פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

ספרי תורה ב-770 (עריכה)

גרסה מ־02:25, 21 בינואר 2024

נוספו 16,761 בתים ,  21 ינואר
אין תקציר עריכה
{{בעבודה מתמשכתלעריכה|ויקיזציה וקישורים פנימיים}} [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]בבית חיינו [[770]] - [[בית הכנסת]] של [[הרבי]], ישנם [[ספר תורה|ספרי תורה]] רבים וביניהם ספרי תורה עם היסטוריה מיוחדת{{הערה|רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב-[[770]], ומסיבות שונות נלקחו ממנו.}}.
בבין ספרי התורה ניתן למנות את [[בית הכנסתספר תורה של משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות [[הרבי]] - ו[[770הרבנית]] ישנם ריבוי , וכ[[ספר תורה הכללי|ספרי תורה שלחלקם יש היסטוריה מיוחדת<ref>יש מהם שהיו ב 770, ומסיבות שונות נעלמו ממנו.</ref>כלליים]] שנכתבו כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] והוכנסו על ידי ארגונים שונים.
==ספרי תורה מפורסמיםהתורה=====של הרבי==={{ערך מורחב|ספר תורה של הרבי}}[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]]שני ספרים הללו נכתבו עליהם ערכים נפרדיםספר התורה של הרבי הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, ועל כן לא התבארו כאןוהרבי נוהג לרקוד איתו בשעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]].
===ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו===
{{ערך מורחב|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו}}
[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]
ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].
===על דבר כתיבת [[ספר תורה ]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי==={{ערך מורחב|ספר התוועדות]] ליל [[שמחת תורה של הרבי}}]] [[תש"ב]].
==בספר משתמשים בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי (ראה הפירוט [[ספר תורה שבו השתמש הרבי הריי"צ==הוא ספר קטן בגודל הספר של הרבי ולא ידוע מהיכן הגיעלקבלת פני משיח צדקנו|בערך המורחב]]).
[[הרבי ===בו השתמש אדמו"ר הריי"צ]] ו===הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע<ref>ר' [[הרבייהודה חיטריק]] השתמשו בו כותב ב[[שמחת תורהרשימת דברים]]שיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, עד שהגיע [[הספר תורה של הרבי]] בשנת אך סברא זו נשללה.</ref>.
הספר נלקח מבית הכנסת בשנת [[תשנהרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת תורה]], עד שהגיע ה[[ספר תורה של הרבי]] וחזר לבית הכנסת בקיץ בשנת [[תשעתשי"טד]].
במשך שנים ארוכות בשעת הריקוד עם הרבי בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה, היה דרוש תיקון, ובאיזור ה[[תשרש"נג]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי, מחזיק אותו<ref>גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.</ref>, ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ג.
==ספר תורה לאחדות ישראל תומכי תמימים==הספר נלקח מ-[[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"ט]].
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר משתמשים במנין הרבי כאשר מוצאים שלושה ספרי תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]], או בימים מיוחדים מסויימים.
{{להשלים}}במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובסביבות שנת [[תש"נ]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי.
===ספר שהגיע מ[[תוניסיה|תוניס]] {{הערה|[https://col.org.il/news/133537 הרבי הכניס בחשאי את ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקה==התורה, והגזירה בתוניס התבטלה] {{להשליםcol}}}}===[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נכנס ביום שישי אחר חצות לבית הכנסת, ובידו ספר התורה ששלח הרב פינסון]][[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מכניס את הספר תורה לארון הקודש, לידו נראה עומד הרב [[בנימין גורודצקי]]]]בשנת [[תשכ"ט]] חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.
