שינויים

נולד ב[[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] ב[[גרמניה]] לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים [[תרפ"ח]] - [[תרצ"א]] בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת [[תרצ"ט]] הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. התחתן בשנת [[תרצ"ג]] עם רעייתו מרת רבקה , בתו של הרב [[יעקב יוסף משה סלונים]], מצאצאי רבותינו נשיאינו והרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי בחברון.

נפגש עם [[הרבי]] לראשונה ב[[פריז]] בעת [[ביקור הרבי בפריז|ביקורו של הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], נפגש בורג לראשונה עם הרבי{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6483 הרבי כותב ליוסף בורג] {{שטורעם}}}}.

במהלך השנים נפגש עוד פעמים רבות עם [[הרבי]] בעת כהונתו כשר הפנים. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על מכתבו של הוראת הרבי שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", זאת מכיוון והתאונן על כך שחסידי חב"ד מפרשים זאת על [[אגודת ישראל]] או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי בתגובה ענה שעל כך:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו!"{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 283.}}. הרבי הפעיל עליו לחץ לפעול להקמת [[חזית דתית]]{{הבהרה|ומה קרה עם זה?}}{{הערה|אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד {{הבהרה|פעמים רבות או אחת?}}.}}.

בשנת [[תשי"ח]] הוזמן להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג ביקש מיו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סורב. בורג נעלב מכך ואיים באי השתתפות בהתוועדויות של חב"ד. הרבי שלח אליו מכתבים רבים בהם מעודד אותו להקים "חזית דתית"לו מכתב התנצלות על התקרית{{הערה|אגרות קודש כרך ד, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, איגרת מי"ד {{הבהרה|פעמים רבות או אחת?}}ז , ו'קעג.}}.

בשנת [[תשי"ח]] הוזמן להתוועדות כשהועלתה לראשונה שאלת "[[י"ט כסלומיהו יהודי]] ב", התפטר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת [[כפר חבתש"דל]]. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. בורג נעלב מכך ואיים שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות בעת מאבקו של חב"ד. כאשר שמע על כך [[הרבי, שלח לו מכתב התנצלות ]] על התקרית{{הערה|אגרות קודשחוק [[מיהו יהודי]], טביקש הרבי ממר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "זיהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, ה'תקקסוהוא אינו בן דת אחרת"ב. שם, יללא המילה "כהלכה"ז , ו'קעג.}}אך הוא צידד נגד הוראת [[הרבי]] והצביע בעד החוק.

בשנת [[תשי"ח]] כאשר הועלה לראשונה שאלת "[[===לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי]]" התפטר מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת '===הרבי מתח ביקורת נוקבת וחריפה על פעולותיו ופעולות מפלגתו, מפלגת [[תשהמפד"ל]] בעת מאבקו של [[הרבי]] על חוק , בענין [[מיהו יהודי]], פנה הרבי אליו שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם אף על פי כן הוא צידד נגד הוראת [[הרבי]] והצביע בעד החוק.

=לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי'=בחודש שב[[סיוןחורף]] [[תשל"א]] נכנס , בעת ביקורו של בורג בארצות הברית, לא קיבלו הרבי ליחידות, ב[[י"ז סיוון]] באותה שנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fptObaEUHwgGPiI5GmRLUn_vjcJ-mFrM/view יומן הת' ישראל לוין]}} קיבלו הרבי (יחד עם אשתו לרבי רעייתו) ליחידות. ביחידות דיבר איתו הרבי בחריפות והיא נמשכה למשך חצי שעה{{הערה|יש אומרים למעלה משעתיים - יומן לוין}}. מעבר לדלת שמעו הנוכחים כמה מדברי הרבי: הרבי אמר לו משהו והוא הכחיש ואז אמר לו הרבי מה הוא מכחיש פה בחדר דבר שכל העיתונים כתבו על זה, שייצא לחוץ ויכחיש. כמו כן הוא אמר לרבי משהו והרבי אמר לו שאם שר הפנים אומר כך הרי שר הפנים שקרן{{הערה|תשורה עמאר ט"ו סיון תשנ"ח ע' 29}}. בשעתו פורסם{{הערה|ע"י מר מנחם ברש, ששמע זאת "מחסיד נאמן" - ימי תמימים ח"ה ע' 199}} גם שבמהלך היחידות הרבי דפק על השלחן. כנראה שבהזדמנות שבקשר ליחידות זו נתבקש המזכיר הייתה הבקשה של הרבי מהמזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ע"י הרבי שיבטיח שאיש לא יפגע בו כל זמן בואו וצאתו מ770מ-770{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.

קודם נסיעת ר' [[שניאור זלמן שמרלינג]] לרבי לחודש [[תשרי]] [[תשל"ד]] ביקש מממנו ממנו בורג שישאל את הרבי מדוע הוא כל כך ברוגז עליו עד כדי כך שאינו מקבלו ל[[יחידות]]. שמערלינג שמרלינג שלא רצה לשאול זאת סתם ישירות הגיש לרבי בעת היחידות פ"נ עם שמות כל משפחתו של בורג בהשמטת שמו. מיד הרבי הגיב שחסר, ושמערלינג ושמרלינג ענה שבכוונה לא כתב מפני שהשם החסהחסר, יוסף בורג, אמר לו שהרבי ברוגז עליו וביקש לשאול מדוע. למשמע הדברים קם הרבי מכסאו מכיסאו כשפניו מאדימות ושאל שלוש פעמים בצער כשידיו פשוטות בעודו פושט את ידיו לצדדים: "אני ברוגז על יהודי?!{{הערה|במקור באידיש: "איך בין ברוגז אף א איד?!"}}, והוסיף: "רק כואב לי שהוא יכול לעשות בזה ואינו עושה"{{הערה|'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג'}}.

עם זאת גם בתקופה זו זכה לקבל מכתבים מהרבי. בשנת [[תשל"ט]] שיגר לו הרבי אגרת ברכה לקראת יום הולדתו השבעים כשבה דורש הרבי בשמו 'יוסף' את הביאור החסידי ששם זה מורה על "יוסף ה' לי בן אחר", שהופכים את ה'אחר' ל'בנו' של הקב"ה. בתגובה שלח בורג לרבי מכתב בו שאל למקור הפתגם כשהוא מצרף למכתבו העתק מספרו. על כך זכה הוא לקבל אגרת נוספת מהרבי ובה ברכות לחג השבועות, בצירוף המקורות לאמור באגרת הקודמת{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13iwuAmWV86ciDfRuhSTzhC0AdU1eitIG/view?usp=sharing אגרות קודש כרך ל"א], צילום כתב יד קודש במכתב השני נדפס בצילומים שבראש הספר}}. בהזדמנות כאשר בתקופה זו הגיע לכנס בחירות, הגיעו מספר חסידי חב"ד למקום והכפישו את שמו בשל פעולותיו בנושא באולם ב[[באר שבע]] ומספר חסידים החליטו שזו הזדמנות להשיב לו על מעלליו בענין 'מיהו יהודי'. כשהחל לנאום קם ר' [[יחזקאל סופר]]ואמר שרוצה לבקש משהו מבורג. כשיספרו באולם השתרר שקט ואז הוא המשיך: "רציתי לבקש ממנו, הסתלק מעיר האבות!" ומיד פיזרו החסידים במקום עלונים חריפים שהדפיסו נגדו כשבמקום נוצרה מהומה ובורג הסמיק ולא ידע מה לעשות. כשדיווח המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרבי על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו המעשה הגיעה התשובה שהרבי לא היה מרוצה מכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 "המדינה היא עניין פרקטי"] , ב{{[[אתר שטורעם]].}}. בהזדמנות בתקופה זו ביקשו ב[[מכללת בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]] לחנוך אולם על שם הרבנית שרה הרצוג אמו של מר [[חיים הרצוג]]. מנהל המכללה ר' [[שמואל חפר]] שלח לרבי את רשימת המוזמנים אותם ביקש להזמין לאירוע כשבין שמות המוזמנים היה גם שמו של בורג. הרבי הורה שלא להזמין אותו{{הערה|מפי השמועה - הופיע בטור של אברהם רוזן בעיתון 'יום ליום'}}.

אשתו* בנו, רבקה הייתה ביתו של [[יעקב יוסף סלונים]] מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]מר אברום בורג - מראשי מפלגת העבודה* נכדו, אחיה היה [[אליעזר דן סלונים]].פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים