שינויים

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}אדמוהאדמו"ר רבי '''חיים שניאור זלמן שניאורסון''' נולד ב([[ליובאוויטשתקע"ד]] בשנת - [[תקע"ד' בטבת]] לאביו [[אדמותר"ר מ]]) היה בנו השלישי של [[הצמח צדק]] ולאמו . בשנת [[הרבנית חיה מושקא תרכ"ו]] כש[[התפצלות חסידות חב"ד (אשת אדמותרכ"ר ו)|התפתחה מחלוקת]] כביכול, מי ימלא את מקום [[הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר בנשיאות חסידות חב"ד, נסע הרב חיים שניאור זלמן לעיר [[הסתלקותליאדי]] , התגורר שם כשנה, עד שביקשוהו חסידי העיירה שיהיה להם לאדמו"רם. כך התייסדה שם חסידות [[אדמוחב"ר הזקןד ליאדי]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו).

לאחר הסתלקות אביו ==תולדות חיים==הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת )|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[תרכאדמו"טר הזקן]] העתיק ונקרא על שמו (את מושבו לעיר השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו{{הערה|1=במהדורה הראשונה של תהלים [[יהל אור]] ([[ליאדיפולטובה]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם [[תרע"ח]]) שנדפסה על ידי הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והרב [[חיים מאיר הילמן]] חסידי חב"ד - לאדי"ליאדי. בבואו לליאדי אמרמובא בהקדמה הסיפור: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'פעם אחת חלה [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|בן השלישי]] של אדמו"ר [הצ" צ] (הוא היה דור רביעי שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדיואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך [[תהלים]] והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".}}). נשא לאשה את הרבנית חיה בת הרב ישעיה הלוי.

בלאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד- לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו' טבת תר"מ(הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] נפטר ומנוחתו כבוד שהתגורר בליאדי).

בספר ב[[בית רבי (ספר)|בית רביד' בטבת]] מצוין כי נולד בשנה הראשונה להסתלקות אדמו[[תר"ר הזקן ונקרא על שמו. הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנהמ]] נסתלק, כמו אדמו"ר הזקן, הוא נפטר בן ס"ו שנה כמו אדמו"ר הזקן והפטירה הייתה בחודש ומנוחתו כבוד ב[[טבתליאדי]] כמו אדמו"ר הזקן.

הוא היה אביה של אשתו בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נכתב אודותיו ואודות הדימיון בינו לבין זקנו - [[אדמו"ר הזקן]], ומצוין שם כי נולד בשנה הראשונה של ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו, וכן הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה - כמו אדמו"ר המהרהזקן, והוא נפטר בן ס"ו שנה - כמו [[אדמו"שר הזקן]], וגם תאריך הפטירה היה בחודש [[טבת]] - כמו אדמו"ר הזקן.

חתנו היה לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסיראטשיןמסירטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר ל[[ורשה]] שב[[פולין]] ושם נפטר בשנת [[תרס"ה]]. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת [[אדמו"ר הרש"ב]].

לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגתבנו==משפחתו==*בנו, ר' רבי [[יצחק דובער שניאורסון]].*בתו, בעל [[סידור מהרישטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ד]].ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין (צאצא לאדמור המהר"רי [[ראדזיןש)|שטערנא שניאורסון]] שב, אשתו של [[פוליןאדמו"ר המהר"ש]]בנישואיו הראשונים.*בתו, שעבר לחסידות חבמרת ראדא<ref>מסמכי אנ"דל (אג"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' קכב) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר ל</ref> אשת בזוו"ר ר' [[ורשהשניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] שבפולין ושם נפטר בשנת , בן אחיו רבי [[ה'תרס"היעקב שניאורסון]](. ובזוו"ש רבי [[1905לוי יצחק מסיראטשין]]).

מהרי"ד הנהיג את עדת החסידים עד פטירתו, ולאחר פטירתו לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת ==ראו גם==*[[אדמו"ר הצמח צדקמכתב לרבי (ניגון)]].