שינויים

[[קובץ:מאיר וורזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר [[התוועדות חסידית|מתוועד]]]]ר' '''מאיר וורזוב''' נולד בי([[י"ב ב[[תמוז]] [[תש"ז]] בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה. ==ילדותו==משפחתו שמרה מעט על המסורת. אמו הייתה מדליקה נרות שבת ואביו הלך להתפלל בבית הכנסת. התפילות בבית הכנסת בימי ילדותו לא היו פשוטות שכן נציגי השלטונות עקבו אחרי הצעירים שהיו מגיעים לבית הכנסת. בשל כך מאיר לא זכה לבקר רבות בבית הכנסת מחשש שיבולע להוריו. אולם בפעמים הבודדות בהן התלווה לאביו לתפילות, היה זה ב- [[ימים הנוראיםי"ב אדר א']], אז הלכו יחדיו למניין חב"די בו התפללו חסידים ידועים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי המלחמה, ובהם: ה[[משפיעתשע"א]] ר' ) היה מפעילי ארגון [[מנחם מענדל פוטרפסחמ"ה]], ר' ו[[חיים זלמן קוזלינראגודת חסידי חב"ד]] ור' וראש [[משה וישצקיחב"ד בעליה|אגף העליה וקליטה]]. בימים ההם ר' מאיר הצעיר לא ידע מאומה על ב[[צעירי אגודת חב"ד]]. הוא ידע שהוא מתפלל עסק עם יהודיםהעולים החדשים מ[[רוסיה]], ותו לא. רק כעבור שנים רבות, כאשר הגיע לארץ הקודש, נודע לו מי היו היהודים שהתפלל עמםוקירב אותם לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]].

את ערכי היהדות קיבל מאמו שלימדה אותו כבר מגיל שלוש לומר ==תולדות חיים==[[קובץ:ר מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר מאיר (מימין) מתוועד עם ר'[[שמע ישראלבומי פרידלנד]]]]ר', בהוסיפה כי בכל מצב, גם כשטוב וגם כשרע, צריך לומר מאיר נולד ב[[י"ב בתמוז]] [[תש"ז]] לר'שמע ישראלמשה יוסף בעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. מאביו למד את כוחה של משפחתו לא שמרה על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] מלאים, אך למרות זאת הקפידו ביותר בשמירה על מצוות בסיסיות כמו [[צדקהנרות שבת קודש]].תמיד היה סקרן לגבי יהדותו וסקרנות זו הביאה אותו להציץ באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית בה ניסה לברר גם את הערך "ו[[תפילה]] ב[[חב"דבית הכנסת]]". באנציקלופדיה זו ראה הסבר קצר על המושג אמו חינכה אותו מגיל שלוש לומר בכל מצב "חב"ד" ואף ראה את תמונת [[אדמו"ר הזקןשמע ישראל]]", אלא שאז לא ידע כי גם היום יש ואביו החדיר בו את יוקר [[רבימצוות הצדקה]].

כשבגרלמרות האיסור החמור שהיה בשמירה על חיים של תורה ב[[ברית המועצות]] הקפיד האב ללכת להתפלל, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו אך נמנע ברוב הפעמים לקחת את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם נפגש ביהדות מזווית חדשה. הוא הכיר במקום גר צדק בשם בנימין. יום אחד הזמינו הלה לארוחת ערב אצלו בבית, ובכדי שלא להגיע בידיים ריקות, קנה מאיר כמה גבינות. בנימין שראה את הגבינות אמר מיד כי בתור יהודים, אסור לאכול דברים כאלה. הוא עשה דייסה עם שמן וזה מה שאכלו השניים. מאיר לא כל כך הבין מדוע בנימין לא טועם מהגבינות הטעימותבנו יחד איתו, אבל המקרה נשמר בליבו. מבנימין קיבל ספר כיוון ש[[תהיליםחינוך]] עליו שמר מכל משמרילדים היה חמור יותר.

