פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 9,363 בתים ,  7 ינואר
[[{{מפנה|משה אשכנזי|אשכנזי (פירושונים)}}{{דמות|שם=הרב משה אשכנזי|תמונה:=123.jpg|leftתיאור=רב קהילת חב"ד [[תל אביב - יפו]]|thumbתאריך לידה=[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]]|200pxתאריך פטירה=[[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]|הרב משה אשכנזימקום פעילות=[[תל אביב]] |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]}}הרב '''משה אשכנזי''' ע"ה נולד בכ([[כ[[מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק לאביו הגאון הרב - [[כ"ג טבת]] [[מאיר אשכנזיתשס"ז]]), מגזע חסידי היה [[רב]] קהילת חב"דב[[תל אביב]] עוד מימי , חבר וסגן יו"ר [[אדמואגודת חסידי חב"ר הצמח צדקד בארץ הקודש]]. הרב משה היה בן יחיד ולו שתי אחיות. כבר מגיל צעיר חינכו אביו בוחבר [[דרכי החסידותבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
== משנחאי לירושלים תולדות חיים ==נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[מאיר אשכנזי]] ולאמו מרת טובא ליבא. משפחתו היא מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
הרב משה אשכנזי היה רק בן שלוש כאשר החלה משפחתו במסע נדודי החיים. אביו - הרב כשלש שנים לאחר מכן בשנת [[מאיר אשכנזיתרפ"ג]] קיבל אביו הצעת רבנות בשנחאי בעיר [[שנחאי]] שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] ורעייתו, העתיקה את מגוריה לעיר הרחוקה, שם התגורר הרב משה עד הגיעו לגיל 21לשם.
כאשר הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו החליטו לעלות ל[[ארץ הקודש]], החליט הרב מאיר אשכנזי לשלוח עמם את בנו היחיד כדי שילמד בארץ הקודשבעיר זו התגורר עד הגיעו לגיל 12.
עם הגיעו לבשנת [[ירושליםתרצ"ד]] נכנס ללמוד בישיבת עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו ל[[תורת אמתארץ הקודש]]. שמחתו הייתה גדולה בשל עובדת היותו תלמיד מן המניין בישיבה חב"דית, אלא שפער הידיעות בינו לבין התלמידים בישיבה היה גדול; הוא שלמד בבית ספר היהודי המקומי בשנחאי, ורק בשעות הפנאי למד מעט עם אביו, היה חסר ידע. לבעיה זו דאג אביו מראש כאשר סיכם עם הבעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת [[משפיעתורת אמת]] הנודע הרב ב[[משה יהודה רייכמןירושלים]] ע"ה שישמש כמורה פרטי לבנו הצעיר.
שנתיים ימים למד הנער עם המשפיע הדגול, עד שהדביק בידיעותיו בתקופת לימודיו הראשונה היה ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את בני גילו, אוהפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים -אז החל ללמוד בכיתה רגילה. ימי בחרותו מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של הרב משה לא היו קלים כלל. הוא חי בישיבה, ורק לעיתים היה מבקר אצל הסבא והסבתא הישישים. המרחק בינו לבין הוריו היה גדול וקשהבית הספר היהודי בשנחאי== חתונה בימי השואה ==
בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], רב קהילת חב"ד, מנהל [[תומכי תמימים תל אביב]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הימים ימי [[השואה]], ומשפחת בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה חשבה לדחות את זמן החתונה בגלל המצב הכללי, ויותר מכך, בגלל שבאותם ימים איש לא ידע מה עלה בגורלם של בני משפחתה של דבורהמשקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה במברק שלא לדחות את החתונההיא התקיימה באותה שנה, ובאם יש אפשרות לקיימה בחודש ב[[אלול]].  הוראת הרבי קויימה במלואה, ובהה' אלול תש"ב נישאו הרב משה והרבנית [[דבורה אשכנזי]]. לאחר החתונה התגוררו תקופה קצרה בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן אשכנזי, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב, שם שקד הרב משה על לימודיו בכולל אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד [[בתל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.
לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב [[צבי הירש חיטריק]]שניאור זלמן, נסע ר' משה אשכנזי לניו יורק, או אז שהה אצל ולאחר כחודשיים עברו להתגורר ב[[הרביתל אביב]] לראשונהבסמיכות לחמיו. הרבי הורהו לנסות להסתדר בעבודה בניו יורקלאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק. רק כאשר ראה שאפסו הסיכויים למצוא מקום עבודה מתאים, שב ארצה. היה זה לאחר [[תשרי]] תשיהוא תומך רבות בישיבת חב"בד בתל אביב אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.
ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] הייתה בשנת [[תשי"חא]] עזבה משפחת אשכנזי בה נסע לראשונה ל[[ארה"ב]] לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]]. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה ב[[ניו יורק]], ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[תשרי]] [[תשי"ב]] כשלא מצא את ארץ ישראל והיגרה לברזיל, על פי הוראת הרבימבוקשו שב ארצה.
==ממלא מקום חמיו==בעקבות פרשה משפטית שהיה מעורב בה, בשנת [[תשי"ח]] עזב עם משפחתו בהוראת הרבי את ארץ ישראל, והיגר ל[[ברזיל]].
כשנתיים לאחר מכן, ה' ב==רב קהילת חב"ד בתל אביב ==בעקבות פטירת חמיו הרב [[ניסןחיים אליעזר קרסיק]] בשנת [[תש"כ]], נפטר חמיו הרב נכנסה גיסתו מרת טעמא גוראריה ל'[[אליעזר קרסיקיחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, ובארץ לשוב [[ארץ הקודש נוצר חלל ריק|ארצה]] ולמלא את תפקידי חמיו. ההמסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה, וכפי הוראת הרבי הרב אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ד ב[[רבתל אביב]] החב.בתפקידו כרב קהילה, כיהן במשך מספר שנים כחבר [[בית דין רבני חב"די שהיה מבכירי העסקנים-הפעלתנים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט, נפטר מבלי שהיה מי שימלא את מקומוד]].
לאחר הפטירה נכנסה בתו מרת [[טעמא גורארי']] הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנותיו האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, התעקש ללכת תמיד ל'[[יחידותבית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת]]' במהלכה הורה באומרו "הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזילאמר לי יאריך ימים על ממלכתו, לשוב ארצה ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצהעלי לקיים זאת".
על התפקידים החשובים שקיבל מהרבי כתב לפני מספר שנים: "זכיתי להיות חבר באגודת חסידי חב"ד מקדמא דנא, מאז שנשלחתי חזרה לארץ הקודש על ידי כ"ק אדמו"ר מה"מ, לקבל הרבנות של בית הכנסת וקהילת חב"ד תל אביב כממלא מקום של חמי הרה"ג הרה"ח הרב חיים [[אליעזר קרסיק]] ע"ה, וכמו כן בשאר תפקידיו, שמילא בעסקנות החב"דית בארץ הקודש במשך שנים רבות, ואני מודה להקב"ה על כך".  את שלושת התפקידים שהרבי הטיל עליו, עשה הרב אשכנזי בנאמנות, במסירות ולשם שמים, ללא תמורה כספית כלשהי. הוא מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו: "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".  כסגן יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וכחבר הנהלת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנה.  לאסיפות של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית היה נוסע באוטובוס, למרות בקשותיו החוזרות ונשנות של המנהל הרב [[אפרים וולף]] לשלוח עבורו מונית. הרב אשכנזי מיאן לשמוע שבגינו יבוזבזו כספי ציבור. רק כאשר נהגו של ר' אפרים נקלע לאזור תל אביב או שהיה צורך שעוד אחד מחברי ההנהלה יגיע מתל אביב, הסכים ר' משה לנסוע 'ספיישל' ללוד. == נדחף עם הצעירים ==
[[התקשרות]]ו היה מקושר לרבי הייתה ידועהמאוד. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו. כאשר היה צריך לכתוב מכתב לרבי, הייתה זו עבודה קשה ומורכבת. בנו המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] מתאר את ההכנות לכתיבת מכתב: "אבא ע"ה היה כותב את טיוטת המכתב, מעתיק לעוד טיוטה ושוב מעתיק בסגנון מעט אחר, וקורע, כותב שוב, ומתייאש. למחרת שוב כותב כמה פעמים, וכך זה ארך זמן רב בכל פעם, לעיתים אף שבועות, עד שהיה המכתב נשלח לרבי. היו גם מקרים שלאחר כל ההכנות והטיוטות הגיע למסקנה שאינו 'כלי' לכתוב את המכתב והפסיק את כתיבת המכתב באמצע..."
מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר [[שבת שקלים]]. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. מכיוון שפעם אחת כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.
חתנו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] נזכר כיצד חמיו היה מבקש מהרבי בכל פעם מחדש רשות לצאת מהארץ: "גם בשנים שכבר לא היו כל כך הרבה תשובות, חמי הרב אשכנזי לא היה יוצא מהארץ לפני שקיבל ברכה מהרבי". ==מקושר==
כאשר הרבי הרב משה אשכנזי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמד, אם זה בהתוועדות או בזמן תפילה או [[שיחת קודש]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי כמו שאר הזקנים בני גילומקושר גדול לרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות]]. והדברים ניכרו בכל ימי חייו;
מסירותו לרבי הייתה גדולה ביותר. כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודשהרבי היה בבית הכנסת, ביקש לקנות מהם את הספרר' משה לא ישב. גם בהתוועדות, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק גם בתפילה וגם בעת השיחות. ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי לקנות שיוכל לראות היטב את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביובתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].
