שינויים

==תולדות חיים==ה[[חסיד]] ר' ''' אברהם דוב ע"ה העכט הכט''' נולד בשנת תרפ"ב-ג (1922) לאביו ר' יהושע הכט, מראשוני החסידים בארצות ב[[ארצות הברית ר' יהושע העכט]], ולאימו ולאמו מרת שרה ביתו , בתו של ר' יהושע אסטער.

אביו את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת ר' יהושע העכט נולד בשנת תרנ"ו בארצות הבריתחיים ברלין בשכונת [[בראנזוויל]] בעיר ניו-יורק, לאחר שהוריו ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' צבי אלימלך (הירש מיילאך) ורעייתו איטה דרייזל העכט, הגרו לארצות הברית[[שלמה זלמן הכט|שלמה זלמן]] ור' [[משה יצחק הכט|משה יצחק]], בשנת תרמ"הולמד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[וויליאמסבורג]].

את העיירה הגליצאית עזב ===התקרבותו לחסידות חב"ד===התקרבותו של ר' הירש מיילאך יחד עם רעייתואברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, עם ברכתו והוראתו של הצדיק משינווא שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. ר' יחזקאל הלברשטראםישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, לנסוע אל עבר הלא נודעובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, מקום אשר מי יודע מה ילד יום - ארצות הברית של אותם ימים.ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות.האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.

הדבר היה מופרך באותם ימיםב[[תרצ"ט]] התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה ל[[תומכי תמימים אטוואצק|אטווצק]], לעזוב את העיירה החסידית המלאה והתוססת בחיי קהילה חסידייםלשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]], חיי תורה ותפילה מבוקר עד ערבולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), לעומת המצב הרוחני ששרר אז בארצות הבריתועוד שני תלמידים{{הערה|[[בערל ליווי]] ו[[אברהם ברנצקי]].}} שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, לא חיי קהילה יהודיים, ולא מוסדות תורה עבור הילדים. אך חסיד כרעם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג' הירש מיילאך כשבידו הבטחה וברכה מאת רבו הצדיק משיוונא לא הסהס יותר מידי ויצא אל עבר היעד הלא נודעייקובסון.

ביום שעזב ר' הירש מיילאך את העיירה קרא אליו הצדיק משינווא ובידו קופת צדקהאותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ובפיו בקשה אחת ויחידהוההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, לבל ישכח את אחיו היהודים הנמצאים בגליציא ובפוליןמרדכי פישר, וידאג הוא להם, ויחשוב עליהם בדרכו החדשהכתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. ר' הירש מיילאך לא שכח את הבקשה ומייד בהגיעו אל ארצות הברית הקים את מוסד צדקה הנקרא בשם "עזרת צדיקים[[הרבי הריי" - למען אחיו הנמצאים בפולין ובגליציאצ]] מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.

עם הגיעו על עבר מקום מושבו החדש בבראנזווילבבוקרו של [[כ"ג מנחם אב]], ביתו היה פתוח לרווחה לכל עובר ושביצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, בכל המצטרךוביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], האורחים היו נכנסים ויוצאים בכל עתשם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]], בימי שישי הייתה רעייתו מרת איטה דרייזל משכימה קום בשעה שתיים לפנות בוקרשדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, על מנת להתחיל להתכונן ולבשל את עבור השבת ההולכת וקריבהוברכם בהצלחה רבה בלימודים.

באותם ימים חנויות בשר דגים כמו חניות לממכר כל מוצרי מאכל כשרים, לא היו במציאותביום רביעי ר"ח [[אלול]], הגיעה הקבוצה ליעדה באטווצק שב[[פולין]]. את הכל היה צריך לבשל לבדהקבוצה קיבלו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], מאל"ף ועד תי"והרב [[יהודה עבער]] והתלמידים הוותיקים. יומיים לאחר מכן, החל מקניית העוף תהליך השחיטה עביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"י השוחטצ]], הדחת העוף, מליחת העוף, בישול העוף ועד ההגשה לשולחן נעשה במסירות ע"י זוגתו המסורהוזכו לשמוע [[מאמר חסידות]].

