פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
{{לעריכה|ויקיזציה וקישורים פנימיים}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
בבבית חיינו [[770]] - [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - , ישנם [[770ספר תורה|ספרי תורה]] ישנם ריבוי רבים וביניהם ספרי תורה שלחלקם יש עם היסטוריה מיוחדת{{הערה|יש רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב-[[770]], ומסיבות שונות נלקחו ממנו.}}.
בין ספרי התורה ניתן למנות את [[ספר תורה של משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית]], וכ[[ספר תורה הכללי|ספרי תורה כלליים]] שנכתבו כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] והוכנסו על ידי ארגונים שונים. ==ספרי התורה=====של הרבי==={{ערך מורחב|ספר תורה של הרבי}}[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]]ספר התורה של הרבי הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נוהג לרקוד איתו בשעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]]. ===לקבלת פני משיח צדקנו===
{{ערך מורחב|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו}}
[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]
על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] [[תש"ב]].
==ספר תורה של בספר משתמשים בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי=={{ערך מורחב|(ראה הפירוט [[ספר תורה של הרבי}}[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזערלקבלת פני משיח צדקנו|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטאבערך המורחב]]). ===בו השתמש אדמו"ר הריי"צ===הוא ספר התורה של הרבי הינו קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע<ref>ר' [[ספר תורהיהודה חיטריק]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב כותב ב[[משה אשכנזירשימת דברים]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדולשיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות ב[[שמחת תורה]]אך סברא זו נשללה.</ref>.
==ספר תורה שבו השתמש [[הרבי הריי"צ==הוא ]] ו[[הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת תורה]], עד שהגיע ה[[ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיעתורה של הרבי]] בשנת [[תשי"ד]].
[[הרבי הריי"צ]] ו[[בשעת הריקוד עם הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה]], עד שהגיע היה ה[[ספר תורה של הרבירש"ג]] בשנת [[תשי, מחזיק אותו<ref>גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.</ref>, ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ד]]ג.
הספר נלקח מ-[[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"ט]].
בספר משתמשים במנין הרבי כאשר צריכים 3 מוצאים שלושה ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.
במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובאיזור ובסביבות שנת [[תש"נ]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי.
===ספר תורה לאחדות ישראל תומכי תמימיםשהגיע מ[[תוניסיה|תוניס]] {{הערה|[https://col.org.il/news/133537 הרבי הכניס בחשאי את ספר התורה, והגזירה בתוניס התבטלה] {{col}}}}===נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורהקובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נכנס ביום שישי אחר חצות לבית הכנסת, ובידו ספר התורה ששלח הרב פינסון]] וכ[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מכניס את הספר תורה הכללילארון הקודש, לידו נראה עומד הרב [[בנימין גורודצקי]]]]בשנת [[תשכ"ט]]חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.
בבאותם ימים השלטונות מנעו מר' [[כ"ט אלולניסן פינסון]] את היציאה מתוניס, ולכן [[תשמ"אנסיעה לרבי|נסעו לרבי]] הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני אשתו של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת הרב פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספר -התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים , התלוו אליהם הגבאי ב- שהם הכי קרובים אלינו . [[770]] (ואחיות של השליח), הרב [[יהושע פינסון]]. ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}וכן הכניסו בקבוק משקה, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים מנת לקבל ב[[חלוקת המשקה]] בהתוועדות של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראלב[[שבת]].
במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרשהרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]]ף כמנהגנו, [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]]ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] ואחר- נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת כך יוכנס הספר לארון- [[ג' תשרי]] הקודש ב-[[770]]". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), "ומחר", הוסיף הרבי, והסופר "אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]בסדר בתוניס". באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בהרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר [[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770מאמר דא"ח]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועלבפני הציבור.
בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולרבערב שבת [[פרשת נצבים-וילך]] אחר חצות, כמו המחיר של אות בספר נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה של ילדי ישראלבידו והכניסו לארון הקודש. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת קודש, אך לאחר אמירת ה[[מאמר]] מזג הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסהמבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבוונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.
אחרי [[תפילת מנחה]]{{להשליםהערה|לפי היומן של ר' [[יהודה לייב גרונר]] לפני תפילת המנחה.}}שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ב[[רש"י]], ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.