==ספר תורה לזכות הרבי והרבנית==תכתוב בבאותם ימים השלטונות מנעו מר' [[תשמ"זניסן פינסון]] הרבי השתתף ב 613 דולר באת היציאה מתוניס, ולכן [[התוועדות עם הרבינסיעה לרבי|התוועדותנסעו לרבי]] אשתו של הרב פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] מיוחדת שנערכה עם ספר-התורה, התלוו אליהם הגבאי ב-[[770]] (ואחיות של השליח), הרב [[זאל הקטןיהושע פינסון]].וכן הכניסו בקבוק משקה, על הבקשה לכתוב אות בסיום הספר מנת לקבל ב[[חלוקת המשקה]] בהתוועדות של הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה לקבלת פני משיחשבת]] לא כתב.
הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר נתרם על ידי משפחת מיכאלשווליולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, והוא קטן במיוחדושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), "ומחר", הוסיף הרבי, "אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס". ויחד עם הכתר הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא קליאמר [[מאמר דא"ח]] בפני הציבור.
==ספר תורה של הטנקיסטים==ספר תורה שנכתב על ידי בערב שבת [[ניידות חב"ד בארץ הקודשפרשת נצבים-וילך]]אחר חצות, ובראשם הרב נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ה[[ישראל דוד נחשוןהתוועדות עם הרבי|התוועדות]] ור' בשבת קודש, לאחר אמירת ה[[אברהם טאובמאמר]]מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. לזכרון [[הרבנית חי'ה מושקא]], הסתיים בתשמ"טכן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.
אחרי [[תפילת מנחה]]{{הערה|לפי היומן של ר' [[יהודה לייב גרונר]] לפני תפילת המנחה.}} שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר מיוחד מסוגו, נכתב והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על עורות דקים במיוחדדברי המדרש שהובאו ב[[רש"י]], ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.
הספר נכתב על ידי הסופר הרבי הורה שהאח הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינדיהושע פינבול]] על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודש, אחר ההכנסת יכניס את ספר תורה-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]{{הערה|שהיה ראש [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.}}. הרבי לקח ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את הספרסליחתו של הלה, חזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן ואמר: "שישו ושמחו בשמחת תורהמן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר".
כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודשר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, רמז להם הרבי שיהיה שמח שהספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים לבש בגדי שבת וקיבל את הספר לרבי, והרבי גילה קורת רוח מרובה מכךתורה – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב [[מיכאל ליפסקר]] ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על השולחן.
מחמת קלותו ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתביתולאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, במיוחד כאשר הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה הרבי עמד שאחד מבני המשפחה יעלה חזן{{הערה|אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"}}. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, ורצו לתת ספר תור קל לרביוכן עשו{{הערה|יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר}}.
לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 על הספר בשטורעם]}}.
===לזכות הרבי והרבנית===
[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' שלום שיחי' בן ר' יעקב מיכאלשוילי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית יחד עם בנו ר' שבתאי שיחי'.]]
לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[ראש חודש כסלו|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כך.
לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק [[משקה]] שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד{{הערה|[https://col.org.il/news/109107 היום לפני 30 שנה: סיום ספר התורה המיוחד • וידאו{{וידאו}}{{col}}]}}.
{{להשלים}}בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי בדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב.
==ספר הספר תורה לזכרון הרבנית נשי חב"ד==הוא קטן במיוחד וקל גם יחד עם הכתר.
בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חבבקייץ [[תשפ"דא]] עבר הכתר חידוש ותיקון.
הסתיים בר===לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ח כסלו תשמ"טד===
והרבי דיבר עלקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי ב[[י"ז רד כסלו]] [[תשל"ח כסלו ושט]], יזמו נשי ובנות חב"פ תולדותלכתוב נקודותד ב[[ירושלים]] כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.
ב[[יחידות]] שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש [[שבט]] [[תש"מ]], העניק הרבי למארגנות מספר הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר ב[[י"ט כסלו]] [[תשמ"א]], הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: "יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".
