308
עריכות
←התייחסות לחיבוריו
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שמואל חיים העביר את הדף משתמש:שמואל חיים/מלבי"ם לשם מלבי"ם בלי להשאיר הפניה: מוכן) |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:המלבי"ם.jpg|250px|ממוזער|איור של המלבי"ם]] | [[קובץ:המלבי"ם.jpg|250px|ממוזער|איור של המלבי"ם]] | ||
'''רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר''' (מוכר בכינוי '''מלבי"ם''') ([[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] - [[א' תשרי]] [[תר"מ]]) היה מגדולי דורו, פעל ב[[רוסיה]], פרוסיה ו[[רומניה]], וחיבר ספרים רבים. | '''רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר''' (מוכר בכינוי '''מלבי"ם''') ([[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] - [[א' תשרי]] [[תר"מ]]) היה מגדולי דורו, פעל ב[[רוסיה]], פרוסיה ו[[רומניה]], וחיבר ספרים רבים ביניהם פירושו הנודע על הנ"ך. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] בוולוצ'יסק שבווהלין. למד אצל אביו אצל הרב משה הלוי הורביץ. לאחר נישואיו השניים, החל לעסוק בכתיבה תורנית והוציא לאור ספרים רבים העוסקים בביאורים ה[[תנ"ך]], ה[[שולחן ערוך]] ועוד. | נולד ב[[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] בוולוצ'יסק שבווהלין. למד אצל אביו אצל הרב משה הלוי הורביץ. לאחר נישואיו השניים, החל לעסוק בכתיבה תורנית והוציא לאור ספרים רבים העוסקים בביאורים ה[[תנ"ך]], ה[[שולחן ערוך]] ועוד. | ||
מבין חיבוריו ניתן למנות את: מקראי קודש - פירוש על הנ"ך, ארצות החיים - חידושים על שו"ע אורח חיים, ארץ חמדה - דרשות על התורה, ארצות השלום - דרשות שונות, התורה והמצוה - פירוש על התורה, המכילתא, הספרא והספרי (עד אמצע פרשת כי תצא (כב,כא), ומשם ואילך הוא פירוש ר' יוסף הלוי יעבץ), יסודי חכמת ההיגיון - ביאור חוקי ההגיון, משל ומליצה - שירי קדש, מדרש הגדה - על הגדה של פסח (ליקוט שערך נפתלי משכיל לאיתן), עלה לתרופה - פירוש על משנה תורה פרק ד' מהלכות דעות, יאיר אור - מילון מילים נרדפות. | |||
כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, [[חרסון]], לנשיץ, [[מוהילוב]] וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות | כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, [[חרסון]], לנשיץ, [[מוהילוב]] וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונות בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים. | ||
נפטר ב[[א' תשרי]] [[תר"מ]] בדרכו לכהן ברבנות העיר [[קרמנצו'ג]]. | נפטר ב[[א' תשרי]] [[תר"מ]] בדרכו לכהן ברבנות העיר [[קרמנצו'ג]]. | ||
==קשריו עם רבותינו | |||
==קשריו עם רבותינו נשיאינו== | |||
===עם אדמו"ר המהר"ש=== | ===עם אדמו"ר המהר"ש=== | ||
ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שילמדו את [[תורת החסידות]], אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.}}. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש ב[[חתונה]] ב[[ויטבסק]], בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן{{הערה|כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87.}}. | ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שילמדו את [[תורת החסידות]], אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.}}. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש ב[[חתונה]] ב[[ויטבסק]], בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן{{הערה|כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87. ובאגרות קודש ח"י עמ' שסז מעיר שיש בסיפור אי דיוק.}}. | ||
===התייחסות לחיבוריו=== | ===התייחסות לחיבוריו=== | ||
ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על | ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דו שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב נחום גורלניק שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר שיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בהצלחה"{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"א.}}. | ||
[[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}, ואגרותיו, ובאחת מהן אף מציין על דבריו בפרשת חוקת{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57959&st=&pgnum=287 פירות התורה והמצווה ריש פרשת חוקת].}} שזהו "דרוש גאוני", ומכל מקום מסייג ואומר שדווקא השוואת דבריו לביאורי תורה החסידות על אותו מאמר חז"ל, מבליטים את החידוש הייחודי של תורת החסידות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1561.htm מכתב לרב יאללעס, אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תקסא].}}. | |||
[[ | הרבי בשיחות של תקופת [[ חמשה עשר בשבט]] [[ תשנ"ב]] הזכיר את דברי המלבי"ם בקשר למספר גרעיני הרימון הקשה ע"כ מהמציאות ותירץ תירוץ שאפשר להגדירו כסנגוריה על דבריו | ||
===קץ הגלות=== | ===קץ הגלות=== | ||
בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל{{הערה|ז, כה.}} הוא כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר". יש לציין שבאותה שנה (שהייתה גם ערב [[מלחמת עולם הראשונה]]) אמר הרבי הרש"ב סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]], המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי [[פנימיות התורה]]. | בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל{{הערה|ז, כה.}} הוא כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר". יש לציין שבאותה שנה (שהייתה גם ערב [[מלחמת עולם הראשונה]]) אמר [[הרבי הרש"ב]] סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]], המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי [[פנימיות התורה]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{היברובוקס|הרב מרדכי געלערנטער|'''החסידות ועומק הפשט: השקפות שונות ביחסם של החסידים לגאון המלבי"ם ותורתו'''|65711|בתוך [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון י"ט, עמ' קנ"ג ואילך|עמוד=148}} | *{{היברובוקס|הרב מרדכי געלערנטער|'''החסידות ועומק הפשט: השקפות שונות ביחסם של החסידים לגאון המלבי"ם ותורתו'''|65711|בתוך [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון י"ט, עמ' קנ"ג ואילך|עמוד=148}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"מ]][[קטגוריה:רבנים]] | |||