==ארץ ישראל==כעבור שנים הצליח לעלות עם רעייתו מרת שרה וילדיו להפעמים הבודדות בהם הלך ר' מאיר בילדותו לבית הכנסת היו ב{{ה|ימים הנוראים}}, אז לקחו אביו לבית כנסת [[חב"ד]]י שנפתח מפליטים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי ה[[ארץ הקודשמלחמת העולם השנייה|מלחמה]]. בטיסה הרגשות צפו, ובלי לחשוב מדוע ולמה, חבש כובע ופתח את ספר התהלים שהעניק לו בנימין. במהלך הטיסה פגש רב הקשור לסוכנות היהודיתכמו ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ושאלו בהתרגשות מה אומרים כאשר מגיעים לארץ הקודש? הלה השיבו: "ר'שמע ישראל[[חיים זלמן קוזלינר]] ור' אתה יודע לומר? ברכת 'שהחיינו[[משה וישצקי]]. באותם ימים ר' אתה יודע לומר? זה מה שתאמר"... ואכן, לאחר שירד מאיר לא הכיר במי שאיתם התפלל ורק ידע שהוא מתפלל עם בני משפחתו מכבש המטוס, העמיד את כולם בשורה ואמר איתם מילה במילה 'שמע ישראל' וברכת 'שהחיינויהודים'.

משדה התעופה הגיע למרכז קליטה ב[[טבריה]], וההשתוקקות סקרנותו ליהדות הלכה וגברה. הוא ביקש למצוא בית כנסת קרוב. תוך כדי הליכה ברחובהתעוררה כבר בגיל קטן, נעצר לידו [[טנק]] המצוות שעליו התנוססה תמונה גדולה של הרבי. הטנקיסט שאל מה שהביא אותו אם כבר הניח לקרוא באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית, בה חיפש מידע גם על "[[תפיליןחב"ד]]". למאיר היתה זו שאלה מוזרהבערך מצא מעט מידע, שהרי מותמונה של [[בר מצווה|בר המצווהאדמו"ר הזקן]] , אך לא הניח תפילין. התפילין הונחו, ר' מאיר אמר בהתרגשות 'שמע ישראל' ולאחר מכן תהה לפשר התמונה המתנוססת על הטנק. הוא נענה ידע כי אם גם כיום יש לו בעיות במהלך הקליטה בארץ ישראל, הוא האיש שיוכל לסייע לו. ר' מאיר לקח את הדברים ברצינות רבה, לקח מהטנקיסט את הכתובת ושקל אם לכתוב בקשה לעזרה. בהשגחה פרטית מופלאה, בו ביום מצא באולפן ספר ברוסית בשם '[[תשובה]רבי]' שכתב פרופסור [[ירמיהו ברנובר]]. תוכן הספר מצא חן בעיניו ובמיוחד העובדה שניתן להיות גם פרופסור וגם ל[[אמונה|האמין]] בבורא עולם. בספר גם מצא חומר מרתק על הרבי. הוא חשב כי אם יצטרך עזרה, יבקש אותה מפרופסור ברנובר הנמצא בארץ ישראל. ההכנות לכתיבת המכתב ארכו שעות ארוכות, כמעט יום שלם, במהלכו כתב טיוטות רבות עד ששיגר מכתב בו ביקש הבהרות בנוגע לאמונה, והאפשרות להיות פרופסור ומאמין גם יחד, וכיצד לשמור שבת כאשר קרובי המשפחה רוצים לצאת יחד לכנרת.

המכתב נשלחכשבגר, אולם פרופסור ברנובר שהה באותם ימים בחו"ל ובינתיים חסיד חב"ד אחר ששהה במרכז קליטה, הקים במקום בית כנסת מאולתרגויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. ר' מאיר היה בין אלו שהפעיל לחץ על הנהלת המקום בכדי לאשר כשרונותיו הביאו את הקמת בית הכנסתמפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם פגש בגר צדק בשם בנימין. בערב [[ראש השנה]] [[תש"מ]] עלו בראשו תמונות מאמו מתפללת ליד [[נרות שבת]]באחד הימים הזמינו בנימין לארוחת ערב בביתו, והוא החליט בהחלטה נחושה להשפיע על העולים במרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד ראש השנה. רור' מאיר רכש מאות נרות ופירסם זאת בלוח המודעותקנה גבינות בשוק לארוחה. הרעיון נחל הצלחה רבה – עד מהרה נוצר תור ארוך ליד החדר של משפחת וורזוב, ולקראת כניסת החג הודלקו מאות נרות על ידי עולים שהגיעו לא מכבר מאחורי מסך הברזלכשרצה להגיש את הגבינות אמר לו בנימין כי בתור יהודים נאסר עליהם לאכול מהגבינות. ההמשך היה עוד יותר טוב; בית הכנסת שבמרכז הקליטה היה גדוש בבאותה הזדמנות העניק לו בנימין ספר [[יום הכיפוריםתהלים]] במתפללים עולים חדשים. בסוכות נבנתה סוכה ומשפחת וורזוב עם עוד כמה משפחות ישבו בסוכה לסעודות החג, עליו שמר ביותר.