הסופר?בהוראת הרבי הוכנס הספר ל[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], כאשר יומיים קודם לכן ב[[י"ז כסלו]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לכבוד הכנסת ספר התורה. הרבי התייחס להזמנה שהעביר לו הרב [[זושא ריבקין]] עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת ה[[בעל שם טוב]], שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק [[משקה]], וכתר לספר התורה. לאחר מכן נערכה [[תפילת מנחה]] עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.
בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"{{הערה|למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהוחמצה הזדמנות היסטורית.}}.
רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע '[[אות בספר התורה]]'.
{{להשלים}}===לאחדות ישראל - תומכי תמימים===נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]].
==ספר תורה לזכות הרבי על ידי השלוחים<ref>ראה על כל זה בארוכה ב[[כ"יומן הקהל / ט אלול]] [[תשמ"ח"</ref>==בי"א ניסן תשמ"ז ר' [[נתן גורארי]] אז שליח הכריז הרבי בבפולושיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבלשתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, יכתבו יחד ספר ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה לזכות הרבירבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.
כתבו לרבי על כך והמענה היה: שהספר תורה יהי לשם ולתפארתבמוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש" במשך כל השנה נכתב הסופר ההרב ג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[אליעזר צבי זירקינדדוד רסקין]] , התוכנית הייתה לסיים לי"א ניסן[[מנחם מענדל מרוזוב]], אך בעקבות פטירת הרבנית [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט לסיים קודם לכןשתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], לכבוד סיום השלושים לרבנית כ"א אדרוהסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. (כחצי חודש לפני התאריך המיועד)באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.
ביום חמישי כ"א אדר התשמ"ח בבית הכנסת 770 היה סיום ספר בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה על ידי שלוחים כמה מתוכם עוד שלוחים של ילדי ישראל, אך הרבי הקודםכתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]]והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.
המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.{{להשלים}}
בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי ===לזכות הרבי על ידי השלוחים===ב[[י"יחי אדוננו מורנו ורבינוא ניסן]] [[תשמ" שלוש פעמיםז]] ר' [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.
את הכתר הכין האמן כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב [[אליעזר צבי פאקרזירקינד]], בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעשהתוכנית הייתה לסיים עד [[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"ט והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחציניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדרא ניסן]], אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, 30 ספרי תורה סיבובו ומתחת לאבן כדור בצרות העולם ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגהלכבוד סיום השלושים לרבנית ב[[כ" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות בכתרא אדר]] (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).
לפני הביום חמישי [[כ"אתה הוראתא אדר]] [[תשמ" אמר הרב ח]] נערך ב[[יוסל וויינברג770|בית הכנסת - 770]] מזמור כ' סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של [[אדמו"למנצח יענךר הריי" פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה לקבל פני משיחצ]]). את הגבה גלילה עשו מזכרי הרבי המעמד הנחה הרב [בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונרמשה קוטלרסקי]].
באמצע הכנסת ספר תורההמילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, אמר הרבי שיחה מביתו ששמעו אותה בשידור ב770. בא המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי דיבר על התקופה חדשה.
בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.
השיא היה בהתוועדות בשבת אחרי, הרבי דיבר בהרחבה על הסיום ספר תורה, והשווה את שלוחתה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולםהכתר הכין האמן צבי פאקר, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץבראש הכתר אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, נפעל טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה העשית בחוץ30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"לכבוד השלוחים, ועוד רבותהרבה צורות מיוחדות בכתר.
==ספר תורה שהגיע מלפני ה"[[תוניסיהאתה הראת]]==בתשכ"ט נוצרה בעיה גדולה שהעיקה על כלל יהדות תוניס – חל איום ממשי אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של סגירת כל מוסדותינו בתוניס, גזירה שבעקבותיה היינו עלולים להיות מגורשים מתוניס לצמיתות! כשהודענו על כך לרבי, הרבי '''ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו משיח|ספר-תורה ובזכות זה תתבטל הגזירהלקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירי הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].'''
