שינויים

[[{{מפנה|משה אשכנזי|אשכנזי (פירושונים)}}{{דמות|שם=הרב משה אשכנזי|תמונה:=123.jpg|leftתיאור=רב קהילת חב"ד [[תל אביב - יפו]]|thumbתאריך לידה=[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]]|תאריך פטירה=[[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]|200pxמקום פעילות=[[תל אביב]] |הרב משה אשכנזיתפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]}}הרב '''משה אשכנזי''' נולד ב([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק לאביו הגאון הרב - [[כ"ג טבת]] [[מאיר אשכנזיתשס"ז]]), מגזע חסידי היה [[רב]] קהילת חב"דב[[תל אביב]] עוד מימי , חבר וסגן יו"ר [[אדמואגודת חסידי חב"ר הצמח צדקד בארץ הקודש]]. הרב משה היה בן יחיד ולו שתי אחיות. כבר מגיל צעיר חינכו אביו בוחבר [[דרכי החסידותבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

== משנחאי לירושלים תולדות חיים ==נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[מאיר אשכנזי]] ולאמו מרת טובא ליבא. משפחתו היא מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב משה אשכנזי היה רק בן שלוש כאשר החלה משפחתו במסע נדודי החיים. אביו - הרב כשלש שנים לאחר מכן בשנת [[מאיר אשכנזיתרפ"ג]] קיבל אביו הצעת רבנות בשנחאי בעיר [[שנחאי]] שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו, העתיקה את מגוריה לעיר הרחוקה, שם התגורר הרב משה עד הגיעו לגיל 12לשם.

כאשר הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו החליטו לעלות ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרצ"ד]], החליט הרב מאיר אשכנזי לשלוח עמם את בנו היחיד כדי שילמד בארץ הקודשבעיר זו התגורר עד הגיעו לגיל 12.

עם הגיעו לבשנת [[ירושליםתרצ"ד]] נכנס ללמוד בישיבת עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו ל[[תורת אמתארץ הקודש]]. שמחתו הייתה גדולה בשל עובדת היותו תלמיד מן המניין בישיבה חב"דית, אלא שפער הידיעות בינו לבין התלמידים בישיבה היה גדול; הוא שלמד בבית ספר היהודי המקומי בשנחאי, ורק בשעות הפנאי למד מעט עם אביו, היה חסר ידע. לבעיה זו דאג אביו מראש כאשר סיכם עם הבעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת [[משפיעתורת אמת]] הנודע הרב ב[[משה יהודה רייכמןירושלים]] שישמש כמורה פרטי לבנו הצעיר.

שנתיים ימים למד הנער עם המשפיע הדגול, עד שהדביק בידיעותיו בתקופת לימודיו הראשונה היה ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את בני גילו, אוהפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים -אז החל ללמוד בכיתה רגילה. ימי בחרותו מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של הרב משה לא היו קלים כלל. הוא חי בישיבה, ורק לעיתים היה מבקר אצל הסבא והסבתא הישישים. המרחק בינו לבין הוריו היה גדול וקשהבית הספר היהודי בשנחאי. == חתונה בימי השואה ==

בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], רב קהילת חב"ד, מנהל [[תומכי תמימים תל אביב]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הימים ימי [[השואה]], ומשפחת בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה חשבה לדחות את זמן החתונה בגלל המצב הכללי, ויותר מכך, בגלל שבאותם ימים איש לא ידע מה עלה בגורלם של בני משפחתה של דבורהמשקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה במברק שלא לדחות את החתונה, ובאם יש אפשרות לקיימה בחודש [[אלול]].  הוראת הרבי קויימה במלואההיא התקיימה באותה שנה, ובה' אלול תש"ב נישאו הרב משה והרבנית [[דבורה אשכנזי]]. לאחר החתונה התגוררו תקופה קצרה בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן אשכנזי, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב, שם שקד הרב משה על לימודיו בכולל אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד ב[[תל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.  לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]], נסע ר' משה אשכנזי לניו יורק, או אז שהה אצל [[הרבי]] לראשונה. הרבי הורהו לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק. רק כאשר ראה שאפסו הסיכויים למצוא מקום עבודה מתאים, שב ארצה. היה זה לאחר [[תשרי]] תשי"ב.  בשנת [[תשי"ח]] עזבה משפחת אשכנזי את ארץ ישראל והיגרה לברזיל, על פי הוראת הרבי. ==ממלא מקום חמיו== כשנתיים לאחר מכן, ה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], נפטר חמיו הרב [[אליעזר קרסיקאלול]], ובארץ הקודש נוצר חלל ריק. ה[[רב]] החב"די שהיה מבכירי העסקנים-הפעלתנים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט, נפטר מבלי שהיה מי שימלא את מקומו.

תקופה קצרה לאחר הפטירה נכנסה בתו מרת החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר ב[[טעמא גוראריהתל אביב]] ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזילבסמיכות לחמיו. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, לשוב ארצה ולמלא את תפקידי כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד בתל אביב אותה ניהל חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצההרב קרסיק.

על התפקידים החשובים שקיבל מהרבי כתב לפני מספר שנים: "זכיתי להיות חבר באגודת חסידי חב"ד מקדמא דנא, מאז שנשלחתי חזרה לארץ הקודש על ידי ביקורו הראשון אצל [[הרבי, לקבל הרבנות של בית הכנסת וקהילת חב]] הייתה בשנת [[תשי"ד תל אביב כממלא מקום של חמי הרהא]] בה נסע לראשונה ל[[ארה"ג ב]] לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב חיים [[אליעזר קרסיקצבי הירש חיטריק]]. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה ב[[ניו יורק]], וכמו כן בשאר תפקידיוומפאת כך, שמילא בעסקנות החב"דית בארץ הקודש במשך שנים רבות, ואני מודה להקב"ה על כךשהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[תשרי]] [[תשי"ב]] כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.

את שלושת התפקידים שהרבי הטיל עליובעקבות פרשה משפטית שהיה מעורב בה, עשה הרב אשכנזי בנאמנות, במסירות ולשם שמים, ללא תמורה כספית כלשהי. הוא מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו: בשנת [[תשי"ח]] עזב עם משפחתו בהוראת הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתואת ארץ ישראל, עלי לקיים זאת"והיגר ל[[ברזיל]].

כסגן יושב ראש ==רב קהילת חב"ד בתל אביב ==בעקבות פטירת חמיו הרב [[אגודת חסידי חבחיים אליעזר קרסיק]] בשנת [[תש"ד בארץ הקודשכ]] וכחבר הנהלת ישיבת , נכנסה גיסתו מרת טעמא גוראריה ל'[[תומכי תמימיםיחידות]]' המרכזיתבמהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב [[ארץ הקודש|ארצה]] ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, השתתף בקביעות באסיפותומשפחת אשכנזי שבה ארצה, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של וכפי הוראת הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנה. בזמן הקרע בהנהלת אגו"ח בשנת תשנ"ו (בעקבות מבצע ביבי טוב ליהודים שנעשה בניגוד להחלטת אגו"ח תוך שימוש לא ראוי בסמכויות) עמד לצידו של יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ולחם בעוז להגן ולשמור על דרך וצביון אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ד באה"ק שלא תסור מן המסלה שסללו רבותינו נשיאנוב[[תל אביב]].בתפקידו כרב קהילה, גם לאחר פטירת היוכיהן במשך מספר שנים כחבר [[בית דין רבני חב"ר המשיך בכל עוז ותעצומות במאבק קדוש זה עד לפטירתוד]].

לאסיפות של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה נוסע באוטובוסאוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנותיו האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, למרות בקשותיו החוזרות ונשנות של המנהל הרב התעקש ללכת תמיד ל[[אפרים וולףבית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת]] לשלוח עבורו מונית. הרב אשכנזי מיאן לשמוע שבגינו יבוזבזו כספי ציבור. רק כאשר נהגו של ר' אפרים נקלע לאזור תל אביב או שהיה צורך שעוד אחד מחברי ההנהלה יגיע מתל אביבבאומרו "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, הסכים ר' משה לנסוע 'ספיישל' ללודעלי לקיים זאת".

[[התקשרות]]ו היה מקושר לרבי הייתה ידועהמאוד. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו. כאשר היה צריך לכתוב מכתב לרבי, הייתה זו עבודה קשה ומורכבת. בנו המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] מתאר את ההכנות לכתיבת מכתב: "אבא היה כותב את טיוטת המכתב, מעתיק לעוד טיוטה ושוב מעתיק בסגנון מעט אחר, וקורע, כותב שוב, ומתייאש. למחרת שוב כותב כמה פעמים, וכך זה ארך זמן רב בכל פעם, לעיתים אף שבועות, עד שהיה המכתב נשלח לרבי. היו גם מקרים שלאחר כל ההכנות והטיוטות הגיע למסקנה שאינו 'כלי' לכתוב את המכתב והפסיק את כתיבת המכתב באמצע..."  מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.  חתנו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] נזכר כיצד חמיו היה מבקש מהרבי בכל פעם מחדש רשות לצאת מהארץ: "גם בשנים שכבר לא היו כל כך הרבה תשובות, חמי הרב אשכנזי לא היה יוצא מהארץ לפני שקיבל ברכה מהרבי".

כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמדמידי שנה, אם זה בהתוועדות או בזמן תפילה או לקראת סוף חודש [[שיחת קודשטבת]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי כמו שאר הזקנים בני גילוהיה נוסע לאירופה, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות בשם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[הפטרהי' שבט]] או בואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר [[התוועדותשבת שקלים]]. מכיוון שפעם אחת כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.

את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב משה אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום היה מקושר גדוללרבי, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל [[ספר תורה של הרבי]] יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים... והדברים ניכרו בכל ימי חייו;

ה[[שידורים]] של התוועדויות כאשר הרבי בתל אביבהיה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. גם בהתוועדות, התקיימו בביתוגם בתפילה וגם בעת השיחות. ר' משה גם לא רק שאירח את החסידים באישון ליל לשידורחשב לשבת מאחורי הרבי, אלא בסיום השידור הייתה רעייתו הרבנית דואגת להגיש לכל הנוכחים מזונות ושתיההיה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].

וכמים הפנים לפנים. ביטוי נדיר נשמע מהרבי אודותו כאשר פלוני פנה אל נודע לו כי [[ספר התורה של הרבי בתלונות נגדו|ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא]] נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, או אז אמר אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי: "מעולם לא שמעתי אודותו מילה רעה"במתנה. הרבי שב וכפל את הדבריםהפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.

למרות שהיה נוסע רבות לרביאת החוב הכבד שלקח על עצמו, כל נסיעה הייתה מלווה בהכנות חסידיות ממושכותשילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"היה זה באמצע ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש אלול תשנ"הסכום גדול, כאשר התאפשר לאחד מבני המשפחה להעביר לאבא כרטיס חינםוכל החוב כבר נפרע, אבל היה עליו לנסוע באופן מיידיאולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר'לנסוע משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של הרבי יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי הכנה?' התפלא אבא והחליט להישאר בביתויכוחים. כזה היה אבאואכן, הוא לא היה מסוגל לנסוע לרבי מלך המשיח ללא הכנה מוקדמתתוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.

== בלי 'ה[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדשידור|יחישידורים]]' יאבדו את הדרך == הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו של ר' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייוהתוועדויות הרבי בתל אביב, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבורהתקיימו בביתו.

"בלי 'יחי' יאבדו את הדרך" היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר בהתוועדות חסידית דיבר אחד המשפיעים כי הדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר לו ר' משה: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"בבשורת הגאולה]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבותבער בעצמותיו. הוא הדין עם [[משיח]]"נטל חלק באירועים רבים לעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.

את בתו מרת אסתר השיא פעם אחת נכח ב[[התוועדות חסידית]] שבה דיבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, ענה לו הרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"רהרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו' משה לרב [[נחמן יוסף טברסקיתורה אור]]', מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטסתניא]] ו[[מאמר]]ים, בנו של האדמואבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקה.

כאשר סיפרו לאדמו"את בתו מרת אסתר השיא ר רבי ישראל מרדכי בשנת ' משה לרב [[תשנ"גנחמן יוסף טברסקי]] כי יצא כרוז נגד אמונת , מחשובי חסידי חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מ[[ליובאוויטש]] הוא ב[[מלך המשיחקראון הייטס]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא [[מלך המשיח]]בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקווא.

== ירא שמים מרבים == כאשר סיפרו למחותנו האדמו"ר' משה היה ירא שמים מרביםמרחסטריווקא בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, איש אמיתיונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]]", ועל הגיב על כך סיפורים רביםבחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח".

קפידות מיוחדות היו לו לגבי נטילת ידיים לאחר השינה ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראש. ב[[ג' תמוז תשנ"מעולם לא הוציא מפיו שם הד|ג' ללא שני כיסוייםתמוז]] יצא מביתו וכאשתו שאלה אותו לפשר הדבר אמר לה: אני הולך להסביר לאנשים ברחוב שהרבי הוא מלך המשיח. פעם למדתי חומש בפועל כנפגש עם כיפה בלבד על ראשי, ואבי גער בי", סיפר בנו ר' חיים, והוסיףהאדם הראשון לא הצליח לומר מילה מחמת אופיו הבישיני. כשחזר לביתו התקשר לכל בניו וחתניו ואמר להם: "בשנים האחרונות אושפז אבא בבית הרפואה, אני רוצה לשמוע שאתה מאמין באמת שהרבי הוא היה מקפיד ליטול ידיים כל אימת שנמנם אפילו לרגע קטהמשיח. כך הקפיד גם בבית הרפואה לברך ולהתפלל עם שני כיסויים על הראש. אחת הסיבות שהיינו עמו 24 שעות ביממהבהמשך המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], היה בשביל לסייע בעדו למלאות את הקפידות שהיו טבועות בדם נפשוואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחרבמשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנותיו האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, ברכת המזוןלקראת פסח וראש השנה, [[קריאת שמע שעל המיטה]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רביםיוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו עבור משפחות נצרכות.

הכנה לדבר מצוה הייתה אצלו חוק בל יעבורבשנים האחרונות, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: "לכל דבר מצווה היה מתכונן באופן מיוחדכאשר קשתה עליו ההליכה, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכההצטרפו אליו נכדיו. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכהב[[חודש אלול]] האחרון לחייו, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידייםכאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, או בשעות הארוכות שהקדיש לבדיקת חמץ ועוד כהנה רבות"החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו.

האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיובחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרטמכאב.

בשנותיו האחרונות, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיח, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: "חינכו אותי בישיבה לאמת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השונים".  התוועדות לדידו הייתה קודש, ומשום כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כלל. == הוי זהיר טפי == ר' משה היה 'זהיר טפי' במידת הצדקה. "אבא היה מחלק הרבה מאוד [[צדקה]] בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת [[צדקה]] והרבה" - סיפר בנו ר' חיים - "ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ"ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק.  משך שנים רבות, נהג מידי [[י"א ניסן]] בתור מתנה ליום הולדתו של הרבי שליט"א להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו הרב [[משה ובר]] ובשנים מאוחרות יותר גם לבנו הרב חיים, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו"ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד.  במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות.  גיוס הכספים לקראת [[ראש השנה]] החל כבר בתחילת חודש אלול, ולאחר פורים החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרד, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב"דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגים.  בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזה. בחודש אלול האחרון, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך. == מיטתו שלימה == זכה הרב אשכנזי וכל בניו בנותיו, נכדיו וניניו הולכים בדרכי התורה והחסידות, ורבים מהם משמשים כשלוחי הרבי ברחבי תבל. הרב אשכנזי אכן השקיע רבות בחינוך ילדיו ונכדיו.  בשנים שבניו למדו בישיבה בכפר חב"ד, נהג לפקוד את הישיבה מידי יום שלישי. חום הקיץ וקור החורף לא הרתיעו אותו מלהגיע לישיבה בכדי לעקוב אחר לימודי בניו ולשוחח עם המשגיח והר"מים. כך התעניין גם במצב לימודיהם של הנכדים. בכל פעם שהיה מגיע לאסיפת הנהלה בישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, הנכדים כבר עמדו במצב הכן לקבל את פני הסבא, שיבוא להתעדכן גם במצב הלימודים וההנהגה שלהם.  יש לציין כי לצידו עמדה רעייתו הרבנית דבורה שהבינה היטב בלימוד, שכן כבר בנערותה על פי הוראת הרבי הריי"צ למדה מאמרי חסידות עמוקים עם גדולי החסידים. אף היא עודדה והתעדכנה כל העת בהתקדמות הנכדים בלימוד.  בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא מכאב ועגמת נפש.  הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא.  בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח התארח אצל בתו מרת מלכה וילשנסקי ווילישאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם לו התקף לב קשה. ביום שבת בשבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, בכ"ד טבת, יום ההילולא של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

 *בנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהיה רבו ע"ה רבה של [[כפר חב"ד]]לשעבר.*בנו הרב [[נתן אשכנזי]] , ע"ה התגורר בכפר חב"ד.*בנו הרב [[חיים אשכנזי]], ע"ה היה [[משפיע ומשגיח ]] ו[[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]] [[תומכי תמימים לוד]]. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב. *בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה וילשנסקיוילאשנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק וילשנסקיוילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד ב[[צפת]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד בעברמתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אישים בתל אביב: אישים]]