את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר כאשר נודע לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל [[ספר תורה התורה של הרבי|ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא]] יהיה פקפוק כלשהונמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, הוא ישלם לו ביקש לקנות מהם את כל החוב בלי ויכוחים. ואכןהספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמר' משה הלך ללוות מגמחשוב חמש מאות לירות ללא אומר ודברים.- סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה.את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.
ה[[שידורים]] את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של התוועדויות הרבי בתל אביביהיה פקפוק כלשהו, התקיימו בביתוהוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. לא רק שאירח את החסידים באישון ליל לשידורואכן, אלא בסיום השידור הייתה רעייתו הרבנית דואגת להגיש לכל הנוכחים מזונות ושתיהתוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.
וכמים הפנים לפנים. ביטוי נדיר נשמע מהרבי אודותו כאשר פלוני פנה אל ה[[שידור|שידורים]] של התוועדויות הרבי בתלונות נגדובתל אביב, או אז אמר הרבי: "מעולם לא שמעתי אודותו מילה רעה". הרבי שב וכפל את הדבריםהתקיימו בביתו.
למרות שהיה נוסע רבות לרבי, כל נסיעה הייתה מלווה בהכנות חסידיות ממושכותעניין [[בשורת הגאולה]] בער בעצמותיו. מספרת בתו מרת מלכה ווילשאנסקי: "היה זה באמצע חודש אלול תשנ"ה, כאשר התאפשר לאחד מבני המשפחה להעביר לאבא כרטיס חינם, אבל היה עליו לנסוע באופן מיידיהוא נטל חלק באירועים רבים לעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. 'לנסוע בלי הכנה?' התפלא אבא והחליט להישאר בבית. כזה היה אבא, הוא לא היה מסוגל לנסוע לרבי מלך המשיח ללא הכנה מוקדמת"למרות חולשתו הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.
== בלי 'פעם אחת נכח ב[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]' יאבדו את הדרך == הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו של ר' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים [[לקבלת פני משיחהתוועדות חסידית]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייו, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.  "בלי 'יחי' יאבדו את הדרך" היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר בהתוועדות חסידית שבה דיבר אחד המשפיעים כי הדבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר ענה לו ר' משההרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".  את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב נחמן יוסף טברסקי, מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל מרחמסטריווקה.
כאשר סיפרו לאדמו"את בתו מרת אסתר השיא ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל בשנת ' משה לרב [[תשנ"גנחמן יוסף טברסקי]] כי יצא כרוז נגד אמונת , מחשובי חסידי חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מב[[ליובאוויטש]קראון הייטס] הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא [[מלך המשיח]]בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקווא.
== ירא שמים מרבים == כאשר סיפרו למחותנו האדמו"ר' משה היה ירא שמים מרביםמרחסטריווקא בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, איש אמיתיונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]]", ועל הגיב על כך סיפורים רביםבחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח".
קפידות מיוחדות היו לו לגבי נטילת ידיים לאחר השינה ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראש. ב[[ג' תמוז תשנ"מעולם לא הוציא מפיו שם הד|ג' ללא שני כיסוייםתמוז]] יצא מביתו וכאשתו שאלה אותו לפשר הדבר אמר לה: אני הולך להסביר לאנשים ברחוב שהרבי הוא מלך המשיח. פעם למדתי חומש בפועל כנפגש עם כיפה בלבד על ראשי, ואבי גער בי", מספר בנו ר' חיים, ומוסיףהאדם הראשון לא הצליח לומר מילה מחמת אופיו הבישיני. כשחזר לביתו התקשר לכל בניו וחתניו ואמר להם: "בשנים האחרונות אושפז אבא בבית הרפואה, אני רוצה לשמוע שאתה מאמין באמת שהרבי הוא היה מקפיד ליטול ידיים כל אימת שנמנם אפילו לרגע קטהמשיח. כך הקפיד גם בבית הרפואה לברך ולהתפלל עם שני כיסויים על הראש. אחת הסיבות שהיינו עמו 42 שעות ביממהבהמשך המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], היה בשביל לסייע בעדו למלאות את הקפידות שהיו טבועות בדם נפשוואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].
כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחרבמשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנותיו האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, ברכת המזוןלקראת פסח וראש השנה, [[קריאת שמע שעל המיטה]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רביםיוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו עבור משפחות נצרכות.