באותם ימים השלטונות מנעו מהרבי [[ניסן פינסון]] את היציאה מתוניסבאמצע הכנסת ספר תורה, ולכן נסעו לרבי השלוחה מרת ? פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספראמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-התורה לרבי התלוה עליהם אח של השליח, הגבאי ב770, הרה"ח [[יהושע פינסון770]] ע"ה. וכן הכניסו בקבוק משקה, הרבי הגיע ודיבר על מנת לקבל ב[[חלוקת המשקהתקופה חדשה]] בהתוועדות של הרבי בשבת.
השיא היה ב[[התוועדות עם הרבי אמר: "תחילה יש להגיה |התוועדות]] בשבת [[פרשת אחרי]], הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנושליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחבנפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ועוד רבות{{הערה|לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל -770. הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיותתשמ" (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), 'ומחר', הוסיף הרבי, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס'. הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דאח"ח בפני הציבור}}.
בערב שבת פ' נצבים וילך אחר חצות, נכנס ===לזכרון הרבנית נשי חב"ד===[[קובץ:ספר תורה של הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לבית הכנסת הגדול של 770 עם מחזיק את הספר תורה בידו, והכניסו לארון הקודששנכתב לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]]]בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד]].
ובעת ההתוועדות בשהספר הסתיים ב[[ר"ק לאחר אמירת המאמר מזג הרבי ממנו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדותח כסלו]] [[תשמ"ט]] והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת [[פרשת תולדות]]. {{להשלים}}
===של הטנקיסטים===
ספר תורה שנכתב על ידי ה[[טנקיסטים]] של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ובראשם הרב [[ישראל דוד נחשון]] ור' [[אברהם טאוב]]. לזכרון [[הרבנית חיה מושקא]], הסתיים בשנת [[תשמ"ט]].
הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], על מנת להיות באחד מה[[טנק מבצעים|טנקים בארץ הקודש]], אחר הכנסת ספר התורה, הרבי לקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "[[ניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת תורה]]".
אחרי תפילת מנחה<ref>לפי היומן של ר' לייבל גרונר לפני תפלת המנחה.</ref> שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי עם שהוא יהיה שמח אם הספרישאר כאן, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אתה, כך סיפרת לנו, יום לפני כן גילית והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הסוד בפני אחד מחבריך, ולמחרת כבר היה 770 מלא בחסידים. מאחר שהרבי רצה שהעניין כולו יתבצע בחשאי, אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זההספר לרבי. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש...)."אין צורך להוסיף שעם סיומו של אותו מעמד שמימי, התבטלה הגזירה הקשה"גילה קורת רוח מרובה מכך.
"מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי הורה שאחי יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו הק' ובמעמד השתתף גם הרה"ח בנימין ע"ה גורודצקי<ref>שהיה ראש עמד [[הלשכה ליובאוויטש האירופאיתחזן]], שבמסגרת הייתה הפעילות השליחות בתוניס.</ref>. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד על כן ניגש ר' יהושע שייגש אל התיבה (אחר-כך הרבי ביקש את סליחתו של הלה, והוסיף: 'מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר')ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.
{{להשלים}}
●===לאחדות ישראל - בית רבקה===מתוך יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר:בשעה 5:15 נכנס ר' יהושע פינסון עם נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה שהביאה גיסתו מרת פינסון תחי' מטוניס מתנה לכ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש היה לבוש בלבושי שבת וקיבל הספר תורה – יחדיו נכנסו ר' בנימין אליהו גאראדעצקי ור' מיכאל ליפסקער ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יי"ש שהניחה על השולחן.אח"כ ירד כ"ק אד"ש לבית המדרש כשהספר תורה בידו, ורבא"ג פתח הארון קודש וכ"ק אד"ש הכניס זה לארון קודש. אחרי זה מנחה – כ"ק אד"ש הורה שא' מבני המשפחה יתפללו מנחה לפני העמוד.- א' ירד כבר לעמוד (פישר. שהיה חיוב) וכ"ק אד"ש אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען" -אחרי מנחה מסר ע"י חודקוב שרבא"ג ורמ"ל יכניסו אליו בקבוק יי"ש אחרי קבלת שבת וערבית, וכן עשו.אחר מזמור שיר ליום השבת – אמירת עד לאורך ימים. וכן כל הקדישים במשך תפלות השבתהכללי]].
