שינויים

{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}[[תמונהקובץ:ליל ניתלשחמט.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה נוהגים מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי [[חב"ד]] שלא לעסוק בלימוד ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, על מנת לא הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות בקליפותב[[קליפות]] (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש). תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים ה[[נצרות|נוצרים]] את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).  [[הרבי]] כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}. ב[[ארץ ישראל]] וברוב המדינות) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.

ישנם כמה הסברים במשך השנים ניתנו לשם ניטלכמה רמזים. * שביום זה מת [[ישוהנוצרי|אותו האיש]] - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.* שביום זה נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.

היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום שבהערה הבאהי"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}. הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשםספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש איני מחבב{{הערה|במדינת [[עבודה זרהרוסיה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומהלילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורהכוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.

כיוםמאידך, הסיבה העיקרית שלא לומדים מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זהניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבתאגרות קודש]], וב[http://www.chabadlibraryhebrewbooks.org/books/defaultpdfpager.aspx?furlreq=15887&st=/admur/tm/10/17&searchpgnum=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו177 חלק ז' עמוד קס"ר מסאטמרא].}}.הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, וכדברי [[הרבי הרייאך בצירוף\שינוי ארבעה פרטיםא. היה זה המשמש.ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ"צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילהאת הספר באומרו 'רבי, והטעם כפי ששמע מאביוליל ניטל היום'ג. תוכן תשובת הצמח צדק הייתה 'שוטה, אדמו"ר הרש"ב "כדי שלא להוסיף חיות" מי שאל אותך'?!ד. לימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}. ולכןלילה, בזמן שבו כבר נוהגים שלא שאפשר ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועלתורה.

[[הרבי הרש"ב]] התבטא פעםדן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמתhttp://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.}}exe/convert?ilFN=c: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.

על הזמן המדויק הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ליל ניטלג אגרת ד'שצא.}}. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל{{הערה|שיחות קודש תשל" אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (ז חלק א כ"ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא כסלו אות לח (- ברוב מדינות העולם בזמננוהרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.}}.

בתש===ניצול הזמן===בשנת [[תש"נ ]] אמר [[הרבי בשיחה ]] ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:א) [[אדמו"ר הרש"ב ]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה ]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה ב[[צדקה]] וחסד, או בהנהגת הבית.

ב) לתקן בגדים וכדו' [[בגד]]ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

בשנת [[תש"נ]] באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון , שכיוון ש[[מנהג]] ישראל, [[תורה]] הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{מקורהערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.}}.

*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.*צפיה בוידאו מהרבי(ללא דברי תורה). במענה פרטי לרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה{{הערה|תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.}}.

* [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643389/ תרשים מנהגי ליל ניטל]''' {{PDF}}{{אינפו}}{{הערה|תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.}}* {{קישור חבד אינפוישן|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}* '''[https://hitbonenut.net/archives/2326 שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל]''', בלוג 'התבוננות' של ד"ר [[יחיאל הררי]]* הרב שניאור אשכנזי: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643444/ חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום]''', מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו {{אודיו}}{{אינפו}}*'''[https://anash.org/the-pictures-the-rebbe-would-see-on-nittel-nacht/ התמונות שהרבי ראה בליל ניטל]''' {{אנש}}*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf מה עושים ב'ניטל'?]''', שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב {{PDF}}