12,234
עריכות
שינויים
←לקריאה נוספת
'''טַשְׁקֵנְט''' (באוזבקית: Toshkent ; ברוסית: Ташкент ; תרגום מילולי מאוזבקית: "עיר האבן") היא בירתה של [[אוזבקיסטן]]. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה.
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נסו מיליוני אזרחי [[ברית המועצות]] אל חלקיה הפנימיים של המדינה, שם קיוו למצוא משכן מצאו מקום בטוח מחיילי הגרמנים שכבשו שטחים עצומים, כמו גם מאימת המלחמה שהפילה מליוני חלליםהרחק מאיזורי הכיבוש הנאצי. רבים מהפליטים הגיעו אל אזורי אסיה התיכונה.
בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.
==החסידים מגיעים ==
החסידים החלו להגיע לטשקנט ב[[קיץ]] [[תש"א]]{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט}}. הפליטים בטשקנט נאלצו להסתמך על עזרתם המצומצמת של יהודים בודדים מבני העדה הבוכרית, שפתחו את ביתם ולבם בפני אחיהם הפליטים.
לעיר הגיעו מאות אלפי פליטים, רובם המוחלט חסרי כל. רבים הסתובבו ברחובות בלי שידעו היכן יניחו את ראשם בלילה הקרוב. כך בכלל, ובפרט היה מצבם של הפליטים החב"דיים.
== המצב הגשמי בטשקנט ==
הנחשול האדיר של הפליטים הגיעו בין קיץ [[תש"א]] -לחורף [[תש"ב]], אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד.
הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל.
עם התמתנות זרם הפליטים, המצב הרפואי והכלכלי השתפר קמעה. רק בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיעו משלוחי [[מזון]] ותרופות בנדיבות [[ארצות הברית]], והם שהקלו מעט את המצב.
הרעב והמחלות פגעו כמובן גם בחסידי חב"ד - גברים, נשים וילדים ואף תינוקות שנפלו למשכב. חלקם נפחו את נשמתם בייסורים. אלה נקברו בבית העלמין האשכנזי הישן 'בורטיוק', אשר לדאבון לב נהרס עם השנים, ורבות מן המצבות לא ניתנות כיום לזיהוי.
== המארחים ==
בתקופת המלחמה וגם לאחריה, היו שהתקרבו לחב"ד באמצעות היכרות עם חסידי חב"ד שהגיעו לעיר וגם בחורים שלמדו בסניפי תומכי תמימים שהוקמו בטשקנט.
אחת הדוגמאות הבולטות - ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], אשר התקרב לחב"ד לאחר שהצרשם שהתרשם משמחה רוחנית אמיתית, אשר היתה נחלתם של החסידים חרף מאורעות התקופה הנוראה{{הערה|[[שלומי חסקי]], [[הקטר של חב"ד]], עמוד 23}}. ==רבני קהילת חב"ד==בטשקנט כיהנו שני רבנים לקהילת חב"ד:*הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רב קהילת חב"ד בטשקנט בתקופת מלחמת העולם השניה{{הערה|לפי הערך שלו}}. בימי השואה, לאחר תקופת נדודים הגיע לטשקנט שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "[[תלמוד תורה]]" ו[[מקווה טהרה]]" במקום.בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]] ולאחר מספר שנים מונה לרבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|ראה בהרחבה בהתמים הראשון, פרק שני - טשקנט}}. *הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר|זלמן פבזנר (בובער)]] רב קהילת חב"ד בטשקנט בשנות הי' והכ'{{הערה|לפי הערך שלו}}. בימים בהם פרצה מלחמת העולם השניה, שהה במאסר, רעייתו עם שאר בני המשפחה הצליחו לברוח לאוזבקיסטן ובמהלך המלחמה נפטרה רעייתו מרעב. לאחר שחרורו מהמאסר, קבע את מגוריו בטשקנט שבאוזבקיסטן, הפך עד מהרה לדמות הדומיננטית ביותר בחיי הקהילה והפך למרא דאתרא של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום. חכם גדול בעל ידע נרחב. בטשקנט נחשב לבעל סמכא שאין עוררין עליו. בראש ובראשונה הוא עסק בלימוד התורה לבני נוער. ובני הנוער נמשכו אליו. דרכו בפסיקת ההלכה היתה שמלבד פסיקת ההלכה היה מסביר לשואל את הטעם להלכה שפסק ולא היה מניח לו ללכת עד שראה שהבין את הטעם כראוי. נפטר בטשקנט בי"ג [[ניסן]] [[תשל"א]]{{הערה|[[בית משיח]], [[כפר חב"ד]]}}.
== חסידים שנפטרו בטשקנט ==
== שליח הרבי לטשקנט ==
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]] [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]] בשנים האחרונות עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודשהבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.
עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש. בטשקנט מתנהלת כיום פעילות חב"דית ענפה, בין השלוחים בשנים האחרונות: הרב [[דב אקסלרוד]], הרב דוד קולטון, הרב ברוך אברמצ'ייב והרב שייקביץ.
==לקריאה נוספת==
*[[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]], עמודים: 23-25, 253-255, 534-537, 563-564 ועוד.
*[[מנחם זיגלבוים]], ספר '''זכרונותיו של ר' מולע''', [[טבת]] [[תשפ"א]]
*[[שניאור זלמן רבינוביץ]], התמים הראשון, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רב קהילת חב"ב בטשקנט
*יוסף יצחק ניימרק, ''[http://chabadpedia.co.il/images/e/e0/%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf מי יכול להיות רב? מי שאינו פוחד!]''', שבועון בית משיח כ"א אייר תשנ"ט עמוד 18 {{PDF|}} - הרב זלמן בובער רב קהילת חב"ד בטשקנט.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [https://col.org.il/news/37323 חסיד ללא פעמונים, תולדות ר' [[שואל משה קליין]] ובני משפחתו]
{{בית|שניאור זלמן ברגר|קהילה 'בזכות' המלחמה|609|46 - 53|ה' אב תשס"ז}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://live.col.org.il/news/109070 ערי מקלט בשואה, טשקנט וסמרקנד] {{col}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]