בימי חול המועד הופתע לקבל פתאום שיחת טלפון מפרופסור ברנובר ששב מחו"ל. מיד בראותו את המכתב, הרים טלפון והודיע כי הוא מגיע לטבריה. עוד ב[[חול המועדהתחתן]] נסעו פרופסור ברנובר ורעייתו מהישוב עומר שבנגב עד טבריה כדי להיפגש עם משפחת וורזוב. השיחה ביניהם קלחה, הפרופסור הבהיר לר' מאיר שאלות קשות הקשורות לדת ואמונה והזמין את משפחת העולים להתארח אצלו בשבת. השבת עם הפרופסור חיזקה את ר' מאיר ורעייתו ביהדותם והם החלו בהתייעצות עם פרופסור ברנובר והרב אויערבך מטבריה בקשר למגורי קבעמרת שרה ונולדו להם ילדים. הציעו לו את [[ירושלים]] או את [[קרית מלאכי]], אך הוא חשב דווקא על [[בני ברק]]. מי שהכריע את הכף היה הרב [[אהרן חזן]] שפעל רבות בקרב העולים; הוא לקח אותו לבקר בקרית מלאכי, וההחלטה נפלה בו במקום – עוברים לקרית מלאכילפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל למחשבים.

רלאחר שאביו נפטר נהג לפקוד בקביעות את בית הקברות, שם פגש ביהודי [[עני]] זקן שהיה עורך 'אשכבה' מאיר שיגר מכתב לרבי בו שאל האם כדאי לעבור לנחלת הר חב"דלבני משפחות יהודים תמורת סכום פעוט. לאחר שקיבל תשובה חיוביתעם הזמן התיידדו השנים, עבר לגור בנחלור'ה בסיועו הנמרץ מאיר החל לפקוד את ביתו של הרב אהרן חזןהזקן, ולהגיע לבית הכנסת באופן קבוע, חרף סכנת הפיטורים.

==פעולותיו בארה"ק==עם הזמן הפך לחסיד מן השורה ובשנים הבאות הוסיף וכתב לרבי בתדירות. בחודש [[תשרי]] [[תשמ"ה]] שהה אצל אותו יהודי הדליק לראשונה [[770חנוכה|בחצרות קדשנונרות חנוכה]], בתפוחי אדמה.

ר' מאיר היה חסיד אמיתי=== בארץ ישראל ===בשנת [[תשל"ט]] הצליח לקבל אישורי יציאה מ[[רוסיה]] ופנה לעלות לארץ הקודש. הלהט שלו לכל הנהגה חסידיתבטיסה [[ארץ הקודש|ארצה]] התרגש מאוד, היה לשם דברופתח את ספר התהלים והחל לומר. עוד לפני למעלה מעשרים שנהבמהלך הטיסה פגש ב[[רב]] הקשור לסוכנות היהודית, כאשר עבד כמהנדס במפעל 'טלרד'ושאל אותו מה צריך לומר כשמגיעים לארץ ישראל. הרב אמר לו לומר "שמע ישראל" וברכת שהחיינו, ביקש להקים חנוכיה ומכשולים רבים נערמו בדרכווכשירדו מכבש המטוס אמר עם כל בני משפחתו.

למעלה מעשרים שנה פעל ר' מאיר ללא לאות למען [[אנ"ש]] בנחלת הר === התקרבותו לרבי וחסידות חב"ד בפעילויות שונות, לצידו של הרב ===משדה התעופה נסע למרכז קליטה ב[[אברהם פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנדטבריה]], שם הרגיש צימאון ליהדות וחיפש בית כנסת קרוב. הפעילויות היו מגוונות: פעילות עם ילדים בשבתות ובימי דפגרא, במהלך שיטוטיו פגש ב[[שמחת בית השואבהטנק מבצעים]] בלילות חוה"מ והניח [[סוכותתפילין]], בפעם הראשונה מאז ה[[התוועדות|התוועדויותבר מצווה]] בימי חגים, . לאחר מכן הסתכל על התמונה הגדולה של [[קידוש לבנההרבי]] ברחובה של נחל'שהתנוססה על הטנק ושאל אודותה. ה, הוצאת קבצים תורניים, וגם אטרקציות מיוחדות שליוו את תהלוכות [[ל"ג בעומרחסיד]]. שפגש בו הסביר לו כי בכל פעולה ניצב ר' מאיר הכן לסייע. את מרצו וכשרונותיו רתם לפעולות הנזכרותבעיה שיתקל, והכל בצניעות ובביטול האופייניים לויוכל לבקש מהרבי עזרה.

