פרשת שמע ישראל – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "ה' אחד" ב־"ה' אחד"
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]].
[[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]].
על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - [[יחוד או"א]], תרין רעין דלא מתפרשין, [[ה' אחד]] - יחוד [[זו"נ]]. [[בשכמל"ו]] - [[יחודא תתאה]].
על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - [[יחוד או"א]], תרין רעין דלא מתפרשין, [[ה' אחד]] - יחוד [[זו"נ]]. [[בשכמל"ו]] - [[יחודא תתאה]].


שורה 9: שורה 8:
אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות [[תלמוד תורה]], ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה ה[[מצוות]].  
אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות [[תלמוד תורה]], ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה ה[[מצוות]].  


וזהו כסדר ההמשכה של שם הויה ב"ה. י"ה הן בחינת [[דחילו]] ו[[רחימו]]. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23d&search=%D7%A9%D7%9E%D7%A2+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תורה אור פרשת ויצא]}}
וזהו כסדר ההמשכה של שם [[הוי"ה]] ב"ה. י"ה הן בחינת [[דחילו]] ו[[רחימו]]. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23d&search=%D7%A9%D7%9E%D7%A2+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תורה אור פרשת ויצא]}}
 
==כוונה==
ההלכה אומרת, שבפסוק זה, חובה שתהיה כונת הלב. באם הוא נאמר ללא כוונה, האדם יוצא ידי חובתו בדיעבד.
 
בחסידות מובאים כוונות רבות שאפשר לכוון בפסוק זה.


==יחודא עילאה==
{{להשלים}}
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]