12,249
עריכות
שינויים
חילזון דייייי עם ההטרלותת!!!!
[[קובץ:שידוך אינו חינוך.jpg|ממוזער|מענה הרבי בנוגע לשידוך: '''בנוגע להטענות שכותבת אודותן וכו' – הטוב ביותר להמנע מכל ויכוח בזה.{{ש}}ודי בהסברה {{קו תחתון|מובנת}}, אשר שידוך אין ענינו {{קו תחתון|כלל}} "לחנך" את המדובר שי' ולשנותו, כי אם {{קו תחתון|אדרבא}} – יחס של {{קו תחתון|כבוד}} להאיש וכמובן גם להשקפות שלו ולדעותיו.{{ש}}והרי רוצים אשר באופן זה דוקא יתייחס הוא אלי' ולהשקפות שלה'''.]]
ה'''שידוך''' הינו אחד השלבים המוקדמים בתהליך ה[[חתונה]], והוא כולל חיפוש התאמה בין בני זוג פוטנציאליים, פגישות ובירורים, ועד להשלמת תהליך השידוך בהחלטה שאכן בני הזוג מתאימים וציון ההחלטה בחגיגה קטנה דוגמת [[ווארט (לחיים)|לחיים]] או [[ווארט (לחיים)|ווארט]].
אין לעכב שידוך בגלל בעיות כלכליות, כמו מציאת פרנסה, או דירה, אלא צריך להיות בבטחון גמור בהקב"ה שיעזור לו למצוא דירה ופרנסה בשפע ובהרחבה{{הערה|שמחת עולם עמוד 33. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 466. ועוד.}}.
באם המצב הרוחני של המשודך הוא כראוי, ובכוונתו להקים בית על יסודי התורה והמצוות בשלימות מתוך יראת שמים, הרבי הורה שאין להתחשב בעבר הרוחני, כגון לידה שלא בטהרה, אחים שירדו מדרך התורה והמצוות, או הורים גרושים{{הערה|1=ראו הנלקט בזה ב[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91.pdf שאלון השידוכים] של השדכן ר' [[אליעזר זלמנוב]], עמוד 4.}}.
===בעצת הורים וידידים===
[[קובץ:גלוית לב עם ידיד.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] משנת תשל"ה לנערה שהתלבטה בנוגע ל[[שידוך]], בה יעץ לה הרבי להיפגש עמו פעם נוספת, ולאחר מכן: '''באם גם אז יהי‘ יהי' איזה ספק – תדבר בזה גלוית לב עם ידיד ובהתאם להדיבור ושמיעת תגובת הידיד תחליט והשם יצליחה'''.]]לפני ההחלטה על השידוך יש להתייעץ עם ההורים, או קרובי משפחה ו[[ידידים מבינים]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 22 ובהנסמן שם.}}, ולא כדאי לייסד חיי משפחה בניגוד לדעת ההורים{{הערה|ממכתב כ"ב תמוז תשל"א: "בכלל אינו מהנכון והטוב להתחיל לייסד חיי משפחה בניגוד לדעת הורים . . תוקף מיוחד לטעמים האמורים כשהמדובר הוא בבן או בת הבכירים במשפחה אשר במדה חשובה הרי זה מורה דרך להאחים והאחיות הבאים אחריהם".}}, ועם זאת, הורה הרבי שהורים לא ילחצו על הילדים בעניני שידוך{{הערה|מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד 1855 עמוד 23.}}.
במקרה שהבחור או הבחורה נמצאים רחוק מהוריהם, מעבר לים וכדומה, לא כדאי שהם יחליטו לבדם ללא התייעצות עם הוריהם, אלא רצוי שאחד ההורים יסע לשם על מנת לסייע בהחלטה על השידוך{{הערה|אגרות קודש חלק כג, עמוד קיג.}}.
