שינויים

[[תמונהקובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרה"ח ר' הרב אלחנן דוב מרוזוב הי"ד]]הרה"ח רהרב ''' [[אלחנן דב בער מרוזוב]] הי"ד ''' (המכונה "'''חוני'ע'''", וכינויו המחתרתיבמכתבי אדמו"ר מוהריי"צ: "'''אד"ם'''") ([[תרל"ח]]-[[תרח"צ]]), חסיד בעל מסירות נפש, כיהן כהיה [[מזכיר]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.

==ביוגרפיהתולדות חיים==ר‘ ר' חאניע נולד בשנת תרל“ח בעיירה ב[[יוזאווקעה' כסלו]] [[תרל"ח]] שעל יד העיר ב[[צ‘רקאסצ'רקאס]]להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[ירא שמייםיראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.

הוא היה בן יחיד, ובגיל בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בישיבה ליטאית בעיר [[מינסק]]שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר‘ ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל חיל בלימודים ונימנה ונמנה עם מצטייני התלמידים.

על התקרבותו לליובאוויטש לחסידו חב"ד מסופר שפעם (בשלהי שבשלהי שנת [[תרנ"ז) ]] פגש אותו חסיד חב“דבחסיד חב"ד, תושב מינסקהשד"ר ר' [[יחיאל הלפרין]], והציע לר‘ אלחנן הצעה מפתה: ”שמע נא חוניע! אני נוסע עתה לליובאוויטש שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] לחודש החגים ואני מוכן לקחת אותך על חשבוניתשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שם שמע מהרבי הרש"ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. אני בטוח שלא תתחרט אף פעם על החוויה שתחווה כאשר תשהה בראש השנהר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], בימים הנוראים ובחודש החגים כולומנהגיה של [[חסידות חב"ד]] הקסימו אותו, בצל קורת כ“ק הרבי“יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. ההצעה קסמה מאוד לר‘ אלחנן שתמיד רצה לראות מקרוב מה זה ’רבי‘ ומיד הביע את הסכמתו להצטרף אליולאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].

לאחר חודש תשרי [[תרס"ג]] לערך, הבחין [[אדמו"ר הרש"ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן והחסיד יצאו לדרך והגיעו במחצית אלול לליובאוויטש, היישר אל חתונתו של כ"ק ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו"ר הריי"צ(שהיה צעיר ממנו בשנתיים), ומובן שהתכנסו שם כל האריות שבחבורהכששאלו פעם את הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, גדולי ואדירי הדיעה של ליובאוויטש מכל הערים הקרובות והרחוקותענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו".

בשביל ר' אלחנן הכל היה חדש - אמירת הבי"ט כסלו [[דאתרס"ח]] ע"י הרבי, המונה ר'אלחנן ל[[חזרהמשגיח]]', עצם לימוד על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של [[חסידותאדמו"ר הרש"ב]] וההתפלפלות בה, אריכות התפילה ע"י זקני ה'עובדים', זה היה כמו עולם חדש בשבילו, אך יותר מכל שבו את ליבו המאמרים שהוא שמע מהרבי למרות שלא היה מסוגל להבינם כי זה היה זר וחדש לו, בכל זאת הרגיש שזה מושך את ליבו. הגיע ראש השנה, וגם באירוע לפני שמונה לתפקיד זה, הכול היה לגביו בבחינת חידוש: ההכנות, אריכות בתפילות של ה"עובדים", התקיעות וכו'. כך עבר עליו כל החודש עד שבשמחת תורה כששמע על הכרזת כ"ק אמר אדמו"ר הרש"ב בדבר הקמת לתמימים "תומכי תמימיםאליו תשמעון כאשר שמעתם אלי" זה גרם לו ללבטים רבים והוא לא יכל להחליט האם להשאר ללמוד ב{{הערה|מפי ר' [[תומכי תמימיםפרץ מוצ'קין]] או לחזור ל[[מינסק]] עד שהוא סיכם }}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם החסיד שהביאו שבינתיים ישאר ואם ירצה לחזור יודיע לחסיד והחסיד ישלח לו כרטיס רכבת למינסקבתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.