בשכונת בראנזוויל פתח ===בחזרה לארצות הברית===פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם העכט את השטיבל 'רעים אהובים'וחבריו אל הרבי, מנינים התקיימו בו מהשעות המקודמות ועד לשעות הצהריים המאוחרותקיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, כל אחד שהגיע לבית הכנסת התקבל עם כוס תה חמה, ופרוסת עוגה מעשה ידי זוגתו, כל יהודי שנכנס ידע שלכאן הוא חוזר, שם הוא הרגיש בבית, החום שהרעיפו בני הזוג העכט על התושבים היהודים שבאותם תקופה התקבלו כמים קרים על נפש עייפה..שעליהם לעזוב את אדמת פולין.

כמו בכל מקום ישוב יהודיקודם נסיעתם נכנסו אל [[הרבי הריי"צ]] ליחידות, מקוה טהרה הוא אחד הדברים החיונייםוהרבי בירכם. ולו רק שגם ההוצאות הכרוכות סביב זה הינם רבות, ומקוה באותם ימים נחשב ללוקסוסהרבי התבטא באותה יחידות: {{ציטוטון|שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט}} [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. אך גם זאת לקח ר' הירש מיילאך על שכמוואכן ב[[נס|נסים]] גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, והחל במלאכה. בחיפוש קל אחר מקום עבור המקוה, הוא מצא שני דירות וחיבר אותם, ובנה במקום מקוה טהרה כשר ומהודר. את כל עניני ההלכה שבעניין לקח על עצמוולהגיע אל העיר [[ריגא]], ובכל האזור שמעו אודות המקוה המהודר אותו בנהחזרה לעבר [[ארצות הברית]].

כשהגיע הרבי הקודם לביקורו בארצות הברית בשנת תרפבחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ט-תר"צש]], ביקר הרבי בין שאר הערים גם בשכונת בראנזוויל. אל עבר שכונת בראנזוויל הגיע הרבי ביום שישי בצהריים, שערי המקוה היו סגורים לקהל באותו יום, רק את הירש מיילאך היה ניתן למצוא בפנים. הוא היה עסוק בשיפוץ ושיפוץ המקוה עבור הרבי הקודם. שטיחים חדשים נפרסו על הרצפה, ומגבות טריות היו מוכנות לבוא העת..הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית.

ביציאתו מהמקוה השאיר אחריו כשהגיע הרבי הקודם שטר של עשר דולרלארצות הברית, באותם ימים סכום זהב[[ט' אדר]] ב' ה'[[ת"ש]], היה סכום גדול במאוד. עבר ר' הירש מיילאך חשב לעצמו ואמר שהוא אינו יכול לקחת לעצמו כזה סכוםאברהם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] שפתח הרבי, הרי הוא אוסף בכל זמן כסף עבור קופת עזרת צדיקים אותה ייסדשם למד עד חתונתו בשנת ה'[[תש"ד]], יהודי פולין וגליציהעם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר [[בוסטון]], וכיצד יכול הוא לקחת כסף מהם?![[מסצ'וסטס]].

אם זוהי החלטתך, תן לי לברך אותך בברכה, השיב הרבי. אני מברך אותך, שנכדיך יהיו מחסידי הנלהבים. במסצ'סטס פתח ר' הירש מיילאך ענה "אמן" בכל כוחות נפשו. כזאת ברכה באותם ימים הייתה שווה ערך, הירש מיילאך לא היה יכול לדעת כיצד יראו ילדיו ובפרט נכדיו בעוד כמה עשרות שנים, באמריקה של אותם ימיםאברהם [[ישיבה]] ומוסדות [[תורה]], לגדל דור יהודי חסידי היה נראה מן הבלתי אפשר..ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.

