פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
{{בעבודה מתמשכתלעריכה|ויקיזציה וקישורים פנימיים}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
בבבית חיינו [[770]] - [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - , ישנם [[770ספר תורה|ספרי תורה]] ישנם ריבוי רבים וביניהם ספרי תורה שלחלקם יש עם היסטוריה מיוחדת<ref>יש {{הערה|רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב -[[770]], ומסיבות שונות נלקחו ממנו.</ref>}}.
==בין ספרי התורה ניתן למנות את [[ספר תורה לקבלת פני של משיח צדקנו=={{ערך מורחב|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו}}]] ו[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]ספר , ספרי תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו שנכתבו לזכות [[אדמו"ר הריי"צהרבי]] בתקופת ו[[השואההרבנית]], והסתיים על ידי וכ[[הרביספר תורה הכללי|ספרי תורה כלליים]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב שנכתבו כחלק ממבצע [[י' שבט תש"לאות בספר תורה]]והוכנסו על ידי ארגונים שונים.
על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] [[תש"ב]].==ספרי התורה====ספר תורה =של הרבי===
{{ערך מורחב|ספר תורה של הרבי}}
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]]
ספר התורה של הרבי הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג נוהג לרקוד איתו בשעת ההקפות ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]].
===לקבלת פני משיח צדקנו==={{ערך מורחב|ספר תורה שבו השתמש לקבלת פני משיח צדקנו}}[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ==הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].
על דבר כתיבת [[הרבי ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השתמשו בו בליל [[שמחת תורה]], עד שהגיע ה[[ספר תורה של הרבי]] בשנת [[תשיתש"דב]].
הספר נלקח מבספר משתמשים בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי (ראה הפירוט [[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"טספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|בערך המורחב]]).
בספר משתמשים במנין הרבי כאשר צריכים 3 ספרי תורה===בו השתמש אדמו"ר הריי"צ===הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע<ref>ר' [[יהודה חיטריק]] כותב ב[[רשימת דברים]] שיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, או בימים מיוחדים מסויימיםאך סברא זו נשללה.</ref>.
במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת תורה]], ובאיזור עד שהגיע ה[[ספר תורה של הרבי]] בשנת [[תשתשי"נד]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי.
==ספר בשעת הריקוד עם הרבי בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה לאחדות ישראל תומכי תמימים==נכתב כחלק ממבצע , היה ה[[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללירש"ג]], מחזיק אותו<ref>גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.</ref>, ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ג.
בהספר נלקח מ-[[770]] בשנת [[כתשנ"ט אלולה]] וחזר אליו בקיץ [[תשמתשע"אט]] הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.
במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]]בספר משתמשים במנין הרבי כאשר מוצאים שלושה ספרי תורה, [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועלאו בימים מיוחדים מסויימים.
בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולרבמשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבוובסביבות שנת [[תש"נ]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי.
===ספר שהגיע מ[[תוניסיה|תוניס]] {{להשליםהערה|[https://col.org.il/news/133537 הרבי הכניס בחשאי את ספר התורה, והגזירה בתוניס התבטלה] {{col}}}}===[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נכנס ביום שישי אחר חצות לבית הכנסת, ובידו ספר התורה ששלח הרב פינסון]][[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מכניס את הספר תורה לארון הקודש, לידו נראה עומד הרב [[בנימין גורודצקי]]]]בשנת [[תשכ"ט]] חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.
==באותם ימים השלטונות מנעו מר' [[ניסן פינסון]] את היציאה מתוניס, ולכן [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] אשתו של הרב פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקה==נכתב כחלק ממבצע -התורה, התלוו אליהם הגבאי ב-[[770]] (ואחיות של השליח), הרב [[אות בספר תורהיהושע פינסון]] וכ. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל ב[[ספר תורה הכלליחלוקת המשקה]] בהתוועדות של הרבי ב[[שבת]].
בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימיםהרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו עושאותיות שי"י מוסדות בית רבקהן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים <ref>בנות בית רבקה בארץ ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורהב-770". בעקבות הצלחתן הרבי ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודששהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), "ומחר", הוסיף הרבי, והרבי הסכים לכך"אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס".</ref>הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר [[מאמר דא"ח]] בפני הציבור.
{{להשלים}}בערב שבת [[פרשת נצבים-וילך]] אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת קודש, לאחר אמירת ה[[מאמר]] מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.
==ספר תורה לזכות אחרי [[תפילת מנחה]]{{הערה|לפי היומן של ר' [[יהודה לייב גרונר]] לפני תפילת המנחה.}} שהה הרבי והרבנית==זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ב[[רש"י]], ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.
חכם הרבי הורה שהאח הרב [[יעקב מיכאלשוילייהושע פינבול]]<ref>נפטר י"ב בחשוון תשע"ו</ref> היה חסידי חב"ד סופר סת"ם בעל מסירות נפש מגרוזיה.יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב [[קובץ:והכתר.jpgבנימין אליהו גורודצקי]]{{הערה|ממוזער|ר' יעקב מיכאלאשוולי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולריםשהיה ראש [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.}}. הרבי והרבניתביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה.]]לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע הלבבי שהיה בשמחת תורה תשל"ח, רחש ליבו ביקש את סליחתו של חכם יעקב לתרום ספר תורה ל770הלה, ואכן החל '''בעצמו''' בכתיבתה, לקראת י' שבט תשמואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו והספר תורה, לרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך.
לפני תחילת טקס סיום הספר תורהר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, נעמד והחזיק הרבי לבש בגדי שבת וקיבל את הבקבוק משקה שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר הספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב770, הוציא לו הרבי צ'ק – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב [[מיכאל ליפסקר]] ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחדהשולחן.
לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר תורה הוא קטן במיוחדלתוכו. ויחד עם הכתר הוא קלבתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן{{הערה|אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"}}. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו{{הערה|יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר}}.
לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=ספר תורה של הטנקיסטיםnews&id==ספר תורה שנכתב 75042 על ידי הטנקסטים של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ובראשם הרב [[ישראל דוד נחשון]] ור' [[אברהם טאוב]]. לזכרון [[הרבנית חי'ה מושקא]הספר בשטורעם], הסתיים בתשמ"ט}}.
===לזכות הרבי והרבנית===[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' שלום שיחי' בן ר' יעקב מיכאלשוילי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית יחד עם בנו ר' שבתאי שיחי'.]]לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[ראש חודש כסלו|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחדוטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כך.
לפני תחילת טקס סיום הספר נכתב על ידי הסופר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק [[אליעזר צבי זאב צירקינדמשקה]] על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודששקיבל מהרבי בשבת שלפני, אחר ההכנסת והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי לקח את הספרצ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, חזרה מיד המגביה לארון הקודשכהשתתפות, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה"ובצירוף מכתב ברכה מיוחד{{הערה|[https://col.org.il/news/109107 היום לפני 30 שנה: סיום ספר התורה המיוחד • וידאו{{וידאו}}{{col}}]}}.
כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שיהיה שמח שהספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי, והרבי גילה קורת רוח מרובה מכךבדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב.
מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתביתו, הספר תורה הוא קטן במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תורה קל לרביוקל גם יחד עם הכתר.
{{להשלים}}בקייץ [[תשפ"א]] עבר הכתר חידוש ותיקון.
==ספר תורה =לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד===
לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי ביב[[י"ד כסלו ]] [[תשל"ט]], יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים ב[[ירושלים]] כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.
ביחידות ב[[יחידות]] שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש [[שבט ]] [[תש"מ]], העניק הרבי למארגנים שורת למארגנות מספר הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר ביב[[י"ט כסלו ]] [[תשמ"א]], הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".
בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית ל[[בית הכנסת בית מנחם בכפר ]] ב[[כפר חב"ד]], כאשר יומיים קודם לכן ביב[[י"ז כסלו ]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות מיוחדת שלא מן המנין ]] לכבוד הכנסת ספר התורה, . הרבי התייחס להזמנה שהעביר לו הרב [[זושא ריבקין ]] עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"טה[[בעל שם טוב]], שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק [[משקה]], וכתר לספר התורה, ולאחר . לאחר מכן נערכה [[תפילת מנחה ]] עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.
בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"<ref>{{הערה|למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה שהוחמצה הזדמנות היסטורית.</ref>}}.
רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע '[[אות בספר התורה]]'.
===לאחדות ישראל - תומכי תמימים===נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה לזכרון הרבנית נשי חב"ד==הכללי]].
בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]] הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה לעילוי נשמת הרבניתעבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חבשתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"ד}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.
הסתיים ברבמוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ח כסלו תשמ"טג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.
והרבי דיבר ע"ז ר"ח כסלו וש"פ תולדותלכתוב נקודותבתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.
{{להשלים}}
==ספר תורה =לזכות הרבי על ידי השלוחים<ref>ראה על כל זה בארוכה ב"יומן הקהל / תשמ"ח"</ref>===ביב[[י"א ניסן ]] [[תשמ"ז ]] ר' [[נתן גוראריגוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל, יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.
כתבו לרבי על כך והמענה היה: "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת" , במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר ההרב הרב [[אליעזר צבי זירקינד]] , התוכנית הייתה לסיים ליעד [[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]], אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית ב[[כ"א אדר. ]] (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).
ביום חמישי [[כ"א אדר התשמ]] [[תשמבבית ]] נערך ב[[770|בית הכנסת - 770 היה ]] סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים כמה , מתוכם עוד שלוחים של הרבי הקודם, [[אדמו"ר הריי"צ]]. את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]].
המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.
בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.
את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעש"ט והמגיד ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש ]] סימן לפנימיות וחציניות ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות ]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סיבובו ומתחת לאבן סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור בצרות העולם הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגהונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות מיוחדות בכתר.
לפני ה"[[אתה הוראתהראת]]" אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' "למנצח יענך" בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו מזכרי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירי הרבי ]] הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].
באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו ששמעו אותה שנשמעה בשידור ב770ב-[[770]]. בא הרבי דיבר הגיע ודיבר על התקופה [[תקופה חדשה]].
השיא היה בהתוועדות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת [[פרשת אחרי]], הרבי דיבר בהרחבה על הסיום סיום ספר תורההתורה, והשווה את שלוחתה שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעל נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה העשית הנעשית בחוץ", ועוד רבות{{הערה|לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"}}.
===לזכרון הרבנית נשי חב"ד===[[קובץ:ספר תורה שהגיע משל הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את הספר תורה שנכתב לעילוי נשמת [[תוניסיההרבנית חיה מושקא|הרבנית]]]]==בתשכ"ט נוצרה בעיה גדולה שהעיקה על כלל יהדות תוניס – חל איום ממשי של סגירת כל מוסדותינו בתוניס, גזירה שבעקבותיה היינו עלולים להיות מגורשים מתוניס לצמיתות! כשהודענו על כך לרבי, הרבי '''ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר-תורה ובזכות זה תתבטל הגזירהלעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד]].'''
באותם ימים השלטונות מנעו מהרבי הספר הסתיים ב[[ניסן פינסוןר"ח כסלו]] את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי השלוחה מרת ? פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספר-התורה לרבי התלוה עליהם אח של השליח, הגבאי ב770, הרהתשמ"ח [[יהושע פינסוןט]] ע"ה. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל בוהרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת [[חלוקת המשקהפרשת תולדות]] בהתוועדות של הרבי בשבת.{{להשלים}}
הרבי אמר: ===של הטנקיסטים===ספר תורה שנכתב על ידי ה[[טנקיסטים]] של [[ניידות חב"תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-ד בארץ הקודש ב-770. הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות" (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש)]], ובראשם הרב [[ישראל דוד נחשון]] ור'ומחר', הוסיף הרבי[[אברהם טאוב]]. לזכרון [[הרבנית חיה מושקא]], 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס'. הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דאהסתיים בשנת [[תשמ"ח בפני הציבורט]].
