שינויים

{{בעריכהמקורות}}ר' {{לעריכה|כל הערך=כן}}[[קובץ:גרינברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינברג]]הרב '''מאיר גרינברג''' נולד ביב[[י"ד [[חשוון]] [[תרע"ז]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] להוריו ר' יהושע פאלק וזוגתו, שהיגרו לשם מהעיירה מה[[עיירה]] אזאריץ שב[[רוסיה]]. הרב גירנברג כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] וכרבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]] למעלה מארבעים שנים. הוא זכה להיות מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[אמריקה]], ומראשוני ה[[שליח|שלוחים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח]]. נפטר בגיל תשעים ואחד שנים בג' [[אלול]] [[תשס"ח]]. הרב גרינברג היה בעל [[נגלה]], [[עובד]], [[שליח]] ורב. הוא היה ממחזקי האמונה ברבי כמלך המשיח עוד לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] וגם אחריו. זכה לקירובים נדירים מ[[רבותינו נשיאינו]].

בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת [[תרפ"ו]], התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מרוסיה מ[[רוסיה]] כרב [[בית הכנסת – ]] - ר' [[ישראל ג'יקובסוןייקובסון]]. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד ולימד אותו לומר "[[שש זכירות]]", קרבנות וכדומה.

לקראת בר המצוה של מאיר, בחשון [[תר"צ]], שידל ר' ישראל ג'יקובסון את אביו להיכנס ל[[יחידות]] לאדמול[[אדמו"ר הריי"צ ]] שהיה אז בביקור בארצות הברית, לקבל ברכתו לבר המצוה. האב והבן אכן נכנסו והרבי בירך אותם.

ב[[חורף]] תר"צ, נרשם מאיר לישיבת "ל[[ישיבת "תורה ודעת"]]". הוא שובץ למחלקת התחלת לימוד גמרא. הרב ג'יקובסון שרצה לקדם אותו למד איתו שעה וחצי כל יום, על מנת שב[[חודש אלול]] [[תרצ"א]], יכנס כבר לכיתה המתקדמת יותר. ואכן בשנה הבאה היה הוא כבר במחלקה הגבוהה של הישיבה, בה לימד הרב שפירא.

מאיר היה רשום כחבר ועד הפועל של "[[אחי תמימים]]" – - בא כוח "תורה ודעת" וכך זכה לקרב יהודים לחסידות, כבר מגיל צעיר.

ר' מאיר, היה תלמידו המובהק של הרב שלמה היימן, ראש הישיבה הידוע של "תורה ודעת".

הבחורים הגיעו לרבי בתחילת [[חודש אלול]] תרצ"ט, ולא זכו לשהות שם זמן רב, מחמת [[מלחמת העולם השניההשנייה]] שפרצה בי"ז [[אלול ]] תרצ"ט. למחרת כבר היו הם ברכבת ל[[וורשהורשה]], משם ל[[ריגא]], שם שהו בחודש החגים, ומשם בחזרה ל[[ארצות הברית]].

לפני שנסעו, נכנסו לרבי הריי"צ ליחידות, והרבי הריי"צ בירך אותם. [[הרבי הריי"צ ]] התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט[=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות].בסיום היחידות ה[[יחידות]] ביקש הרבי מכל הבחורים לצאת, מלבד מאיר גרינברג. כשנשאר לבד, בירך אותו הרבי אישית, ואז מסר לו שליחות לר' [[מרדכי דובין]], העסקן החסידי הנודע מ[[לטביה]], שעסק רבות בהצלת הרבי.

== השליחות לשיקגו ==כבר באלול ב[[אלול]] [[ת"ש]], נשלח ר' מאיר בשליחותו של הרבי הקודם לשיקגו למשך חצי שנה, בה ביקר גם ב[[דטרויט]] ו[[מילווקי]] (כיום בתו ובעלה ר' יוסף שלמה סעמיועלס נמצאים שם בשליחות הרבי). מטרת השליחות היתה הייתה להפיץ את אור החסידות, ולפעול בין היהודים בעיקר בקרב אלו שהיו מגזע חסידי חב"ד.