בשנת תרנ==רב קהילת הסורים==בקיץ ה'[[תש"ו-ז (1896) נולד ה]] נסע ר' יהושע העכט בנו של הירש מיילאךאברהם עם רעייתו לנופש בהרים. באותם זמנים לא בכפר הנופש היה בניו-יורקבית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות יהודיות, מוסדות חינוך וישיבות עבור בנם, הכל היה בגדר מופרך עדיין. ובעקבות כך, בשנת תרע"ה (1914) החליטו ר' הירש מיילאך ורעייתו מתוך רצון שבנם יגדל במעלות התורה להיפרד ממנו ולשלחו אל מעבר לאוקיינוס אל ישיבת 'חיי עולם' אשר בירושלים, שם שקד על התורה למשך כשש שנים, עד לחזרתו לבית אביו, מלא וגדוש בידיעות בתורההאשכנזים והספרדים.

כחזר בשנת תר"פ, לאחר שמילא את כריסו בתורה, בא רבאחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' שיע'ה בברית הנישואין עם מרת שרה בתו של אברהם שימסור לפניהם שיעור [[תורה]]. ר' יהושע אסטעראברהם הסכים בחפץ לב, יהודי חסידי מהשכונה הסמוכה גרינפוינטולשיעור הגיע קהל רב. יחד הם הקימו אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את ביתם החם, יחד הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם ששת ילדיהם ר' שלמה זלמןהרבי הריי"צ, משה יצחק, אברהם דוב, יעקב יהודה, פרץ ושלוםוהתייעץ אודות המינוי. [[הרבי הריי"צ]] המליץ בחום.

בחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהםבאופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, למד בתחילה בישיבת חיים ברלין בבראנזוויל, אך לאחר כמה שנים שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא בחר להצטרף לשני אחיו ר' שלמה זלמן ומשה יצחקהקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, שלמדו בישיבת תורה ודעת בווילאמסבורגועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, ואכן כך עשהוהיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.

באותם ימים הגיע לארצות הברית החסיד ר' ישראל יעקובסוןבמקביל להנהגת הקהילה הסורית, גם ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "[[מיהו יהודי]]", כשלצורך כך הוא בחר להגיע הגיע אל עבר שכונת בראנזוויל והשתכן שםמנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, יחד עם בני משפחת העכט. מאז הגעתו של ר' ישראל לבראנזוויל הוא נעשה מעורב בכל עניני הכלל שבהם התעסקו בני משפחת העכט מלפניםשרים, ודאג וגרם לשגשוגם הלאהחברי כנסת ועוד.

==פטירתו==ר' ישראל לבד התעסקותו בעניני הכלל בשכונת בראנזוויל, פעל בשליחותו של הרבי הקודם בהפצת חסידותאברהם דב נפטר ביום ראשון, ומסירת שיעורי חסידות בישיבות ליטאיות וכד'[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]]. גם לישיבת 'תורה ודעת' הגיע ר' ישראל כדי למסור שיעורים תניאנטמן ב[[בית עלמין|בית החיים]] "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ובהמשך גם שיעורים בביתו לבחורים שהתענינותם גברה בתורת החסידות. עם הזמן החל האח הבכור שלמה זלמן להתקרב יותר ויותר לחסידות ולדרכי החסידות, ויחד עימו הביא גם את אחיו אברהם דוב לשיעורים, והיו מעין קבע בביתו של ר' ישראל[[ניו יורק]].

בג' ניסן תרח"ץ==משפחתו==*נחמה קנטור, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]].*אסתר קפלן, [[קראון הייטס]], בא ר' שלמה זלמן בקישורי התנאים עם ב"ג[[ניו יורק]].*אלי הכט, ביתו של ר' ישראל[[שליח|שליח הרבי]] בלומיטה, מי שלימד אותו חסידות[[קליפורניה]]. ר' ישראל*יוסי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בניס, [[צרפת]].*רחל וויינברג, שבדיוק פעל על הבחורים לחזור דא"ח בכל שבת[[דטרויט]], תיאר רק שבוע קודם לכן את חזרת הדא"ח על ידי החתן המיועד במכתב שכתב אל השד"ר ר' מרדכי חפץ: "הנה בש"ק העבר חזר שלמה יחי' [העכט[מישיגן] את המאמר נעשה נא].*שיינא פאסטן, והפליא את כל השומעים כזקן ורגיל חזר המאמר[[ניו יורק]]. שמחתי עברה כל גבול*יהושע הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בנוראק, קונטיקט. על כל התלמידים עשה זאת רושם גדול עד מאד*ארי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בס. והתקרבות והתחזקות כזה ללימוד דא"ח"פרנסיסקו. מיד לאחר התנאים*ישראל הכט, הפסיק החתן את גילוח זקנו[[שליח|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, דבר שעשה רושם גדול על כל בחורי הישיבה – הנשמע כדבר הזה – נער אמריקאי לא מגולח?![[קליפורניה]].

