שינויים

[[קובץ:{{דמות|שם= הרב אברהם דונין|תמונה=אברהם דונין.png|שמאלכינוי=|תיאור= שליח הרבי למושב מיטב |תאריך לידה= [[ז' חשון]] [[תרח"צ]]|ממוזערמקום לידה= [[חיפה]]|250pxתאריך פטירה= [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]]|הרב אברהם דוניןמקום פטירה= [[ירושלים]]|מקום פעילות=[[מיטב]]|תפקידים נוספים= גבאי [[770]]|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]|תלמידיו=|חיבוריו=}}

הרב '''אברהם דונין''' ([[ז' חשון]] [[תרצתרח"חצ]]-– [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה חסיד נלהב של [[הרבי]], ו[[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל תענך.

הרב אברהם דונין נולד באור ל[[ז' חשון]] [[תרצתרח"חצ]] ב[[חיפה]], לאביו הרב [[תנחום דונין|תנחום]] שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל.

למשפחה אמנם היו שרשים על אף השרשים חב"דיים, ואב ואף שאב סבו, ר' אברהם דאנין היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] אך עם השנים הקשר החב"די של המשפחה לחסידות התרופף.

אביו ר' תנחום למד בבחרותו בישיבה ליטאיתאצל הרב אריה לוין, והחינוך למרות היותו חסיד חב"ד החינוך בבית היה באווירה ליטאית, ולאחר שסיים ואף שלח את לימודיו בתלמוד-תורה ילדיו לחינוך ליטאי מפורסם בחיפה, עבר (בשנת [[תשי"ד]]) ללמוד בישיבה הקטנה "עטרת ישראל", ולאחר מכן בישיבה הגדולה הליטאית הנחשבת בבני-ברק, ישיבת פונביז'. באותה התקופה התיידד עם הרב [[אליהו לנדא]] והחל להתקרב מעט לחסידות חב"ד.

לאחר שר' אברהם סיים את לימודיו בתלמוד-תורה ליטאי מפורסם בחיפה, עבר (בשנת [[תשי"ד]]) ללמוד בישיבה הקטנה "עטרת ישראל", ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה קטנה, הלך ללמוד בישיבה הליטאית הגדולה בבני-ברק - ישיבת פונביז'. באותה התקופה התיידד עם הרב [[אליהו לנדא]] והחל להתקרב מעט ל[[חסידות חב"ד]]. מה שפעל בו את השינוי הפנימי היה מופת אישי גלוי של [[הרבי]] שזכה לחוות בקשר לסיבוך בהריון של אחותו הגדולה. הקשר שלו עם [[חסידות חב"ד ]] התחזק כאשר לאחר אחד משיעורי המוסר בהם השתתף יחד עם ידידו אלי [[אליהו לנדא]], תבע ממנו חברו הצעיר להשקיע יותר בלימוד החסידות, וסיפר לו על שיעור תניא [[חסידות]] המתקיים באופן מחתרתי , המיועד לתלמידי הישיבה הליטאית.

נפשו של אברהם נמשכה אל לימוד החסידות, וחברו הציע לו ללמוד שיעור נוסף ב[[חסידות]] יחד עם אביו (בנוסף לשיעור עם הרב זלמנוב)יחד עם אביו, רבה של [[בני ברק]]בימים ההם, הרב [[יעקב לנדא]]. במקביל לשיעורים השבועיים, השתתפו תלמידי השיעור מפעם לפעם ב[[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות שהתקיימו מפעם לפעםעם לפעם עם ר' [[פולע כהן|רפאל (פולע) כהן]], והדברים שאמר בהתוועדות השאירו עליו רושם בל ימחה.

===ה[[התקשרות]] לרבי===לאחר שכבר נכנס עמוק בעולמה של החסידות, כתב מכתב לרבי בו הודיע שהוא מגזע חסידי חב"ד ועל לימודי לימוד החסידות שלו, וביקש את ברכתו. הרבי עודד אותו בדרכו החדשה בה צעד, והורה לו ליצור קשר עם רבני חב"ד.

חודשים ספורים עברו, ואברהם הצעיר והוא עבר ללמוד [[תומכי תמימים לוד|בישיבה בישיבת תומכי תמימים בלוד]]. בתחילה נרתע מהמצב הגשמי הקשה ששרר במקום, אך לאחר שכתב לרבי וקיבל את ברכתו ועידודו, עבר ללמוד במקום באופן קבוע.

לכשסיים כשסיים את חוק לימודיו תקופת הלימודים בישיבה, רצתה הנהלת הישיבה רצתה לצרף אותו לצוות המגידי שיעורים בישיבה בשל כשרונותיו הברוכים, אך הוא שאל את כתב על כך לרבי, ובמענה הרבי, והרבי הורה לו להתעסק דוקא במשרה הקשורה עם בתי הספר של '[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]'.

