שינויים

הרב מר '''יוסף בורג''' ([[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] - (31 בינואר 1909) – [[ה' חשוון]] [[תש"ס]](15 באוקטובר 1999)) הינו [[רב]], [[היה חבר כנסת]] ושר , וכיהן כשר הפנים, הבריאות , הרווחה והדתות, . ממנהיגי מפלגת [[המפד"ל]]. 

נולד בשנת ב[[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] ב[[גרמניה]] לאברהם וסילביה בורג,למד בין השנים [[תרפ"ח]] - [[תרצ"א]] בבית המדרש לרבנים ובאונברסיטת ובאוניברסיטת ברלין. בשנת [[תרצ"ט]] הוסמך לרבנות ואחר ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. התחתן בשנת [[תרצ"ג]] עם רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב [[יעקב יוסף משה סלונים]], מצאצאי רבותינו נשיאינו והרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי בחברון.

עם הקמת [[מדינת ישראל]] היה לחבר שימש כחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים,הבריאות, הרווחה והדתות. בשנת [[תש"ל]] מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, בשל פטירת היו"ר הקודם [[משה שפירא]]. בשנת [[תשמ"ו]] התפטר מהכנסת.

בשנת נפטר ב[[תש"לה' חשוון]] לאחר פטירת יו"ר [[המפד"ל]] [[משה שפירא]], מונה ליו"ר במקומו, בשנת [[תשמתש"וס]] התפטר מהכנסת.

נפגש עם [[הרבי]] לראשונה ב[[פריז]] בעת [[ביקור הרבי בפריז|ביקורו של הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], נפגש בורג לראשונה עם הרבי{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6483 הרבי כותב ליוסף בורג] {{שטורעם}}}}.

במהלך השנים נפגש עוד פעמים רבות עם [[הרבי]] בעת כהונתו כשר הפנים, . באחת מפגישותיו עם [[הרבי]], הוא תמה על מכתבו של [[הוראת הרבי]] שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר" משום , והתאונן על כך שחסידי חב"ד מפרשים זאת על [[אגודת ישראל]] או [[פא"י]], ולא על מפלגתו (המפד"ל), [[. הרבי]] בתגובה ענהעל כך:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו!"{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 283.}}. הרבי הפעיל עליו לחץ לפעול להקמת [[חזית דתית]]{{הבהרה|ומה קרה עם זה?}}{{הערה|אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד {{הבהרה|פעמים רבות או אחת?}}.}}.

בשנת [[הרביתשי"ח]] הוזמן להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שלח אליו פעמים רבות מכתבים בו . במקום היה דחיפות גדולות, ובורג ביקש מיו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא מעודד אותו להקים "חזית דתיתסורב. בורג נעלב מכך ואיים באי השתתפות בהתוועדויות של חב"ד.הרבי שלח לו מכתב התנצלות על התקרית{{הערה|אגרות קודש ד, אט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'מדקעג.}}.

בשנת [[תשי"ח]] הוזמן בורג להתוועדות כשהועלתה לראשונה שאלת "[[י"ט כסלומיהו יהודי]] ב", התפטר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת [[כפר חבתש"דל]], בעת שהגיע למקום היה הרבה דחיפות בקהל, בגלל זה בורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. השר בורג שנעלב מכך, איין שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות מאבקו של חב"ד, [[הרבי]] ששמע על כך שלח לבורג מכתב על תקרית זאתחוק [[מיהו יהודי]], בו הוא מתנצל על כך. {{הערה|אגרות קודשביקש הרבי ממר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר,טוהוא אינו בן דת אחרת"ז, ה'תקקסללא המילה "ב {{*}} שם, יכהלכה"ז , ו'קעג}}. אך הוא צידד נגד הוראת [[הרבי]] והצביע בעד החוק.

באחת הפעמים כתב ===לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי'===הרבי לחבר הכנסת [[יוסף בורג]] בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה'מתח ביקורת נוקבת וחריפה על פעולותיו ופעולות מפלגתו, אשר לומדים מהמפלגת [[בחירות]], שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע המפד"ל[[הקב"ה]],{{הערה|שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'}}, שכמו שהיה בעת בענין [[מתן תורהמיהו יהודי]], אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר{{הערה|כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה}}, מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.{{הערה|אגרות קודש,כ,ז'תרנ"ט}}

