שינויים

הרב ה[[חסיד]] ר' '''יצחק הורביץ''' הי"ד (ידוע בכינויו '''ר' איצ'ע ה דער מתמיד''', [[תר"נ]]-{{הערה|יש אומרים שנולד בשנת [[תרמ"ה]], ראה [https://col.org.il/files/old/files/0.99985478547_2036496.pdf כאן] ע' 22.}} – [[י' כסלו]] [[תש"ב]]), שימש כ[[שד"ר]] ונודע כ[[עובד ה']] מופלא, ונחשב לאחד מגדולי החסידים לאורך הדורות. נהרג ב[[ריגא]] במהלך ה[[שואה]] על [[קידוש ה']].

==תולדות חייוחיים==

נולד לאביו הרה"ח ר' הרב שלמה מנחם מענדל בעיר ברעזנעוואטע ולאמו מרת עלקא בת אחותו של הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סב סבו של [[הרבי]], [[המושבות היהודיות בפלך חרסון|במושבה היהודית ברעגזנעוואטע (נהר טוב) שבפלך חרסון]] בערך בשנת [[תר"נ]]. כבר מילדותו היה ניכר בר' יצחק גדלותו. המלמד ה[[מלמד]] שלו שהיה יהודי למדן סיפר לימים שהיה רואה את הנער ממשיך לשבת וללמוד מדי לילה בשעה מאוחרת, גם כשהוא עצמו כבר היה מוכן ללכת לישון.

עוד בהיותו נער צעיר לימים, החליט לערוך תחרות עם אחד מחבריו מי יצליח להיות הראשון שיקבל תעודת '[[סמיכה' ]] לרבנות. שניהם ישבו ולמדו יומם ולילה, וחברו שלא היה בעל [[גוף ]] בריא וחסון כמותו נפל למשכב מרוב יגיעה מתמדת בתורה עד שנפטר, אך הוא ר' יצחק המשיך ללמוד בהתמדה עצומה עד שקיבל תעודת 'סמיכה', והוא בן שבע עשרה שנה בלבד.

בתקופת נעוריו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. חבריו של ר' איצ'ע שהתקבלו ל'תומכי תמימים', ניסו לשכנעו שייסע לישיבה. על העיירה ה[[עיירה]] ועל חסידות [[ליובאוויטש]] שמע ר' איצ'ע כבר לפני כן, אך הוא הסכים לנסוע אליה רק לאחר ששמע שנוסדה בה ישיבה. ואכן, הוא הגיע למקום והתקבל לישיבת 'תומכי תמימים'.

בתקופה ההיא, היו התלמידים הצעירים נשלחים ללמוד אצל המשפיע ה[[משפיע]] [[שמואל גרונם אסתרמן|ר' גרונם]] בסניף הישיבה בעיירה ב[[עיירה]] [[ז'מבין]], וגם ר' איצ'ע היה ביניהם. בתחילת לימודיו היה שקוע בלימוד ה'[[נגלה דתורה|נגלה]]', ואפילו כשר' גרונם היה [[התוועדות|מתוועד]] עם הבחורים, היה ר' איצ'ע יושב בקצה השני של בית המדרש וממשיך בלימוד ה'נגלה'. לאחר כמה פעמים ששמע את דבריו 'נתפס' לדבריו והחל להשתתף בהתוועדיותיובהתוועדויותיו.

הרה"ג הרה"ח ר' הרב [[אהרון תומריקיןאהרן תומרקין]], סיפר לחתנו הרה"ח ר' הרב [[יהודה חיטריק]] על תקופה זו: "דרכו של ר' יצחק היתה הייתה אז להעמיד ספל [[מים ]] ולשים את רגליו בספל המים, כדי שלא יירדם ויוכל להתמיד בלימודו עד שעה מאוחרת בלילה. חבריו, שהכירו בו שהוא מתנמנם וחששו למצב בריאותו היו מכבים את העששית המאירה לידו, כדי לאלץ אותו ללכת לישון".

לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תרפ"ח]] והתיישב בריגה שבלטביה חיפש ר' יצחק דרכים לעזוב גם הוא את רוסיה כדי להיות קרוב לרבי הריי"צ. בשנת [[תרפ"ט]] הצליחה השתדלות אנ"ש מ[[ארה"ב]] להשיג רישיון יציאה עבור הרה"ח רקובץ:איצ' [[יעקב ישראל זובער]] ז"ל, ובחורף תרפ"ט הגיע לריגאה דער מתמיד 2. כתוצאה מכך, זירז כ"ק אדמו"ר הריי"צ את אנ"ש בארה"ב להשתדל להשיג ויזה גם עבור רjpeg|250px|' איצ'ע ורה דער מתמיד' [[יעקב מאסקאליק|ממוזער|שמאל]] (ז'וראביצער), שניהם מגדולי החסידים שנשארו עדיין ברוסיה. יחד עם זאת, הורה כ"ק אדמו"ר הריי"צ גם להם, לר' איצ'ע ולר' יעקב, להגיש לשלטונות רוסיה בקשת היתר ליציאה מהמדינה.

באותה תקופה שאל לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תרפ"ח]] והתיישב בריגה שבלטביה חיפש ר' איצ'ע יצחק דרכים לעזוב גם הוא את הרבי [[רוסיה]] כדי להיות קרוב לרבי הריי"צ האם לבקש היתר . בשנת [[תרפ"ט]] הצליחה השתדלות אנ"ש מ[[ארצות הברית]] להשיג רישיון יציאה גם עבור שני בניו הצעיריםהרב [[יעקב ישראל זובער]], הלל ושמואלובחורף [[תרפ"ט]] הגיע לריגא. הרבי כתוצאה מכך, זירז [[אדמו"ר הריי"צ השיב לו במכתב: ]] את אנ"ש בארצות הברית להשתדל להשיג ויזה גם עבור ר' איצ'ע"ד בניו הלל ושמואל יחיוור' [[יעקב מאסקאליק]] (ז'וראביצער), ראוי היה שיקחם עמדושניהם מגדולי החסידים שנשארו עדיין ברוסיה. עם זאת, ובודאי בעזה"י ימצא מקום עבורם בהורה [[גשמיותאדמו"ר הריי"צ]] ובגם להם, לר' איצ'ע ולר' יעקב, להגיש לשלטונות [[רוחניותרוסיה]]"בקשת היתר ליציאה מהמדינה.

במשך כארבע שנים, מתרפ"ט עד באותה תקופה שאל ר' איצ'ע את [[תרצהרבי הריי"גצ]], הגיש ר' יצחק פעם אחר פעם בקשה לקבל האם לבקש היתר יציאהגם עבור שני בניו הצעירים, וכל פעם בקשתו נדחתה ובחודש הלל ושמואל. [[תשריהרבי הריי"צ]] תרצהשיב לו במכתב: "ג הודיעו לו השלטונות שיורשה לצאתע"ד בניו הלל ושמואל יחיו, ראוי היה שיקחם עמדו, אך בתנאי שבני ביתו יישארו ברוסיהובוודאי בעזה"י ימצא מקום עבורם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]".

במשך כארבע שנים, מ[[תרפ"ט]] עד [[תרצ"ג]], הגיש ר' יצחק פעם אחר פעם בקשה לקבל היתר יציאה, וכל פעם בקשתו נדחתה ובחודש [[תשרי]] [[תרצ"ג]] הודיעו לו השלטונות שיורשה לצאת, אך בתנאי שבני ביתו יישארו ב[[רוסיה]]. ר' איצ'ע היגר מרוסיה לפוליןמ[[רוסיה]] ל[[פולין]], לאחר מכן יצא בתור [[שד"ר]] ל[[אירופה]], ל[[ארצות הברית]], ול[[ארץ ישראל]]. במהלך שהותו ב[[ארץ ישראל]] בתור [[שד"ר לאירופה ולארה]] פגש בעסקן ר' [[חנניה יום טוב ליפא שטיינמיץ]], שעמד בקשרים קרובים עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|זו הפעם הראשונה שר' חנניה פגש ב[[חסיד חב"ד]].}}.

