שינויים

ב[[הלכה]] ישנם חילוקי דעות האם לכתוב את שם הפרשה מלא (פינחס) או חסר (פנחס); בפועל ב[[תורה]] כתוב שמו של פנחס מלא, וכך נפסק להלכה{{הערה|בנוגע לשמות גיטין - שמות גיטין להבית שמואל ערך פנחס.}}; למרות שרבים כותבים את שם הפרשה חסר{{הערה|עדות [[המהרש"ל]].}} וכן ב[[ש"ס]] ובכמה מקומות{{הערה|על פי [[מכתב]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] הרבי - [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ב עמ' ע"ח.}}.

'''הקדמה''': בשבוע שעבר קראנו [[פרשת בלק]] והיא מסתיימת עם סיפור בנות מואב שפיתו את ה[[יהודי]]ם לעבוד ל[[פסל]]יהםלפסליהם. בתוך כך, אחד מנשיאי העם לקח אישה מדיינית ונאף איתה. [[פנחס ]] בן אלעזר בן אהרון הכהן לקח חרב בידו ובאופן ניסי הרג את שניהם במכה אחת. *'''ראשון''' - הפרשה מתחילה בהמשך הסיפור, כאשר [[הקב"ה]] משבח את [[פנחס ]] על מעשהו. ה[[תורה]] מגלה מי היה הנואף, אדם בשם זמרי, כאשר שם הנואפת כזבי בת נשיא מדין. הקב"ה מצווה את העם להציק ולהטריד את המדיינים. בסיום מצווה הקב"ה לספור שוב את על [[עם מניין בני ישראל]]כדי לדעת כמה נותרו מהם לאחר המגיפה שפקדה את העם כתוצאה מהחטא עם בנות מואב.

*'''שני''' - מתחילה עם שמותיהם של כל המשפחות ומנינם. [[רש"י]] מציין כי כל שם משפחה קיבל בתחילתו את האות [[ה"א]] ובסוף את האות [[יו"ד]], וזהו בעצם שמו של הקב"ה, ובכך [[הקב"ה ]] בעצמו מעיד על שבחם של כל משפחות עם ישראל. *'''שלישי''' - בסיום מנין העם מצווה [[משה]] לחלק את [[ארץ ישראל]] בירושה לפי גודלו של כל שבט. למרות שהגודל של כל נחלה מתחלק לפי גודל השבט, אך המיקום בארץ עצמה נפל לפי גורל. התורה מספרת כי כל היהודים שנספרו בספירה הקודמת לפני [[חטא המרגלים]] מתו במדבר, למעט [[יהושע בן נון]] ו[[כלב וכלב בן יפונה]]. הנשים לא מתו באותו עוון, כיון שהן לא האמינו למרגלים. בסיום הגיעו בנות צלפחד למשה בטענה שאביהם מת במדבר בחטאו, ללא קשור לחטא המרגלים ולא הותיר בנים. לכן, לפי החוק שנקבע לעיל לא תקבל משפחתו בארץ ישראל. *'''רביעי''' - התורה ממשיכה בסיפור בנות צלפחד, כאשר [[הקב"ה]] אומר שאכן טענתם צודקת ולכן באם מת אדם ללא בנים, הרי שהנחלה תעבור לבנותיו. לאחר מכן ממשיכה התורה בפירוט דיני [[ירושה]]. אחר כך אומר הקב"ה אומר למשה לעלות לראש ההר לראות את הארץ אליה הולכים בני ישראל ולאחר מכן - מודיע הקב"ה - משה רבינו יסתלק מן ה[[עולם]] מבלי להכנס לארץ, זאת בשל פרשית מי מריבה (עליה סופר ב[[פרשת חוקת]]) ובהמשך הקב"ה ממנה את יהושע לרשת את מקומו של משה רבינו. *'''חמישי''' - אנו קוראים את הציווי על הקרבת הקרבנות היומיים - [[קרבן התמיד]], אחד בבוקר ואחד בין הערביים. אלו פסוקים אותם אנו אומרים פעמיים ביום ב[[תפילת השחר]] וב[[תפילת המנחה]]. כמו כן מתואר [[קרבן]] מוסף של [[שבת]] וכן קרבן מוסף של [[ראש חודש]], וגם פסוקים אלו אנו קוראים ב[[תפילת מוסף]] של שבת ושל ראש חודש. הקריאה בתפילה של פסוקים אלו הינה במקום הקרבת הקרבנות בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