מיד לאחר מכן ביקש ר' אלחנן להתקבל לישיבה, ומובן שקיבלוהו. הוא היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי המשנת [[נגלהתרע"ד]] וה(לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[חסידותאדמו"ר הרש"ב]].

כך עברו מספר שנים. באותו פרק זמן, בחורף תרס"ד לערך, כבר הבחין אדמו"ר הרש"ב נ"ע בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את כ"ק הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו". ב[[תרס"ח]] כבר שימש רא"ד כ[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי" (מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]). בינתיים הציעו לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל. בשנת [[תרע"ד]] נשלחו הוא וור' [[ר' שילםקוראטין]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו"ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ"ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].

ר' חאניע נישא למרת [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בעת לידהבלידה החמישית. ב[[רשימות הרב"ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי רשהרש"ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] בכלל לא התגורר רופא שאולי יכול היה יכול להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לא עבר אלא לאחר זמן קצר, וגיסו בא אליו והציע הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפהכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] בתשמב[[תשמ"ז]], קרוב לגיל מאה. בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע אחד כמעט שבר אותה: בסוף השנה הראשונה לנישואים היא היתה בהריון, ופתאום, באחד הלילות, פרצה שריפה בליובאוויטש, והיא לבדה בבית עם חמשת הילדים.

כל הבתים היו עשויים מעץבתחילה היה לה קשה מאד, וכיוון שהיה חשש שהדליקה תתפשט על כל העיירהאישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, היו צריכים דבר ראשוןוהבעל, להוציא את הקטנים ולנסות להציל מה שניתןאבי הילדים, והיא לבדה מצוי מעט מאד בבית... היא פתחה בצעקות ושכנים הגיעו לעזרתה, אך הפחד והחששות פגעו בה קשות. כשר' חאניע הגיע למחרת, שאלה אותו אשתו היכן היה בעת השריפה, ולא היה לו מענהמבלה את כל עתותיו אצל הרבי. היא הטיחה כנגדו: "הרי הבנים הם שלך ולא שלי, מדוע לא רצת הביתה"? ור' חאניע השיב שברגע שהשריפה אירוע בו פרצה, שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ מיד לבית להציל את בית הרבי, כדי במקום לנסות לעזור ולהציל להציל את כל שניתן להציל משם. "אבל", טענה האשה, "שם נמצאים אנשים רבים, וגם תלמידי הישיבה יכולים לעזור, ולמה לא באת אלי, כשאתה יודע שאני לבד? והלוא הילדים הם שלך ולא שלי" ?! "הצדק אתך", ענה ר' חאניע, "אבל מה אעשה? שכשפרצה השריפה מיד עלתה במוחי המחשבה "מה קורה בבית רבינו"? ומיד הייתי שם ועזרתי". הדבר לא התקבל אצלה, והיא החליטה להתגרש ולבקש ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט-פיטורין, אולם אך לאחר ש[[הרבנית הזקנה, מרת שטערנא שרה ע"ה התערבה, השכינה שלום בית, והבטיחה לאשה כי דבר כזה לא יישנה וכי יהיו ]] הבטיחה לה בנים גדולים תלמידי חכמים, ואשתו נרגעהנסוגה מדרישתה.

פעם שאל [[הרבי הריי"ץ]] את ר' חאניע האם הוא רוצה להיות גבאי מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של הרבי הרש"ב, ר' חאניע סירב. כעבור חצי שעה חזר הריי"ץ ואמר לר' חאניע שהרבי הרש"ב קורה לו.כשנכנס ר' חאניע אל הקודש פנימה לא שאלו אדמו"ר הרש"ב שום שאלות, רק הסביר לו איך גבאי צריך להתנהג, לאחר שהרבי סיים אזר עוז ואמר לרבי: בתחילה סרב בטענה ש"העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד". , הרבי האזין ברצינות וענה לו: "אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...". הרבי אמר לו אז אמר לר' חאניע: "הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאלנישתשאל, אענה לך", ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים ]] של [[אדמו"ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], ניגון [[ניגון דבקות (אדמו"ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.

במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן טליתות ב[[ליובאוויטשטלית]]ות בליובאוויטש.

