יעקב נוטיק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(90 גרסאות ביניים של 44 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב נוטיק אצל הרבי]]
[[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]]
[[קובץ:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''יעקב נוטיק''' ([[כ"א באייר]] [[תרפ"א]] - [[א' בסיוון]] [[תשס"ז]]) היה ממקימי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].


הרב יעקב נוטיק ע"ה נולד לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב העיירה [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד ימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער. והדבר היה כרוך במסירות נפש, כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים בארצות הברית.
== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"א אייר]] [[תרפ"א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב ה[[עיירה]] [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער.  
במכתב מחורף [[תרפ"ט]] אל הרב דובער רבקין ראש ישיבת תורה ודעת סיפר שהוא מקדיש זמן רב ללמוד עם בניו:
 
לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].
"עסקי הוא ללמוד שיעורים ברבים כמו עין יעקב ומשניות ותניא בכל יום, וגם היות כי בעירנו אינו נמצא מלמד הגון על כן אני מוכרח בעצמי ללמוד עם בניי שיחיו (במדינתנו עושים כן הרבה רבנים). עם בני הבכור שי' שהוא כבן שמונה שנים אני לומד חומש ופירוש רש"י ונביאים וגם התחלת גמרא, ועם בני השני שי' שהוא כבן שישה שנים אני לומד עברי והתחלת חומש ומעת שהגיעו לכלל לימוד אני לומד עמהם בעצמי וכמעט שכל היום יוצא בלימוד בניי שיחיו ובלימוד השיעורים וההכנה אל השיעורים ולא נשאר לי פנאי לעצמי ללמוד בקביעות ובעיון היטב כפי הראוי".
 
==בגרוזיה==
ומספר שנים אחר כך סיפר על הסבל הגדול שהיה מנת חלקו, בגין היותו רב ובגלל שסירב למסור את ילדיו לבית ספר קומוניסטי:
 
דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה.
לבד גודל העוני והדוחק בפרנסה כי נסתם ממני כל מקור הפרנסה לגמרי. הנה לבד זה יש לי רדיפות גדולות ועצומות מטעם הממשלה דוחקים ונוגשים אותי עד מאוד.
 
כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער.  
מטילים עלי מיסים גדולים – מה שאין בכוחי לשלם כלל, כי מטילים עלי מס כזה שאין אני מרויח אפילו במשך כל השנה כולה.
וגם מטילים עלי עבודה לילך אל היער לכרות ולחטוב עצים בחורף בעת השלג והקור הגדול. גם מטילים עלי עוד עבודות כבדות ובזויות, ומתקבצים הנכרים סביבותיי לראות בסיבלותיי, לשחוק ללעוג ולשמוח לאידי ולאיד כל ישראל, בראותם נפילת היהדות וביזיון התורה, אשר הרב דמתא עובד עבודת פרך, בעל כורחו. ועוד רדיפות ונגישות רבות ועצומות אשר אי אפשר לבאר בכתב.
גם מכריחים אותי למסור את בניי שיחיו לבית הספר להעבירם מן דת ישראל חס ושלום. כי הנה יש לי שני בנים. האחד בן י"ג שנה והב' בן י"א שנה, ואני לומד עמהם תמיד ואני מחנך אותם ביהדות, ומעולם לא מסרתי אותם לבית הספר כי שם מלמדים את הילדים להיות מינים ואפיקורסים ולשנוא את עם ישראל, והכול מוסרים את ילדיהם לבית הספר, כי חוק הממשלה הוא שהכול צריכים למסור ואני לא מסרתי אותם מעולם. ומזה אנו תמיד בפחדים גדולים של סכנת נפשות חס ושלום.
כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום.
ותמיד אני צפוי לסכנת תפיסה במאסר חס ושלום מפני המיסים הגדולים שמטילים עלי תמיד ואין בגדר לשלם כלל, ובעד זה תופסים במאסר כי ידוע דרכם. וגם לסכנה יותר גדולה מזה אני צפוי חס ושלום, מפני ילדי שיחיו מה שאינני מוסר אותם לבית הספר ואני מלמד אותם תורה ויהדות, וזה נחשב בעיניהם ממש כמי שמאגד אגודות מורדים בממשלה.
וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי – ואינני מוסר אותם, והשי"ת יודע מה יהיה וצריך רחמים רבים, ולכן מוכרחים אנחנו לברוח מכאן".
דבריו של הרב נוטיק לצערנו התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. ומכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות בגרוזיה. כאשר אביו השתחרר מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לימים סיפר ר' יעקב: "היה מרגש לראות את אבא, חי ושלם בגופו ובנפשו, לאחר חמש שנות גלות. חששנו מאוד לאורך כל התקופה, ידענו שרבים לא חוזרים הביתה, ורבים מאלו השבים הביתה, הם בבחינת שבר כלי. אבא שעבד הרבה מעל לכוחותיו, ולא הכניס לפיו מאכלות אסורות, רזה מאוד, ונראה חלוש. הוא סיפר כי האסירים במחנה חיו בתת- תנאים. ובכל אופן השמחה היתה גדולה. וברוך השם תוך זמן קצר הוא התאושש ושב לאיתנו".
ר' יעקב חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי השואה הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס שבגרוזיה, ורק יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת תומכי תמימים בכותאיס שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער.  
   
