מעשה מרכבה: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

מעשה מרכבה (עריכה)

גרסה מ־18:55, 20 בדצמבר 2023

נוספו 289 בתים , 20 בדצמבר 2023

←‏איסור הלימוד ופעולתו

חזותיקוד ויקי

להתראות

31,176

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פיצול|סיבה=מעשה מרכבה הוא מושג רחב יותר וקיים גם אצל [[מרכבת ישעיה]] ו[[מרכבת זכריה]]}}
+{{לעריכה}}'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].
-'''מעשה מרכבה''' (מכונה גם בשם '''מרכבת יחזקאל'''{{הערה|להבדיל מ'מרכבת ישעיה' ([[הפטרה|הפטרת]] שבת פרשת יתרו, ישעיהו פרק ו'.}}) הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].
-את מעשה מרכבה [[מנהג|נוהגים]] לומר ב[[תיקון ליל שבועות]], כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ח.}}, וכן [[הפטרה|מפטירין]] בנבואה זו בקריאת [[עשרת הדברות]] ביום א' של [[חג השבועות]].
+נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ"ך]] שלוש פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו'.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].
+את מרכבת יחזקאל [[מנהג|נוהגים]] לומר ב[[תיקון ליל שבועות]], כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ח.}}, וכן [[הפטרה|מפטירים]] בנבואה זו בקריאת [[עשרת הדברות]] ביום א' של [[חג השבועות]].
 ==מעשה מרכבה==
+{{להשלים|מרכבת ישעיה וזכריה}}
+===מרכבת יחזקאל===
 את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש"י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'".}}, בשנת ג' אלפים ש"ל.
@@ שורה 23: / שורה 26: @@
 בנוגע ללשון חז"ל "דבר גדול - מעשה מרכבה", מבואר בחסידות במקומות רבים שלימוד מעשה מרכבה נקרא 'דבר גדול' היות שהוא ממשיך בעולם את גדולתו של הקב"ה, וכן גורם לאדם להתעלות מבחינת קטנות לבחינת גדלות{{הערה|מאמר ד"ה 'בהעלותך את הנרות', קונטרס ט"ו סיון תנש"א.}}.
-כאשר ד"ר מאוניברסיטה שאל את הרבי על לימוד מעשה מרכבה באוניברסיטה, השיב לו הרבי שבוודאי אין לזה מקום בשם חב"ד, ובנוגע לעצם השאלה האם הדבר מותר - יש לשאול בית דין ירא שמים, ולדאוג שיתנו את הפסק דין בכתב{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה משפחת קדנר, עמוד 2].}}.
+כאשר ד"ר מאוניברסיטה שאל את הרבי על לימוד מעשה מרכבה ב[[אוניברסיטה]], השיב לו הרבי שבוודאי אין לזה מקום בשם חב"ד, ובנוגע לעצם השאלה האם הדבר מותר - יש לשאול בית דין ירא שמים, ולדאוג שיתנו את הפסק דין בכתב{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה משפחת קדנר, עמוד 2].}}.
 ==במחשבת היהדות==
@@ שורה 43: / שורה 46: @@
 על תוכן הלשון 'מעשה מרכבה'{{הערה|אף שבכל הנבואה לא מוזכר הביטוי 'מרכבה'.}} מבואר בחסידות, שענין המרכבה הוא שאין לה רצון משל עצמה, וכל מהותה הוא שימוש רצון הרוכב עליה, וכך כל הפרטים והמלאכים המוזכרים בנבואה זו, ענינם הוא ביטול מוחלט לקב"ה.
-===הלימוד ממרכבת יחזקאל===
+===הלימוד ממעשה מרכבה===
 בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע למצב של "בעומדם תרפינה כנפיהם", ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר 'בשעה שהקדימו', ליל א' דחג השבועות תשי"ג.}}.
 מהלשון 'דמות חיות' החוזרת ונשנית פעמים רבות, לומד הרבי שכל מה שיהודי רואה למטה, צריך הוא לדעת שנשתלשל מהמקור הרוחני שלו למעלה, וכן בנוגע לעצמו שכאשר הוא קורא על "דמות אדם להנה", הוא יודע שתפקידו ומהותו הוא להיות בדוגמת האדם שעל הכסא, ולשמש את קונו בשלימות{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תשמ"ה. התוועדויות חלק ד' עמוד 2273.}}.
-בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר 'שבחי הבעל שם טוב' נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע"א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ"ד טבת תשי"ב: "לא מכבר קיבלתי מכתב מא' ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ"ל...", והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה' עמוד קעב: "בנועם קבלתי מכתבו. . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ"ד טבת".}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד 'הוויות דאביי ורבא'{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער ליפקין]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.
+בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר 'שבחי הבעל שם טוב' נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע"א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ"ד טבת תשי"ב: "לא מכבר קיבלתי מכתב מא' ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ"ל...", והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה' עמוד קעב: "בנועם קבלתי מכתבו. . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ"ד טבת".}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד 'הוויות דאביי ורבא'{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער ליפוב]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 57: / שורה 60: @@
 *לקוטי שיחות חלק ל"ג, שיחה לחג השבועות
+{{יחזקאל}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:המרכבה]]