בשנת תרצ"ט נסעו שישה בחורים אל אטווצק שבפולין על מנת לשהות שם וללמוד אצל ;נכדיו:*הרב [[יוסף חיים קנטור]] - שליח הרבי הקודם שעליו כל-כך שמעו קודם לכן. ר' אברהם דוב נסע יחד עם עוד חמשה מחבריו ר' מרדכי דוב אלטיין, מאיר גרינברג, זרח גורדון, יצחק קאלאדני ומרדכי פישר. לנסיעה זו הצטרף גם אחיו ורבה הראשי של ר' אברהם ר' שלמה זלמן ורעייתו חיה, ור' ישראל יעקבסאהן הממונה על שליחתם.מדינת תאילנד

באותם ימים טרופים==לקריאה נוספת ==*קורות חייו באנגלית בספרו: My Spiritual Journey: An Autobiography, עת אדמת אירופה החלה לבעור אט אט, כל אחד ששמע על רעיון מטורף זה, לנסוע לעבר האש, עת אין אף אחד יודע מה ילד יום, לא יכל להבין על מה ולמה, האם אין מספיק ישיבות בארה"ב שמוכרחים להרחיק לכת אל תוך הסכנה? דבר זה לא היה ניתן להבין בשכל אנושי2006. ומשום כך עלה חשש בלב הוריהם של הבחורים, וכן בליבם של הבחורים עצמם, האם כדאית היא נסיעה זו?