   
יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.
יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.
   
   
הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה, הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע תנ"ך ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן בעל פה.  
הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ"ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בעל פה.  
   
   
(בתקופה האחרונה, כאשר התקשה לראות, בנו הקריא לו את החומש היומי, ומידי פעם כאשר רק החל בנו לקרוא את הרש"י, המשיך ר' יעקב הלאה, את הרש"י).
לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה.  
   
   
לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בעיר סוחומי שבגרוזיה.  
==נישואיו==
בשנת [[תשי"ד]] [[חתונה|התחתן]] הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ"ד]], שם שימש כ[[שו"ב]].
 
==בסמרקנד==
   
   
לאחר השואה, ניסו הוריו ואחותו לצאת את ברית המועצות, במהלך ניסיונם לעבור את הגבול, נתפסו נאסרו והוגלו. אביו הרב שמואל נוטיק נפטר בגלות.
בשנת [[תשכ"ד]] עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף וב[[מסירות נפש]] שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ"ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים ב[[שבת]] לבית ספר.
   
   
בהגיעו לפרקו התחתן הרב יעקב עם תבלחט"א רעייתו חנה, החתונה התקיימה במוסקבה, ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס, שם התגוררו עד שנת תשכ"ד.
בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו.
 
בשנת תשכ"ד עבר הרב נוטיק לגור בסמרקנד. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על שבת הוא לא הסכים להתפשר, ועמד בתוקף בכדי שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות.  
כמו כן, נמנה על חברי ה[[חברה קדישא]] בעיר, ועסק בכך במסירות הנפש, כשבין השאר הצליח באומץ ובמסירות נפש להרחיב את גבול בית העלמין{{הערה|היה זה כאשר קצין משטרה יהודי ביקש מאנשי החברה קדישא בחשאי שיקברו את אביו בקבורה יהודית, והוא התנה זאת בכך שימציא לידיהם משאית מלאה בחומרי בנין, שוק שנשלט אז באופן בלעדי בידי המדינה, ובחשכת הלילה שברו את קיר בית העלמין ובנו אותו מחדש במרחק מספר מטרים.}}.
 
בסמרקנד נחשב לאחד מחשובי החסידים, למרות שהיו רבים זקנים ממנו. ברשותו היו מאמרים של הרבי הריי"צ מהם היה מלמד את אנ"ש חסידות, במהלך ההתוועדויות הרבות שהיו מתקיימות במשך השנים.
תפקידו היה שו"ב, ואחרי פטירת הרב [[אליהו לוין]] רב אנ"ש ב[[סמרקנד]] , היה עונה לשואלים בדבר הלכה.
 
בשנות הלמ"דים עלה לארץ הקודש, והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]], כאן היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים (קוזלינר). הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כמשפיע ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות.
==בארץ הקודש==
 
תושבי נחל'ה, זוכרים היטב את הרב יעקב נוטיק מצטנף לו בפינת אחד החדרים הצדדיים של בית הכנסת, ושקוע בלימוד ליקוטי תורה או תורה אור. תושבי נחליזכרו את החסיד הצנוע, השתקן, והלמדן, שפעל במסירות רבה במסגרת ישיבת תומכי תמימים, ובשנים קודמות גם יצא תדיר למבצעי הרבי.
===בישיבת תומכי תמימים===
בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].
הרב יעקב נוטיק נפטר ברסיוון תשס"ז והוא בן 86.  
 
הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור ואף בחן בחורים בלימודי רבנות והעניק תעודות סמיכה. בתפקידים אלו נשא עד שנותיו האחרונות.  
 
===פטירתו===
הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש"ק, [[א' סיוון]] [[תשס"ז]] והוא בן 86.
 
נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ועל מצבתו נחקק: "פ"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר יעקב בן הרה"ג החסיד התמים ר' שמואל נוטיק ע"ה למד בתו"ת במחתרת ברוסיה הסובייטית שימש שו"ב ומורה הוראה בסמרקנד ובערים נוספות הקים בביתו ישיבה ומקווה טהרה הרביץ תורה העמיד תלמידים הרבה וחינך את ילדיו מתוך מסירות נפש אחר עלותו לארה"ק היה מעמודי התווך של ישיבת תומכי תמימים בנחלת הר חב"ד כל ימיו עסק בלימוד התורה בהתמדה ושקידה כפו פרש לעני ולא החזיק טיבותא לנפשיה מקושר לכ"ק אדמו"ר מנחם מענדל מליובאוויטש נשיא דורנו ומסור בלב ונפש למבצעיו הקדושים נלב"ע ערש"ק לס' במדבר רסיון ה'תשס"ז ונטמן בו ביום אחר חצות תנצב"ה".
 
