שינויים

'''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]] והקדושה, ואהבה סוג אהבה זו היא בחינה במתבטא בהשתוקקות וצמאון רב של היהודי לאלוקות ולדברים של קדושה ולעלות בדרגות רוחניות (כמו ה[[אש]] - שכל רצונה הוא לעלות מעלה ולהדבק בשרשה הרוחני). בשרשה הרוחני אהבה כרשפי אש משתייכת ל[[אהבה המסותרת]]{{הערה|שם=א}} ונחשבת לתוקף האהבה{{הערה|שם=ג}}. בחינת אהבה זו מקורה הוא ב[[לוי|לוויים]] ומשוייכת , משוייכת ל[[קו השמאל]] ועניינה הוא [[רצוא]]{{הערה|שם=ב|תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ועוד}} המסמלת תשוקה עזה של יהודי לה', ובמקורה היא שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה השני המקביל [[אהבה כמים]] שמקורה הוא מ[[קו הימין]] ובעבודת ה[[כהנים]]{{הערה|שם=קי|ראה בקישורים חיצוניים}}. ==שמה ומשמעותה==[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של חסיד מתבונן בתפילה. האהבה כרשפי אש נפעלת אצל היהודי בעיקר במהלך ועל-ידי ההתבוננות בשעת התפילה]]אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי לאחר התבוננותו בגדולת השם, ולאחר שרואה עד כמה [[השם]] גדול והוא קטן נפעלת אצלו אהבה ותשוקה להדבק באלוקות, אהבה גדולה כל-כך ממש "כרשפי אש" - כמו תשוקתה של האש להעלות מעלה מעלה (כמו שרואים בפועל שהלהבות עולות ומתנענעות). אהבה זו מסמלת נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא עדיין רחוק מאלוקות ולכן יש לו תשוקה עזה כל כך - "כרשפי אש" - להיכלל בקדושה. אך כאשר היהודי עולה מעלה בדרגותיו הרוחניות לדרגות נעלות יותר גם דרגת האהבה שלו עולה, במצב כזה שיהודי כבר אינו רחוק מאלוקות ונהפך ל[[צדיק]] האהבה שלו נקראת [[אהבה בתענוגים]], והיא נקראת כך כי כשם שבעולם הגשמי אדם יכול "להתענג" וליהנות רק ממה שהוא מבין על בוריו, או כבר נמצא אצלו בידיים כך גם אהבה עזה מאוד (בתענוגים נפעלת אצל יהודי שדרגתו גבוהה כל-כך עד שהוא "מבין" ו"שייך" לאלוקות ולכן יכול להתענג עליה. וזה כאמור דרגה יותר גבוהה מאהבה כרשפי אש) שנפעלת אצל יהודי שרוצה להתכלל שהוא רחוק עדיין מאלוקות. אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמשתוקק וצמא לאלוקות ומרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות עד כדי , בקיצוניות אהבה זו יכולה להביא לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, דבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה|שם=נש}}. עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}.

{{ציטוט-צף|ואיזו היא דרך העבודה שעל ידה פועלים את המעמד ומצב דלעתיד לבוא? – הרי כיון שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו", '''צריכה להיות העבודה בדרכו של יצחק, אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך ''', עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה של שכל וטעם ודעת|תורת מנחם, חלק י"ב עמוד 84 (ההדגשות אינם במקור)}}הביטוי של אהבה זו מסמלת אהבה עזה הוא בכך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של יהודי שמרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך -הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע לידי [[כלות הנפש]]ותענוגותיו, ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, נרושם: {{ציטוטון|שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, ופתילה כך גם מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב}}}}, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[נפש הבהמיתתפילה]], הנר נמשל ל{{הערה|שם=תפ|ראה [[נפש האלוקיתלקוטי תורה]] והפתילה זוהי ה[[תפילהפרשת במדבר]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקיתב, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את הג'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|. לקוטי תורה אור פרשת מקץ לנשוא כ"ח, ג'.}}, דדבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופניםאור התורה]] במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[חיות הקודשיסוד האש]] שבשבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[מרכבהרצוא]](שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל{{הערה|{שם=נשג}}.

עוד סיבה שאהבה אך תשוקה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה אינה טובה כי תכלית השלימות של האש היהודי הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשללהשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כך שאהבה כן סדר העבודה באהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה להוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[אהבה כמיםשוב]]) שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66נש}}.

ובפרטיות יותר אהבה הרבי אומר שאהבה זו מתבטאת עלהיא האהבה שעל-ידי כך שיהודי מרגיש ידה פועלים את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו המעמד ומצב של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ושם: {{ציטוטון|שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש}}}}, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[תפילהגאולה]]{{הערה|שם=תפ|ראה [[לקוטי תורה]] [[פרשת במדבר]] ב, ג'. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'. [[אור התורה]] במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כי"ד ב עמוד 103, ועוד}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[יסוד האש]] שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל{{הערה|שם=ג}}. אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נש84}}.

הרבי אומר שאהבה אהבה זו היא האהבה שעל-ידה פועלים את המעמד ומצב של המתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה ב[[גאולהאתערותא דלעילא]]ללא שום עבודה מצד האדם{{הערה|תורת מנחם חלק יראה אהבה כזאת ב[[לקוטי אמרים תניא]] פרק מ"ב עמוד 84ג}}, וכן ניסוך היין בפנימיות עניינו הוא עבודת השם בדרך ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אשהמגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתא]]){{הערה|תורת מנחם חלק ככמו בפרק נ"ד עמודים 103 - 104ג בתניא, להרחבה ראה בקישורים חיצוניים}}.