בערב חג הפסח [[תש"כ]] נסע לראשונה אל הרבי יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם יצחק ששונקין]]{{הערה|1=לימים התחתן הרב דונין עם מרת רחל ששונקין, בת דודתו של אברמ'לאברהם יצחק ששונקין, והם הפכו לבני משפחה.}}, לרבי חרף על-אף כל הקשיים שעמדו בדרכם, ולמרות ההוצאה הכספים ההוצאת כספים הגדולה שהיתה שהייתה כרוכה בנסיעה באותם ימים. מי שלקח ערבות על חזרתם על מנת שיקבלו אישור יציאה מהצבא, היה מר יונה כסה, יליד העיר [[יקטרינוסלב]] שהיה ידיד אישי של משפחת הרבי, וכיהן באותה תקופה כמזכיר מרכז מפלגת מפא"י.

בפעם הראשונה נכנס ל[[יחידות]] בפעם הראשונה בסמיכות לל"ג בעומר, ובפעם השניה ולאחר מכן - לקראת יום הולדתו, בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"א]]. במהלך היחידות הגיש לרבי את הפתק, פתק בו היה כתוב כי יום הולדתו חל ב-ו' בחשוון. הרבי לקח את הפתק לידיו, וכשהגיע לתאריך יום ההולדת קרא בקול : "ו', ז'" ומהתייחסות זו של הרבי הבין בצורה ברורה שחלה טעות בחישוב תאריך יום-ההולדת שלו, דבר שקיבל את אישור אימו לאחר שחזר לארץ.

בדרכם חזור, נסעו בדרכו חזרה לארץ נסע באניה, והרבי הטיל על עליו ועל כל אחד מהשלושה מאלו שהיו בנסיעה עמו, לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות. אלו שהיו עמו היו הרב [[דב טייכמן]] עצר שעצר באיטליה, הרב והרב [[אברהם ששונקין]] שעצר באנגליה, והרב דונין והוא עצר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]].

===ההצטרפות ל'רשת' והחתונה===כשחזר משהותו אצל הרבי, חזר ללמוד בישיבה במשך חצי שנה, עד שבאחד הימים הגיע הרב [[זלמן אבלסקי]] לישיבה, וניסה לגייס מורים ל'[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'. בעקבות תשובה ברורה שקיבל מהרבי, פנה לרב [[דוד חנזין]], והצטרף לעבודה ב'רשת' בבית הספר ב[[קרית קריית גת]].

ב[[יו"ד סיון]] [[תשכ"ב]] התחתן עם רעייתו מרת רחל, בתו של ר' [[אשר ששונקיןסאסאנקא]] ונכדתו של [[נחום שמריהו ששונקין]] רב קהילת חב"ד ב[[ירושלים]]. החתונה התקיימה בחצר בית הספר, ואף בבוקרו של אותו יום לימד ר' אברהם את תלמידיו. בשנה הראשונה שלאחר נישואיו המשיך בעבודתו בבית הספר לבנים בקריית-גת, ורעייתו לימדה בכיתה א' בבית הספר לבנות, ולאחר מכן בעקבות בקשתו של הרב דוד חנזין והוראתו של הרבי, עברו הזוג הצעיר יחד עם ר' [[משה סלונים]] לבית הספר של הרשת בחבל התענכים שבצפון הארץ.

הם התגוררו בישוב ביישוב 'מיטב', ולאחר ששימש במשך שנה כמורה בכיתה ח', מונה למנהל בית הספר, וניהל אותו ביד רמה במשך ארבע שנים. בחלוף ארבע שנים, סיים את תפקידו כמנהל, והמשיך לשמש כמורה בבית הספר.

===פעילות תוססת===באותם שנים, מספרם של חסידי חב"ד בכל הצפון היה מועט ביותר, והחסידים המעטים שהתגוררו באזור היו צריכים לפעול בכל האזור כולו. הזוגות הצעירים שהתרכזו סביב בית הספר בתענך, היו יוצאים ל"ערבי חב"ד"ול'מבצעים' בכל אזור הצפון.

יחד עם עיסוקיו הרבים בהפצת היהדות, דאג גם לעזרה גשמית ליהודים שהתגוררו בסמיכות אליו, ומידי ומדי יום חמישי היה יוצא אל השוק ב[[עפולה]] ומתרים את בעלי הדוכנים על הסחורה שנותרה להם עבור משפחות נזקקות.

כמו כן, שימש כמשפיע כללי בישיבת תות"ל הקריות במשך תקופה, והיה מגיע מספר פעמים בשבוע ומשפיע הנהגות חסידיות על התמימים.זאת ללא בקשת כל תמורה.גם בתקופה אחרת קידם מתקשים בתלמוד תורה חב"ד מגדל העמק. 

ב[[יום הכיפורים]] [[תשע"א]] חש ברע, וכאשר ביקר בחודש ב[[חודש חשון ]] אצל חתניו בדרום הארץ, חש חולשה רבה והובהל והובל לבדיקה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] סורוקה שב[[באר שבע]], ובצילומי CT התגלתה בגופו המחלה הארורה.

במשך חצי שנה סבל הרב דוינן דונין את כאביו וייסוריו בדומיה, ונשאר צלול בדעתו עד יומו האחרון. ביום שלישי [[כ"א טבת]], היה שרוי בחולשה גדולה, ולא יכל להניח [[תפילין]].