על הרגעים האחרונים של ר' איצ'ע ה מסופר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 503 וגליון 861 ומשם ל'[[לספר יראת ה' אוצרו]]' עמוד 279.}} כי הנאצים ימ"ש היו חוטפים את יהודי [[ריגא]], מכנסים אותם ב[[בית הכנסת]] ובהתמלא הבית, מציתים אותו באש על כל הנמצאים בתוכו וכל מי שהיה מנסה להמלט מן הלהבות היה נורה מיד!

היה זה ביום [[יו"ד כסלו]] [[תש"ב]]. הגרמנים הובילו יהודים רבים בכוח אל תוך [[בית הכנסת ]] ובאכזריותם ורשעותם העמידו יהודים רבים אחרים בחוץ כדי לצפות במחזה הנורא.

עדי ראיה סיפרו מאוחר יותר כי ר' איצ'ע פתח את ארון הקודש, הוציא [[ספר תורה]] ואמר: "אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו לעשות זאת מתוך שמחה'. הוא הניח את ידו האחת על כתפו של הרה"ח ר' הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] ואת השניה על כתפו של הרה"ח ר' הרב [[יחזקאל פייגין]] (מזכירו המסור והנאמן של [[הרבי הריי"צ]]) ויחד הם יצאו בריקוד כשהם שרים בתוך כך את [[ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק|ניגון ה'הקפות' ]] החב"די הנודע..של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

הוא היה לומד שמונה עשרה שעות ביממה . [[ישראל חיים מראדין|החפץ חיים]] אמר עליו כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר{{הערת שולייםהערה|כתבי רבי אהרן רוזנפלד.}}.

הוא היה רבו הרוחני של למשך זמן, כשביקר באנגליא בשנות הצ' הדריך בחסידות והשפיע מאד על את הרב [[אליהו אליעזר דסלר|רבי אליהו דסלר]], מגדולי בעלי המוסרה[[מוסר]].

* ר' [[צמח הלוי גורביץ']] - [[משגיח]] בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה, ושליח [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת יהדות בקובה.* ר' [[הלל הלוי הורביץ הי]] - גאון בנגלה וחתן החסיד רבי רפאל הכהן, רב בריגא. נולד בתרע"ד. התחתן בשנת ת"ש ונעקד"ה בגטו ריגא בתש"ב.

* ר' [[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל הלוי גורביץ]]

[[קובץ:יראת ה' אוצרו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר יראת ה' אוצרו]]* [[ישראל אלפנביין]], '''[[יראת ה' אוצרו]]''', סיפור חייו של הרה"ח הרב 'יצחק דער מתמיד', הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]], תשס"ו*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה*''''מתמיד בעצם'''', נפתלי צבי גוטליב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 63-70 .*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 107-122.*אהרון לייב רסקין, חוברת '''הרי"ף'''.[https://col.org.il/files/old/files/0.99985478547_2036496.pdf לקריאה] (חלקי)

*[http://www.chabadworld.org/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=899 סיפור מדהים עם ר' איצה על זהותו של משיח]*[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=199 מכתב מיוחד ששיגר ר' איצה לאחד מידידיו]*'''[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=275 קטע מתוך עיתון 'היינט']''', המתאר [[התוועדות ]] חסידית בריגא, בהשתתפות ר' איצה* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25113&st=&pgnum=22 כתבה על ר' יצחק הורוביץ, בבטאון חב"ד גיליון 25, תמוז תשכ"ד]*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_55.html ר' יחזקאל פייגין מתאר במכתב מיוחד את החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}