פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 1,489 בתים ,  05:10, 31 בדצמבר 2023
[[קובץ:לייבל זיסמאן.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ר' לייבל בשנותיו האחרונות]][[קובץ:לייבל זיסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|לייבל זיסמן ליד גדרות התיל של [[מחנה העבודה]]בעת המסע לתיעוד חייו]]ר' '''לייבל זיסמן'''([[תרצ"א]] – [[י"ד בתמוז]] [[תשע"ג]]), היה גביר [[חסיד]]י, ניצול [[שואה]] בברכת [[הרבי הריי"צ]].
== קורות חייו תולדות חיים ==ר' לייבל נולד בחודש [[תשרי]] שנת [[תרצ"א]] לאביו ר' [[פייביש זיסמן]] ולאמו מרת ליבא (למשפחת רסקין), מחשובי קהילת חב"ד ב[[קובנה]] שב[[ליטא]].
זמן קצר לאחר שפרצה [[מלחמת העולם השניההשנייה]] ב[[אלול]] [[תרצ"ט]] הצליח [[הרבי הריי"צ ]] לצאת מ[[וורשה]] הכבושה ולהגיע ל[[ריגא]]. ר' לייבל היה רק בן 9, ולמרות זאת התאמץ אביו להגיע יחד איתו לריגא לקבל ברכה מהרבי הריי"צ. כשנכנסו ל'[[יחידות]]' ביקש ר' פייביש ברכה לבנו, אך הרבי שתק. כשהבין שהשתיקה מבשרת רע החל לבכות ולהתחנן לקבלת ברכה עבור לייבל, ורק לאחר דקות ארוכות נאות הרבי ובירכו. ר' לייבל ניצל 7 פעמים מ[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]].
== במלחמת העולם השניה השנייה==לאחר שאדמוש[[אדמו"ר הריי"צ ]] הצליח להגיע ל[[ארצות הברית]] החל בהשתדלויות להשגת אשרות כניסה ל[[חסידים]] שנמצאים במקום סכנה. בין אלו שקיבלו ויזה בזכות השתדלותו של הרבי היו משפחת זיסמן, אך זו לא מומשה. לאחר מכן הצליחו להשיג ויזת מעבר ל[[שנחאי]] ([[סין]]), אך גם הזדמנות זו אבדה.{{חלונית|רוחב=25em|כותרת=תיאור חי מ"בר המצווה" של ר' לייבל, מאת מר אברהם תורי (גולוב), בספרו "גטו יום יום"|תוכן=בדרכי נתקלתי ב[[סוכה]], דלתה הייתה פתוחה לרווחה. ואפשר היה לראות בתוכה יהודי [[זקן|מזוקן]] ולראשו כובע שחור. הוא היה לבוש בגדי [[חג]] ופניו קרנו מ[[שמחה]]. בסוכה ישבו עוד מספר אנשים. הם שרו [[ניגון חסידי]] וליוו אותו במחיאות כפיים וברקיעת רגליים. הם שרו בהתלהבות ובדבקות, כאילו לא היו קיימים בעולם גטו ושליטים [[נאצים|גרמניים]].
כאשר ראה אותי, יצא היהודי המזוקן מן הסוכה. הוא אחז בשרוולי ושאל שאלת תם: "מה אתה עושה בסוכות בסביבתנו? שלום עליכם! ו[[יום טוב]] שמח!" הוא היה שרוי במצב רוח מרומם ואף נראה כי לגם כוסית [[משקה]] לכבוד החג. הוא לא הקשיב לתשובתי, שאני ממהר לפגישה.
 
:"האם כבר ישבת בסוכה השנה?" חקר אותי היהודי המזוקן.
 
:"לא', עניתי. 'לא היה לי זמן. תסלח לי, אני ממהר".
 
היהודי, זיסמאן שמו, והוא אגב מכר שלי, סוחר מ[[קובנה]] ו[[חסיד]]. הוא הסתכל עלי בתימהון, כאילו הייתי כופר בעיקר. הוא תפס בזרועי ומשך אותי לתוך הסוכה. 'נא להיכנס' רעם בקולו.
 
:ואני שוב:"אני ממהר לפגישה בענייני הכלל".
 