בשעת אחר הצהריים, התאספו אצלו שלשת חתניו שיחיו והוא ביקש לפתע [[טלית קטן ]] חדשה. בשעה ארבע אחר-הצהריים סייעו לו שלושת חתניו להתעטר בתפילין, לבקשתו, והוא קרא 'שמע ישראל'. כמה דקות אחר כך - בשעת בין השמשות, איבד את הכרתו, וזמן קצר לאחר מכן השיב את נשמתו ליוצרה{{הערה|1=יום קודם לכן, במוצאי כ' טבת, כתב אחד מחתניו בקשת ברכה מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]], ובמענה קיבל מכתב בכרך טז, עמ' רי"ב: "נעם לי לקבל ידיעות אשר השיעור נלמד בקביעות ובהמשך ובאותם הענינים בם למדו בחיים חיותו של בעלה הרב ע"ה להבדיל בין חיים כווכו'. והרי זוהי המעלה הכי גדולה בקורת רוח שגורמים לנשמת הנפטר כשממשיכים באותם באותן ד' אמות כפשוטו ובד' אמות רוחנים, ז. א. המשפחה בכללה ובני הבית ביחוד, באותו הכיוון הגורם עליית [[נשמה ]] בעולם האמת".}}, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר ב[[הר הזיתים ]] ב[[ירושלים]].

בתחילת הוצאתו לאור, יועד הדף ל[[בית כנסת|בתי כנסת]], שם היו תולים את הדף על לוח המודעות, ותדירות הוצאתו לאור של הגליון היתה הייתה אחת לחודש. לאחר שר' איצ'קע נפל למשכב ונאלץ לעזוב את תפקידו כמנהל בית הספר, חיפש אדם אחראי שיקח על עצמו את המשך הוצאתו לאור של הגליון, והרב דונין לקח זאת על עצמו יחד עם גיסו, הסופר יצחק מרקוביץ' מבני ברק.

באותה תקופה עדיין לא הומצא מכשיר הפקס, ולצורך הכנת הגליון היה הרב דונין נוסע מידי שבוע עד לבני ברק, שם היה עמל במשך לילה שלם יחד עם גיסו על כתיבת העלון, ומיד עם סיום הכתיבה היה יוצא בדרך חזרה לתענך, לשם היה מגיע בשעות הבוקר המוקדמות, ומתחיל להתכונן לתפילת ל[[תפילת שחרית ]] ולסדר יומו הרגיל - לימוד עם בני כיתתו, וביקורי בית במושב מיטב. כשנצרך, היה לוקח כדורי מרץ, על מנת שלא להירדם על משמרתו.

לאחר מספר שנים של [[הוצאה לאור]], התאספו גליונות רבים שהיוו יחד חומר רב ויקר ערך. הרב דונין אסף את כל השיחות הערוכות שהתפסמו בגליון במשך הזמן שחלף, הדפיס אותן בספר, ושלח עותק אחד ל[[מזכירות הרבי]], [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|לרב חדקוב]]. באותה הזדמנות לא זכה לקבל מענה מהרבי, אך כשהגיע לאחר מספר שנים לביקור אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]], דיבר איתו הרבי על החשיבות הרבה בהפצת המעיינות, ואז הבין שהרבי מכוון להדפסת הספר.

כשחזר לארץ החל להתעסק במשנה מרץ בהוצאתו לאור של הספר, וקרא לו בשם "מן המעיין". הביקוש לספר היה גדול ביותר, והוא אזל מן השוק במהירות. המהדורה השניה, "נחטפה" אף היא תוך פרק זמן קצר, וכך גם אירע עם שאר המהדורות שיצאו לאחר מכן.

*בתו מרת חנה, אשת הרב [[חיים ישראל ליפש ]] - משלוחי הרבי ב[[נתיבות]]

*ה[[שליחות|שליחה]], מרת זיוה פש, קיבוץ 'עין הנציב'.*פרופסור [[אליהו סורקין]], מנהל יחידת טיפול נמרץ בבית ב[[בית רפואה|בית הרפואה ]] בבאר שבע.*הרב [[דוד קרץ]] ע"ה - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]] (ז"ל).  *ה[[שליחות|שליחה]], מרת [[זיוה פש]], קיבוץ 'עין הנציב'

*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/66284_he_1.pdf [אברהם ויאמר הנני|חוברת זכרוןזיכרון]]''', (שכתב נכדו) [[שלמה צבי ריזל]], כ"ב טבת תשע"ב. {{אינפו}}

*'''[http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66267 המושבניקים לא שוכחים את הרב דונין]''' - {{אינפו}}

{{מיון רגיל:דונין, אברהם}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|דונין אברהם]][[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|]][[קטגוריה:אישים בתענכים]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']][[קטגוריה:משפחת דונין אברהם]][[קטגוריה:משפחת ששונקין]]

[[קטגוריה:קהילת חבאישים שנולדו בשנת תרצ"ד תענךח]][[קטגוריה: אישיםשנפטרו בשנת תשע"א]]