מאיר וורזוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 430 בתים ,  28 בנובמבר 2023
מ (החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב")
 
(22 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מאיר וורזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר מתוועד]]
[[קובץ:מאיר וורזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר [[התוועדות חסידית|מתוועד]]]]
ר' '''מאיר וורזוב''' ([[י"ב תמוז]] [[תש"ז]] - [[י"ב אדר א']] [[תשע"א]]) היה מפעילי ארגון [[חמ"ה]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]] שעסק עם העולים החדשים מ[[רוסיה]], וקירב אותם לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]].
ר' '''מאיר וורזוב''' ([[י"ב תמוז]] [[תש"ז]] - [[י"ב אדר א']] [[תשע"א]]) היה מפעילי ארגון [[חמ"ה]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]] וראש [[חב"ד בעליה|אגף העליה וקליטה]] ב[[צעירי אגודת חב"ד]]. עסק עם העולים החדשים מ[[רוסיה]], וקירב אותם לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]].


==תולדות חיים==
[[קובץ:ר מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר מאיר (מימין) מתוועד עם ר' [[בומי פרידלנד]]]]
ר' מאיר נולד ב[[י"ב בתמוז]] [[תש"ז]] לר' משה יוסף בעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. משפחתו לא שמרה על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] מלאים, אך למרות זאת הקפידו ביותר בשמירה על מצוות בסיסיות כמו [[נרות שבת קודש]] ו[[תפילה]] ב[[בית הכנסת]]. אמו חינכה אותו מגיל שלוש לומר בכל מצב "[[שמע ישראל]]", ואביו החדיר בו את יוקר [[מצוות הצדקה]].


==תולדות חיים==
למרות האיסור החמור שהיה בשמירה על חיים של תורה ב[[ברית המועצות]] הקפיד האב ללכת להתפלל, אך נמנע ברוב הפעמים לקחת את בנו יחד איתו, כיוון ש[[חינוך]] ילדים היה חמור יותר.
[[קובץ:ר מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר מאיר (ימין) מתוועד עם ר' [[בומי פרידלנד]]]]
ר' מאיר נולד ב[[י"ב בתמוז]] [[תש"ז]] לר' משה יוסף בעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. משפחתו לא שמרה על חיי תורה ומצוות מלאים, אך למרות זאת הקפידו ביותר בשמירה על מצוות בסיסיות כמו [[נרות שבת קודש]] ו[[תפילה]] ב[[בית הכנסת]]. אמו חינכה אותו מגיל שלוש לומר בכל מצב "[[שמע ישראל]]", ואביו החדיר בו את יוקר [[מצוות הצדקה]].


למרות האיסור החמור שהיה בשמירה על חיים של תורה ב[[ברית המועצות]] הקפיד האב ללכת להתפלל, אך נמנע ברוב הפעמים לקחת את בנו יחד איתו, כיוון ש[[חינוך]] ילדים היה חמור יותר.
הפעמים הבודדות בהם הלך ר' מאיר בילדותו לבית הכנסת היו ב{{ה|ימים הנוראים}}, אז לקחו אביו לבית כנסת [[חב"ד]]י שנפתח מפליטים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]], כמו ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים זלמן קוזלינר]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם ימים ר' מאיר לא הכיר במי שאיתם התפלל ורק ידע שהוא מתפלל עם 'יהודים'.
הפעמים הבודדות בהם הלך ר' מאיר בילדותו לבית הכנסת היו ב{{ה|ימים הנוראים}}, אז לקחו אביו לבית כנסת [[חב"ד]]י שנפתח מפליטים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]], כמו ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים זלמן קוזלינר]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם ימים ר' מאיר לא הכיר במי שאיתם התפלל ורק ידע שהוא מתפלל עם 'יהודים'.


סקרנותו ליהדות התעוררה כבר בגיל קטן, מה שהביא אותו לקרוא באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית, בה חיפש מידע גם על "[[חב"ד]]". בערך מצא מעט מידע, ותמונה של [[אדמו"ר הזקן]], אך לא ידע כי גם כיום יש [[רבי]].
סקרנותו ליהדות התעוררה כבר בגיל קטן, מה שהביא אותו לקרוא באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית, בה חיפש מידע גם על "[[חב"ד]]". בערך מצא מעט מידע, ותמונה של [[אדמו"ר הזקן]], אך לא ידע כי גם כיום יש [[רבי]].
שורה 14: שורה 14:
כשבגר, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם פגש בגר צדק בשם בנימין. באחד הימים הזמינו בנימין לארוחת ערב בביתו, ור' מאיר קנה גבינות בשוק לארוחה. כשרצה להגיש את הגבינות אמר לו בנימין כי בתור יהודים נאסר עליהם לאכול מהגבינות. באותה הזדמנות העניק לו בנימין ספר [[תהלים]], עליו שמר ביותר.
כשבגר, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם פגש בגר צדק בשם בנימין. באחד הימים הזמינו בנימין לארוחת ערב בביתו, ור' מאיר קנה גבינות בשוק לארוחה. כשרצה להגיש את הגבינות אמר לו בנימין כי בתור יהודים נאסר עליהם לאכול מהגבינות. באותה הזדמנות העניק לו בנימין ספר [[תהלים]], עליו שמר ביותר.