בערב שבת פ' נצבים וילך הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], על מנת להיות באחד מה[[טנק מבצעים|טנקים בארץ הקודש]], אחר חצותהכנסת ספר התורה, נכנס הרבי לבית הכנסת הגדול של 770 עם לקח את הספר תורה בידו, והכניסו בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "[[ניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת תורה]]".
ובעת ההתוועדות בשכאשר כתבו הנ"ק לאחר אמירת המאמר מזג ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי ממנו לכוסושהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, ונתנו לחלק בין המסוביםוהם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדותהרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.
אחרי תפילת מנחה<ref>לפי היומן של ר' לייבל גרונר לפני תפלת המנחה.</ref> שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אתה, כך סיפרת לנו, יום לפני כן גילית את הסוד בפני אחד מחבריך, ולמחרת כבר היה 770 מלא בחסידים. מאחר שהרבי רצה שהעניין כולו יתבצע בחשאיפעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר במיוחד כאשר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש...)."אין צורך להוסיף שעם סיומו של אותו מעמד שמימיעמד [[חזן]], התבטלה הגזירה הקשה"ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.
"הרבי הורה שאחי יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו הק' ובמעמד השתתף גם הרה"ח בנימין ע"ה גורודצקי<ref>שהיה ראש [[הלשכה ליובאוויטש האירופאית]], שבמסגרת הייתה הפעילות השליחות בתוניס.</ref>. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד על כן ניגש ר' יהושע שייגש אל התיבה (אחר-כך הרבי ביקש את סליחתו של הלה, והוסיף: 'מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר').{{להשלים}}
מתוך יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר:{{ציטוט|מכראות=לא|תוכן=בשעה 5:15 נכנס ר' יהושע פינסון עם ספר תורה שהביאה גיסתו מרת פינסון תחי' מטוניס מתנה לכ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש היה לבוש בלבושי שבת וקיבל הספר תורה – יחדיו נכנסו ר' בנימין אליהו גאראדעצקי ור' מיכאל ליפסקער ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יי"ש שהניחה על השולחן.=לאחדות ישראל - בית רבקה===אח"כ ירד כ"ק אד"ש לבית המדרש כשהספר נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה בידו, ורבא"ג פתח הארון קודש ]] וכ"ק אד"ש הכניס זה לארון קודש. אחרי זה מנחה – כ"ק אד"ש הורה שא' מבני המשפחה יתפללו מנחה לפני העמוד.- א' ירד כבר לעמוד (פישר. שהיה חיוב) וכ"ק אד"ש אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען" -אחרי מנחה מסר ע"י חודקוב שרבא"ג ורמ"ל יכניסו אליו בקבוק יי"ש אחרי קבלת שבת וערבית, וכן עשו.אחר מזמור שיר ליום השבת – אמירת עד לאורך ימים. וכן כל הקדישים במשך תפלות השבת[[ספר תורה הכללי]].}}
ב[[תורת מנחם - התוועדיות]] חלק נזבהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, מופיע שיחת במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי בקשר עם הספר שיכתבו להם ספר תורה המיוחדמיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.}}.
{{הערה|1=על הספר בשטורעם:http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042להשלים}}
לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו===לזכר בנות משפחת שמואלי===כאשר שתי בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה.