בחשון ב[[חודש חשוון]] [[תש"א]], הגיע לארצות ל[[ארצות הברית ]] ר' [[משה לייב רודשטיין]], ונשלח לשיקגו על ידי הרבי. בשיקגו הקים הוא את [[אגודת חסידי חב"ד]] בשיקגו. במכתב אליו, כותב לו הרבי לחזק את ידיו של ר' מאיר, ששהה שם בשליחות.

== חבר הנהלה בתומכי תמימים ==ר' מאיר המשיך ללמוד בשקידה והתמדה, וקבל [[סמיכה לרבנות]] מהישיבה ב-[[770]], מתורה ודעת, ומר' [[משה פיינשטיין]]. הוא היה מהראשונים שקבלו [[סמיכה]] מהגאון, שבשביל לקבל ממנו סמיכה, היה צריך לדעת כמעט את כל השולחן ערוך, והמבחן בביתו היה אורך כמה שבועות.

ר' מאיר המשיך ללמוד בשקידה והתמדה, וקבל סמיכה לרבנות מהישיבה ב-[[770]], מתורה ודעת, ומר' [[משה פיינשטיין]]. הוא היה מהראשונים שקבלו סמיכה מהגאון, שבשביל לקבל ממנו סמיכה, היה צריך לדעת כמעט את כל השולחן ערוך, והמבחן בביתו היה אורך כמה שבועות. אחרי שסיים את ה"סמיכה", התמנה ר' מאיר ללמד את התלמידים הצעירים ב-[[770]]. אחד מתלמידיו היה [[יהודה קלמן מארלו]], המדה[[מד"א ]] של שכונת [[קראון הייטס]]. אחרי שחלה, והרופא אסר עליו להמשיך ללמד, התמנה ר' מאיר כמשגיח בזאלכ[[משגיח]] ב[[זאל]].

בשנים שאחר כך, ניתן למצוא את שמו של ר' מאיר מופיע כחבר ההנהלה המרכזית באסיפות "[[אחי תמימים]]", אותם ישיבות שנפתחו על מנת לשמור את הנוער היהודי באמריקה מהתבוללות ומרדת שחת.

בשנת [[תש"ד]], בתאריך [[י"ד כסלו]], נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי מה"מ, בו מסביר לו הרבי את ענין ה[[חתונה]], שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם. בהתוועדות [[חג השבועות]] של אותה שנה, הקים אדמו"ר הריי"צ 'בית דין' שנועד לקרב את בני הישיבות ב[[ארצות הברית]] לתורת החסידות, ומינה בו את ר' מאיר לצד ר' [[בערל בוימגארטן]] ו[[מענדל פלדמן]]{{הערה|1=לפי רשימת אחד השומעים, אמר אדמו"ר הריי"צ כאשר מינה אותם: אם ערבת לרעך, רעך זה הקב"ה, אויב דו ווילסט זיס מאַכען דעם אויבערשטען, נוקשת באמרי פיך תקעת לזר כפיך וגו'. איר זאָלט דורכלערנען דעם דין פון ערב אין שולחן ערוך חושן משפט. איר דאַרפט גיין און מאַכען אסיפות אין אַלע כשר'ע ישיבות און זען אַז עס זאָלען זיין בעת די אסיפות אַלע תלמידים און זאָגען זיי דאָס וואָס מען האָט פריער גערעדט: עס איז ברור הדבר וכו' וכו' און די עצה איז ג' ענינים א) תורה מיט [[יראת שמים]], אַלע טאָג לערנען 15 מינוט חסידות אָדער מוסר, ב) הנהגה על פי תורה, דאָס וואָס זיי מוזען לערנען די לימודי חול זאָל אַלץ זיין על פי תורה און די גאַנצע הנהגה זאָל זיין על פי תורה, ג) אַז יעדערער זאָל האָבען אַ קבוצה וואָס ער זאָל מיט זיי לערנען. [=אם אתה רוצה להפוך את החלק העליון למתוק, תקשיח את הפה כמו זר כמוך. עליכם לשלב את חוק הערב בשולחן פסק הדין בחושן. צריך ללכת להשתתף בפגישות בכל המפגשים הלגיטימיים ולראות שזה צריך להיות בפגישות כל התלמידים ולספר להם את מה שנאמר קודם: זה ברור וכו 'וכו' והעצות רלוונטיות א) תורה ביראת כבוד, לימוד 15 דקות של חסידות או מוסר בכל יום, ב) מנהיגות על פי התורה, מה שעליהם ללמד בלימוד החול צריך להיות על פי התורה וההנהגה כולה צריכה להיות על פי תורה; לכל אחד צריך להיות קבוצה שתלמד אותם].}}. ב[[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו.