רצוי שלא יהיו הפרשי גיל גדולים בין החתן לכלה{{הערה|אגרות קודש חלק ז, עמוד קפד. תשורה ברוין-חסיד תשפ"ב מענה ד "שידוכין - פער גילאים": "היא מבוגרת ממנו בארבע שנים!".}}, אך אין מניעה שהכלה תהיה גדולה מהחתן{{הערה|כך היה גם בנישואי הרבי והרבנית, כשהרבנית גדולה מהרבי כמעט בשנה.}}.
כאשר ישנם שמועות על התנהגות לא טובה של המשודך בשנים עברו, צריך לדעת שעיקר הדגש בהחלטה על השידוך הוא המצב הנוכחי שבהווה וההחלטה התקיפה בנוגע לעתיד, ולא העבר{{הערה|אגרות קודש חלק יב, עמוד שפה.}}.
אין חשש להתחתן עם קרובי משפחה, ואפילו בני דודים יכולים להתחתן זה עם זה{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד סח. אראנו נפלאות ע' 113.}}.
אין כל מניעה שהחתן והכלה יהיו מעדה ומוצא שונה, כמו אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו. הגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך{{הערה|אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג; עמוד קפזאגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו ב[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1193/MJlx11933698.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב]}}.
כאשר שם החתן וחמיו שווים, או שם הכלה וחמותה שווים – יוסיפו שם לאחד מהם. והוספת השם צריכה להיות לפני פירסום השידוך ברבים{{הערה|ראה שערי הלכה ומנהג, חלק ד, עמוד פה – פט.}}.
==הלכות והנהגות בשידוך==
===אח או אחות צעירים לפני המבוגריםהמתנה בשידוך===
שידוך אח צעיר לפני אחיו המבוגר, או אחות צעירה לפני אחותה המבוגרת אפשריים אם האח או האחות המבוגרים הסכימו ומחלו מחילה גמורה, בלב שלם, לאח או לאחות הצעירים, ומה טוב שהמחילה תהיה בכתב או בפני עדים{{הערה|אגרות קודש חלק טו, עמוד קסב, עמוד שכו. חלק ד, עמוד קצז.}}.
שידוך אחות צעירה לפני אחיה אפשרי, שכן האחים והאחיות הם שני תורים נפרדים להשתדך, והם אינם תלויים זה בזה{{הערה|דברי כ"ק אדמו"ר ביחידות לא' מאנ"ש. ובאגרות קודש חלק יא עמוד רמא כתוב שהאח המבוגר ימחול לאחותו בפני שלושה מישראל, ושישלישו סכום כסף לחתונת האח המבוגר.}}.
כאשר ישנה הצעת שידוך מתאימה אך אחד מהצדדים לא רוצה לשמוע כעת וברצונו להמתין זמן ממושך, לא כדאי להמתין ולכבול את שני הצדדים להצעת שידוך זו דווקא{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132340 אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ח].}}.
===בירורים===
בשל כך, יש להתמקד בעיקר בהצגת המעלות והחוזקות של המשודכים, ובמקום שיש ספק האם לספר על מידע כל שהוא יש להתייעץ עם רב.
===פגישות השידוך===
פגישות השידוך צריכות להיעשות בנחת ולא בבהילות, ולא ייתכן שבתוך שבוע בלבד יחליטו על דבר כה יסודי כהקמת בית בישראל{{הערה|עדות הרב [[יהודה לייב גרונר]]: 2 זוגות הכניסו שאלה אל הרבי בנוגע לילדיהם האם נכון שיפגשו והרבי השיב בחיוב. שבוע לאחר מכן הכניסו שוב מכתב אל הרבי שהם החליטו לסגור ומבקשים ברכה, והרבי השיב: כיצד יתכן שרק שבוע עבר וכבר הם מבקשים ברכה להקמת בית? האם ייתכן בשבוע אחד להחליט על חיים שלמים?!... (מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד 1855 עמוד 23).}}.
