רפאל צמח חודיידטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

רפאל צמח חודיידטוב (עריכה)

גרסה מ־19:13, 11 בדצמבר 2023

נוספו 577 בתים , 11 בדצמבר 2023

4,291

עריכות

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == תולדות חיים ==
-ר' רפאל צמח חודיידטוב נולד בא' [[מרחשון]] [[תר"ס]] ב[[עיירה]] ח'אנות קוקנד אשר על גבול אוזבקיסטן ואפגניסטן. הוא בן נינו של ר' יוסף מאמאן, שד"ר [[ארץ ישראל]]י אשר יצא מ[[צפת]] אל עבר בוכארה בשנת 1793, בכדי לחדש את הקשר עם היהודים היושבים שם. בילדותו גודל וחונך על ברכי סבו, רבי ישראל חכם בן החכם אליהו הסופר הבבלי, שהיה רב ותלמיד חכם גדול. סביו מצד אימו, רבי שמעון חכם, התגורר בארץ ישראל והיה מגדולי העדה הבוכרית וממייסדיה של שכונת הבוכרים בירושלים.
+ר' רפאל צמח חודיידטוב נולד בא' [[מרחשון]] [[תר"ס]] ב[[עיירה]] ח'אנות קוקנד אשר על גבול אוזבקיסטן ואפגניסטן. הוא בן נינו של ר' יוסף מאמאן, שד"ר [[ארץ ישראל]]י אשר יצא מ[[צפת]] אל עבר בוכארה בשנת תקנ"ג, בכדי לחדש את הקשר עם היהודים היושבים שם. בילדותו גודל וחונך על ברכי סבו, רבי ישראל חכם בן החכם אליהו הסופר הבבלי, שהיה רב ותלמיד חכם גדול. סביו מצד אימו, רבי שמעון חכם, התגורר בארץ ישראל והיה מגדולי העדה הבוכרית וממייסדיה של שכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] בירושלים.
-בגיל חמש החל ללמוד ב[[תלמוד תורה|חדר]] בקוקנד, וכאשר היה בן עשר נפטר סבו רבי שמעון חכם בירושלים ומשפחתו נסעה ל[[ארץ ישראל]] כדי לכבד את זכרו. ב[[ירושלים]] למד חודיידטוב ב[[תלמוד תורה]] ירושלמי, שם למד [[עברית]]. לאחר כמה חודשים חזר עם משפחתו לקוקנד, בכדי להתארגן ולשוב לארץ ישראל על מנת להשתקע בה, אולם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מנעה את העלייה לארץ ישראל.
+בגיל חמש החל ללמוד ב[[תלמוד תורה|חדר]] בקוקנד, וכאשר היה בן עשר נפטר סבו רבי שמעון חכם בירושלים ומשפחתו נסעה ל[[ארץ ישראל]] כדי לכבד את זכרו. ב[[ירושלים]] למד ב[[תלמוד תורה]] ירושלמי, שם למד [[עברית]]. לאחר כמה חודשים חזר עם משפחתו לקוקנד, בכדי להתארגן ולשוב לארץ ישראל על מנת להשתקע בה, אולם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מנעה את העלייה לארץ ישראל.
-בשנת 1917 כאשר פרצה ב[[רוסיה]] המהפכה הקומוניסטית, התנהלה בעיר קוקנד מלחמה בין הרוסים למוסלמים. במלחמה זו מצאו את מותם יותר ממאה תושבים יהודים בני קוקנד, וכמחצית מבתי העיר נשרפו, בינם גם שני הבתים והחנות של משפחתו.
+בשנת תרע"ח כאשר פרצה ב[[רוסיה]] המהפכה הקומוניסטית, התנהלה בעיר קוקנד מלחמה בין הרוסים למוסלמים. במלחמה זו מצאו את מותם יותר ממאה תושבים יהודים בני קוקנד, וכמחצית מבתי העיר נשרפו, בינם גם שני הבתים והחנות של משפחתו.
-מקוקנד נמלטה משפחתו של חודיידטוב לסמרקנד, בה התגוררו דודו ובן דודו שעזרו להם להתחיל את חייהם מחדש בעסקי מסחר. ביולי 1919 נשא חודיידטוב לאשה את רחל, בתו של בן דודו רחמים. אחרי חתונתו העניק לו חותנו שטחים לא מעובדים וחודיידטוב החל לעסוק בחקלאות, עיסוק שהפך אותו לאדם אמיד ביותר.
+מקוקנד נמלטה משפחתו לסמרקנד, בה התגוררו דודו ובן דודו שעזרו להם להתחיל את חייהם מחדש בעסקי מסחר. ב[[חודש תמוז]] תרע"ט נשא רפאל לאשה את רחל, בתו של בן דודו רחמים. אחרי חתונתו העניק לו חותנו שטחים לא מעובדים והוא החל לעסוק בחקלאות, עיסוק שהפך אותו לאדם אמיד ביותר.
-== הקמת הקולחוז היהודי הראשון ==
+=== הקמת הקולחוז היהודי הראשון ===