דבריי לא השפיעו על היהודי המזוקן. 'אין דבר רק לרגע', הוא הושיב אותי בכוח על ספסל בסוכה.
 
הוא רמז לאשתו דרך החלון של הסוכה וזו נכנסה מיד לסוכה ובידיה [[יי"ש]] ועוגה. הוא בעל שמחה, היהודי המזוקן. בנו נהיה היום [[בר מצווה]], הוא ביקש ממני לשתות כוסית יי"ש ולברך את ברכת 'שהכל', וכמובן לטעום מן העוגה. תוך כדי דיבור פצחו היהודים שוב בניגון.
 
. . היהודים שרו בדבקות וב[[אמונה]] בחסדו של [[השם יתברך]], ואני שכחתי את עצמי ואת שליחותי הציבורית והצטרפתי לניגון ולאמונה... במשך כל היום הייתי תחת הרושם הטוב של אווירת החג בסוכת החסידים. קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו}}
בקיץ [[תש"א]] פרצו ה[[נאצים]] לקובנה והקימו [[גטו קובנה|גטו]] ב[[עיירה]] [[סלבודקה]], ולייבל יחד עם משפחתו ושאר [[יהודי]] קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים חינכו אביו ל[[מסירות נפש]] על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ובביתם התקיים מניין חסידי.
ב[[חג הסוכות]] [[תש"ד]] נעשה ר' לייבל [[בר מצווה]], ו[[סעודת מצווה|סעודת המצווה]] נעשתה ב[[סוכה]] המשפחתית בגטו (אחת הסוכות הבודדות שהיו בגטו). בשמחה השתתפו מספר מועט של אנשים, ובקושי היה מניין.
מיד לאחר הבר ה[[בר מצווה ]] קנה לו אביו מגפיים גדולות ממנו, כדי שיוכל להחביא בהם את ה[[תפילין]] בעת צרה.
=== במחנות ההשמדה ===
[[קובץ:ביקאנומחנה.JPG|שמאל|ממוזער|200px|שער הכניסה למחנה בירקנאו]]
בקיץ [[תש"ד]] החלו ה[[נאצים]] בהשמדת יהודי הגטו, ובני המשפחה נשלחו למחנה "שטוטהוף" ב[[גרמניה]]. במחנה נערכה אקציה, ולייבל נשלח יחד עם אמו לתאי הגזים. ברגע האחרון, בציווי של מצוות כיבוד הורים, הצליחה לשכנעו לרוץ ולהצטרף לאחיו הגדול [[דובער זיסמן|דובער]], שנשלח ל[[מחנה עבודה]].
משטוטהוף הועבר עם אחיו למחנה "לנדסברג". כעבור שבועיים החליטה הנהלת המחנה כי יש אצלה יותר מידי ילדים, ולייבל הועבר עם עוד מאה וארבעים ילדים למחנה "דכאו", ומשם ל"בריקנאובירקנאו" הסמוך ל"אושוויץ".
יחד איתו עברו המגפיים, כשבחירוף [[נפש ]] וב[[נס]]ים גדולים הוא מצליח בכל פעם להחביא את המגפיים והתפילין מעיני הנאצים. בכניסה למחנה בריקנאו בירקנאו ציוו על הילדים להוריד את כל הבגדים ה[[בגד]]ים ואת החפצים להניח בערימה. מחוסר ברירה הניח את התפילין בערימה, אך כשעמדו בתור להמשך משאם מסעם עורר יחד עם חבריו מהומה וכשהחיילים ניסו להשתלט , חמק וגנב את התפילין בחזרה. רק באושוויץ נתפס עם התפילין בעת שהניח אותם, וכ"עונש" הוחרמו התפילין והוא הועבר למחנה מאטוהוזן מאוטהאוזן ב[[אוסטריה]], דבר שלמעשה הציל את חייו.
לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ה]] החלה צעדת המוות מאטוהוזן למחנה גונסקירכן. ב[[כ"א אייר]] כבשו כוחות הברית את האזור ויושבי המחנה שוחררו.
== בארצות הברית ==
