], מוציא לאור וחבר הנהלת [[כולל חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[נישואין|נשא]] את בתו של [[שמואל יהודה לייב עפשטיין]], ולאחר חתונתו התיישב בכלמי (שבפלך [[צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו.
הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לר' דובער. נכד גיסו של אדמו"ר האמצעי. חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו"ר [[המהרי"ד מליאדי]], ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו"ר [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]].


בשנת [[תרנ]] התמנה כמנהל החשבונות של [[כולל חב"ד]], ועסק בזה עד סוף ימיו.
התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שב[[פלך צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו{{הערה|על פי השערת שלום דובער לוין, '''כתבי הרחביחובסקי''', תש"נ, עמוד 7.}}.


במקביל לעבודתו כמנהל החשבונות של קופת כולל חב"ד, החל משנת [[תרס"ז]] עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של רבותינו נשיאינו.
משנת תרנ"א חבר בוועד מעות [[כולל חב"ד]] ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.


בשנת [[תרע"ד]] נסע לארץ הקודש לצורכי עסקנותו, ולאחר מכן חזר לביתו, ועבר לגור בסמוך לבנו ר' זלמן בעיר סנאווסק.
משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו"רי חב"ד. בין השנים תרע"א-תרע"ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו"ל').


בסמיכות לשנת [[תרע"ח]] עלה להתיישב בארץ הקודש.
תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין{{הערה|'''ספר זיכרון לקהילת בוברויסק''', עמוד 296.}}.


במשך תקופה ארוכה נמנעו מלהשתמש בספרים שהוציא, עקב התבטאויות לא ראויות שלו כלפי [[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר המהר"ש. אולם על פי הוראת ה[[רבי]], כיום משתמשים בספרים שהוציא לאור. 
בקיץ תרע"ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.


נפטר ב[[י"ז מנחם אב]] [[תרפ"ד]]. נטמן בחלקת כולל חב"ד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. על ידו נטמן [[הרד"צ חן]].
במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.


=== סכסוך כולל חב"ד ===
נפטר ב[[י"ז באב]] [[תרפ"ד]], ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב [[דוד צבי חן]].
סכסוך [[כולל חב"ד]] היה על השליטה בכולל חב"ד, [[הרבי הרש"ב]] רצה שהשליטה תהיה אצל אנשיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, ואדמו"ר [[שמריה נח שניאורסון]] לעומת זאת ניסה לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד לובביץ' היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף, המחלוקת נמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "[[כולל חב"ד המיוחד]]", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל.


הרב ביחובסקי בא פעם אחת ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על אחת התבטאויותיו על רבי שלום דובער שניאורסון במהלך הפולמוס, אך אדמו"ר לא נתן להיכנסו. לאחר פטירת האדמו"ר הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי"צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו אביו{{הערה|לקוטי סיפורים (פרלוב),עמודים שעא-שעב.}}.
== סכסוך כולל חב"ד ==
סכסוך [[כולל חב"ד]] היה על השליטה בכולל חב"ד, [[הרבי הרש"ב]] רצה שההתנהלות תהיה על ידי חסידיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]]  ניסה לעומת זאת לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד ליובאוויטש היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות בין החסידים. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "[[כולל חב"ד המיוחד]]", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל{{הערה|בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''', פרק מא.}}.
 
בשנת [[תרע"ד]] שלח הרבי הרש"ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של [[קרמנצ'וג]] והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על הההתבטאויות, אך אדמו"ר הרש"ב לא נתן להיכנסו בשל העובדה שדיבר נגד אבותיו הקדושים, ואף אמר שלא יגיד חסידות עד שיעזוב את העיירה{{הערה|לימים התבטא שמצטער שלא עשה כר' הירש'ל מדיסנא שחלק על [[אדמו"ר האמצעי]] בתחילת הנהגתו, וכאשר בא לבקש סליחה ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לקבלו שכר בית לחודש ונותר בליובאוויטש במשך שישה שבועות עד שהרבי התרצה לו. שבועון כפר חב"ד 1882 עמוד 38.}}. במהלך ביקורו נידב את תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.
 
לאחר פטירת ה[[אדמוהרש"ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי"צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב. אולם ראה [[עבודת הקודש]] של הרב [[שלום דובער לוין]] עמ' יד שהרבי פקפק בזה שנפגשו.}}.
 
אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש"ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב"ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: "עבידא שלמא בינייהו"{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 38.}} וש"מעז יצא מתוק"{{הערה|הרב אהרן חיטריק ששמע מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - קובץ הערות וביאורים שבת תשובה תשנ"ה}}.


