פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 11,282 בתים ,  23:22, 21 בדצמבר 2023
{{בעריכה}}הרה"ח ר' [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלחנן דב דוב מרוזוב]] הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה "חונע'''חוני'ע'''", וכינויו במכתבי אדמו"ר מוהריי"צ: "'''אד"ם'''") הינו ([[תרל"ח]]-[[תרח"צ]]) היה [[מזכיר]]ו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]]וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, ואף למד עימו גם כן כחברותאמסר את נפשו על קידוש ה'.
שימש כמשגיח בישיבת ==תולדות חיים==ר' חאניע נולד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטשה' כסלו]][[תרל"ח]] ב[[צ'רקאס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.
שימש לפרנסתו כיצרן טליתותהוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.
היה מקורב מאד על התקרבותו לחסידו חב"ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ"ז]] פגש בחסיד חב"ד, השד"ר ר' [[יחיאל הלפרין]], שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] ואף זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו"ר הזקןהריי"צ]] שם שמע מהרבי הרש"ב מאמר (את הניגונים שלמד העביר לבניו והם העבירו את הניגונים לעורכי ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[ספר הניגוניםתשרי]], ומפיהם נרשמוהניגונים: מנהגיה של [[ניגון צאינה וראינהחסידות חב"ד]]הקסימו אותו, ניגון יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[דבקות חב"ד לתפילות שבתנגלה]], וה[[ניגון קול דודי דופקחסידות]] בנוסח מיוחד, ועוד).
בשנת לאחר חודש תשרי [[תרעתרס"דג]] נשלחו הוא ולערך, הבחין [[אדמו"ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטשהרש"ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו- לציון [[יחידו, אדמו"ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנהריי"צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו"ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].
בשנת בי"ט כסלו [[תרפתרס"אח]] מונה על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם עמיתו הרב ' אלחנן ל[[יחזקאל פייגיןמשגיח]] לממונה על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של [[דמי מעמדאדמו"ר הרש"ב]] מטעם . לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי"{{הערה|מפי ר' [[קופת רבינופרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.
עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה משנת [[תרע"ד]] (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[אדמו"ר הרייהרש"צ), בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש [[תפארת בחוריםב]].
שימש כבשנת [[משפיעתרע"ד]] ומוסר שיעורים בנשלחו הוא ור' [[תפארת בחורים לנינגרדשילם קוראטין]] ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו"ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ"ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].
בהתוועדויותיו ===לאחר חתונתו===ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב"ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש"ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה נוהג לנגן ניגון שהפך להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר מכן לזמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניגון פ"טניו יורק]] ב[[ספר הניגוניםתשמ"ז]], קרוב לגיל מאה.
נעצר בשנת בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר ש[[תרח"צהרבנית שטערנא שרה]] ב[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות]] ונרצח יחד עם בנו ר' שמואלהבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.
בניומספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו"ר הרש"ב, בתחילה סרב בטענה ש"העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד", הרבי האזין ברצינות וענה לו:"אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות..." הרבי אמר לו אז: "הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך", ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו"ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.
ר' שמואלבמשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי- עובד ה' ולמדןבתים ב[[ליובאוויטש]], נרצח ע"י הקומניסטים יחד עם אביווזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך.ר' פינחס - נפטר ברעב בשנת תש"ד.ר' דוד לייב - חי במונטריאוללאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, נפטר לפני שנים מספר.מילא את מקומו בתפקיד ר' מענדל - חי בקראון הייטס, משמש כמשפיע בישיבת אהלי תורה[[אברהם סנדר נמצוב]].ר' משה - חי בקראון הייטסלפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות בליובאוויטש.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמוהרבי הריי"ר צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש"ב|מרוזוב אלחנן דב]]רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע.
בין השנים [[תרע"ח]] - [[תרפ"ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים. ===אצל אדמו"ר הריי"צ===בשנת [[תרפ"א]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]].נמנה בין עשרת התמימים שאדמו"ר הריי"צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה.בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]. ===מאסרו הראשון===ב[[י"ד אדר א']] [[תרפ"ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט"ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו"ר הריי"צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]]. באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]]. ===מאסרו השני ופטירתו===בחורף [[תרח"צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח"צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח"צ הרגו אותו עצמו ביריות. ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב"ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו. == תמונותיו ==לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש"מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה. == משפחתו =='''גיסו:'''*הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. '''ילדיו:''' '''מנישאיו הראשונים''' *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ"ח]].*ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.*ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת [[תש"ד]]. בנו הוא ר [[אברהם דוד מרוזוב]].*מרת שרה טיבורסקי.*רחל לאה בלכמן. '''מנישואיו השניים''' *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע"ח]].* [[צבי הירש]] - נפטר לפני גיל בר מצווה.*ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע"א]]*ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס"ו]]. ==לקריאה נוספת==* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה ==קישורים חיצוניים==*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד"ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו*'''[https://col.org.il/news/131193 ניגון פ"ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מרוזוב]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}} {{מנין כריתת הברית}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ|]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]][[קטגוריה:אישים בפטרבורג]][[קטגוריה:משפחת מרוזוב אלחנן דב]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]][[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
משתמש אלמוני