==ספר תורה לזכר בנות משפחת שמואלי=לרגל כ' מר חשון 150 שנה===בקייץ ? אירוע טרגדי כאשר שני ילדות קטנות בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, לזכרם תרמו הוריהם שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה, לרגל [[כ' מר חשון]] [[תשע"א]] - 150 שנה להולדת [[אדמו"ר הרש"ב]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
==ספר תורה לרגל כ' =לזכות הרבי על ידי מר חשון 150 שנהפרקש===הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה מיוחד לרגל חגיגת 150 שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב ל[[כ' מר חשון תשע"א]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינולבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.
==ספר תורה לכבוד שלושים שנה לרשב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ג==הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר ה]] ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה מיוחד לרגל 30 שנה לפטירות של חתנא דבי נשיאה הרב . ב[[שמריהו גוראריהתשע"ו]] האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינושערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/ אודות הספר] {{אינפו}}}}.
==ספר תורה לכבוד מאתיים עשרים שנה לכתיבת התניא==לרגל יהכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ט כסל תשעש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"טד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, עשרים שנה לכתיבת התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני<ref>נגיד חסיד חבואנ"ד משכונת ש תושבי שכונת קראון הייטס.</ref> לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של אדמו"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
הספר ===לכבוד שלושים שנה לרש"ג===הרב [[שלום קלפמן]] ארגן הכנסת ספר תורה נכתב על ידי הסופר לרגל 30 שנה לפטירת הרב דוד מרנץ, מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה [[שמריהו גוראריה]] (חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של הזאל הקטן, ומשם ירד בתהלוכה וריקודים לזאל הגדול, שם נערכו ריקודים ולאחר מכן הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב===לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא===לרגל [[י"ט כסלו]] [[תשע"ט]], מרבים להשתמש בו במנין מאתיים ועשרים שנה לכתיבת [[ספר התניא]] החליט ר' שמעון כוכב ליאני{{הערה|נגיד חסיד חב"ד משכונת [[קראון הייטס]].}} לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של הרבי[[אדמו"ר הזקן]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
==ספר הספר תורה לזכות הרבי נכתב על ידי מר פרקש==מר לאנודר פרקש יש תחביב לתרום ספרי תורה ולתרום לבתי כנסיות שונות ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחיםהסופר הרב [[דוד מרנץ]], מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של [[הזאל הקטן]], ומשם ירד ב[[תהלוכה]] וריקודים ל[[זאל הגדול]], שם נערכו ריקודים ולאחר מכן [[סעודת מצוה]] שהשתלבה עם [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] המרכזית בבית חיינו.
לראשונה ערך מר פרקש הכנסת 5 ספרי תורה בכינוס השלוחים תעס"המחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, בתע"ח שערך הכנסת ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב 770 תרומתו לזכות מרבים להשתמש בו במנין של הרבי, לספר קנה מסטר פרקש כתר מוזהב.
===בגודל של מזוזה===בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה זעיר, בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר{{הערה|https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/בעבר היה עוד ספר דומה לו}}.
==ספר ספרי תורה בגודל של מזוזהשהוכנסו ביוזמה פרטית==בארון הקודש ב 770 ישנו *'''משפחת אסטולין - לזכות הרבי:''' - נערכה הכנסת ספר תורהעל ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]]. הספר נעלם לערך בשנת [[תשס"ט]].*'''משפחת רקסין:''' - שני ספרי תורה של משפחת רקסין נתרמו ל-770, ממש קטן בגדול של כ12 סאחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו.*'''משפחת עלברג:''' - נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.*'''משפחת משיח:''' - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל{{הערה|[https://live.col.org.il/news/30521 על הספר]}} שנפטר לאחר התקף לב ב[[י"ג תמוז]] [[תשס"ז]].*'''משפחת ליפסקר:''' - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו.*'''משפחת אושפל:''' - לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, הרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב [[אפרים שמוקלר]] מ, ומשתשים בו לעיתים נדרות ביותר[[מונטריאול]].
