←ספרי חסידות של סטרשלה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 554639 של חסיד של הרבי (שיחה) - לא קשור ישירות) תגית: ביטול |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה== | ==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה== | ||
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך | לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודת ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו הייתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} | ||
הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]]. | הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==שיטה== | ==שיטה== | ||
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו | ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו בדרך של התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] שסבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות. | ||
בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל הייתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' אהרל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}} | בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל הייתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' אהרל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}} | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}} | ||
רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר | רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר ב[[אין ואפס]] המוחלט".{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה הייתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}} אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפרשין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפרשין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים. | ||
ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ־30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. | ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ־30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן== | ==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן== | ||
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא | למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}. | ||
החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק). | החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק). | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
==ספרי חסידות של סטרשלה== | ==ספרי חסידות של סטרשלה== | ||
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}. | * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}. | ||
* '''שערי היחוד והאמונה''' מהדורה חדשה ע"י '''מכון שערי ההשתלשלות.''' תשפ"ג. | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]]. | * '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]]. | ||
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. | * '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. | ||
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]]. | * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]]. | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. | ||
* '''ספר שערי ההשתלשלות''' ליקוט וביאור על ספר שערי היחוד והאמונה לרבינו אהרן הלוי: כולל קיצור פרקים ומפתחות לספר שערי היחוד והאמונה: תשע"ט. | |||
* '''ספר שערי עבודת היחוד''' ליקוט וביאור על ספר שערי עבודה: כולל קיצור פרקים ומפתחות לספר שערי עבודה. תשפ"א. | |||
==ניגונים== | ==ניגונים== | ||
| שורה 72: | שורה 75: | ||
{{ערך מובחר|}} | {{ערך מובחר|}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידות סטרשלה]] | ||
[[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]] | [[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]] | ||