בשנת לאחר שב[[תשי"ח]] כאשר הועלה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודיחורף]]" התפטר השר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל.בשנת [[תשתשל"לא]] , בעת מאבקו ביקורו של בורג בארצות הברית, לא קיבלו הרבי ליחידות, ב[[הרביי"ז סיוון]] בחוק באותה שנה{{הערה|[[מיהו יהודי]https://drive.google.com/file/d/1fptObaEUHwgGPiI5GmRLUn_vjcJ-mFrM/view יומן הת' ישראל לוין]}} קיבלו הרבי (יחד עם רעייתו) ליחידות. ביחידות דיבר איתו הרבי בחריפות והיא נמשכה למשך חצי שעה{{הערה|יש אומרים למעלה משעתיים - יומן לוין}}. מעבר לדלת שמעו הנוכחים כמה מדברי הרבי: הרבי אמר לו משהו והוא הכחיש ואז אמר לו הרבי מה הוא מכחיש פה בחדר דבר שכל העיתונים כתבו על זה, שייצא לחוץ ויכחיש. כמו כן הוא פנה לשר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה:אמר לרבי משהו והרבי אמר לו שאם שר הפנים אומר כך הרי שר הפנים שקרן{{הערה|תשורה עמאר ט"ו סיון תשנ"יהודיח ע' 29}}. בשעתו פורסם{{הערה|ע" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגיירי מר מנחם ברש, והוא אינו בן דת אחרתששמע זאת " ללא המילה מחסיד נאמן"כהלכה- ימי תמימים ח"ה ע' 199}} גם שבמהלך היחידות הרבי דפק על השלחן. אולם למרות זאת צייד השר בורג הגד הוראת כנראה שבקשר ליחידות זו הייתה הבקשה של הרבי מהמזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] שיבטיח שאיש לא יפגע בו כל זמן בואו וצאתו מ-770{{הערה|מפי הרב [[הרבינחמן שפירא]] ובעד החוק.}}.

קודם נסיעת ר' [[שניאור זלמן שמרלינג]] לרבי לחודש [[תשרי]] [[תשל"ד]] ביקש ממנו בורג שישאל את הרבי מדוע הוא כל כך ברוגז עליו עד כדי כך שאינו מקבלו ל[[יחידות]]. שמרלינג שלא רצה לשאול זאת סתם ישירות הגיש לרבי בעת היחידות פ"נ עם שמות כל משפחתו של בורג בהשמטת שמו. מיד הרבי הגיב שחסר, ושמרלינג ענה שבכוונה לא כתב מפני שהשם החסר, יוסף בורג, אמר לו שהרבי ברוגז עליו וביקש לשאול מדוע. למשמע הדברים קם הרבי מכיסאו כשפניו מאדימות ושאל שלוש פעמים בצער בעודו פושט את ידיו לצדדים: "אני ברוגז על יהודי?!{{הערה|במקור באידיש: "איך בין ברוגז אף א איד?!"}}, והוסיף: "רק כואב לי שהוא יכול לעשות בזה ואינו עושה"{{הערה|'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג'}}.  בשנת [[תשל"ו]] בעת [[מבצע אנטבה]] צייד השר בורג צידד בעד לשחרר שחרור מחבלים בשביל לשחרר את תמורת החטופים, הרבי בשיחה של [[הרבי]] שנשא לאחר המבצע (ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ו]]) נשא [[הרבי]] [[שיחה]] נגד יוסף בורג דיבר נגדו ואמר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/497418/ מבצע אנטבה] ב{{אינפו}}}}:

48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בידוק בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…|מקור=שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו}} עם זאת גם בתקופה זו זכה לקבל מכתבים מהרבי. בשנת [[תשל"ט]] שיגר לו הרבי אגרת ברכה לקראת יום הולדתו השבעים כשבה דורש הרבי בשמו 'יוסף' את הביאור החסידי ששם זה מורה על "יוסף ה' לי בן אחר", שהופכים את ה'אחר' ל'בנו' של הקב"ה. בתגובה שלח בורג לרבי מכתב בו שאל למקור הפתגם כשהוא מצרף למכתבו העתק מספרו. על כך זכה הוא לקבל אגרת נוספת מהרבי ובה ברכות לחג השבועות, בצירוף המקורות לאמור באגרת הקודמת{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13iwuAmWV86ciDfRuhSTzhC0AdU1eitIG/view?usp=sharing אגרות קודש כרך ל"א], צילום כתב יד קודש במכתב השני נדפס בצילומים שבראש הספר}}. בהזדמנות בתקופה זו הגיע לכנס בחירות באולם ב[[באר שבע]] ומספר חסידים החליטו שזו הזדמנות להשיב לו על מעלליו בענין 'מיהו יהודי'. כשהחל לנאום קם ר' [[יחזקאל סופר]] ואמר שרוצה לבקש משהו מבורג. באולם השתרר שקט ואז הוא המשיך: "רציתי לבקש ממנו, הסתלק מעיר האבות!" ומיד פיזרו החסידים במקום עלונים חריפים שהדפיסו נגדו כשבמקום נוצרה מהומה ובורג הסמיק ולא ידע מה לעשות. כשדיווח המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרבי על המעשה הגיעה התשובה שהרבי לא היה מרוצה מכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 "המדינה היא עניין פרקטי"], ב[[אתר שטורעם]].}}. בהזדמנות בתקופה זו ביקשו ב[[מכללת בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]] לחנוך אולם על שם הרבנית שרה הרצוג אמו של מר [[חיים הרצוג]]. מנהל המכללה ר' [[שמואל חפר]] שלח לרבי את רשימת המוזמנים אותם ביקש להזמין לאירוע כשבין שמות המוזמנים היה גם שמו של בורג. הרבי הורה שלא להזמין אותו{{הערה|מפי השמועה - הופיע בטור של אברהם רוזן בעיתון 'יום ליום'}}.

אשתו (שאיתה התחתן בשנת [[תרצ"ג]]) רבקה הייתה ביתו של [[יעקב יוסף סלונים]] מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]* בנו, אחיה היה [[אליעזר דן סלונים]].מר אברום בורג - מראשי מפלגת העבודה* נכדו, פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים