שינויים

[[תמונהקובץ:אהרן זסלבסקי.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מצבתו]]הרב '''אהרון זסלבסקי מקרמנצ'וג''',([[תקנ"ה]] - ?){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית]}} היה רב עיר [[קרמנצ'וג]] בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]] . וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]].

הרב אהרן, נולד לבשנת [[תקנ"ה]], לאביו [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|רבי אליהו]] בן {{הערה|בנם של [[מרדכי קלוצקר|רבי מרדכי]] ומירל קלוצקר. רבי אליהו נולד בשנת [[תקכ"ג]], אביו רבי [[מרדכי קלוצקר|רבי מרדכי ולרבנית ]] נולד בשנת [[ה'ת"צ]], ואמו מרת מירל (או מרים) נולדה בשנת [[תק"ג]].}} ולאמו [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] בת אדמו"ר הזקן.

לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב [[משולם זוסיא אהרן יעב"ץיעבץ]]. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי צ'רנוביל{{הערה|ראה על כך בספר על אבותינו ועל יחוסם מאת הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד.}}.

על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את מרת חיה שהיתה שהייתה בת הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= בספרי ברסלב ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד. כתוב שהי' חתן הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]], ש[[נישואין|נשא]] את בתו מרת חי' אחר שנתאלמנה.}} ונולדה ונולד להם בת בן בשם שטערנא-סוסי-ה שהתחתנה עם ר' [[יחיאל זסלבסקי]], שהתחתן עם נכדתו של רבי [[נחמן מברסלב]]. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]].{{הערה|כתבה בעניין חילול מצבותיהם של ר' אהרן מקרמנצ'וג, נכד אדמו"ר הזקן וחתן ר' נחמן מברסלב - http://www.umanshalom.co.il/html/news/breslov_news/breslov_news1/breslov_news3569.html}}

בזיווג שלישי [[נישואין|נשא]] את [[הרבנית חיה שרה]] בת אדמו"ר האמצעי, אחרי פטירת בעלה הראשון ר' [[אהרן משקלאוו]]{{הערה|הרב אהרן זסלבסקי [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] (נולדה בחדש [[אלול]] תקע"א) אחרי פטירת בעלה הראשון (ר' אהרן משקלוב שנולד בשנת תקס"ט ונשא אותה בט"ו [[מנחם אב]] תקפ"ו) בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ה [[אייר]] תקצ"ז. הרבנית חיה שרה נפטרה ב[[חודש אדר]] תר"ו. וזה לשון [[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תרצ"ו]] עפ"י על פי רשימת השומעים (ספר השיחות [[תרצ"ו]] ע' 147): הרבנית שרה (אמה של הרבנית רבקה) שהיתה שהייתה בתה של [[אדמו"ר האמצעי]] ונשארה אלמנה מבעלה הרב ר' אהרן בקרעמענצוג אשר קודם שנישאת אליו היו דרים בדירה אחרת, ואחרי הנשואים נכנסו לדירתו, ואחרי פטירתו חזרה עם ילדי' (הרבנית רבקה ואחותה גיטל) לביתה הקודמת. בקרמענצוג היה לה עוד ש[ארת] ב[שר], למחר באת השארת בשר ואמרה: דער פעטער (היינו: אדמו"ר האמצעי) איז בא מיר געווען אין [[חלום]] און האט געזאגט: 'א רחמנות אויף שרה'ן, איך האב בא איר געוואלט זיין אין דער הויף א קייטיקער אז עס איז שווער אריינגיין'; ותיכף החליפו הדירה, ובא אליה אביה האדמו"ר בחלום'.}}