כששמע זאת ר' אברהם יחד עם חבריו, נפלטה אנחת רווחה מפיהם, כעת יש להם ברכה ההסכמה מאת הרבי עבור העניין ואין להם ממה לפחד כלל וכלל. כעת לאחר שהגיעו למסקנא הבלתי ניתנת לשינוי אשר הם נוסעים, היה צורך לדאוג עבור הדרכונים והאשרות כניסה לפולין.{{הערות שוליים}} בהשתדלותו של ר' ישראל יעקבסאהן{{מיון רגיל:הכט, קיבלו הבחורים את האשרות הנסיעה והדרכונים במהירות, וכך החל ר' אברהם לספור את הימים, לקראת היום המיוחל בו יסעו הם אל הרבי.דוב}} יום שני בבוקר השכים ר' אברהם והלך על עבר בית הדואר מתוך ציפייה לראות האם הגיעו עבורו האשרות עבור הנסיעה. ברגע שחזר הביתה עת עדיין הוריו ישנו העיר ר' אברהם את אימו והראה לה בהתרגשות את האשרות. אימו שהייתה בבהלה מעניין הנסיעה, העירה מיד את בעלה. הוריו היו בהלם מעצם בקשתו עבור דרכון בימים טרופים אלו. אך בראותם את רצונו העז לנסיעה, ואת דבקותו במטרה, החליטו לתת לו למלאות את רצונו, והחלו יחד לערוך את ההכנות לנסיעה המיוחלת ביום רביעי בשעה 11:30 בבוקר. יום רביעי 11[[קטגוריה:30 בבוקר, המזח כבר הרבה זמן לא היה נראה כמו איך שהוא היה נראה באותה עת, קולות השמחה והריקודים של אנ"ש והתמימים שהגיעו ללוות את התמימים הנוסעים לרבי, לא רק בני המשפחה עמדו שם בעיניים דומעות בסתר, עמדו שם רבים מחסידי חב"ד באותה תקופה, ששמעו על דבר הנסיעה המיוחדת, כולם היו שותפים בנסיעה זו... ביום שני לפנות ערב, הגיע בשלום ר' אברהם עם חבריו אל עבר צרפת, שם חיכה להם החסיד ר' שניאור זלמן שניאורסאהן, שליווה אותם והסביר להם את דרכם בברכת הצלחה רבה. שם פגש ר' אברהם לראשונה את הרבי, אז חתנו של הרבי הקודם, הוא קידם אותנו בברכה לפני נסיעתנו ברכבת הארוכה לעבר וורשא, שם דיבר עימם הרבי על מעלת הזכות שיש בידם, שנוסעים הם אל הרבי, ללמוד אצלו ולהיות בזיוו. הוא בירך אותם בברכת הצלחה רבה בלימודם ובזה נפרדו לדרכם.ביום רביעי רחסידים מתקופת אדמו"ח אלול שבוע ימים לאחר שעזב ר' אברהם את ניו-יורק הגיע הוא וחבריו אל העיר אטווצק שבפולין. בישיבה התקבלו הם בברכה ע"י ראש הישיבה ר' יהודה עבער, וע"י התלמידים ששהו שם כבר. את המפגש הראשון עם הרבי הקודם, עשו הם ביום שישי בצהריים. ר' ישראל יעקבסאהן נכנס עימם יחד, עת חזר בפניהם הרבי מאמר חסידות שנחרט בהם לנצח... יום חלף, עוד יום חלף, אדמת פולין כבר החלה לבעור, עדיין לא הספיק ר' אברהם וחבריו ליישב בשלווה מטורח הדרך שעבר עליהם, אך מיד קפץ עליהם רוגזו של הצורר הנאצי... עם פרוץ המלחמה קיבלו הם הודעה מהשגרירות האמריקית שבאטווצק, בתור אזרחים אמריקאיים שעליהם לעזוב מיד את אדמת פולין, ר' ישראל יעקבסאהן הצליח להימלט עוד באותו יום, אך ר' אברהם וחבריו נשארו עדיין תקועים באדמת פולין. לפני שנסעו, נכנסו לרבי הריי"צ ליחידות, והרבי הריי"צ בירך אותם. הרבי הריי"צ התבטא באותה יחידות]][[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"שהשיר שליט"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט [=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאותא]]. בניסי ניסים הצליח ר' אברהם וחבריו יחד עם אחיו שלמה זלמן ורעייתו חיה, לצאת את גבולות פולין, בברכתו של הרבי הקודם, ולהגיע אל עבר ריגא שם שבתו מספר ימים, בדרכם חזרה לעבר ארצות הברית בשלום. (אודות כל סיפור שהייתם באטווצק וסיפור יציאם בשלום מפולין יש להקדיש פרק בפני עצמו ועוד חזון למועד). לארצות הברית, הגיע ר' אברהם עם חבריו בחודש חשון ת"ש, כשהם מצפים ומייחלים לבואו של הרבי הקודם, אצלו שהו קודם לכן, בקושי כשבוע ימים. עם בואו של הרבי הוקדם בט' אדר ב' ת"ש, וייסוד ישיבת [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בניו יורק, התיישב ר' אברהם להשלים וללמוד את מה שהחסיר את נסע לאטווצק. שם ישב ושקד אטווצק]][[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על לימודו, עד חתונתו בשנת תשידי אדמו"ד עם מרת ליבא גרונהוט. אז העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר בוסטון, מסצ'וסטס. במקום מגוריו החדש, פתח ר' אברהם ישיבה ומוסדות תורה, אז החל להסתובב כגבאי צדקה ולחפש מקורות מימון עבור הישיבה אותה החזיק, עד שגם משם העתיק ר' אברהם את מושבו חזרה לברוקלין - ניו יורק כרב קהילת הסורים...