בשנת [[תש"י]], היה ר' מאיר בקשר רציף עם הרבי מלך המשיח בעניני עסקנות הכלל, אולם שיחות הטלפון הארוכות שהתקיימו ביניהם, לא הסתפקו בכך, והרבי מצא בו בן שיחה ראוי גם לשיחה לימודית. ר' מאיר סיפר, שבכל פעם שהרבי ענה לו לשאלה, היה זה באופן של נדמה לי, אני חושב וכדומה. כמובן, שכל מה שהרבי אמר היה בדיוק מוחלט.

== "חזק כחלמיש צור" ==בחודש ב[[חודש חשון ]] [[תשי"ד]], עבר לעיר [[פטרסון שבניו ]] שב[[ניו ג'רזי]], בה כיהן כרב במשך 45 שנה. פטרסון באותם הימים היתה הייתה מרכז יהודי גדול מאד. בעיר התגוררו ארבעים אלף יהודים, והרב גרינברג מונה כרבם של שבעת בתי הכנסת. שם התגלה כוח הנאום שלו. ב[[יום הכיפורים]], היה הרב עובר בכל שבעת בתי הכנסת, כאשר בכל בית כנסת היה נושא דרשה שונה. כאשר שאלו אותו למה להכין שבע דרשות, הרי בכל בית כנסת מתפללים אחרים – - אמר, שמכיון שיש אדם מלווה אותו, הוא לא רוצה שהוא ישתעמם לשמוע שוב ושוב אותה דרשה.

" . . במענה על כתבו על אודות השתתפותו בישיבת ועד העיר, ודרש מהם כי יסגרו עסקיהם ביום השבת. הנה מילא חובתו עפ"י על פי התורה, ובשום ענין ואופן אין לעשות שום קולות והתחכמות, רק לעמוד חזק – - בדברי [[אהבה ]] וקירוב – - אבל חזק כחלמיש צור, שהוא בתולדתו אבן המוציא אש להבה. מנהיג עדה בישראל בכל הנוגע לשמירת התורה והמצוה צריך להיות קשה כאבן. ובהנוגע לעשות טובה בעניני פרנסה והסתדרות צריך הרב להשתדל בשביל כל אחד ואחד מבני ובנות קהילתו בהתעוררות הלב . . "

בתור ראש ישיבה, כיבד מאד את הרבנים שעבדו תחתיו ואת תלמידיו. הרב [[רפאל ווילשאנסקישניאור זלמן וילשנסקי]], שהחליף אותו כראש הישיבה במוריסטון, סיפר כי הוא התייחס אליהם ממש כאילו היו בגילו.

ב[[תשי"ח]], נכנס ר' מאיר ליחידות ל[[יחידות]] ביחד עם אחד מאנשי הקהילה אותו הביא לרבי. סתם כך, לא היה ר' מאיר נכנס ליחידות, אולם מכיון שהביא עמו מקורב, נכנס עמו. באמצע היחידות, פרץ היהודי בבכי: "רבי, אני מת. הרופאים אומרים שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות." הרבי ענה: "חס ושלום. דער אויבערשטער קען געבן נאך צוואנציג יאר לעבן"([[הקב"ה]] יתן לך עוד 20 שנה לחיות). היהודי נפטר בשנת [[תשל"ח]], בערך באותה התקופה.