==משפחתו==
==משפחתו==
הותיר אחריו את רעייתו מרת חנה, בניו: הרב אברהם זרח פתח תקוה, השליח הרב שמואל-שיקגו, הרב אהרון- צפת, הרב יוסף יצחק – נחל'ה, המשפיע הרב זלמן-ירושלים, ובת: גב' בת שבע שניאורסון – נחל'ה.
*רעייתו מרת חנה ביילא רייזא בת ר' חיים זייט (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע"ד]]).
*בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.
קורות החיים נכתבו על ידי הסופר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר
*בנו הרב [[אברהם זרח נוטיק]] ואשתו מרת אסתר - ממשפיעי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל (בת למשפחת אנגלסמן) - [[צפת]].
*בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה (בת למשפחת ולס) - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו מרת בת שבע אשת הרב יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו הרב [[זלמן ניסן פינחס נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים.
 
==לקריאה נוספת==
*'''הלוחם''', שבועון בית משיח גליון 602 עמוד 52
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&lang=he קוים לדמותו של הרב יעקב נוטיק]. {{אינפו}}.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: נוטיק, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־10:03, 3 בדצמבר 2023

ר' יעקב נוטיק
ר' יעקב נוטיק במבצע תפילין

הרב יעקב נוטיק (כ"א באייר תרפ"א - א' בסיוון תשס"ז) היה ממקימי ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"א אייר תרפ"א לאביו הרב שמואל נוטיק רב העיירה קפוסט. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו בתומכי תמימים, הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער.

לימוד האב עם בניו היה כרוך במסירות נפש, כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים בארצות הברית.

בגרוזיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות בכותאיס שבגרוזיה.

כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי השואה הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת תומכי תמימים כותאיס שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער.

יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.

הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע תנ"ך ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן בעל פה.

לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית תומכי תמימים סוחומי שבגרוזיה.

נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ד התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה במוסקבה, ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת תשכ"ד, שם שימש כשו"ב.

בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ד עבר הרב נוטיק לגור בסמרקנד. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על שבת הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף ובמסירות נפש שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ"ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים בשבת לבית ספר.

בביתו התקיימו תפילות והתוועדויות חסידיות. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת תומכי תמימים. הוא אזר עוז ובנה מקווה טהרה בתוך חצרו.

כמו כן, נמנה על חברי החברה קדישא בעיר, ועסק בכך במסירות הנפש, כשבין השאר הצליח באומץ ובמסירות נפש להרחיב את גבול בית העלמין[1].

תפקידו היה שו"ב, ואחרי פטירת הרב אליהו לוין רב אנ"ש בסמרקנד , היה עונה לשואלים בדבר הלכה.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"א עלה לארץ הקודש, והשתקע בנחלת הר חב"ד. כאן היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.

הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כמשפיע ומגיד שיעור ואף בחן בחורים בלימודי רבנות והעניק תעודות סמיכה. בתפקידים אלו נשא עד שנותיו האחרונות.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש"ק, א' סיוון תשס"ז והוא בן 86.

נטמן בבית העלמין הר הזיתים ועל מצבתו נחקק: "פ"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר יעקב בן הרה"ג החסיד התמים ר' שמואל נוטיק ע"ה למד בתו"ת במחתרת ברוסיה הסובייטית שימש שו"ב ומורה הוראה בסמרקנד ובערים נוספות הקים בביתו ישיבה ומקווה טהרה הרביץ תורה העמיד תלמידים הרבה וחינך את ילדיו מתוך מסירות נפש אחר עלותו לארה"ק היה מעמודי התווך של ישיבת תומכי תמימים בנחלת הר חב"ד כל ימיו עסק בלימוד התורה בהתמדה ושקידה כפו פרש לעני ולא החזיק טיבותא לנפשיה מקושר לכ"ק אדמו"ר מנחם מענדל מליובאוויטש נשיא דורנו ומסור בלב ונפש למבצעיו הקדושים נלב"ע ערש"ק לס' במדבר ר"ח סיון ה'תשס"ז ונטמן בו ביום אחר חצות תנצב"ה".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הלוחם, שבועון בית משיח גליון 602 עמוד 52

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. היה זה כאשר קצין משטרה יהודי ביקש מאנשי החברה קדישא בחשאי שיקברו את אביו בקבורה יהודית, והוא התנה זאת בכך שימציא לידיהם משאית מלאה בחומרי בנין, שוק שנשלט אז באופן בלעדי בידי המדינה, ובחשכת הלילה שברו את קיר בית העלמין ובנו אותו מחדש במרחק מספר מטרים.