הריי"צ]] '''כיצד רב אשכנזי חסיד [[קטגוריה:רבני חב"ד ממונה להיות רב בקהילה סורית???''' בקיץ תשבתקופת אדמו"ה נסע ר' אברהם יחד עם רעייתו לנופש באחד מאתרי הנופש אשר בארצות הברית, שם באותו אתר נופש היו שוהים גם חבריו. באותו מקום נופש היה בית כנסת אחד שחולק בין האשכנזים לספרדים. הספרדים היו מקיימים בו מנינים בין השעות 7שליט"א]][[קטגוריה:00 ל9משפחת הכט]][[קטגוריה:00 בבוקר והאשכנזים אחריהם. ולתפילות מנחה וערבית היו מצטרפים ומתפללים יחד.אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] לספרדים היה ספר [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה משלהם, חזן משלהם, והם דאגו לחיי הקהילה שלהם, והאשכנזים דאגו לחיי קהילה משלהם.ודעת]] יום קייצי אחד, ר' אברהם נמצא בבית כנסת, עת ניגשים אליו כמה מראשי הקהילה הספרדית ובפיהם שאלה[[קטגוריה: אנו רואים אותך כאן לאחרונה, ורצינו לשאול האם אתה מדבר אנגלית רהוטה?בוגרי ישיבת חיים ברלין]] ר' אברהם שלא הבין בדיוק להיכן הם חותרים בשאלתם לא ידע מה לענות, אך מששאלו ענה הוא, כן! מדבר אני אנגלית רהוטה. האם אני יכול לעזור לכם במשהו שאל ר' אברהם? כן, ברצוננו שתמסור לפנינו שיעור בצהרי שבת הקרובה, השיבו. ר' אברהם היה מופתע על שאלתם, אך הוא הגיב בחיוב, ואמר שהוא יבוא למסור שיעור. צהרי שבת השעה 3[[קטגוריה:00 בצהריים ר' אברהם עומד מול קהל בית הכנסת חמישים אנשים ונשים במספר, ומדבר ודורש אודות פרשת השבוע בדברי אגדה, המילים יצאו מפיו, ונכנסו לליבותיהם של אנשי הקהילה, כשבסיום הם ניגשו אל ר' אברהם כשבפיהם ההצעה שהוא מעולם לא חשב עליה, להיות רב קהילת הסורים!נשיא קהילת הספרדים, הלך ונפגש עם הרבי הקודם, והתייעץ על דבר היות ר' אברהם רב קהילת הסורים. הרבי הקודם המליץ ואמר שבתור תלמידו, ובתור בר נסיון בניהול מוסדות וכו' ממליץ הוא לו בר' אברהם לנהל את חיי קהילתם בהצלחה רבה. בחודש חשון תשאישים שנולדו בשנת תרפ"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד הסורים, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק, שבסמיכות לשכנות בורו-פארק.ב]] עם הגעתו לחיי קהילה החדשים שלקח על עצמו, הקים ר' אברהם מוסדות חינוך עבור ילדי בני הקהילה, למרות קשייו הרבים בתחילה בתקשורת עם אנשי הקהילה, הבקיאים יותר בשפה העברית והערבית, כשלר' אברהם אין אף טיפת מידע בשפה הערבית, ובשפה העברית, אך בחסדי ה' המוסדות הלכו ושגשגו מיום ליום, עם פתיחת הישיבה עבור הנערים שגדלו. במשך חייו, היה ר' אברהם איש בעל קשרים רבים עם אישי ציבור מכל רחבי הקשת. בחצרות הספרדים כמו אצל גדולי התורה שבהם, הוא היה נכנס ויוצא, עם היותו רב הקהילה הסורית שבניו יורק, בפגישות עולמיות ובכינוסים. במשך חייו ניהל ר' אברהם ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, תוך כדי שנלחם במשך השנים בתיקון החוק האומלל - [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"מיהו יהודי", אם היותו בעל קשרים מסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים ח"כ ועוד, שלח כל הזמן עוד ועוד מכתבים על דבר תיקון החוק, ולתוספת המילה "כהלכה", למען שלימות עם ישראל שבכל העולם כולו. ר' אברהם היה אחד משלוחי הרבי, שפעלו למען שלימות העם, ושלימות בקיום התורה והמצוות, ללא הבט על צור מחצבתו, על מקור אבותיו, שיטתו הייתה כפי שחזר עליה פעמים מספר בעת דרשותיו בקהילתו "כולנו בני איש אחד נחנו" כל יהודי ויהודי, ללא כל הבדל, אשכנזי וספרדי, הינו בן אברהם יצחק ויעקב, ללא כל ספק וללא כל הבדל מיהודי אחר.ג]]