ב[[חנוכה]] [[תש"ו]] הגיע יחד עם אחיו [[דובער זיסמן|דובער]] ל[[ארצות הברית]], ונכנסו ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה היה הרבי חולה, וליחידויות היה נכנס גם ה[[מזכיר]] כדי לעזור בהבנת הדברים. יחד איתם נכנס ר' [[משה לייב ראדשטיין]], ידידו של אביהם, אך הרבי הורה לו לצאת החוצה. לאחר שהרבי ווידא כי הוא סגר את הדלת עד הסוף, פנה אליהם הרבי ובמבט והביט בהם במבט חודר תקע את מבטו עליהם, והחל לבכות. יחד איתו התחילו לבכות האחים. לאחר כמה דקות שאל הרבי לגורל הרב [[יהושע אייזיק ברוך]] והרב [[סנדר בלוי]], [[משפיע]]ים בקהילה בקובנה, וחסידים נוספים.
לייבל נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש 770]], ו[[סמיכה|הוסמך לרבנות]]. לאחר מכן החל בלימודים אקדמאיים, מתמטיקה ואדריכלות. ברבות השנים שלח ידו במסחר והתעשר. ב[[שנות המ"מים]] קיבל הצעה לפרוייקט נדלני לפרויקט נדלנ"י גדול שהיה צריך להניב רווחים גדולים, הוא שאל את ברכתו של הרבי, אך הרבי ענה שהתוכנית נראית כ'פיזור הנפש'. הוא ביטל מיד ביטל את העיסקההעִסקה, וכעבור זמן קצר התמוטט העסק כולו והמשקיעים איבדו את רכושם.
בתחילה התגורר ב[[בורו פארק]], וכעבור זמן עבר ללונג איילנד.
במשך שנים היה מגיע ל-[[770]] עם חבילות מזומנים גדולות ונכנס לחדרו של הרבי. שפך מהונו למטרות [[צדקה ]] שונות, כמו [[אש"ל הכנסת אורחים]], ו[[הישיבה המרכזית 770]], ואף היה חבר מועצת המנהלים של הישיבה. בשנים האחרונות היה חבר נשיאות הכבוד של 'גנזך קידוש השם' ב[[בני ברק]]. ר' לייבל נפטר ב[[שבת קודש]], [[י"ד בתמוז]] [[תשע"ג]]. הלוויתו עברה דרך 770, והוא נטמן ב[[ניו יורק]].
== תיעוד חייו ==
[[קובץ:אני מאמין זיסמן.JPG|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר "אני מאמין"]]
ר' לייבל ראה צורך להנחיל את [[מסירות נפש|מסירות הנפש]] של היהודים ב[[שואה]] על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ולשם כך כתב את סיפור חייו שיצא בספר "אני מאמין". במקביל ערך סרט תיעודי, לשם כך נסע עם צוות צילום מקצועי למחנות, וביחד איתם שחזר את ההצלות החוזרות.
ר' לייבל נפטר ב== לקריאה נוספת ==*[[שבת קודששניאור זלמן ברגר]], "ניצלתי בזכות ברכת הרבי", '''[[י"ד בתמוזבית משיח (שבועון)|בית משיח]] ''', [[http://chabadpedia.co.il/images/7/7e/886.pdf גיליון 886], כ"ז תמוז ה'תשע"ג]]. הלוויתו עברה דרך 770, והוא נטמן ב[[ניו יורק]].עמ' 38–45 == קישורים חיצוניים ==
== לקריאה נוספת ==*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[httphttps://ihhe.chabad.infoorg/multimedia/uploadmedia_cdo/886aid/index925502 תורת חיים, תוכנית 249, "אתן לך אולם" {{הערה|תרגום שגוי של ג'ם, וצריך להיות: "אתן לך מחצית".html#p=39 ניצלתי בזכות ברכת הרבי]וכך זה גם באתר ג'ם באנגלית: I’ll Give You Half” וכן בכותרת העברית בתחילת הסרטון}} - ראיון מצולם עם ר'', [[בית משיח (שבועון)לייבל זיסמן. אתר חב"ד אורג]], גיליון 886.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: זיסמן, לייבל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:גבירים חב"דיים]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
8,173

עריכות