== כתביו ==
== כתביו ==
בתשל"ד הודפסו הגהותיו על [[ספר התניא]] תחת השם "[[לקוטי הגהות]]", בהוצאת [[קה"ת]].
[[קובץ:כתבי הרח''א ביחובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|180px]]
בתשל"ד הודפסו הגהותיו על [[ספר התניא]] בשם "[[לקוטי הגהות]]", בהוצאת [[קה"ת]].


בתשמ"ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של "לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].
בתשמ"ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של "לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].
שורה 29: שורה 36:


=== כתביו בעניין הסכסוך ===
=== כתביו בעניין הסכסוך ===
*'''תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד''', ווילנה תרס"ז
*'''תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד''', [[ווילנה]] תרס"ז
*'''הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד''', פולטובה תרע"ג
*'''הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד''', [[פולטבה]] תרע"ג
*'''מעוז לתום בענייני כולל חב"ד''', פולטובה תרע"ג
*'''מעוז לתום בענייני כולל חב"ד''', פולטבה תרע"ג
*'''למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד''', ירושלים
*'''למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד''', [[ירושלים]]


== ספרים שהו"ל ==
=== ספרים שהו"ל ===
*'''[[דרך מצותיך]]''', פולטובה, תרע"א
*'''[[דרך מצותיך]]''', פולטובה, תרע"א
*'''[[דרך אמונה]]''', פולטובה, תרע"ב{{הערה|הדפסה זו לא הייתה לרוח [[הרבי הרש"ב]] (אג"ק הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך אדמו"ר [[שמריה נח שניאורסון]] סמך עליו את ידיו.}}
*'''[[דרך אמונה]]''', פולטובה, תרע"ב{{הערה|הדפסה זו לא הייתה לרוח [[הרבי הרש"ב]] (אג"ק כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך האדמורבי [[שמריה נח שניאורסון]] סמך עליו את ידיו.}}
*'''[[דרך מצותיך#"דרך מצותיך חלק שני"|דרך מצותיך חלק שני]]''', פולטובה, תרע"ב
*'''[[דרך מצותיך#"דרך מצותיך חלק שני"|דרך מצותיך חלק שני]]''', פולטובה, תרע"ב
*'''[[חנה אריאל]]''' (לפי פרשיות, מאת [[יצחק אייזיק אפשטיין]], ברדיצ'ב, תרע"ב
*'''[[חנה אריאל]]''' (לפי פרשיות, מאת [[יצחק אייזיק אפשטיין]], ברדיצ'ב, תרע"ב
שורה 43: שורה 50:
*'''חנה אריאל''', ברדיצ'ב, תרע"ג
*'''חנה אריאל''', ברדיצ'ב, תרע"ג
*'''סדר מאה שערים''', ברדיצ'ב תרע"ג
*'''סדר מאה שערים''', ברדיצ'ב תרע"ג
*'''סדר תפילה, עם פירוש [[יצחק דובער שניאורסון|מהרי"ד]] מליאדי''', ברדיצ'ב תרע"ג
*'''[[סידור מהרי"ד|סדר תפילה, עם פירוש מהרי"ד מליאדי]]''', ברדיצ'ב תרע"ג
*'''[[פלח הרימון]] על שיר השירים''', מאת הרב [[הלל מפאריץ']], פולטובה, תרע"ח
*'''[[פלח הרימון]] על שיר השירים''', מאת הרב [[הלל מפאריץ']], פולטובה, תרע"ח
*'''שני המאורות''' מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע"ח
*'''שני המאורות''' מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע"ח
שורה 50: שורה 57:
*'''גנזי נסתרות''' (מכתבי הבעש"ט, [[המגיד ממעזריטש|הרב המגיד ממעזריטש]] ו[[בעל התניא]] - רבים מהם הם ממכתבי [[הגניזה החרסונית]]), ירושלים תרפ"א
*'''גנזי נסתרות''' (מכתבי הבעש"ט, [[המגיד ממעזריטש|הרב המגיד ממעזריטש]] ו[[בעל התניא]] - רבים מהם הם ממכתבי [[הגניזה החרסונית]]), ירושלים תרפ"א


== לקריאה נוספת ==
==משפחתו==
*[[שלום דובער לוין]], '''כתבי הרח"א ביחובסקי''', ברוקלין תש"נ, עמוד 7 ואילך
ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43291&pgnum=1 בונה ירושלים], באתר [[היברובוקס]]
* [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43291&pgnum=1 בונה ירושלים], באתר [[היברובוקס]]
* [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21494&pgnum=1 גנזי נסתרות], באתר היברובוקס
* [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21494&pgnum=1 גנזי נסתרות], באתר היברובוקס
 
* {{אוצר החכמה||'''כתבי הרח"א ביחובסקי'''|26496|הועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי, ניו יורק תש"נ}}
* {{אוצר החכמה|הרב [[שלום דובער לוין]]|ראשי פרקים מתולדות המחבר|26496|שם, עמ' 7–16|עמוד=6}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


שורה 63: שורה 71:
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ד]]