*'''רביעישישי''' - התורה ממשיכה בסיפור בנות צלפחד, כאשר הקב"ה אומר שאכן טענתם צודקת ולכן באם מת אדם ללא בנים, הרי שהנחלה תעבור לבנותיו. לאחר מכן ממשיכה התורה בפירוט דיני ירושה. אחר כך אומר הקב"ה אומר למשה לעלות לראש ההר לראות את הארץ אליה הולכים בני ישראל ולאחר מכן - מודיע הקב"ה - משה רבינו יסתלק מן המספר דינים של שמירה על [[חג הפסח]] המתחיל בארבע עשר ל[[עולםחודש ניסן]] מבלי להכנס לארץ, זאת בשל פרשית מי מריבה (עליה סופר בונמשך במשך שבעה ימים בהם אנו אוכלים [[פרשת חוקתמצות]]) ובהמשך הקב"ה ממנה את יהושע לרשת את מקומו של משה רבינו. *'''חמישי''' - לאחר מכן אנו קוראים את התיאור של המשך הבאת הקרבנות היומיים, אחד בבוקר ואחד בין הערביים. אלו פסוקים אותם אנו אומרים פעמיים ביום בעל [[חג השבועות]] ו[[תפילת השחרראש השנה]] וב, עם [[תפילת המנחהתקיעת השופר]]. כמו כן מתואר לאחר זאת, התורה מדברת על [[קרבןיום כיפור]] ה, בו אנו מענים את הנפש במשך [[שבתלילה]] וכן קרבן ו[[ראש חודשיום]], וגם פסוקים אלו אנו קוראים בתמימים מתוך [[תפילת מוסףתשובה]] של שבת ושל ראש חודש. הקריאה בתפילה של פסוקים אלו הינה במקום הקרבת הקרבנות בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

*'''שישי''' - מספר דינים של שמירה על [[חג הפסח]] המתחיל בארבע עשר ל[[חודש ניסן]] ונמשך במשך שבעה ימים בהם אנו אוכלים [[מצות]]. לאחר מכן אנו קוראים על [[חג השבועות]] ו[[ראש השנה]], עם [[תקיעת השופר]]. לאחר זאת, התורה מדברת על [[יום כיפור]], בו אנו מענים את ה[[נשמה]] במשך [[לילה]] ו[[יום]] תמימים מתוך [[תשובה]]. *'''שביעי''' - אנו קוראים על [[חג הסוכות]] ובו סדר אחר של הקרבת הקרבנות מידי יום. ביום הראשון מקריבים שלושה עשר פרים, ביום השני שניים עשר וכך יורד בכל יום אחד, כאשר בסך הכל מקריבים שבעים פרים. [[רש"י]] מציין כי זהו כנגד שבעים [[אומות העולם]], כאשר הקרבנות מגינים על אותם האומות, אך האומות לא העריכו זאת והחריבו את בית המקדש. בהמשך לתיאור אודות חג הסוכות, העליה העלייה ממשיכה בדינים של [[שמיני עצרת]], שהינו היום טוב האחרון בסיום החגים.

==קישורים חיצוניםחיצוניים==*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/pinchas לקוטי שיחות פרשיות - פרשת פינחס] {{מפתח}}*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=141 פרשת רעיונות לפרשת פנחס] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|{{חב"ד בישראל]]}}*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=790 טקסט הפרשה עם פירוש רש"י]- {{חב"ד בישראל}}*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=818 פרשת פינחס בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}