מרדכי מענדל קדנר: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
הרב '''מרדכי מענדל קדנר''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]]-[[ב' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], בוגר ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, שזכה לשלב תורה ועבודה.
הרב '''מרדכי מענדל קדנר''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] - [[ב' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], בוגר ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, שזכה לשלב תורה ועבודה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מה[[עיירה]] רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה.
נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מה[[עיירה]] רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה.


בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב ל[[עיירה]] שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.
בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שהועלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב ל[[עיירה]] שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.


לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]].
לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]].


אחרי [[חג השבועות]] [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי מרדכי דוד ויינשטוק שהתאלמנה מבעלה ב[[נישואין]] ראשונים ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין. לאחר החתונה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], וכעבור זמן יצא לעסוק לפרנסת ביתו ושילב לאורך כל השנים לימוד תורה ועבודה, ועיסוק פנימי ב[[עבודת התפילה]].
אחרי [[חג השבועות]] [[נישואין|נשא]] את פריידא גיטל, בתו של רבי מרדכי דוד ויינשטוק ובת בתו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן מ[[לעלוב]] (שהתאלמנה מבעלה הראשון, ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין). לאחר החתונה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], וכעבור זמן יצא לעסוק לפרנסת ביתו ושילב לאורך כל השנים לימוד תורה ועבודה, ועיסוק פנימי ב[[עבודת התפילה]].


נפטר בגיל 82 בלילה השני של [[ראש השנה]], [[ב' תשרי]] [[תשמ"ו]].
נפטר בגיל 82 בלילה השני של [[ראש השנה]], [[ב' תשרי]] [[תשמ"ו]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' [[יעקב יצחק קדנר]]
*בנו, ר' [[יעקב יצחק קדנר]]{{הערה|למד בישיבה ב[[770]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בירושלים. נפטר בה' ניסן תשע"ט. הותיר עיזבון עשיר של ספרי חסידות, כתבי יד וחפצי קודש.}}
*בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]] והתגורר במשך שנים רבות בניו יורק. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בנחליאל שבשומרון ונפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]].}}
*בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]]. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.}}
*בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג)
*בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג)
*בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל
*בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוראל
*בתו מרת נחחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת [[מלחמת השחרור]] בי"ז [[אייר]] תש"ח
*בתו מרת נחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת [[מלחמת השחרור]] בי"ז [[אייר]] תש"ח
*בן רעייתו (מבעלה הראשון) ואח-מאם של ילדיו, ר' מאיר ברנשטיין (אביו של ר' בנימין יהודה ליב ברנשטיין, מ[[נחלת הר חב"ד]]). מחשובי חסידי [[קרלין]]. נהרג ב[[מלחמת השחרור]] בי"ד [[אייר]] תש"ח.
*אחותו מרת ליבה, אשת ר' אליהו בן אליעזר שנדריי.{{הערה|אביו של אליהו, אליעזר שנדריי קבור בהר הזיתים}}
*אחותו מרת ליבה, אשת ר' אליהו בן אליעזר שנדריי.{{הערה|אביו של אליהו, אליעזר שנדריי קבור בהר הזיתים}}
*אחותו מרת אניה, אשת ר' מאיר-בר קרמר בן בורוך. שמשפחתם נרצחה על ידי נאצים [https://www.yadvashem.org/untoldstories/database/index.asp?cid=613 בנוואפאלטווקא].
*אחותו מרת אניה, אשת ר' מאיר-בר קרמר בן בורוך. שמשפחתם נרצחה על ידי נאצים [https://www.yadvashem.org/untoldstories/database/index.asp?cid=613 בנוואפאלטווקא].
שורה 26: שורה 27:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*למשפחותם לבית אבותם חלק ב', עמודים קפז-קצא
*למשפחותם לבית אבותם חלק ב', עמודים קפז-קצא
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A2%D7%A1.pdf תשורה שפינדלער-רייצעס סיון תשפ"ב]''', מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 31: שורה 35:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרסון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]
משתמש אלמוני