כשהחלה הפרסטרויקה וניצני העולים החלו להגיע לארץ ישראל, עוד לפני שהיה מדובר בזרם, התכנסו ראשי ארגון בהמשך היום מצא את ספר "התשובה" שכתב פרופסור [[חמ"הירמיהו ברנובר]] בקרית מלאכי, והחליטו על תנופת פעילות עם העולים. למשימה הוצב ר' מאיר וורזוב. לא, הוא לא היה מובטל הוא גם לא חיפש עבודה נוספת. עבודתו כמהנדס אלקטרוניקה במפעל טלרד, היתה מבטיחה וגם מכניסה משכורת מכובדת. אך הוא עזב הכל, נטל חופשה ארוכה ללא תשלום למשך מספר שנים בהן החל לעבוד עם העולים החדשים. תחילת דרכו בארגון הייתה בשנת סיפור חייו ו[[תשמ"חאמונה|אמונתו]]בבורא עולם. עשרות עולים הגיעו לאירועים קטנים שהתקיימו בצידו המערבי של בית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד. הפעילות התפתחה ובמרכז נחל'ה נבנה בניין מפואר עבור הפעילות של חמ"ה והפעילות רק הלכה והתעצמה כשר' מאיר מנצח עליה בגדולכשסיים לקרוא אותו כתב מכתב לפרופסור ברנובר בו שאל שאלות רבות על אמונה, יהדות, וכיצד ייתכן להיות גם פרופסור וגם יהודי מאמין.

בבאותם ימים הקים חסיד חב"ד בית כנסת במרכז הקליטה, ונתקל בקשיים מצד מנהלי המקום. ר' מאיר הפעיל לחצים עד שהקמת [[בית הכנסת]] אושרה. בערב [[חנוכהראש השנה]] [[תנשתש"אמ]] נזכר באמו איך שהדליקה [[נרות שבת]] והחליט להשפיע על נשות מרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד [[ראש השנה]] התייסד במרכז חמ"ה מניין לעולים חדשים, מניין שקיים ברציפות עד עצם היום הזהלשם כך רכש מאות נרות ושכנע מאות מהעולים להדליק נרות. ר' מאיר לצד ידידו הרב בהמשך פעל להביא יהודים לתפילות ב[[יום הכיפורים]] וקיום [[שלום בער גורליקמצוות סוכה]], היו ממייסדי המניין ומנהליו כל השנים.

תקופה מסוימת עבד עם העולים החדשים מטעם בימי [[אגודת חסידי חב"דחול המועד]] בראשות הרה"ח ר' פגש בפרופסור ברנובר בעקבות המכתב, ובהמשך נסע אליו ל[[שלמה מיידנצ'יקשבת]], כאשר לאחר מכן התלבט אם לשוב לעבודתו במפעל, אלא שאז קיבל הצעה מצעירי חב"ד לפעול בקביעות בקרב העולים החדשים. בשלב זה נכנס להתלבטות קשה, מצד אחד יש לו עבודה מבטיחה במפעל אך מצד שני מציעים לו תפקיד שיגרום לו לסיפוק ואושרעם משפחתו לביתו של ברנובר ביישוב עומר בנגב. הקשר עם ברנובר חיזק את לבטיו כתב לרבי, וקיבל מענה נדיר: "יחליט בעצמו"משפחתו בחיי תורה ומצוות.

כשהחלו לחשוב על מעבר למקום קבוע, ר' מאיר ישב יחד עם כל רצה [[בני משפחתו ולאחר דיון רציני הוחלט להיכנס לעבודה במסגרת צעירי חב"ד. ההחלטה נשלחה לרביברק]], והתשובה הגיעה עד מהרה: "ברכה והצלחה". מאז, במשך קרוב לעשרים שנה (אך ר' [[אהרון חזן]] שכנע אותו לעבור ל[[תשננחלת הר חב"בד]]-ולאחר שקיבל ברכה מ[[תשע"אהרבי]]) עבר לשם עם משפחתו. לפרנסתו עבד במלוא המרץ לקירוב העולים לאביהם שבשמיםכמהנדס אלקטרוניקה במפעל התקשורת 'טלרד'.