==הרבי הורה שהאח הרב [[יהושע פינבול]] יכניס את ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקה==נכתב כחלק ממבצע -התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב [[אות בספר תורהבנימין אליהו גורודצקי]] וכ{{הערה|שהיה ראש [[ספר תורה הכללילשכת ליובאוויטש האירופאית]], שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.}}. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של הלה, ואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר".
בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימיםר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר לבש בגדי שבת וקיבל את הספר תורה מיוחד בפני עצמו – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב [[מיכאל ליפסקר]] ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.}}השולחן.
לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן{{להשליםהערה|אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"}}. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו{{הערה|יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר}}.
לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו{{הערה|1==ספר תורה לזכות הרבי והרבנית==[[קובץhttp:והכתר//www.jpg|ממוזער|ר' [[יעקב מיכאלשוילי]] מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבניתshturem.]]לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[שמיני עצרת תשל"ח|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כךnet/indexלפני תחילת טקס סיום php?section=news&id=75042 על הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק [[משקהבשטורעם]] שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד}}.
===לזכות הרבי והרבנית===[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' שלום שיחי' בן ר' יעקב מיכאלשוילי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה הוא קטן במיוחד וקל גם שתרם לזכות הרבי והרבנית יחד עם הכתרבנו ר' שבתאי שיחי'.]]לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[ראש חודש כסלו|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כך.
==ספר לפני תחילת טקס סיום הספר תורה של הטנקיסטים==ספר תורה שנכתב על ידי ה, נעמד והחזיק את הבקבוק [[טנקיסטיםמשקה]] של [[ניידות חבשקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ד בארץ הקודש]]ג (613) דולר, כהשתתפות, ובראשם הרב ובצירוף מכתב ברכה מיוחד{{הערה|[[ישראל דוד נחשון]] ור' [[אברהם טאוב]]https://col.org. לזכרון [[הרבנית חיה מושקא]], הסתיים בשנת [[תשמ"ט]il/news/109107 היום לפני 30 שנה: סיום ספר התורה המיוחד • וידאו{{וידאו}}{{col}}]}}.
בתחילה הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] ב[[כתב אדמו"היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר הזקן]], על מנת להיות באחד מה[[טנק מבצעים|טנקים בארץ הקודש]], אחר הכנסת ספר התורה, הרבי לקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "[[ניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת ' משה מיכאלשווילי מסר לרבי בדולרים כתר תורה]]"ששלח אביו ר' יעקב.
כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. הרבי גילה קורת רוח מרובה מכך. מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, תורה הוא קטן במיוחד כאשר הרבי עמד [[חזן]], ורצו לתת ספר תורה קל לרביוקל גם יחד עם הכתר.
{{להשלים}}בקייץ [[תשפ"א]] עבר הכתר חידוש ותיקון.
==ספר תורה =לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד===
לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]], יזמו נשי ובנות חב"ד ב[[ירושלים]] כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.
רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע '[[אות בספר התורה]]'.
===לאחדות ישראל - תומכי תמימים===נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]]. ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]] הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה לזכרון הרבנית נשי חברבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל. במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ד==ג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.
בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבניתבתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, במעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד]]כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.
הספר הסתיים ב[[ר"ח כסלו]] [[תשמ"ט]] והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת [[פרשת תולדות]].
{{להשלים}}
==ספר תורה =לזכות הרבי על ידי השלוחים===ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ז]] ר' [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.
כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב [[אליעזר צבי זירקינד]], התוכנית הייתה לסיים עד [[יום הולדת|יום הולדתו]] ו של הרבי ב[[י"א ניסן]], אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית ב[[כ"א אדר]] (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).
ביום חמישי [[כ"א אדר]] [[תשמ"ח]] נערך ב[[770|בית הכנסת - 770]] סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]].
בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.
את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות מיוחדות בכתר.
לפני ה"[[אתה הראת]]" אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירי הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].
באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-[[770]]. הרבי הגיע ודיבר על [[תקופה חדשה]].
השיא היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת [[פרשת אחרי]], הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ועוד רבות{{הערה|לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"}}.
==ספר תורה שהגיע מתוניס=לזכרון הרבנית נשי חב"ד===בשנת [[תשכ"טקובץ:ספר תורה של הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את הספר תורה שנכתב לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]]] חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות]]. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה הספר הסתיים ב[[ר"ח כסלו]] [[תשמ"ט]] והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת [[פרשת תולדות]].{{להשלים}}
באותם ימים השלטונות מנעו מר' ===של הטנקיסטים===ספר תורה שנכתב על ידי ה[[ניסן פינסוןטנקיסטים]] את היציאה מתוניס, ולכן של [[נסיעה לרבי|נסעו לרביניידות חב"ד בארץ הקודש]] השלוחה פינסון ובנה , ובראשם הרב [[יוסף יצחק פינסוןישראל דוד נחשון]] עם ספר-התורה לרבי התלוו אליהם אח של השליח, הגבאי ב-770, הרב ור' [[יהושע פינסוןאברהם טאוב]]. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל בלזכרון [[חלוקת המשקההרבנית חיה מושקא]] בהתוועדות של הרבי ב, הסתיים בשנת [[שבתתשמ"ט]].
הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנומיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, ושאותיות שיעל ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] ב[[כתב אדמו"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחבר הזקן]], ואחר-כך יוכנס הספר לארון-על מנת להיות באחד מה[[טנק מבצעים|טנקים בארץ הקודש ב-770". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש)]], 'ומחר'אחר הכנסת ספר התורה, הוסיף הרבילקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניסכאשר כל הקהל מנגן ". הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר [[מאמר דא"חניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת תורה]] בפני הציבור".
בערב שבת [[פרשת נצבים-וילך]] אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת קודש, לאחר אמירת ה[[מאמר]] מזג רמז להם הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסושהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, ונתנו לחלק בין המסוביםוהם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדותהרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.
אחרי [[תפילת מנחה]]{{הערה|לפי היומן של ר' [[יהודה לייב גרונר]] לפני תפילת המנחה.}} שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו בעמד [[רש"יחזן]], ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשהורצו לתת ספר תורה קל לרבי.
הרבי הורה שהאח יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]{{הערה|שהיה ראש [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.להשלים}}. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של הלה, ואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר".
ר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, הרבי לבש בגדי שבת וקיבל הספר ===לאחדות ישראל - בית רבקה===נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב ]] וכ[[מיכאל ליפסקרספר תורה הכללי]] ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על השולחן.
לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידובהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן{{הערה|אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"}}. לאחר מנחה נמסר שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבתמוסדות בית רבקה, וכן עשוכיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים{{הערה|יומן המזכיר בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספרשמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.}}.
לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 על הספר בשטורעם]להשלים}}.
==ספר תורה =לזכר בנות משפחת שמואלי===כאשר שני שתי בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה.
==ספר תורה =לרגל כ' מר חשון 150 שנה===
הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל [[כ' מר חשון]] [[תשע"א]] - 150 שנה להולדת [[אדמו"ר הרש"ב]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
==ספר =לזכות הרבי על ידי מר פרקש===מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ה]] ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה. ב[[תשע"ו]] שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/ אודות הספר] {{אינפו}}}}. הכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"ד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, ואנ"ש תושבי שכונת קראון הייטס. ===לכבוד שלושים שנה לרש"ג===הרב [[שלום קלפמן ]] ארגן הכנסת ספר תורה לרגל 30 שנה לפטירתו לפטירת הרב [[שמריהו גוראריה]] - (חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]]וגיסו של הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
==ספר תורה =לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא===
לרגל [[י"ט כסלו]] [[תשע"ט]], מאתיים ועשרים שנה לכתיבת [[ספר התניא]] החליט ר' שמעון כוכב ליאני{{הערה|נגיד חסיד חב"ד משכונת [[קראון הייטס]].}} לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של [[אדמו"ר הזקן]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב [[דוד מרנץ]], מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של [[הזאל הקטן]], ומשם ירד ב[[תהלוכה]] וריקודים ל[[זאל הגדול]], שם נערכו ריקודים ולאחר מכן [[סעודת מצוה]] שהשתלבה עם [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] המרכזית בבית חיינו.
מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.
==ספר תורה לזכות הרבי על ידי מר פרקש==מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.  ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ה]] ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה. ב[[תשע"ח]] שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/ אודות הספר] {{אינפו}}}}. ==ספר תורה בגודל של מזוזה===בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורהזעיר, ממש קטן בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר{{הערה|בעבר היה עוד ספר דומה לו}}.
==ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית==
===*'''משפחת אסטולין - לזכות הרבי===:''' - נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]]. הספר נעלם לערך בשנת [[תשס"ט]]. ===*'''משפחת רקסין===:''' - שני ספרי תורה של משפחת רקסין נתרמו ל-770, אחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו. ===*'''משפחת עלברג===:''' - נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו. ===*'''משפחת משיח===:''' - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל{{הערה|[https://live.col.org.il/news/30521 על הספר]}} שנפטר לאחר התקף לב ב[[י"ג תמוז]] [[תשס"ז]]. ===*'''משפחת ליפסקר===:''' - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו. ===*'''משפחת אושפל===:''' - לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, הרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב [[אפרים שמוקלר]] מ[[מונטריאול]].
==ספר הפטרות==
במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים(ספר)]]}} רבות היה מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף. , עם שני עצי חיים ומעיל . הוא היה מונח על גבי שולחנו של [[הרבי המהר"ש]].
הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר.
על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".
ועטד ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' [[גרשון גאלין]]{{הערה|ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת [[תורת אמת]] הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך [[ב' ניסן]] [[תשכ"א]]. התפרסם בשנת [[תרצ"ו]] על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.}} שנת [[תשח"י]]".
כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]].
במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יעקב ליפסקר]].
 
הארון קודש נצבע ושופץ בתחילת חודש מרחשון ה'תשפ"ד
===הפרוכת===
בראש הפרוכת נמצאת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסיות כנסת רבים עליה נכתב {{הערה|בשנת [[תשנ"גו]] }} [[הכרזת היחי]]. הפרוכת מתחלפת שלושה פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח - כחולה, ערב פסח עד ערב ראש השנה - אדומה.
הפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח -אדומה (אך יש שנים שמחלפים לכחולה) ובערב פסח לכחולה(אך יש שנים שמחליפים לאדומה) עד ערב ר"ה שחוזרת ללבנה
ב[[תשעה באב]] מסירים את הפרוכת עד חצות.
==סופרי בית חיינו==
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הסופר הרב [[ישעיה מטלין]] מגיה את ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח]], במזרח בית הכנסת 770 (אחרי ההרחבה השנייה)]]במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת:*הרב [[ישעיה מטלין]]*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]], וכן להגיה כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיה את הספר כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת *הרב קלפמן{{הערה|תלמידו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]‏.}}{{הבהרה}}. *הרב [[ישעיה מטליןמנחם מוסקוביץ]], {{הערה|חתנו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינדצירקינד‏]] והרב קלפמן.}}. מסייע לרב קפלמן.
==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו==
*ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול.
==הכנסת ספר תורה שנשלחו מ==לעיתים קרובות נערכת ב-770 על ידי הרביים==הכנסת ספר תורה, עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר תורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"כ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות. מנהג זה הוא מפני שבעלי הספר תורה רוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש ב[[בית חיינו]], גם אם זה לזמן קצר בלבד.
==שנשלחו מ-770 על ידי הרביים==* הרבי הקודם [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח ספר תורה ליסוד ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], הספר שופץ במיוחד ב[[תשע"טח]] ועשו לו הכנסה מיוחדת{{הערה|[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.* כשנוסדה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה.הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] סיפר, שכאשר הגיע ספר-תורה מכ"ק אדמומאדמומהורייהריילכפר-ל[[כפר חב"ד ]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], ערכו 'הכנסת ספר-תורה' לכל על כל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. , וכן עשו גם בשנת [[תשכ"ט]], כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחלת הר חב"דלנחל'ה, עשו ככל פרטי מנהגי נערכה '[[הכנסת ספר-תורה ]]' ככל פרטיה ומנהגיה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.
* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון [[תשמ"ח]] ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' בכפר חב"ד.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה]*[https://col.org.il/news/135621 העובדות הלא מוכרות שמאחורי ספרי התורה של 770 • מיוחד] {{col}}
{{תבנית:770}}
{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
8,219

עריכות