רבי ירמיה – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|ציונו של האמורא רבי ירמיה בטבריה קובץ:רבי ירמיה.jpg|שמאל|ממו..." |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:1682-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של האמורא רבי ירמיה בטבריה]] | [[קובץ:1682-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של האמורא רבי ירמיה בטבריה]] | ||
[[קובץ:רבי ירמיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגמרא המציינת על הוצאתו של רבי ירמיה מבית המדרש]] | [[קובץ:רבי ירמיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגמרא המציינת על הוצאתו של רבי ירמיה מבית המדרש]] | ||
'''רבי ירמיה''' הוא [[אמורא]] בדור השלישי (תלמידו של [[רבי זירא]]). | '''רבי ירמיה''' הוא [[אמורא]] בדור השלישי (תלמידו של [[רבי זירא]]). מהאמוראים שעלו ל[[ארץ ישראל]]. | ||
==שכרו של רבי ירמיה== | ==שכרו של רבי ירמיה== | ||
רבי ירמיה מוזכר פעמים רבות בש"ס, בעיקר ב" | רבי ירמיה מוזכר פעמים רבות בש"ס, בעיקר ב"אבעיות" כלומר שאלות ששאל. רבים משאלותיו היו על מקרים לא שכיחים, עד שהיתה שאלה אחת ששברה את גב הגמל. שאלתו הייתה בדין שמובא במשנה כי גוזל שנמצא עד חמישים אמה משובך - יש להניח שהוא של בעל השובך, אבל יותר מכך, כלומר אם נמצא בשטח של יותר מחמישים אמה - לא של בעל השובך הוא כי כל המדדה אינו מדדה יותר מחמישים אמה. שאל רבי ירמיה מה יהיה אם רגלו אחת בתוך חמשים אמה ורגלו אחת מחוץ לחמישים אמה? | ||
שאר החכמים [[כעס]]ו עליו על כך שמטריח עליהם, וציוו להוציאו מבית המדרש{{הערה|בבא בתרא פרק שני.}}. | |||
בסוף מסכת בבא בתרא מובא כי בעקבות שאלה מסויימת ששאלו החכמים ולא היה פותר לה מלבד רבי ירמיה, החליטו לחזור ולהכניסו לבית המדרש. חז"ל מציינים כי בכל אותה תקופה היה עומד מחוץ לבית המדרש ודן עם החכמים. | בסוף מסכת בבא בתרא מובא כי בעקבות שאלה מסויימת ששאלו החכמים ולא היה פותר לה מלבד רבי ירמיה, החליטו לחזור ולהכניסו לבית המדרש. חז"ל מציינים כי בכל אותה תקופה היה עומד מחוץ לבית המדרש ודן עם החכמים. | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
==מעלתו כתושב ארץ ישראל== | ==מעלתו כתושב ארץ ישראל== | ||
כאשר חז"ל מציינים את מעלת תושבי ארץ ישראל הם קובעים כי "חד מינן כתרי מנייהו" כלומר חכם בארץ ישראל הבנתו כפולה משל חכם בבבל. וראיה לכך הם מציינים שרבי ירמיה כשהיה בבבל היה תמיד מקשה על דברי החכמים ולא הבין את דבריהם, ואילו בארץ ישראל היה מגדולי החכמים. | כאשר חז"ל מציינים את מעלת תושבי ארץ ישראל הם קובעים כי "חד מינן כתרי מנייהו" כלומר חכם בארץ ישראל הבנתו כפולה משל חכם בבבל. וראיה לכך הם מציינים שרבי ירמיה כשהיה בבבל היה תמיד מקשה על דברי החכמים ולא הבין את דבריהם, ואילו בארץ ישראל היה מגדולי החכמים. | ||
{{אמוראים}} | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