אהבה זו מתחלקת לכמה סוגיםכרשפי אש זהו סוג של אהבה שנמשכת רק בזמנים מסוימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומו, יש אהבה כזאת המגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ללא שום עבודה מצד זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אצל האדםבמשך כל היום{{הערה|ראה אהבה כזאת לקוטי תורה שיר השירים ל"א, ב. [[לקוטי אמרים תניאאור התורה]] פרק מ"פרשת במדבר, כרך ג}} ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתא]]){{הערה|כמו בפרק נ' עמוד תתס"ג בתניאח, ועוד}}.

==שורשה==אהבה כרשפי היא בחינה ב[[אהבה המסותרת]] שיש בכל יהודי בטבעו, אהבה שנחשבת ללמעלה מטעם ודעת{{הערה|שם=א|[[תורת מנחם]], חלק ה', עמוד קצ"ז}}. ומקור האהבה כרשפי אש זהו סוג הוא בעבודת ה[[לוי|לוויים]] ב[[קו השמאל]] בספירות [[בינה]] [[גבורה]] ו[[הוד]], ובמיוחד נמשכת מ[[בינה|ספירת הבינה]] בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של אהבה שנמשכת רק בזמנים מוסיימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומוהמלאה בדם, זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אל האדם במשך כל היוםומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות{{הערה|שם=קי}}. כמו כן האהבה כרשפי אש משויכת ל[[רצוא]] בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=ב}}. [[אדמו"ר הזקן]] ממשיל את האהבה כרשפי אש ל[[זהב]] המסמל את [[מידת הגבורה]] שב[[אהבה]]{{הערה|ראה [[תורה אור התורה]] על [[פרשת במבדרמקץ]], ל' ד. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, כרך ג. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 64, ועוד}} בשונה מ[[אהבה כמים]] הנמשלת ל[[כסף]] המסמלת את [[קו הימין]] וה[[חסד]] שבה{{הערה|שם=נ}}. ל[[יצחק אבינו]] היה אהבה כרשפי אש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] מפתח עניינים אות י' - יצחק, תורת מנחם חלק י"ב עמוד תתסח84}}.

==מקור האהבה כרשפי אש==המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה כרשפי אש מגיעה מה[[אהבה המסותרת]] שיש בכל יהודי בטבעו, אהבה שנחשבת ללמעלה מטעם ודעת{{הערה|שם=א|[[תורת מנחם]], חלק ה', כ"ג עמוד קצ"ז121}}. ומקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת ה[[לוי|לוויים]] ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם ב[[קו השמאלתפילה]] בספירות [[בינה]] [[גבורה]] ו[[הוד]], ובמיוחד נמשכת מ[[בינה|ספירת הבינה]] בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות. כמו כן האהבה בבחינת אהבה כרשפי אש משויכת ל[[רצוא]] בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=בתורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104}}. [[אדמו"ר הזקן]] ממשיל את האהבה וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש ל[[זהב]] המסמל את [[מידת הגבורה]] שב[[אהבה]]{{הערה|ראה [[תורה אור]] בעוד שר המשקים מסמל על [[פרשת מקץ]], ל' ד. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 64, ועוד}} בשונה מ[[אהבה כמים]] הנמשלת ל[[כסף]] המסמלת את [[קו הימין]] וה[[חסד]] שבה{{הערה|שם=נ}}. ל[[יצחק אבינו]] היה אהבה כרשפי אש{{הערה|[[לקוטי שיחותספר המאמרים מלוקט]] מפתח עניינים אות יחלק ד' - יצחק.עמוד 305}}.

אש המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה אצל ה[[אדם]] עצמו האהבה כרשפי אששוכנת ב[[חלל הימני שבלב]]{{הערה|תורת מנחם חלק כתניא פרק י"ג עמוד 121ב}}. ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם ב[[תפילה]] בבחינת אהבה כרשפי אששנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה{{הערה| תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104שם=תפ}}. וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש בעוד שר המשקים מסמל על ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות ב[[פסוקי דזמרה]], [[אהבה כמיםאהבת עולם]]והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' עמוד 305שם=נש|לקוטי תורה נשא כ"ח, ג.}}.

אצל על-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם ה[[אדם]] עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת ב[[חלל הימני שבלבאצילות]]בעולם הזה{{הערה|תניא פרק תורת מנחם חלק י"בעמוד 68}} שנדלק לרוב בעת התבוננות , וכן כ-תוצאה מהעבודה של יהודי בתפילה{{הערה|שם=תפ}} ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות בבאהבה זו נמשך מלמעלה בחינת המשכת ה[[פסוקי דזמרהאורות בכלים]], שהם האור של [[אהבת עולםסדר השתלשלות]] והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|שם=נש|לקוטי תורה נשוא כ"ח, ג.}}. ועל-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם ה[[אצילות]] בעולם הזה{{הערה|תורת מנחם חלק יכ"ב א עמוד 68253}}.

==אהבה כרשפי אש אצל המלאכים==