באותה היחידות ה[[יחידות]] הרבי שאל את היהודי אם הוא מכיר את הרבי הקודם. כשהשיב היהודי בשלילה, נענה הרבי: "אה (כמו חבל). אבער, דו וויסט וואס? קוק אויף ראביי גרינבערג'ס אייגן, ער האט געזען מיין שווער, קוק אויף עם און דו קענסט זען מיין שווער דורך עם." [=אבל אתה יודע מה? תסתכל על העיניים של הרב גרינברג , הוא ראה את השווער, ואתה יכול לראות את השווער דרכו].

== ראש ישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי ==ב[[תשי"ט]], התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. גם כאן, מי שדחף אותו לתפקיד היה מורו - ר' ישראל ג'יקובסון. בין תלמידיו מהשנה הראשונה, ניתן למצוא את הרב [[מרדכי אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]. הוא כיהן כראש הישיבה במשך שנים, גם אחרי שהישיבה עברה למוריסטון.

ב[[תשיהשיעורים שלו היו מאד עמוקים, והיה צריך "לאחוז ראש"ט]]בשביל להבין אותם, התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכל. גם כאןמי שרשם את שיעוריו, מי שדחף אותו לתפקיד היה מורו – ר' [[ישראל ג'יקובסון. בין תלמידיו מהשנה הראשונה, ניתן למצוא את הרב פרידמן]] ראש ישיבת [[מרדכי אשכנזיאהלי תורה]], רבו של שהיה אז [[כפר חב"דמשגיח]]. הוא כיהן כראש הישיבה במשך שנים, גם אחרי שהישיבה עברה למוריסטוןבישיבה.

בישיבהכחלק מעבודת הרבנות שלו, החלה גאונותו המפורסמת של היה ר' מאיר לבוא לידי ביטויחבר ב"[[איגוד הרבנים בארצות הברית וקנדה]]", ואף כיהן כנשיאו, תפקיד בו זכה לפעול גדולות ונצורות בעבור הרבי, בעניינים שבהם הרבי לא רצה לפעול רשמית בשם חב"ד. השיעורים שלו היו מאד עמוקיםהרב [[חדקוב]] התקשר, למשל, פעם בשביל שהרב גרינברג ישלח מכתב דחוף לממשלת [[רוסיה]], והיה צריך דבר שלא יכל היה להיות בשם חב"לאחוז ראש" בשביל להבין אותםד, אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכלכידוע.

לפני שמסר את שיעורו בגמרא, ב[[שנות המ']] נשלח הרב גרינברג היה נשאר ער רוב שעות הלילה כדי להכין אותו, על כל הסברות שיכולות לצוץ במהלך השיעור. על שיעור אחד, היה יכול הוא להתעכב מעשר בלילה עד חמש בבוקר. הוא היה שותה כוס קפה אחר כוס קפה כדי להישאר ער. מי שרשם את שיעוריו, היה ר' ישראל פרידמן ראש ישיבת ידי הרבי ל[[אהלי תורהברזיל]], שהיה אז משגיח בישיבהלדאוג לכך שהרב בלומנפלד, יקבל את עול הרבנות של אביו.

כחלק מעבודת הרבנות שלו, היה ר' מאיר חבר ב"== למדן אדיר ==באחת ה[[איגוד הרבנים בארה"ב וקנדההתוועדות|התוועדויות]]"בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, ואף כיהן כנשיאוהביא דוגמה משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, תפקיד בו זכה לפעול גדולות ונצורות בעבור הרביהאחד "גרויסע למדן" (למדן גדול), בעניינים שבהם הרבי לא רצה לפעול רשמית בשם חבהשני "גרויסע משכיל"ד. הרב [[חדקוב]] התקשר(משכיל גדול) והשלישי יהודי פשוט, למשל, פעם בשביל שהרב גרינברג ישלח מכתב דחוף לממשלת רוסיה, דבר ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא יכל היה להיות בשם חבהצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדן"דשבסיפור, כידועהוא ר' מאיר גרינברג.

באחרי פטירתו של ר' [[שנות המ'זלמן שמעון דבורקין]] נשלח הרב גרינברג , החלו הדיבורים על ידי הרבי מלך המשיח לבחירות בשכונה. כשר' [[ברזילשניאור זלמן גוראריה]]היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, לדאוג לכך שהרב בלומנפלד, יקבל וכשאמר את עול הרבנות שמו של אביור' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) ורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]".

