פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{לעריכה}}[[קובץ:הרב אברהם דוב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם דוב הכט]]הרב '''אברהם דוב הכט''' (ה'[[תרפ"ב]] - ה'[[תשע"ג]]) - מתלמידי [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים אטוואצק|באטווצק]], שליח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], לחם בתוקף לתיקון החוק [[מיהו יהודי]], וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקה.
{{בעבודה}}==תולדות חיים==ה[[חסיד]] ר' '''אברהם דוב הכט''' נולד לאביו ר' יהושע הכט, מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת ר' חיים ברלין בשכונת [[בראנזוויל]] בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן הכט|שלמה זלמן]] ור' [[משה יצחק הכט|משה יצחק]], ולמד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[וויליאמסבורג]].
===התקרבותו לחסידות חב"ד===
התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.
== == ב[[תרצ"ט]] התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה ל[[תומכי תמימים אטוואצק|אטווצק]], לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]], ולהצטרף לאחיו ר'שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים{{הערה|[[בערל ליווי]] ו[[אברהם ברנצקי]].}} שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר'אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור'הערך נמצא בשלבי עריכה ברגעים אלה!ישראל ג''' == ==ייקובסון.
אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השנייה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. [[הרבי הריי"צ]] מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.
בבוקרו של [[כ"ג מנחם אב]], יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]], שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.
==ביוגרפיה== ה[[חסיד]] ר' '''אברהם דוב העכט''' נולד בשנת ה'[[תרפ"ב]] (1922) לאביו ר' [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער. את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת [[חיים ברלין]] ב[[בראנזוויל]], ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן העכט|שלמה זלמן]] ו[[משה יצחק העכט|משה יצחק]], לישיבת [[תורה ודעת]] ב[[ווילאמסבורג]]. ==התקרבותו לחסידות חב"ד== התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל יעקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת העכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות. האחים העכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל. ב[[תרצ"ט]] התכוננה לנסיעה ל[[אטווצק]] קבוצת בחורים, לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]]. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, אחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), עם עוד חמישה חברים ור' ישראל יעקובסון. אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השניה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, [[מרדכי פישר]], כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל! ב[[יום שני]], [[כ"ג מנחם אב]], 11:30 בבוקר יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]]. הרבי דיבר עמהם מספר דקות על גודל זכותם, וברכם בהצלחה רבה בלימודם. ב[[יום ביום רביעי]] ר"ח [[אלול]], הגיעה הקבוצה ל[[אטווצק]] ליעדה באטווצק שב[[פולין]]. את הקבוצה קיבלו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[יהודה עבער]] והתלמידים הוותיקים. ב[[יום יומיים לאחר מכן, ביום שישי]] בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ל[[יחידות]] אל אצל [[הרבי הריי"צ]], וזכו לשמוע [[מאמר חסידות]].
===בחזרה לארצות הברית===
פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.
פחות משבוע עם הגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין. קודם נסיעתם נכנסו אל [[הרבי הריי"צ ]] ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "{{ציטוטון|שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" }} [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן ב[[נס|נסים]] גדולים הצליחו הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], חזרה לעבר [[ארצות הברית]].
בחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ש]], הגיעה הקבוצה לארצות לחופי ארצות הברית.
כשהגיע הרבי לארצות הברית, ב[[ט' אדר]] ב' ה'[[ת"ש]], עבר ר' אברהם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'[[תש"ד]] , עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר [[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]].
במסצ'סטס פתח ר' אברהם [[ישיבה]] ומוסדות [[תורה]], ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.
==רב קהילת הסורים==
בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים.
בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע רבאחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר נופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף האשכנזים והספרדים. מספר שנים לאחר מכן חזר חזרה לשימסור לפניהם שיעור [[ברוקליןתורה]], [[ניו יורק]] ונתמנה לרב קהילת הסוריםבקיץ תש"ה נסע ר' אברהם יחד עם רעייתו לנופש באחד מאתרי הנופש אשר בארצות הבריתהסכים בחפץ לב, שם באותו אתר נופש היו שוהים גם חבריוולשיעור הגיע קהל רב. באותו מקום נופש היה בית כנסת אחד שחולק בין האשכנזים לספרדים. הספרדים היו מקיימים בו מנינים בין השעות 7:00 ל9:00 בבוקר והאשכנזים אחריהם. ולתפילות מנחה וערבית היו מצטרפים ומתפללים יחד. לספרדים היה ספר תורה משלהם, חזן משלהםאנשי הקהילה נהנו מאד, והם דאגו לחיי ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה שלהם, והאשכנזים דאגו לחיי קהילה משלהםהסוריתיום קייצי אחד, ר' אברהם נמצא בבית כנסת, עת ניגשים אליו כמה מראשי נשיא הקהילה הספרדית ובפיהם שאלה: אנו רואים אותך כאן לאחרונהנפגש עם הרבי הריי"צ, ורצינו לשאול האם אתה מדבר אנגלית רהוטה? ר' אברהם שלא הבין בדיוק להיכן הם חותרים בשאלתם לא ידע מה לענות, אך מששאלו ענה הוא, כן! מדבר אני אנגלית רהוטהוהתייעץ אודות המינוי. [[הרבי הריי"צ]] המליץ בחום. האם אני יכול לעזור לכם במשהו שאל ר' אברהם?
כןבחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, ברצוננו שתמסור לפנינו שיעור בצהרי שבת הקרובהשבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, השיבוועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.
ר' אברהם היה מופתע על שאלתםבמקביל להנהגת הקהילה הסורית, אך ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "[[מיהו יהודי]]", כשלצורך כך הוא הגיב בחיובמנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, ואמר שהוא יבוא למסור שיעורחברי כנסת ועוד.
צהרי שבת השעה 3:00 בצהריים ר' אברהם עומד מול קהל בית הכנסת חמישים אנשים ונשים במספר, ומדבר ודורש אודות פרשת השבוע בדברי אגדה, המילים יצאו מפיו, ונכנסו לליבותיהם של אנשי הקהילה, כשבסיום הם ניגשו אל ==פטירתו==ר' אברהם כשבפיהם ההצעה שהוא מעולם לא חשב עליה, להיות רב קהילת הסורים!נשיא קהילת הספרדיםדב נפטר ביום ראשון, הלך ונפגש עם הרבי הקודם, והתייעץ על דבר היות ר' אברהם רב קהילת הסורים[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]]. הרבי הקודם המליץ ואמר שבתור תלמידונטמן ב[[בית עלמין|בית החיים]] "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ובתור בר נסיון בניהול מוסדות וכו' ממליץ הוא לו בר' אברהם לנהל את חיי קהילתם בהצלחה רבה[[ניו יורק]].
בחודש חשון תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד הסורים==משפחתו==*נחמה קנטור, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]].*אסתר קפלן, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]].*אלי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלומיטה, [[קליפורניה]].*יוסי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בניס, [[צרפת]].*רחל וויינברג, [[דטרויט]], [[מישיגן]].*שיינא פאסטן, שבשכונת בנסונהרסט - [[ניו יורק]].*יהושע הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בנוראק, קונטיקט.*ארי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בס. פרנסיסקו.*ישראל הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, שבסמיכות לשכנות בורו-פארק[[קליפורניה]].
עם הגעתו לחיי קהילה החדשים שלקח על עצמו, הקים ר' אברהם מוסדות חינוך עבור ילדי בני הקהילה, למרות קשייו הרבים בתחילה בתקשורת עם אנשי הקהילה, הבקיאים יותר בשפה העברית והערבית, כשלר' אברהם אין אף טיפת מידע בשפה הערבית, ובשפה העברית, אך בחסדי ה' המוסדות הלכו ושגשגו מיום ליום, עם פתיחת הישיבה עבור הנערים שגדלו.;נכדיו:*הרב [[יוסף חיים קנטור]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת תאילנד
במשך ==לקריאה נוספת ==*קורות חייובאנגלית בספרו: My Spiritual Journey: An Autobiography, היה ר' אברהם איש בעל קשרים רבים עם אישי ציבור מכל רחבי הקשת. בחצרות הספרדים כמו אצל גדולי התורה שבהם, הוא היה נכנס ויוצא, עם היותו רב הקהילה הסורית שבניו יורק, בפגישות עולמיות ובכינוסים2006.
במשך חייו ניהל ר' אברהם ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, תוך כדי שנלחם במשך השנים בתיקון החוק האומלל *מאמר באנגלית אודותיו: A Chabad Rabbi who Led Sephardic Congregations - "מיהו יהודי", אם היותו בעל קשרים מסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים ח"כ ועוד, שלח כל הזמן עוד ועוד מכתבים על דבר תיקון החוק, ולתוספת המילה "כהלכה", למען שלימות עם ישראל שבכל העולם כולובאתר Chabad.org מאת Dovid Zaklikowski (7 בינואר 2013).
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:הכט, אברהם דוב}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר' אברהם היה אחד משלוחי הרבי, שפעלו למען שלימות העם, ושלימות בקיום התורה והמצוות, ללא הבט הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]][[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על צור מחצבתו, על מקור אבותיו, שיטתו הייתה כפי שחזר עליה פעמים מספר בעת דרשותיו בקהילתו ידי אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:משפחת הכט]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת חיים ברלין]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"כולנו בני איש אחד נחנוב]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע" כל יהודי ויהודי, ללא כל הבדל, אשכנזי וספרדי, הינו בן אברהם יצחק ויעקב, ללא כל ספק וללא כל הבדל מיהודי אחר.ג]]
3,726

עריכות