ספירת הבינה – הבדלי גרסאות
(הוספה כללית מהתניא) |
תיקון קל תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. | מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. | ||
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים | עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
===בינה ומידות=== | ===בינה ומידות=== | ||
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות. | ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות. | ||
ב[[אגרת התשובה]] מתאר [[אדמו"ר הזקן]] את הבינה כמו [[אם]], שרובצת על האפרוחים. | |||
===בינה ומלכות=== | ===בינה ומלכות=== | ||
| שורה 36: | שורה 37: | ||
==התחלקותה ובחינותיה== | ==התחלקותה ובחינותיה== | ||
===בינה ותבונה=== | ===בינה ותבונה=== | ||
פנימיות הבינה | כבכל עניין ודרגא גם בבינה ישנו פנימיות וחיצוניות: | ||
* '''פנימיות הבינה''' הוא עצם כח ההשגה (חב"ד שבבינה). | |||
* '''חיצוניות הבינה''' הם המידות שבה (חג"ת נהי"ם), ובה עצמה שתי שתי דרגות כלליות: הטיית השכל והתפעלות השכל: | |||
:'''הטיית השכל''' היא [[ישראל סבא]] (נה"י שבבינה) ו[[תבונה]] (מלכות שבבינה). | |||
:'''התפעלות השכל''' אינה 'דרגא' בספירות אלא היא הרגש והתפעלות מהעניין השכלי הבא אחרי שלמד אותו לאורכו לרוחבו ולעומקו והעניין 'נתפס' אצלו בטוב (והיא ה'מדות שבשכל' שהן השורש ל'שכל שבמידות'). | |||
(יש להעיר, שבכללות יותר [[ישראל סבא]] הוא כח ההשפעה (החיצוניות של) '''ה[[חכמה]]'''{{הערה|ולא של הבינה כפי שהתבאר לעיל.}} היורד ומתייחד עם [[תבונה]].) | |||
===חמשים שערי בינה=== | ===חמשים שערי בינה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ישראל סבא ותבונה]]}} | |||
מוחין ומידות שונים במהותם, ועד שהם הופכים ממש. כדי שיוכל השכל להשפיע על המידות יש להוציאו ו'להורידו' ממהות שכל ולשנותו למהות מידות. "שערי בינה" הם ה'שער'והפתח הראשון של ירידת המוחין לכיוון המידות. | |||
על מנת שאור השכל יאיר בפועל במידות (שהמדות לא יהיו 'טבעיות', ועד שאור השכל לא רק 'ינהיג' את המידות אלא גם יאיר בהן עצם השכל{{הערה|והוא עניין [[מוחין דגדלות]] המוזכר פעמים רבות.}}) אי אפשר להסתפק בהתבוננות כללית, אלא יש להמשיכו באופן פרטי בכל אחת מהמידות כפי שהיא כלולה מכל האחרות (שזהו ז' פעמים ז' שהם מ"ט ימי ספירת העומר), ורק לאחר שלימות הארת השכל בכל המידות מתגלה בדרך ממילא אור השכל הכללי - שהוא שער החמישים{{הערה|ליקוטי תורה, במדבר, וספרתם לכם.}}. | |||
==שורש הגבורות והדינים ממנה== | ==שורש הגבורות והדינים ממנה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כסיל העליון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[כסיל העליון]]}} | ||
ספירת הבינה עצמה נקראת "יובל" ו"עלמא דחירו", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}. | ספירת הבינה עצמה נקראת "יובל" ו"[[עלמא דחירו]]", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}. | ||
אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה ([[ג' ראשונות]] של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות ([[ז' תחתונות]] של הבינה, חיצוניות בינה | אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה ([[ג' ראשונות]] של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות ([[ז' תחתונות]] של הבינה, חיצוניות בינה{{הערה|הנקראת "תבונה", וראה לעיל בפסקה "בינה ותבונה".}}, אז נוצרת האפשרות ליניקת החיצונים מהבינה. על כך אומר הזוהר{{הערה|זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.}} ש"בינה מינה דינין מתערין" [בינה ממנה דינים ממתעוררים] בסופה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/2/11/85c.htm תורת חיים וארא פה, ג] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15889&st=&pgnum=17&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' שעז] (וש"נ). [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31658&st=&pgnum=45&hilite= ספר המאמרים תרמ"ד ע' קצא].}}. | ||
שני חלקים אלו בבינה נקראים "[[יין]] המשמח" ו"יין המשכר": הבינה עצמה, השוללת את האפשרות ליניקת החיצונים, נקראת יין המשמח; ואילו המשכת הבינה למידות, הנותנת מקום ליניקת החיצונים, נקראת יין המשכר, כמו שיכור שהשמחה שלו גורמת ישות ועלולה להביא תוצאות לא רצויות{{הערה|תורת חיים וארא וסה"מ תרמ"ד שם.}}. | שני חלקים אלו בבינה נקראים "[[יין]] המשמח" ו"יין המשכר": הבינה עצמה, השוללת את האפשרות ליניקת החיצונים, נקראת יין המשמח; ואילו המשכת הבינה למידות, הנותנת מקום ליניקת החיצונים, נקראת יין המשכר, כמו שיכור שהשמחה שלו גורמת ישות ועלולה להביא תוצאות לא רצויות{{הערה|תורת חיים וארא וסה"מ תרמ"ד שם.}}. | ||