באחת העוד בהיותו תלמידו של הרב היימן ב"תורה ודעת", הגיע פעם לבקר בישיבה ר' [[התוועדות|התוועדויותיצחק הוטנר]] בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, הביא דוגמא משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, האחד בעל ה"גרויסע למדןפחד יצחק" (למדן גדול), השני "גרויסע משכיל" (משכיל גדול) והשלישי יהודי פשוטשכבר אז היה נחשב לאחד מגדולי הדור. הרב הוטנר הציג בפני תלמידי השאלה קושיא עצומה שהייתה לו, ואמר שאם למישהו תהיה תשובה עליה, ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא הצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדןיאכל את הכובע" שבסיפור, הוא . ר' מאיר גרינברגשנכח במקום ענה לו תשובה שעלתה בדעתו. כששמע הרב היימן את התשובה, פנה לר' יצחק ואמר לו: "דו דארפסט עסן די היטל (אתה צריך לאכול את הכובע).

על יחסו של הרבי לרב הרב גרינברג יכולה ללמדנו ההתייחסות הבאה: אחרי פטירתו של ר' , היה אף בידידות רבה עם הרב [[זלמן שמעון דווארקיןיוסף בער סולובייצ'יק]], החלו הדיבורים על בחירות בשכונהשהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". כשרידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[זלמן גוראריהיצחק שפרינגר]] היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונהור' אליעזר טורן, וכשאמר את שמו של רלבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת - אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ' מאיר גרינברגיק, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) וורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.

גם בעולם הליטאי החזיקו ממנו כלמדן עצום. הוא עמד בהתכתבויות בהלכה עם רבים מגדולי התורה, כמו == סגן יו"ר' משה פיינשטיין ועוד. בכל שנה בתאריך י"ח כסלו, יום היארצייט של הרב היימן שהיה ראש הישיבה שלו בעדינו" ומזכיר "תורה ודעתועד ביקור חולים", היה מוסר שיעור בישיבה.==

עוד בהיותו תלמידו של הרב היימן ב[[תש"תורה ודעתה]], בעת שהקים הרבי הקודם את חברת "[[עדינו]]", הגיע פעם לבקר בישיבה רשמטרתה הייתה כלשונו הק' יצחק הוטנר"בשביל אברכים ותלמידי הישיבות העוסקים בתורה, בעל ה"פחד יצחק"להזדמן ולהפגש מזמן לזמן, שכבר אז היה נחשב לאחד מגדולי הדור. הרב הוטנר הציג בפני בכינוס של תלמידי השאלה קושיא עצומה שהייתה לוחכמים, ואמר שאם למישהו תהיה תשובה עליהלשוחח בחידושי תורה ולהתועד בסעודת מצוה ויומא טבא לרבנן", הוא מונה ר' מאיר כ"יאכל את הכובעסגן מנהל יושב ראש הועד". - יושב הראש היה ר' מאיר שנכח במקום ענה לו תשובה שעלתה בדעתו. כששמע הרב היימן את התשובה, פנה לר' יצחק ואמר לו: "דו דארפסט עסן די היטל (אתה צריך לאכול את הכובע)[[מרדכי מנטליק]].

הרב גרינברגבשנת [[תש"ז]], היה אף בידידות רבה עם הרב סולובייצר'יק, שהיה ראש המאיר מזכיר הנהלת "[[ועד ביקור חולים]]"ישיבה יוניברסיטישתחת ". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[יצחק שפרינגרמחנה ישראל]] ור' אליעזר טורן". הועד, שקיבל ברכות ועידודים לרוב מהרבי הריי"צ, לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת – אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יקהיה יוזמה ראשונית מסוגה, כי לאמונתם של חסידי חבלדאגה לחולים מקרב [[אנ"ד ברבי כמלך המשיחש]], יש מקורות איתניםוכן לחיילים ופצועי המלחמה היהודים.