מאות אלפי עולים חדשים הגיעו מארצות חבר העמים לארץ הקודש. היה זה גל עצום של עליה, כאשר הממשלה נכנסה להילוך גבוה כדי לדאוג להם למקומות מגורים ולתעסוקה. ר' מאיר נטל על עצמו את המשימה העצומה, והחל לפעול בכל דרך במטרה להגיע לכמה שיותר עולים חדשים, כדי להביא להם מעט אידישקייטב[[חודש תשרי]] [[תש"מ]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה.

== פעילותו בנחלת הר חב"ד ==במשך יותר מעשרים שנה עסק בפעילות לטובת [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]], יחד עם ר' [[בומי פרידלנד]]. בין פעולותיו היו ארגון [[צבאות השם]] ב[[שבת]]ות וחגים, ארגון [[שמחת בית השואבה]] בלילות [[חול המועד סוכות]], [[התוועדות|התוועדויות]] ביומי דפגרא, [[קידוש לבנה]] ברוב עם, [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], וארגון סמינרים לצעירים במסגרת ישיבת [[בית הר"ם]]. == פעולותיו עם העולים מברית המועצות ==[[קובץ:בפעילות עם עולים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות חגים עם עולים מברית המועצות]][[קובץ:קונצרט בבאר שבע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קונצרט לעולים חדשים ב[[באר שבע]]]]כשהחלו להגיע העולים מ[[ברית המועצות]] לארץ הקודש, התגייס ר' מאיר ל[[חמ"ה]] להפיץ יהדות בקרב העולים, לשם כך אף עזב את עבודתו במפעל טלרד. בתחילה ארגן אירועים קטנים לעולים בבית הכנסת המרכזי ב[[שכונה|שכונה החב"דית]] ובבית הכנסת ב[[כפר חב"ד]], ובהמשך עברה הפעילות לבניין החדש של ארגון חמ"ה. הפעילות המפורסמת ביותר שלו הייתה עריכת קונצרטים לעולים לקראת החגים. ר' מאיר וחבורת כליזמרים שהקים, נסעו ברחבי הארץ, מעיר לעיר ומיישוב ליישוב, להופעות שאורגנו על ידי בשיתוף עם [[בית חב"ד|בתי חב"ד בכל מקום]] ברחבי הארץ. ר' מאיר נתן בכל מקום הופעה מרשימה הקים את תוכנית "באומר ובזמר, כשאליו מצטרפים חבורת כליזמרים שיחד עמם עיבד מנגינות ידועות ברוסית בעלי ובצליל" שהעבירה מסרים יהודייםבאמצעות שירים ב[[אידיש]], [[עברית]] ורוסית. בכל הופעה הקפיד לומר היה אומר עם כולם 'המשתתפים את פסוק "שמע ישראל" כפי שחונך מאמו. השירים שנוגנו בכלייזמרים יצאו לאור בדיסק "מארש חב"ד - אלע שונאים אויף צולאכעס". ב[[חנוכה]] [[תנש"א]] ייסד יחד עם ר' לפי מה שלימדה אותו אמו – לומר [[שלום דובער גורליק]] מניין לעולים חדשים בבניין חמ"ה. במשך תקופה מסוימת פעל עם העולים החדשים מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות ר' [[שלמה מיידנצ'שמע ישראליק]]. כשחשב לחזור לעבוד במפעל, בשנת [[תשנ"ב]], קיבל הצעה לפעול עם העולים מטעם [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]]. ר' בכל מקום ובכל עתמאיר כתב את ההתלבטות לרבי וזכה במענה נדיר: {{ציטוטון|יחליט בעצמו}}. לאחר שישב עם בני משפחתו החליט לקבל את ההצעה של צעירי חב"ד, ולאחר שכתב לרבי על ההחלטה קיבל מענה {{ציטוטון|ברכה והצלחה}}. לאחר שנתן את 'שמע ישראל' היה אומר בכוונה גדולה ובקול רווי רגש וכולם היו עונים אחריוהסכמתו התמנה למנהל [[חב"ד בעליה|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]]. ההופעות היו חלק מחייו. עשרים במסגרת עבודתו ב[[חב"ד בעליה|אגף עלייה וקליטה]] עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנהברוסית, לפני כל חג ומועד, הסתובב בכל רחבי הארץ והופיע[[שיחת השבוע]] ועלוני יהדות לקראת החגים.

