פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]
הרב '''חיים שמעון גד אליטוב''' מכהן כ([[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]]-[[רבג' שבט]] המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת [[הרבנות הראשיתתשפ"ג]] לישראל, ) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]] , חבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, שימש כ[[רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].
==תולדות חייוחיים==נולד ב[[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] שבין החומות לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת [[תש"ח]] התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק ב[[יחדרה]]. ב[[תשי"ב]] הצטרף ל[[חבאדר]] (ועבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[פוריםלוד]]) ה'בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת [[תרצתשט"ז]] (24 בפברואר 1937)החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.
בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה ובבישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב [[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתחילת שנות החמישים התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשי"ח]] התחתן והחל לשמש על פי הוראת [[הרבי]] כ[[חינוך|מחנך]] ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של [[הרשת]] ב[[כפר חב"ד]], [[מושב ברוש]], [[קרית גת]] ו[[ירושלים]]. בשנות השישים שירת ב[[צה"לשלמה חיים קסלמן]].
לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית בין השנים [[תשי"סוכת דודז]] ל[[תשי" ט]] שימש כמחנך ב[[בואנוס איירסכפר חב"ד]] - במשך עשר שנים.
בראשית שנות השמונים שב לב[[ארץ ישראלי"ג באב]] ופתח בה ישיבה תורנית עבור נוער במצוקה וכולל אברכים בשם בית מדרש [[עוז מאיר חבתשי"דח]]התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה{{הערה|אחותו של ר' [[דוד בוסקילה]] מתרגם התניא לערבית.}}, עבפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"ש אחיו הגדול ר' מאירכ]] החל לשמש כמחנך ב[[קריית גת]].
בשנת [[תשמתשכ"א]] התמודד ברשימת עברו ללמד בבית ספר חב"ד בברוש, שם קירבו משפחות רבות ביניהם את משפחת הרב [[פועלי אגודת ישראל]] יורם אברג'ל[[כנסת]], אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כ[[ראש ישיבה]] שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון בשנת תשכ"אחווהד עבור ללמד בבית ספר חב" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים ד בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימיןעד לשנת תשכ"ח.
ביום כבשנת [[תשכ"ג ח]] נסע לשלוש שנות [[שליחות]] למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[אלוליוגוסלביה]] וב[[תשסרומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"חא]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית כשהוא הגיע למקום הראשון עם 117 קולות מתוך 144 מצביעים, הראשון מבין המועמדים הספרדים והאשכנזים לאחר שהחל למסור גם יחד‏‏שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].
בשנת [[תשעתשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים). במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי שיעורים ברדיו. בשנת [[תש"נ]] שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] המקומי. בשנת [[תנש"א]] שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם '''עוז מאיר חב''' בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]]. בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית [[מטה בנימין]].  בשנת [[תשס"ח]] החרים יחד עם חברים נוספים במועצת נבחר ל[[מועצת הרבנות הראשית לישראל]] את ביקור האפיפיור והשתתפות הרבנים הראשיים בה, והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת [[תשע"ד]] נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. ההחרמה גרמה לסערה ולאיומים על תפקידו, אך ברבנות הראשית הוא נשאר בשלו והתראיין לכלי התקשורת בהם הבהיר את דעתה של תורת ישראל והדברים יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות. בשנת [[תשע"ב]] התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת [[תשע"ד]] התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר [[ירושלים]] לקראת [[שנת השמיטה]] למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר. בשנת [[תשע"ט]] עבר אירוע מוחי קשה ממנו התאושש לאיטו לאחר טיפולים רבים. נפטר ב[[ג' שבט]] [[הרביתשפ"ג]] בעניין.
==משפחתו==
;בניו:*אשתו, הרבנית מזל אליטוב, מהנהלת נשי חב"ד בירושלים. לשעבר מנהלת ה'מעונה' לבנות של ה'פעילים'. *בנו, הרב [[שאול משה אליטוב]] ראש ישיבת .*בנו, העיתונאי ר' [[יוסף יצחק אליטוב]].*חתנו, הרב [[אליהו אסולין]] - שליח הרבי ורב שכונת בית אליעזר, [[חב"דחדרה]] בכפר סיטרין.*העיתונאי חתנו, הרב [[יעקב שוויכה]], ר"מ בישיבת [[יוסף יצחק אליטובתומכי תמימים כפר חב"ד]].
;חתניו:==לקריאה נוספת==*הרב [[יעקב שוויכה]]'''היחידות שהכווינה את דרכי''', מראשי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד]]1852 עמוד 25.*הרב אליהו אסולין'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, רב שכונת בית אליעזרעם הרבי לבד', [[חדרה]]שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.* כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936082 דורות של הצלחה]''', הרב אליטוב עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''[http://www.col.org.il/files/3.475153E-02E-02_7792147.pdf כאשר ישא האומן]''', פרקי חיים משולבים באגרות הקודש שקיבל מהרבי, תשורה מנישואי נכדו מנחם אב תשע"ח*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf מכתבים והדרכות שקיבל מהרבי]''' ב[[תשורה]] לחתונת נכדו, הרב אליהו שוויכה, ה' [[ניסן ]] [[תשע"ב ]] {{PDF}}*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]*'''[https://col.org.il/news/144142 כתבי הרב שמעון גד]''' {{PDF}}{{COL}}*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_21.html כשהרבי הדריך את הרב אליטוב כנער צעיר 'כיצד מתפללים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']][[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]][[קטגוריה:צוות בית הספר חב"ד ברוש]][[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]][[קטגוריה:אישים בירושלים]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|משפחת אליטוב שמעון]][[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|אליטוב שמעון]][[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות|אליטוב שמעון]]
999

עריכות