== אמונתו ברבי כמלך המשיח ==

בכל תחום בו יכל ר' מאיר לפעול בשביל הרבי, פעל ועשה. למשל, בהרב גרינברג חי באמונה פשוטה שהרבי הוא [[תש"המלך המשיח]], בעת שהקים הרבי הקודם וכך חינך אף את חברת "[[עדינו]]" שמטרתה הייתה כלשונו הק' "בשביל אברכים ותלמידי הישיבות העוסקים בתורה, להזדמן ולהפגש מזמן לזמן, בכינוס של תלמידי חכמים, לשוחח בחידושי תורה ולהתועד בסעודת מצוה ויומא טבא לרבנן", מונה ר' מאיר כ"סגן מנהל יושב ראש הועד" – יושב הראש היה ר' מרדכי מענטליק ע"הילדיו.

רגם אחרי [[ג' מאיר היה גם יהודי בעל חסד עצום. כבר בשנת תשתמוז תשנ"זד]], היה המשיכה אמונתו שהרבי מלך המשיח חי וקיים ללא ספקות. הוא מזכיר הנהלת "ועד ביקור חולים" שתחת "מחנה ישראל". הועד, שקיבל ברכות ועידודים לרוב מהרבי הקודם, היה יוזמה ראשונית מסוגה, לדאגה לחולים מקרב אנ"ש, וכן לחיילים ופצועי המלחמה היהודיםמראשוני החותמים על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].

הוא היה גם בעל רגש גדול, ובעל בכי. תושבי בופאלו, העיר בה גר בימיו האחרונות, סיפרו בהתפעלות לבנו, כי אביו החל לבכות מסיפוריהם תוך כמה דקות של היכרות. לא היה מדובר בידידים ותיקים, אבל הוא "חי" עם הצרות של היהודים אותם פגש כאילו הם כאלה.  עבודת התפלה היתה אצלו משהו מיוחד. הוא היה מתבונן בחסידות לפני התפילה במשך שעה ארוכה. בנו ר' יוסף יצחק מספר, כי בתור ילד, היה מחפש את אביו ולא מבין לאן הוא נעלם. אמא לא הסבירה, ורק אחר כך התברר לו כי אביו היה נועל את עצמו במשרד ומתפלל שעות על גבי שעות, תוך כדי שהוא מדייק בכל מילה ומילה. == פטירתו ==אחרי התפילה, היה נוהג לומר את פרקי התהלים של כל המשפחה, עד לאחרון הנכדים. ואיך הוא זכר מתי להחליף כל פרק של נכד? לר' מאירכשהיה בגיל שבעים, שהיה בעל מוחין רחבים מאד, היה חוש באלקטרוניקה. היה לו שעון, שהזכיר לו את יום ההולדת של כל נכד ונכד.  בכלל, המח שלו היה משהו נדיר גם בענייני העולם. הרבגוניות שבו הייתה מדהימה. היה אפשר לשאול אותו בגמרא ולקבל תשובה, ובאותה מידה בענייני העולם ולקבל תשובה גאונית. אפשר היה לשאול ברך אותו הרבי "כמה זמן לוקח לטוס מספרד למרוקו", והוא היה עונה תוך שניות, אחרי שחישב את זמן הטיסה לפי המרחק. החוש שלו באלקטרוניקה, היה לא יאומן. ראש הישיבה שכל חייו חי על הגמרא היה מתקן רכבים שהתקלקלו... הוא הקפיד מאד על ברכות מתוך הסידור. אפילו את ברכת "יאריך ימים על המחיהממלכתו", אמר תמיד מתוך הסידור, וזאת למרות שמדובר היה בגאון עצום שהיה זוכר קטעים שלמים בגמרא בעל פה.  "מח שליט על הלב", היה ניכר אצלו בכל מהותו. שבת אחת, כשחזר מבית הכנסת, עצר אותו נער שחור חמוש, "ראביי, גיב מי מני!"הברכה התקיימה. הרב מאיר גרינברג שאל אותו בחיוך, מה הוא חושב שאלוקים יעשה לו אם הוא יראה אותו עם רובה. הנער הסתובב וברח... היה לו גם חוש בנגינה. הוא היה יושב לבדו ומנגן במתיקות נפלאה. היה פשוט "געשמאק" לשמוע אותו. הרגש העצום שבו התבטא כשישב לבדו וניגןזכה להאריך ימים ולכהן עוד עשרות שנים כרב וראש ישיבה.

