יעקב נוטיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (90 גרסאות ביניים של 44 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]] | ||
[[קובץ:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]] | |||
הרב '''יעקב נוטיק''' ([[כ"א באייר]] [[תרפ"א]] - [[א' בסיוון]] [[תשס"ז]]) היה ממקימי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]. | |||
== תולדות חיים == | |||
נולד ב[[כ"א אייר]] [[תרפ"א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב ה[[עיירה]] [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער. | |||
לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]]. | |||
==בגרוזיה== | |||
דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה. | |||
כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער. | |||
דבריו של הרב נוטיק | |||
יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו. | יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו. | ||
הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה | הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ"ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בעל פה. | ||
לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה. | |||
==נישואיו== | |||
בשנת [[תשי"ד]] [[חתונה|התחתן]] הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ"ד]], שם שימש כ[[שו"ב]]. | |||
==בסמרקנד== | |||
בשנת [[תשכ"ד]] עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף וב[[מסירות נפש]] שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ"ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים ב[[שבת]] לבית ספר. | |||
בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו. | |||
כמו כן, נמנה על חברי ה[[חברה קדישא]] בעיר, ועסק בכך במסירות הנפש, כשבין השאר הצליח באומץ ובמסירות נפש להרחיב את גבול בית העלמין{{הערה|היה זה כאשר קצין משטרה יהודי ביקש מאנשי החברה קדישא בחשאי שיקברו את אביו בקבורה יהודית, והוא התנה זאת בכך שימציא לידיהם משאית מלאה בחומרי בנין, שוק שנשלט אז באופן בלעדי בידי המדינה, ובחשכת הלילה שברו את קיר בית העלמין ובנו אותו מחדש במרחק מספר מטרים.}}. | |||
תפקידו היה שו"ב, ואחרי פטירת הרב [[אליהו לוין]] רב אנ"ש ב[[סמרקנד]] , היה עונה לשואלים בדבר הלכה. | |||
==בארץ הקודש== | |||
===בישיבת תומכי תמימים=== | |||
בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]. | |||
הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור ואף בחן בחורים בלימודי רבנות והעניק תעודות סמיכה. בתפקידים אלו נשא עד שנותיו האחרונות. | |||
===פטירתו=== | |||
הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש"ק, [[א' סיוון]] [[תשס"ז]] והוא בן 86. | |||
נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ועל מצבתו נחקק: "פ"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר יעקב בן הרה"ג החסיד התמים ר' שמואל נוטיק ע"ה למד בתו"ת במחתרת ברוסיה הסובייטית שימש שו"ב ומורה הוראה בסמרקנד ובערים נוספות הקים בביתו ישיבה ומקווה טהרה הרביץ תורה העמיד תלמידים הרבה וחינך את ילדיו מתוך מסירות נפש אחר עלותו לארה"ק היה מעמודי התווך של ישיבת תומכי תמימים בנחלת הר חב"ד כל ימיו עסק בלימוד התורה בהתמדה ושקידה כפו פרש לעני ולא החזיק טיבותא לנפשיה מקושר לכ"ק אדמו"ר מנחם מענדל מליובאוויטש נשיא דורנו ומסור בלב ונפש למבצעיו הקדושים נלב"ע ערש"ק לס' במדבר ר"ח סיון ה'תשס"ז ונטמן בו ביום אחר חצות תנצב"ה". | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו מרת חנה ביילא רייזא בת ר' חיים זייט (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע"ד]]). | |||
*בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו. | |||
*בנו הרב [[אברהם זרח נוטיק]] ואשתו מרת אסתר - ממשפיעי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. | |||
*בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל (בת למשפחת אנגלסמן) - [[צפת]]. | |||
*בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה (בת למשפחת ולס) - [[נחלת הר חב"ד]]. | |||
*בתו מרת בת שבע אשת הרב יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב"ד]]. | |||
*בנו הרב [[זלמן ניסן פינחס נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''הלוחם''', שבועון בית משיח גליון 602 עמוד 52 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&lang=he קוים לדמותו של הרב יעקב נוטיק]. {{אינפו}}. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: נוטיק, יעקב}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:03, 3 בדצמבר 2023
הרב יעקב נוטיק (כ"א באייר תרפ"א - א' בסיוון תשס"ז) היה ממקימי ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"א אייר תרפ"א לאביו הרב שמואל נוטיק רב העיירה קפוסט. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו בתומכי תמימים, הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער.