==ספר הפטרות==במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים (בעבר ספר)]]}} רבות היה עוד מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר בדומה לוהפטרות כתוב על גבי קלף, אך כנראה שכעת יש רק ספר אחד)עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של [[הרבי המהר"ש]].
הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר.
==ספרי תורה לזכות הרבי משפחת אסטולין==נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]],העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".
לערך ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' [[גרשון גאלין]]{{הערה|ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת [[תורת אמת]] הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך [[ב' ניסן]] [[תשכ"א]]. התפרסם בשנת תשס[[תרצ"ו]] על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.}} שנת [[תשח"י]]"ט נעלם ספר התורה, ואין יודעים היכן הוא.
==ספרי כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה משפחת רקסין==ישנם שני ספרי תורה של משפחת רקסין אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב 770, אחד נתרם על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם[[ספריית ליובאוויטש]].
ואחר תרם ר' מנחם מענדל ראסקין לזכותו ולזכות רעייתו שיחיו. ==ספרי תורה משפחת עלברג==נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב ע"ה עלברג לעילוי נשמת הוריו. ==ספרי תורה משפחת משיח==נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל<ref>https://live.col.org.il/news/30521</ref> שנפטר לאחר התקף לב הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו ב י"ג תמוז ה׳תשס״ז. ==ספרי תורה משפחת ליפסקר==נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקרספריית ליובאוויטש]] לזכרו ולזכר רעייתו.
==ספרי תורה משפחת אושפלארון הקודש==לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאלקובץ:ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ.jpg|ממוזער|הארון קודש ב[[ט' אב]]]]בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני [[י' שבט תש"י]], כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, שלא היו לי ילדים. נכנס ב ? על ידי בני משפחת רעייתו שמוקלראך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ.
==ספר הפטרות==במשך<ref>https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm</ref> שנים<ref>ראה על ספר זה בספר ר' [[מבית הגנזיםיעקב ליפסקר]]</ref> רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף. עם שני עצי חיים ומעיל הוא הואמהיה מונח על גבי ציפה את הארון, ור' שמואל שוחט ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת [[שולחנו של הרבי מהרתש"שפ]].
הרבי הזהיר את המזכירות של להניח ספרים על הספר. לעת עתה לא נתברר ענינו של הספרבמזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יעקב ליפסקר]].
על העצי חיים כתוב: זאת נדבת האישה טויבע בת רהארון קודש נצבע ושופץ בתחילת חודש מרחשון ה' יואל תרפתשפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר.ד
ועטד מדבקה על העצי חיים:===הפרוכת===ר' בראש הפרוכת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסת רבים עליה נכתב{{הערה|בשנת [[גרשון גאליןתשנ"ו]]<ref>ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב}} [[2הכרזת היחי]"קובץ[3] מסמכים. חב”ד בארץ ישראל, תרמ”ה- תשכ”א" כ"מכתב תודה לנדיב ר’ גרשון גלין מאת ראשי ישיבת תורת אמת הר’ משה אריה ליב שפירא ור’ שמעון גליצנשטיין. בתאריך ב’ ניסן תשכ”א. מפורסתם כ בשנת תרצ"ו בדאגת לבנות בנין לישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מהישיבות ליטא. בארצות הברית.</ref> שי' שנת תשח"י.
רהפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' גרשון גאלין היה נגיד שגר בקראון הייטס שתרם הרבה למוסדות חב"ד והשתדל שיהיה בצנעה בלי פרסום.  כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את הספר ולא ידעו מהו חשבו שהוא ספר תורה. במר מר חשון תשלעד ערב פסח -אדומה (אך יש שנים שמחלפים לכחולה) ובערב פסח לכחולה(אך יש שנים שמחליפים לאדומה) עד ערב ר"ח הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] לבנות ספר תורה עבור ספר זה.ה שחוזרת ללבנה הוא הביא את הארון הקודש אל הרבי והציע שיעמדו את ארון הקודש בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אחא ספר הפטרות וביקש שימסרו הארון לספריה כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]]. הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו ב[[ספריית ליובאוויטשתשעה באב]]מסירים את הפרוכת עד חצות.