הכנה לדבר מצוה הייתה אצלו חוק בל יעבורבשנים האחרונות, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: "לכל דבר מצווה היה מתכונן באופן מיוחדכאשר קשתה עליו ההליכה, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכההצטרפו אליו נכדיו. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכהב[[חודש אלול]] האחרון לחייו, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידייםכאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, או בשעות הארוכות שהקדיש לבדיקת חמץ ועוד כהנה רבות"החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו.
הכנותיו היו לשם דבר גם מחוץ לחב"ד, אם זה בתל אביב ואם זה באירופה במקומות בהם ביקר תדיר לרגל מסחרו. כל זאת למרות רצונו להצניע את מעשיו. לדוגמה, בבית כנסת נחלת בנימין, עד שהתמנה לרב, היה מקומו הקבוע במערב בית הכנסת, אך כשהתמנה לרב על פי הוראה של הרבי, החל לשבת במזרח אך לא במקום הרב, וזאת מצניעות וענווה. == פטירתו ==
האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיובחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרטמכאב.
לאחרונהבשבועות האחרונים לחייו התארח אצל בתו מרת מלכה ווילישאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיחוכתוצאה מסיבוכים נגרם לו התקף לב קשה. בשבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: בכ"חינכו אותי בישיבה לאמתד טבת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השוניםיום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]].
התוועדות לדידו הייתה קודש, ומשום כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כלל== משפחתו ==[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי. jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו [[חיים אשכנזי]] ובניו]]
== הוי זהיר טפי == ר' משה היה 'זהיר טפי' במידת הצדקה. "אבא היה מחלק הרבה מאוד צדקה בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת צדקה והרבה" - מספר *בנו ר' חיים - "ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ"ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק.  משך שנים רבות, נהג מידי [[י"א ניסן]] להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו הרב [[משה וברמרדכי שמואל אשכנזי]] , ע"ה, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו"ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד.  במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות.  גיוס הכספים לקראת רבה של [[ראש השנהכפר חב"ד]] החל כבר בתחילת חודש אלול, ולאחר פורים החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרד, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב"דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגיםלשעבר.  בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזה. בחודש אלול האחרון, כאשר הנכדים שהו ב-‏*בנו הרב [[770נתן אשכנזי]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך.  == מיטתו שלימה == זכה הרב אשכנזי וכל בניו בנותיו, נכדיו וניניו הולכים בדרכי התורה והחסידות, ורבים מהם משמשים כשלוחי הרבי מלך המשיח ברחבי תבל. הרב אשכנזי אכן השקיע רבות בחינוך ילדיו ונכדיו.  בשנים שבניו למדו בישיבה ע"ה התגורר בכפר חב"ד, נהג לפקוד את הישיבה מידי יום שלישי. חום הקיץ וקור החורף לא הרתיעו אותו מלהגיע לישיבה בכדי לעקוב אחר לימודי בניו ולשוחח עם המשגיח והר"מים. כך התעניין גם במצב לימודיהם של הנכדים. בכל פעם שהיה מגיע לאסיפת הנהלה בישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, הנכדים כבר עמדו במצב הכן לקבל את פני הסבא, שיבוא להתעדכן גם במצב הלימודים וההנהגה שלהם.  יש לציין כי לצידו עמדה רעייתו הרבנית דבורה שהבינה היטב בלימוד, שכן כבר בנערותה על פי הוראת הרבי הריי"צ למדה מאמרי חסידות עמוקים עם גדולי החסידים. אף היא עודדה והתעדכנה כל העת בהתקדמות הנכדים בלימוד.  בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני *בנו הרב [[נתן חיים אשכנזי]], נפטר אף מכאב ועגמת נפש.  הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא.  בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח אצל בתו מרת מלכה ווילשאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם התקף לב קשה. ביום שבת כע"ג בטבת תשס"ז נפטר ונטמן למחרת, יום ההילולא של כ"ק ה היה [[אדמו"ר הזקןמשפיע]].  הותיר אחריו בנים ובנות: הרב ו[[מרדכי אשכנזימשגיח]] - רבו של כפר חב"ד, משפחת בנו הרב בישיבות [[נתן אשכנזי]] ז"ל בכפר חב"ד, הרב [[חיים אשכנזיתומכי תמימים אור יהודה]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודהלוד]] ומונה . מיד לאחר פטירתו פטירת אביו, מונה לממלא מקום אביו מקומו ברבנות בתל אביב, . *בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקיוילאשנסקי, ומרת אשת הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד ב[[צפת]].*בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת למופת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3020 על הרב משה אשכנזי מתוך גליון בית משיח - 586]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25979 הכרזת 'יחי' אחרי ג' תמוז / הגות ומחשבה] - {{אינפו}}{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}{{עץ משפחת אשכנזי}}{{מיון רגיל:אשכנזי, משה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אשכנזי משה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי משה]][[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אשכנזי משה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
458

עריכות