לימוד האב עם בניו היה כרוך במסירות נפש, כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים בארצות הברית.
בגרוזיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות בכותאיס שבגרוזיה.
כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי השואה הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת תומכי תמימים כותאיס שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער.
יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.
הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע תנ"ך ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן בעל פה.
לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית תומכי תמימים סוחומי שבגרוזיה.
נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ד התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה במוסקבה, ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת תשכ"ד, שם שימש כשו"ב.
בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ד עבר הרב נוטיק לגור בסמרקנד. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על שבת הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף ובמסירות נפש שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ"ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים בשבת לבית ספר.
בביתו התקיימו תפילות והתוועדויות חסידיות. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת תומכי תמימים. הוא אזר עוז ובנה מקווה טהרה בתוך חצרו.
כמו כן, נמנה על חברי החברה קדישא בעיר, ועסק בכך במסירות הנפש, כשבין השאר הצליח באומץ ובמסירות נפש להרחיב את גבול בית העלמין[1].
תפקידו היה שו"ב, ואחרי פטירת הרב אליהו לוין רב אנ"ש בסמרקנד , היה עונה לשואלים בדבר הלכה.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"א עלה לארץ הקודש, והשתקע בנחלת הר חב"ד. כאן היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.
הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כמשפיע ומגיד שיעור ואף בחן בחורים בלימודי רבנות והעניק תעודות סמיכה. בתפקידים אלו נשא עד שנותיו האחרונות.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש"ק, א' סיוון תשס"ז והוא בן 86.
נטמן בבית העלמין הר הזיתים ועל מצבתו נחקק: "פ"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר יעקב בן הרה"ג החסיד התמים ר' שמואל נוטיק ע"ה למד בתו"ת במחתרת ברוסיה הסובייטית שימש שו"ב ומורה הוראה בסמרקנד ובערים נוספות הקים בביתו ישיבה ומקווה טהרה הרביץ תורה העמיד תלמידים הרבה וחינך את ילדיו מתוך מסירות נפש אחר עלותו לארה"ק היה מעמודי התווך של ישיבת תומכי תמימים בנחלת הר חב"ד כל ימיו עסק בלימוד התורה בהתמדה ושקידה כפו פרש לעני ולא החזיק טיבותא לנפשיה מקושר לכ"ק אדמו"ר מנחם מענדל מליובאוויטש נשיא דורנו ומסור בלב ונפש למבצעיו הקדושים נלב"ע ערש"ק לס' במדבר ר"ח סיון ה'תשס"ז ונטמן בו ביום אחר חצות תנצב"ה".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו מרת חנה ביילא רייזא בת ר' חיים זייט (נפטרה ט' כסלו תשע"ד).
- בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.
- בנו הרב אברהם זרח נוטיק ואשתו מרת אסתר - ממשפיעי קהילת חב"ד בפתח תקווה.
- בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל (בת למשפחת אנגלסמן) - צפת.
- בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה (בת למשפחת ולס) - נחלת הר חב"ד.
- בתו מרת בת שבע אשת הרב יוסף ישראל שניאורסון - נחלת הר חב"ד.
- בנו הרב זלמן ניסן פינחס נוטיק ואשתו מרת נחמה - ירושלים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הלוחם, שבועון בית משיח גליון 602 עמוד 52
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ היה זה כאשר קצין משטרה יהודי ביקש מאנשי החברה קדישא בחשאי שיקברו את אביו בקבורה יהודית, והוא התנה זאת בכך שימציא לידיהם משאית מלאה בחומרי בנין, שוק שנשלט אז באופן בלעדי בידי המדינה, ובחשכת הלילה שברו את קיר בית העלמין ובנו אותו מחדש במרחק מספר מטרים.