ב[[תורת מנחם - התוועדיות]] חלק נזבהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, מופיע שיחת במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי בקשר עם הספר שיכתבו להם ספר תורה המיוחדמיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.}}.
{{להשלים}}
על הספר בשטורעם:===לזכר בנות משפחת שמואלי===http://wwwכאשר שתי בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה.shturem.net/index.php?section=news&id=75042
לא ברור האם הספר נמצא כעת ===לרגל כ' מר חשון 150 שנה===הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל [[כ' מר חשון]] [[תשע"א]] - 150 שנה להולדת [[אדמו"ר הרש"ב]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
==ספר תורה לזכר בנות משפחת שמואלי=לזכות הרבי על ידי מר פרקש===בקייץ ? אירוע טרגדי כאשר שני ילדות קטנות בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, לזכרם תרמו הוריהם ספר מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה, לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.
==ספר תורה לרגל כ' ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ה]] ערך מר חשון 150 שנה==הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה מיוחד לרגל חגיגת 150 שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הרש". ב ל[[כ' מר חשון תשע"או]]שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב{{הערה|[https://chabad. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינוinfo/news/kinushashluchim/99810/ אודות הספר] {{אינפו}}}}.
==ספר תורה לכבוד שלושים שנה לרשהכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"ד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, ואנ"ג==הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל 30 שנה לפטירות של חתנא דבי נשיאה הרב [[שמריהו גוראריה]] האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינוש תושבי שכונת קראון הייטס.
==ספר תורה =לכבוד מאתיים עשרים שלושים שנה לכתיבת התניאלרש"ג===הרב [[שלום קלפמן]] ארגן הכנסת ספר תורה לרגל י"ט כסל תשע"ט, עשרים 30 שנה לכתיבת התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו לפטירת הרב [[שמריהו גוראריה]] (חתנו של [[אדמו"ר הזקןהריי"צ]] וגיסו של הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
בספר ===לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא===לרגל [[י"ט כסלו]] [[תשע"ט]], מאתיים ועשרים שנה לכתיבת [[ספר התניא]] החליט ר' שמעון כוכב ליאני{{הערה|נגיד חסיד חב"ד משכונת [[קראון הייטס]].}} לתרום ספר תורה זה מרבים להשתמש במנין של הרבי, מחמת יפיו והידורו המיוחד מיוחד לכבודו של הכתב[[אדמו"ר הזקן]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
==ספר הספר תורה לזכות הרבי נכתב על ידי מר פרקש==מר לאנודר פרקש יש תחביב לתרום ספרי תורה ולתרום לבתי כנסיות שונות ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחיםהסופר הרב [[דוד מרנץ]], מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של [[הזאל הקטן]], ומשם ירד ב[[תהלוכה]] וריקודים ל[[זאל הגדול]], שם נערכו ריקודים ולאחר מכן [[סעודת מצוה]] שהשתלבה עם [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] המרכזית בבית חיינו.
לראשונה ערך מר פרקש הכנסת 5 ספרי תורה בכינוס השלוחים תעס"המחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, בתע"ח שערך הכנסת ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב 770 תרומתו לזכות מרבים להשתמש בו במנין של הרבי, לספר קנה מסטר פרקש כתר מוזהב.
https://chabad===בגודל של מזוזה===בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה זעיר, בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר{{הערה|בעבר היה עוד ספר דומה לו}}.info/news/kinushashluchim/99810/
==ספר ספרי תורה בגודל של מזוזהשהוכנסו ביוזמה פרטית==בארון הקודש ב 770 ישנו *'''משפחת אסטולין - לזכות הרבי:''' - נערכה הכנסת ספר תורהעל ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]]. הספר נעלם לערך בשנת [[תשס"ט]].*'''משפחת רקסין:''' - שני ספרי תורה של משפחת רקסין נתרמו ל-770, ממש קטן בגדול של כ12 סאחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו.*'''משפחת עלברג:''' - נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.*'''משפחת משיח:''' - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל{{הערה|[https://live.col.org.il/news/30521 על הספר]}} שנפטר לאחר התקף לב ב[[י"ג תמוז]] [[תשס"ז]].*'''משפחת ליפסקר:''' - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו.*'''משפחת אושפל:''' - לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, הרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב [[אפרים שמוקלר]] מ, ומשתשים בו לעיתים נדרות ביותר[[מונטריאול]].
==ספר הפטרות==במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים (בעבר ספר)]]}} רבות היה עוד מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר בדומה לוהפטרות כתוב על גבי קלף, אך כנראה שכעת יש רק ספר אחד)עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של [[הרבי המהר"ש]].
הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר.
==ספרי תורה לזכות הרבי משפחת אסטולין==נערכה הכנסת ספר תורה בתאריך? על ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]],העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".
לערך ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' [[גרשון גאלין]]{{הערה|ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת [[תורת אמת]] הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך [[ב' ניסן]] [[תשכ"א]]. התפרסם בשנת תשס[[תרצ"ו]] על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.}} שנת [[תשח"י]]"ט נעלם ספר התורה, ואין יודעים היכן הוא.
==ספרי תורה משפחת רקסין==כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' מנחם מענדל ראסקין תרם שני ספרי [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה שמחזקם בבית הכנסת 770אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]].
==ספרי תורה משפחת עלברג==נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב ע"ה עלברג לעילוי נשמת הוריוהספר נמצא בארון שהוכן לכבודו ב[[ספריית ליובאוויטש]].
==ספרי תורה משפחת משיחארון הקודש==נתרם על ידי ר[[קובץ:ארון הקודש ב-770, ט' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם שנפטר בהיותו כבן 10 בשנת ?באב תש"פ.jpg|ממוזער|הארון קודש ב[[ט' אב]]]]בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני [[י' שבט תש"י]], כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ.
==ספרי תורה משפחת ר' [[יעקב ליפסקר==נתרם על ידי משפחת השליח הרב ]] ציפה את הארון, ור' שמואל שוחט ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת [[מיכאל ליפסקרתש"פ]] לזכרון ולזכר רעייתו.
==ספרי תורה משפחת אושפל==לזכר במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יצחק דוב אושפאליעקב ליפסקר]], נכנס ב ? על ידי בני משפחת רעייתו שמוקלר.
==ספר הפטרות==במשך שנים רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף. עם שני עצי חיים ומעיל הוא הואמהיה מונח על גבי [[שולחנו של הרבי מהרהארון קודש נצבע ושופץ בתחילת חודש מרחשון ה'תשפ"ש]].ד
הרבי הזהיר את המזכירות של להניח ספרים על הספר===הפרוכת===בראש הפרוכת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסת רבים עליה נכתב{{הערה|בשנת [[תשנ"ו]]}} [[הכרזת היחי]].
לא נתברר ענינו של הספרהפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח -אדומה (אך יש שנים שמחלפים לכחולה) ובערב פסח לכחולה(אך יש שנים שמחליפים לאדומה) עד ערב ר"ה שחוזרת ללבנה ב[[תשעה באב]] מסירים את הפרוכת עד חצות.
על העצי חיים כתוב==סופרי בית חיינו==[[קובץ: זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה עגן עחיה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"רישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הסופר הרב [[ישעיה מטלין]] מגיה את ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח]], במזרח בית הכנסת 770 (אחרי ההרחבה השנייה)]]במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת:*הרב [[ישעיה מטלין]]*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]], כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיה את הספר כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.*הרב קלפמן{{הערה|תלמידו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]‏.}}{{הבהרה}}. *הרב [[מנחם מוסקוביץ]]{{הערה|חתנו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד‏]].}}. מסייע לרב קפלמן.