התחתן עם מרת שרה ונולדו להם ילדים. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל למחשבים.
[[התחתן]] עם מרת שרה ונולדו להם ילדים. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל למחשבים.


לאחר שאביו נפטר נהג לפקוד בקביעות את בית הקברות, שם פגש ביהודי [[עני]] זקן שהיה עורך 'אשכבה' לבני משפחות יהודים תמורת סכום פעוט. עם הזמן התיידדו השנים, ור' מאיר החל לפקוד את ביתו של הזקן, ולהגיע לבית הכנסת באופן קבוע, חרף סכנת הפיטורים.
לאחר שאביו נפטר נהג לפקוד בקביעות את בית הקברות, שם פגש ביהודי [[עני]] זקן שהיה עורך 'אשכבה' לבני משפחות יהודים תמורת סכום פעוט. עם הזמן התיידדו השנים, ור' מאיר החל לפקוד את ביתו של הזקן, ולהגיע לבית הכנסת באופן קבוע, חרף סכנת הפיטורים.
שורה 26: שורה 26:
משדה התעופה נסע למרכז קליטה ב[[טבריה]], שם הרגיש צימאון ליהדות וחיפש בית כנסת קרוב. במהלך שיטוטיו פגש ב[[טנק מבצעים]] והניח [[תפילין]] בפעם הראשונה מאז ה[[בר מצווה]]. לאחר מכן הסתכל על התמונה הגדולה של [[הרבי]] שהתנוססה על הטנק ושאל אודותה. ה[[חסיד]] שפגש בו הסביר לו כי בכל בעיה שיתקל, יוכל לבקש מהרבי עזרה.
משדה התעופה נסע למרכז קליטה ב[[טבריה]], שם הרגיש צימאון ליהדות וחיפש בית כנסת קרוב. במהלך שיטוטיו פגש ב[[טנק מבצעים]] והניח [[תפילין]] בפעם הראשונה מאז ה[[בר מצווה]]. לאחר מכן הסתכל על התמונה הגדולה של [[הרבי]] שהתנוססה על הטנק ושאל אודותה. ה[[חסיד]] שפגש בו הסביר לו כי בכל בעיה שיתקל, יוכל לבקש מהרבי עזרה.


בהמשך היום מצא את ספר "התשובה" שכתב פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] על סיפור חייו ו[[אמונה|אמונתו]] בבורא עולם. כשסיים לקרוא אותו כתב מכתב לפרופסור ברנובר בו שאל שאלות רבות על אמונה, יהדות, וכיצד יתכן להיות גם פרופסור וגם יהודי מאמין.
בהמשך היום מצא את ספר "התשובה" שכתב פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] על סיפור חייו ו[[אמונה|אמונתו]] בבורא עולם. כשסיים לקרוא אותו כתב מכתב לפרופסור ברנובר בו שאל שאלות רבות על אמונה, יהדות, וכיצד ייתכן להיות גם פרופסור וגם יהודי מאמין.


באותם ימים הקים חסיד חב"ד בית כנסת במרכז הקליטה, ונתקל בקשיים מצד מנהלי המקום. ר' מאיר הפעיל לחצים עד שהקמת [[בית הכנסת]] אושרה. בערב [[ראש השנה]] [[תש"מ]] נזכר באמו איך שהדליקה [[נרות שבת]] והחליט להשפיע על נשות מרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד [[ראש השנה]], לשם כך רכש מאות נרות ושכנע מאות מהעולים להדליק נרות. בהמשך פעל להביא יהודים לתפילות ב[[יום הכיפורים]] וקיום [[מצוות סוכה]].
באותם ימים הקים חסיד חב"ד בית כנסת במרכז הקליטה, ונתקל בקשיים מצד מנהלי המקום. ר' מאיר הפעיל לחצים עד שהקמת [[בית הכנסת]] אושרה. בערב [[ראש השנה]] [[תש"מ]] נזכר באמו איך שהדליקה [[נרות שבת]] והחליט להשפיע על נשות מרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד [[ראש השנה]], לשם כך רכש מאות נרות ושכנע מאות מהעולים להדליק נרות. בהמשך פעל להביא יהודים לתפילות ב[[יום הכיפורים]] וקיום [[מצוות סוכה]].
שורה 48: שורה 48:
השירים שנוגנו בכלייזמרים יצאו לאור בדיסק "מארש חב"ד - אלע שונאים אויף צולאכעס".
השירים שנוגנו בכלייזמרים יצאו לאור בדיסק "מארש חב"ד - אלע שונאים אויף צולאכעס".