 בשנת 1925, כדי לאפשר המשך קיום אורח חיים יהודי תחת השלטון הקומוניסטי שאסר זאת, ארגן חודיידטוב יחד עם קרוב משפחתו, נתן קטנוב, [[קולחוז]] של יהודים שומרי שבת במרחק של כעשרים ק"מ מסמרקנד..{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים68-72}}
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 לאחר שחזר ל[[סמרקנד]] החל לנהל בהצלחה מפעל גדול שעסק בייצור יינות ועשה חיל בעסקיו, במהלך עבודתו הכניס יהודים רבים לעבוד במפעל, על מנת שיהיו זכאים לכרטיסי מזון. גם בתקופה זו האשימו אותו השלטונות בהאשמות מרובות: שאינו עובד בשבת, ושדווקא בעונת הבציר שתאמה את תקופת החגים הוא מחליט לשבות מעבודתו ובכך פוגע בייצור, אך גם בפעמים אלו הצליח לחמוק מההאשמות כלפיו.
-== פועלו בתקופת [[השואה]] ==
+=== פועלו בתקופת [[השואה]] ===
 בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר החלו להגיע לאזור מרכז אסיה פליטים יהודים, הקדיש חודיידטוב מאמצים רבים להצלתם. באותן השנים היה יוצא לתור אחרי פליטים והכניסם לאחוזה שבנה בסמרקנד, שם דאג להם לטיפול רפואי. בתקופות מסוימות הגיע מספר הפליטים ששהו במקביל באחוזתו למאה איש. בסך הכול טיפל ר' רפאל בכ-3000 פליטים.{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301}}
 אחד מהם, בחור מישיבת קמניץ, [[נישואין|נשא]] את בתו הבכורה. בעקבות הלשנה נאסר חודיידטוב ונשפט על כך שסייע לפליטים באופן מחתרתי, אך יצא זכאי ממשפט זה{{הערה|[[דוד זריצקי]], בתוך המודיע, 17 ליולי 1955}}
-== עלייה לארץ ישראל ==
+=== עלייה לארץ ישראל ===
 בכ"ד כסלו [[תשל"ב]] עלה חודיידטוב ל[[ישראל]] וזכה לקבלת פנים מצד אנשים רבים שנעזרו בו בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב"אולמי וגשל" ב[[בני ברק]] נערכה לכבודו קבלת פנים, בהשתתפות מאות מתוך פליטי [[השואה]] שהציל{{הערה|[[דוד זריצקי]], "רבי רפאל מגיע לארץ", המודיע 1971.}}.
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 בערוב ימיו התגורר בהרצליה. חודיידטוב נפטר ב[[א' אלול]] [[תשמ"ז]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] לצד אשתו רחל.
+==אצל הרבי==
+{{פסקה חסרה}}
 ==משפחתו==
-*בנו, ר' דובר חודיידטוב
+*בנו, ר' ברוך ישראל חיים חודיידטוב.
-*בנו, ר' [[משיח חודיידטוב]] - מייסדי [[חברות מזכי הרבים]] וחבר הנהלתה
+*בתו, מרת גאולה.
-*בתו, מרת מלכה
+*בנו, ר' שם טוב חודיידטוב.
+*בנו, ר' דובער חודיידטוב.
-==קישורים חיצוניים==
+*בנו, ר' [[משיח חודיידטוב]] - ממייסדי [[חבורת מזכי הרבים]] וחבר הנהלתה.
-*שרה יעקובוב, בתוך התדפיס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34270&pgnum=39 סיפור אישי], עמודים 39-45
+*בתו, מרת מלכה.
+*בתו, מרת מזל.
+*בתו, מרת אם-שלום.
+*בתו מרת שושנה, רעיית ר' יוסף קוגן.
+*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[מישאל יצחקוב]].
+==ראו גם==
+*[[ניגון אתם שלום]]
 ==לקריאה נוספת==
 *'''אתם שלום''' - תולדות חייו ופועלו, בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], תשע"ו.
@@ שורה 53: / שורה 62: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 * הרב ישראל אלפנביין, [http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר אתם שלום], אודות הרב רפאל {{PDF}}
+*שרה יעקובוב, בתוך התדפיס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34270&pgnum=39 סיפור אישי], עמודים 39-45
+*[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/355456/jewish/Atem-Shalom.htm רפאל חודיידטוב שר בפני הרבי את הניגון "אתם שלום"{{וידאו}} {{בית חבד}}]
 {{הערות שוליים}}
-{{מיון רגיל:חודייטוב, רפאל צמח}}
+{{מיון רגיל:חודיידטוב, רפאל צמח}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]