ועטד מדבקה על העצי חיים:==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו==*הרב [[יוחנן גורדון]] - ב[[תשט"ו]] הרגיש שקולו נחלש, והעביר את התפקיד לר' מרדכי שוסטרמן.*הרב [[מרדכי שוסטרמן]] - 39 שנה תשט"ו-[[תשנ"ד]].*הרב [[מיכאל סלווין]] - בתחילה קרא רק בתפילת מנחה של שבת.*הרב [[דוד רסקין]] - בעל קורא בימות החול.*הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה.*ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' גרשון גאלין שייוחנן גורדון ור' שנת תשח"ימרדכי שוסטרמן), בימי חול.
ר' גרשון גאלין העה נגעד שגר בקאון הייטס שתרם הרבה למוסדות חב==הכנסת ספר תורה==לעיתים קרובות נערכת ב-770 הכנסת ספר תורה, עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר תורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"ד והשתדל שיהיה בצנעה בלי פרסוםכ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות.
כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את מנהג זה הוא מפני שבעלי הספר ולא ידעו מהו חשבו שהוא ספר תורהרוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש ב[[בית חיינו]], גם אם זה לזמן קצר בלבד.
במשך שנים רבות היה נמצא בחדרו של ==שנשלחו מ-770 על ידי הרביים==*[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח ספר תורה ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], הספר שופץ במיוחד ב[[תשע"ח]] ועשו לו הכנסה מיוחדת{{הערה|[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.* כשנוסדה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] סיפר, שכאשר הגיע ספר שרבים חשבו שהוא תורה מאדמו"ר הריי"צ ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], ערכו 'הכנסת ספר -תורה והוא היה ' על כל פרטיה אף שהיה זה ספר הפטרותישן, הגבאי ר' וכן עשו גם בשנת [[יעקב ליפסקרתשכ"ט]] הכין ארון קודש והציע לרבי להכניס לתוכה את ספר , כשהגיעו שני ספרי-התורהששלח הרבי לנחל'ה, ענה לו הרבי שזה נערכה '[[הכנסת ספר הפטרותתורה]]' ככל פרטיה ומנהגיה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ותקופה קצרה אחרי ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה מסר בידיעת והסכמת הרבי{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון [[תשמ"ח]] ב-770. הספר לשמירה בנכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת '[[ספריית ליובאוויטשבית מנחם]]' בכפר חב"ד.
בספר מאוצר הגנזים יש את כל הפרטים על כך. ==סופרי בית חיינולקריאה נוספת==במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה, וכן להגיה כל שבוע את * הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.*הרב [[ישעיה מטלין]] מתוניס - לקשר מהערך שלו לכאן*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינדתורת מנחם התוועדויות]] - לקשר מהערך שלו לכאן*הרב קלפמןחלק נז, שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה.
==קישורים חיצוניים==
גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986 ==ספר תורה שנשלחו מ770 על ידי הרביים== / גלריה של תמונות הרבי הקודם שלח ספר עם ספרי תורה ליסוד כפר חב"ד הספר תורה שופץ במיוחד בתשע"ט ועשו לו הכנסה מיוחדת]כשנוסד [*[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב770 לתשובי הנחלה. - כאן צריך לינק לפיסקה העוסקת בזה מתוך ערך נחלת הר חב"ד.  קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.httפפpshttps://wפפwwcol.youפפtubeorg.comil/watch?v=N5pC8oLvIfwnews/135621 העובדות הלא מוכרות שמאחורי ספרי התורה של 770 • מיוחד] {{col}}
=={{תבנית:770}}{{סתם}}{{הערות שוליים==}}
ב. א. א.
8,219

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/350199...653557"