== אמונה פשוטה ספריו==*'''שיעורי גיטין''' - על [[מסכת גיטין]]. *'''שיעורי מסכתות''' - על [[סדר מועד]].

הפן המפתיע ביותר באישיותו של == משפחתו=='''בניו''':*ר' מאיר[[ישראל העשיל גרינברג]], רב ו[[שליח]] הרבי בבופולו, הוא האמונה הפשוטה שלוניו יורק. אף על פי שמדובר בבעל נגלה*ר' יוסף יצחק גרינברג, למדן עצום, חי הוא באמונה פשוטה שהרבי הוא מלך המשיח, וכך חינך אף את ילדיומראשי ישיבת [[תפארת מנחם סיגייט]]. *ר' מנחם מענדל גרינברג - ניו ג'רזי.

כשהתקשר אליו בנו ר' יוסף יצחק אחרי שבת פרשת [[שופטים ה'תנש"א]], וסיפר לו מה הרבי דיבר בשבת, התרגשותו לא ידעה גבולות. כשרק היה מעיף מבט בשיחה, היו הדמעות עולות בעיניו.'בנותיו'''גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]], המשיכה אמונתו שהרבי מלך המשיח חי וקיים ללא ספקות. הוא היה מראשוני החותמים על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח*מרת שטערנא.  בנו *מרת חאשע פריידא - אשת ר' יוסף יצחק מספר, שלילה אחד, אחרי ג' תמוז, מתקשר אליו אביו ובפיו שאלה: "מת המשלח - מה הדין?". הוא לא הבין מה רוצה ממנו אביושלמה סמיועלס, ומה פתאום הוא עושה לו מבחן בשולחן ערוך, אבל האב לא הרפה: "נו נו, תחשוב קצת. מה אומר הקצות בקפ"ח?", כשענה סוף סוף "בטלה שליחותו", ענה לו אביו "זה מה שרציתי לדעת. לילה טוב." ורק כשאחז את השפופרת המיותמת, הבין מה כוונתו של אביו... הוא חי עם העובדה שלא שייך להיות מצב של "מת המשלח בטלה שליחותו", וחזר על כך בכל הזדמנות. כבעל נגלה, הוא הביא את הוכחתו לאמונה הפשוטה שקיננה בו, מעניינים של נגלה. כשהיה בגיל שבעים, ברך אותו שליח הרבי "יאריך ימים על ממלכתו". הברכה התקיימה. הרב מאיר גרינברג, זכה להאריך ימים ולכהן עוד עשרות שנים כרב וראש ישיבהב[[מילווקי]].  == פטירתו ==

בג==קישורים חיצוניים==*' אלול ה'תשס"ח, החזיר את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא משאיר אחריו דור ישרים יבורך'[https: בנו ר' העשיל, שליח כ"ק אד"ש מה"מ בבופאלו וראש ישיבת חב"ד בניו ג'רזי, בנו ר//anash.org/pride-of-the-american-tmimim/ הגאווה של התמימים האמריקאים]' יוסף יצחק, מראשי ישיבת "תפארת מנחם" בסי גייט, בנו ר' מנחם מענדל מניו ג'רזי, בתו מרת שטערנא, ובתו מרת חאשע פריידא – אשת ר' יוסף שלמה סעמיועלס שליח כ"ק אד"ש מה"מ מילווקי.{{אנש}}

גם ספרים נשארו מר' {{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:גרינברג, מאיר}}[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"שיעורי גיטיןר הריי" על מסכת גיטין, וצ]][[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"שיעורי מסכתותר שליט" א]][[קטגוריה:רבנים שחתמו על סדר מועד. כעת עובדים בני המשפחה על הדפסת חידושי התורה הנוספים שנשארו מר' מאיר. עם פטירתו אבד לחסידי הפסק דין שהרבי מלך המשיח]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד רב חסידי, גאון עצום ומקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. יהי זכרו ברוךבעבר]][[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]][[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]