הרבי ה[[רש"ב]] התבטא פעם על ר' חאניע כי כזה '[[פנימי]]' [עובד השם עם כל האמת והפנימיות] לא ראה מעולם... לכן הרבי הרש"ב בחר בר' חאניע ללמוד בחברותא עם בנו [[הרבי הריי"צ]]. הרבי הריי"צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש"ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו היתה הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן – - ובכל זאת, הוא הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע...

===אצל אדמו"ר הריי"צ===בשנת [[תרפ"א]] מונה על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים ]] ב[[לנינגרד]].נמנה בין עשרת התמימים שאדמו"ר הריי"צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה.

באדר ראשון ב[[י"ד אדר א']] [[תרפ"ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט"ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו"ר הריי"צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב ]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש בסיביר.באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח למוסקווה שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים אשר איתם חזר ללניגרדב[[סיביר]].

בהתוועדות [[י"ב תמוז]] התוועד באותה תקופה החל ר' חאניע עם החסידים, ולקח הרבה משקה, ואז קם והכריז כי מאחר שמצב בריאותו של הרבי התרופף מאוד, צריך 'לנדב' לו חיים, ומייד שאל מי מוכן 'לנדב' משנות חייו עבור הרביבהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו. הדברים הכו כרעם בלב הנאספים, וכולם השתתקוד. כשראה ר' חאניע שאף אחד לא פוצה פה, קם והכריז: "אני מנדב את כל שנות חיי שהקדוש ברוךברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם -הוא הסכים לתת לי, עבור בריאותו של הרבי, ואם יש ביכולתי, הנני מוסר גם את כל שנות אשתי והילדים, ובלבד שהרבי יהיה בריא"! הדבר השאיר רושם אדיר על כולם, ולאט לאט נשמעו קולות, כל אחד התנדב לתת מחייו לרבי מי חמש ומי עשר שנים, וחתם על סכום השנים שהתנדב לתתברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].

בחורף [[תרח"צ ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. ובכל זאת, בב' אדר א' תרח"צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, ולאחר ימים אחדים וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח"צ הרגו אותו עצמו ביריות. ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב"ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו. == תמונותיו ==לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש"מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה. == משפחתו =='''גיסו:'''*הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. '''ילדיו:''' '''מנישאיו הראשונים''' *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ"ח]].*ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.*ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת [[תש"ד]]. בנו הוא ר [[אברהם דוד מרוזוב]].*מרת שרה טיבורסקי.*רחל לאה בלכמן. '''מנישואיו השניים'''

הגיעו ידיעות שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של הקב*ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע"ה עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזרח]].* [[צבי הירש]] -דין מוותנפטר לפני גיל בר מצווה. *ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת[[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] -יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. הקראון הייטס נפטר בשנת [[תשע"א]]*ר' יקום דמו[[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס"ו]].

== בניו ובנותיו לקריאה נוספת==*ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדןיוסף אשכנזי, נרצח ע"י הקומניסטים יחד עם אביו.*ר' [[פינחס מרוזובאוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - חתנו אישיותם ומשנתם החסידית של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברעב בשנת תשמשפיעי חב"ד.*ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר במונטריאולבברית המועצות ובפולין, נפטר לפני שנים מספר.*ר' בהוצאת [[מענדל מרוזובחזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] - חי בקראון הייטס, משמש כמשפיע בישיבת אהלי תורה.*ר' [[משה מרוזוב]] - חי בקראון הייטס.*ר' [[שלום מרוזוב]] ע"ה.*הגב' שרה טיבורסקי ע"ה.*הגב' רחל לאה בלכמן-מרוזוב עתשע"ה.

==קישורים חיצוניים==*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד"ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו*'''[קטגוריהhttps:חסידים מתקופת אדמו//col.org.il/news/131193 ניגון פ"ר הרש"ב|חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | מרוזוב ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דבמרוזוב]]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}}

{{מנין כריתת הברית}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|]][[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]][[קטגוריה:אישים בפטרבורג]][[קטגוריה:משפחת מרוזוב אלחנן דב]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]][[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]