==סופרי בית חיינו==
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הסופר הרב [[ישעיה מטלין]] מגיה את ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח]], במזרח בית הכנסת 770 (אחרי ההרחבה השנייה)]]במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת:*הרב [[ישעיה מטלין]]*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]], כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, וכן להגיה החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיה את הספר כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.*הרב קלפמן{{הערה|תלמידו של הרב [[ישעיה מטליןאליעזר צבי זאב צירקינד]] - לקשר מהערך שלו לכאן‏.}}{{הבהרה}}. *הרב [[מנחם מוסקוביץ]]{{הערה|חתנו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינדצירקינד‏]] - לקשר מהערך שלו לכאן*הרב קלפמן.}}. מסייע לרב קפלמן.
==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו==
*הרב [[יוחנן גורדון]] בתשט- ב[[תשט]] הרגיש שקולו נחלש, והעביר את התפקיד לר' מרדכי שוסטרמן.*הרב [[מרדכי שוסטרמן]] - 39 שנה תשט"ו-[[תשנ"ד]].*הרב [[מיכאל סלווין]] - בתחילה הי'ה קורא קרא רק בתפילת מנחה של שבת מנחה.*הרב [[דוד רסקין]] הבעל - בעל קורא בימות החול.*הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה.==קישורים חיצוניים==[http://www*ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה]
==הכנסת ספר תורה שנשלחו מ770 על ידי הרביים==לעיתים קרובות נערכת ב-770 הכנסת ספר תורה, עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר תורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"כ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות.
* הרבי הקודם שלח ספר מנהג זה הוא מפני שבעלי הספר תורה ליסוד כפר חב"דרוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש ב[[בית חיינו]], הספר תורה שופץ במיוחד בתשע"ט ועשו לו הכנסה מיוחדתגם אם זה לזמן קצר בלבד.
==שנשלחו מ-770 על ידי הרביים==*[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח ספר תורה ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], הספר שופץ במיוחד ב[[תשע"ח]] ועשו לו הכנסה מיוחדת{{הערה|[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.* כשנוסד כשנוסדה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב770 לתשובי הנחלהב-770 לתושביה. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] סיפר, שכאשר הגיע ספר תורה מאדמו"ר הריי"צ ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], ערכו 'הכנסת ספר-תורה' על כל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן, וכן עשו גם בשנת [[תשכ"ט]], כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחל'ה, נערכה '[[הכנסת ספר תורה]]' ככל פרטיה ומנהגיה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי{{הערה|[https://chabad. info/in- כאן צריך לינק לפיסקה העוסקת בזה מתוך ערך נחלת הר focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון [[תשמ"ח]] ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' בכפר חב"ד.
הרב ==לקריאה נוספת==* הספר מתוניס - [[יצחק יהודה ירוסלבסקיתורת מנחם התוועדויות]]חלק נז, , סיפר, שכאשר הגיע ספר-תורה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכפר-חב"ד שיחת הרבי בקשר עם ייסודו בשנת תש"ט, ערכו 'הכנסת ספר-הספר תורה' לכל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. וכן בשנת תשכ"ט, עם ייסוד שכונת נחלת-הר-חב"ד בקרית-מלאכי, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי אליהם, וגם הם היו ישנים, עשו ככל פרטי מנהגי הכנסת ספר-תורה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי.
==קישורים חיצוניים==* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770[http://www.chabad.co. הספר נכתב לזכות il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.עם ספרי תורה]httפפps*[https://wפפwwcol.youפפtubeorg.comil/news/watch?v=N5pC8oLvIfw135621 העובדות הלא מוכרות שמאחורי ספרי התורה של 770 • מיוחד] {{col}}
=={{תבנית:770}}{{סתם}}{{הערות שוליים==}}
8,170

עריכות