לאחר פסח [[חג הפסח]] [[תש"ע]], חלה במחלה קשה ובמשך חודשים ארוכים סבל יסורים קשים. למרות , ולמרות זאת שמר על ארשת שמחה שהיתה חלק בלתי נפרד מאישיותווהמשיך בעבודתו בהוצאה לאור, עד שאושפז.בחורף [[תשע"א]] הדרדר מצבו, ומספר ימים לפני פטירתו ביקש לארגן במחלקה בה אושפז אירוע לכבוד [[חודש אדר]], כפי שהיה נוהג בעבר. גם לשם כך הביא את עבודות הקודש שלו לא נטש. הוא הרים טלפונים והמשיך בעריכת ר'שיחת השבוע' ברוסית[[אהרון פרוס]] מ[[לוד]], בטפלו בנושאים אין ספורוהנחה אותו בכל פרטי האירוע. הוא עבד עד אשר אושפזלמרות מצבו הבריאותי הקשה השתתף באירוע כולו.

בחורף ביום רביעי [[י"ב באדר א']] [[תשע"א]] הדרדר מצבו. מספר ימים לפני פטירתו, ביקש לארגן במחלקה בה אושפז, אירוע לכבוד חודש נפטר ב[[אדרבית הרפואה]]. הוא טלפן לידידו הרב "הדסה" ב[[אהרן פרוסירושלים]] מצעירי חב"ד, והנחה אותו כיצד לארגן 'הופעה' כפי שהיה רגיל מימים ימימה. איזה רמקול לקחת, אלו שירים ישירו, ואפילו ביקש להשיג אוזני המןבגיל 63.

ר' מאיר הודיע לבני משפחתו כי ישתתף באירוע למרות המצב הרפואי שבגינו הוא חייב להיות רתוק למיטתו. באירוע עצמו הוא ישב על כסא. ביום רביעי ימסע הלוויה החל בבית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ב בד שם נפרד ממנו רבה של נחלת הר חב"ד, [[הרב ירוסלבסקי]], עברה דרך [[אדר אבית הכנסת]] של חמ"ה משם המשיכה דרך ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]' הלך לעולמו והוא בן 63.

הלוויתו יצאה מבית הכנסת המרכזי בנחלת הר מקריית מלאכי המשיך מסע ההלוויה ל[[ירושלים]], שם נפרד ממנו הרב [[שניאור זלמן גורליק|זלמן גרליק]] מנהל [[בית חב"ד]] ב[[באר שבע]], לאחר דברי פרידה מפי המרא דאתרא ועברה דרך בית הכנסת של חמ"שהודה לו בשם ה שם פעל במשך השנים[[שלוחים]] על פעילותו הרבה עם העולים. משם המשיכו המלווים דרך הישיבה אותה ייסד מורו הרב נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[מרדכי קוזלינרהר המנוחות]].

;בניו*בנו, ר' [[יוסף וורזוב ]] - חבר מערכת הכשרות кр [[מוסקבה]].*בנו, ר' מנדי וורזוב – - [[נחלת הר חב"ד]].;בנותיו* בתו מרת ציפורה גרליק – , רעיית הרב [[זושא גורליק]] - משלוחי הרבי ב[[אור יהודה]] (לשעבר ב[[מוסקבה]]).* בתו מרת רות אשכנזי – - נחלת הר חב"ד.* בתו מרת איטא גבירץ – - נחלת הר חב"ד. ==קישורים חיצוניים==* [[זלמן רודרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=46713 בחנוכה ההוא נדלקה נשמתו של ר' מאיר וורזוב], עיתון בקהילה, כ"ה בכסלו תשע"א* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69740 החסיד שהצית את נשמותיהם של עולי חבר העמים], סיקור וידאו מפעילותו של ר' מאיר וורזוב, באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}{{וידאו}} {{קישור שבור|י"ז בכסלו תשפ"ד}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59818 צרור תמונות מהופעה של הרב ורזוב] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{מיון רגיל: וורזוב מאיר}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|וורזוב מאיר]][[קטגוריה:חמ"ה]][[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]][[קטגוריה:בעלי תשובה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]