שינויים

[[תמונהקובץ:נרות שבת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px]]

יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי ([[ראש השנה]]), שבה עם ישראל לא מברכים את החודש, אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו [[ברכה|מברכו]], וזה נותן את הכוח לעם ישראל לברך את שאר חודשי השנה{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בשם ה[[בעל שם טוב]]: החודש הראשון לחדשי לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים אחד עשר פעמים בשנה. קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193, היום יום כ"ה אלול.}}.

כמו כן נקרא יום זה '''יום התוועדות'''{{הערה|למשל ב[[לוח היום יום]]כ"ו כסלו.}}.

אודות הסדר המיוחד בשבת מברכים כתב [[הרבי הריי"צ]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביום השבת קדש מברכים החדש, השכם בבוקר יתקבצו אנשי שלומינו לבית הכנסת ולהגיד כל התהלים ואחר אמירת תהלים ילמדו כשעה איזה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפילה, ומועד התועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום.|מקור=[[קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים]]. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193}}{{הערה|וראה גם בעמוד 192.}}

אמירת התהילים התהלים בשבת מברכים נוגעת לו, לבניו ולבני בניו{{הערה|[[לוח היום יום]] כ"ה שבט.}}.

יום [[התוועדות חסידית|התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] ל{{ה|רבי}} להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת). בשבתות החורף שבהן לא תמיד יש את האפשרות להתוועד כראוי בצהרי השבת, הורה אדמו"ר הריי"צ לסדר את ההתוועדויות במוצאי שבת.

3) אחר התהילים התהלים יאמרו [[קדיש]] יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו [[קדיש]] אחר כל ספר מהתהיליםמהתהלים.  4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'.  5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהלים.

46) מי שלא הספיק לומר את כל התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת ההתהלים<ref>קובץ רז"ש עמוד 30.וכך משמע גם מאג"ק הרבי הריי"צ חלק ג עמוד תקע"ח שם מפורש שצריך להיות "לפי הזמן המתאים" ואפשר גם בין מנחה למעריב</ref>, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[קדישתהלים]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים)עד חצות הלילה, ובאם אין חיוב - לא אומרים גם צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את ה'יהי רצון'אמירת התהלים ביום ראשון.

57) לא מספיקה אמירת התהלים של כל אחד לעצמו, אלא כל אחד צריך גם להשפיע על סביבתו לומר תהלים. הרבי אף התבטא שזאת תהיה תביעתו של משיח כאשר יתגלה: על כמה יהודים פעלת לומר את התהלים בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהיליםמברכים{{הערה|שיחת שבת פרשת פקודי תשכ"ז.}}.

6) מי שלא הספיק הרבי נוהג לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהיליםספר התהלים ברציפות, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[תהילים]] עד חצות הלילהמבלי להפסיק באמצע לאמירת ה'יהי רצון' לאחר כל ספר{{הערה|אך בשנת האבלות עצר הרבי לאמירת הקדישים, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים ואז גם אמר את אמירת התהילים ביום ראשוןהיהי רצון שקודם הקדיש.}}.

שבת מברכים הוא יום כללי ה[[משפיע]] [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהילים התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהיליםתהלים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.

לכן בשבת מברכים אומרים [[תהיליםתהלים]] לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת [[תהיליםתהלים]] מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה{{הערה|עם זאת מי שלא הספיק לומר זאת קודם התפילה, יאמר זאת בין מנחה לערבית, או ביום ראשון (בית משיח כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 29), אך לא בין שחרית למנחה (ככל הנראה - היות וזמן זה מוקדש להתוועדות).}}.

מדוע לא היתה הייתה התקנה לומר [[תהיליםתהלים]] בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ו[[משפיע]] עליהם כמו שראש מנהיג ו[[משפיע]] על כל הגוף?

ראשית - אמירת [[תהיליםתהלים]] בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.

לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים התהלים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה [[משפיע]] ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה. ===ברכת החודש==={{ערך מורחב|ערך=[[ברכת החודש]]}}את ברכת החודש נוהגים לומר בעמידה, זכר למעמד קידוש הלבנה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכאשר בית דין היו מכריזים על קידוש החודש, העם כולו היו עומדים על רגליהם. קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש. נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר "בשבת קודש '''ולמחרתו''' ביום הראשון", ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב"ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44].}}. שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ"ו, שאירעו בימים אלו{{הערה|כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.}}.

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2599 'שבת ''עשר עובדות על אמירת תהלים בשבת מברכים' מקסימלית] - כתבה ב'' בתוך [[שבועון בית משיח]] מאת ישראל יהודה (קישור שבור).* {{קישור חבד אינפו|85354|היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת [[תהילים]] בשבת מברכין||{{תע|12/22/2014}}}}גיליון 1225