כאשר יש ספק והתלבטות האם יש משיכת הלב, מייעץ הרבי לערוך הפסק זמן ולבדוק האם זה גורם לרוגע אצל המשודכים, או מעורר אצלם ציפיה מחודשת לשוב ולהיפגש.
בפגישות עצמם מורה הרבי לשוחח לא רק באופן כללי על חיי המשפחה, אלא לרדת לפרטים מעשיים כמו [[קביעות עיתים]] בשיעורי תורה, מיקום השיעורים וכמותם, אופן הלבוש, ועוד{{הערה|[[מענות קודש|מענה הרבי]] הנדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1863 עמוד 6.}}.
===שידוך עם בת כהן===
באם ישראל משתדך עם בת כהן, "צריך הוא להוסיף כח בלימודו ובשיעוריו בתורה, למען אשר יתקרב למעלת תואר תלמיד חכם על כל פנים כפי יכולתו"{{פסקה חסרההערה|אגרות קודש ח"ו עמ' פג.}}מותר לישראל להשתדך עם בת כהן. בין ההוראות שהורה הרבי הם השתדלות לגמור את המשניות כל הששה סדרים אם יש זמן כמה חדשים עד החתונה, אולם ובאם זמן החתונה קרוב על החתן להיות בקי כל פנים סדר אחד או שניים. ובכל אופן שילמד [[מסכת כלה]]. וכן שיקנה בקיאות לפחות בתוכן אחת המסכתות ה[[מסכתות קטנות|מסכתות הקטנות ]] שבש"ס{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462.}} ואם אפשרי גם בדינים הצריכים ב[[קיצור שולחן ערוך]]{{הערה|אגרות קודש ח"ה עמ' רפג.}}.
===סגולות לשידוך הגון===
==סגירת השידוך==
===מזל טוב===
מנהג חסידים שלאחר הסכמת החתן והכלה להשתדך – פונים בבקשת ברכה והסכמה מ[[הרבי]], כיום על ידי וכיום - ע"י [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]וכדומה{{הערה|"אין לו להישען כלל לא על בינת עצמו, ולא על השדכן ולא על הרופא ולא על הסרסור, שאין כל אלו אלא ענינים מסופקים, ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו . . לשאול את פי הרבי". אגרות קודש חלק ג' עמוד נד.}}.
לאחר קבלת "ברכה והסכמה" מהרבי, מפרסמים את השידוך ברבים, ומאחלים מזל טוב.
מובא שאם השדכן מקפיד על שלא קיבל שכרו המגיע לו, יכול הדבר להזיק, חס ושלום, לבני הזוג, ולכן מקפידים לשלם לשדכן גם אם אינו דורש תשלום ואפילו אומר במפורש שאינו רוצה כסף, מכל מקום, חוששים שלא יהיה מזה היזק לזוג, וגם משתדלים לרצות בתשלום את אלו שסייעו לשידוך. ואם היו מספר שדכנים שהציעו את השידוך או כמה שסייעו לגמר השידוך – יש לברר אצל רב כמה ולמי מגיע תשלום.
==קישורים חיצוניים==
*הרב רוזנבלט, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=145&article=894 שו"ת הלכתי בנוגע לשידוכין]''', באתר {{חב"ד בישראל}}*לקט מענות הרבי ב[[כתי"ק]] בעניני שידוכים, בתוך [https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/12/29-12-2017-17-23-59-Wil.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחת ווילשאנסקי]{{PDF|}}*הרב בנימין קופרמן, '''[https://col.org.il/news/126485 כל השאלות על שדכנות שתמיד ביקשתם לברר - בשיעור מיוחד]'''{{COL}}*'''[https://col.org.il/news/130314 מה לעשות אם יש ספקות בשידוך?]''' {{COL}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_34.html 'טפל דטפל': מה דעת הרבי על שידוך עם ספרדיות?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
{{חתונה}}