ב[[חנוכה]] [[תשנ"א]] ייסד יחד עם ר' [[שלום בער גורליק]] מניין לעולים חדשים בבניין חמ"ה.
ב[[חנוכה]] [[תנש"א]] ייסד יחד עם ר' [[שלום דובער גורליק]] מניין לעולים חדשים בבניין חמ"ה.


במשך תקופה מסוימת פעל עם העולים החדשים מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. כשחשב לחזור לעבוד במפעל, בשנת [[תשנ"ב]], קיבל הצעה לפעול עם העולים מטעם [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]]. ר' מאיר כתב את ההתלבטות לרבי וזכה במענה נדיר: {{ציטוטון|יחליט בעצמו}}. לאחר שישב עם בני משפחתו החליט לקבל את ההצעה של צעירי חב"ד, ולאחר שכתב לרבי על ההחלטה קיבל מענה {{ציטוטון|ברכה והצלחה}}. לאחר שנתן את הסכמתו התמנה למנהל אגף הקליטה והעליה בצעירי חב"ד.
במשך תקופה מסוימת פעל עם העולים החדשים מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. כשחשב לחזור לעבוד במפעל, בשנת [[תשנ"ב]], קיבל הצעה לפעול עם העולים מטעם [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]]. ר' מאיר כתב את ההתלבטות לרבי וזכה במענה נדיר: {{ציטוטון|יחליט בעצמו}}. לאחר שישב עם בני משפחתו החליט לקבל את ההצעה של צעירי חב"ד, ולאחר שכתב לרבי על ההחלטה קיבל מענה {{ציטוטון|ברכה והצלחה}}. לאחר שנתן את הסכמתו התמנה למנהל [[חב"ד בעליה|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]].


במסגרת עבודתו באגף הקליטה והעליה עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנה ברוסית, [[שיחת השבוע]] ועלוני יהדות לקראת החגים.
במסגרת עבודתו ב[[חב"ד בעליה|אגף עלייה וקליטה]] עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנה ברוסית, [[שיחת השבוע]] ועלוני יהדות לקראת החגים.


==פטירתו==
==פטירתו==
לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ע]] חלה ובמשך חודשים סבל יסורים, ולמרות זאת שמר על ארשת שמחה והמשיך בעבודתו בהוצאה לאור, עד שאושפז.
לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ע]] חלה ובמשך חודשים סבל יסורים, ולמרות זאת שמר על ארשת שמחה והמשיך בעבודתו בהוצאה לאור, עד שאושפז.
בחורף [[תשע"א]] הדרדר מצבו, ומספר ימים לפני פטירתו ביקש לארגן במחלקה בה אושפז אירוע לכבוד [[חודש אדר]], כפי שהיה נוהג בעבר. לשם כך הביא את ר' [[אהרון פרוס]] מ[[כפר חב"ד]], והנחה אותו בכל פרטי האירוע. למרות מצבו הבריאותי הקשה השתתף באירוע כולו.
בחורף [[תשע"א]] הדרדר מצבו, ומספר ימים לפני פטירתו ביקש לארגן במחלקה בה אושפז אירוע לכבוד [[חודש אדר]], כפי שהיה נוהג בעבר. לשם כך הביא את ר' [[אהרון פרוס]] מ[[לוד]], והנחה אותו בכל פרטי האירוע. למרות מצבו הבריאותי הקשה השתתף באירוע כולו.


ביום רביעי [[י"ב באדר א']] [[תשע"א]] נפטר ב[[בית הרפואה]] "הדסה" ב[[ירושלים]] בגיל 63.  
ביום רביעי [[י"ב באדר א']] [[תשע"א]] נפטר ב[[בית הרפואה]] "הדסה" ב[[ירושלים]] בגיל 63.


מסע הלוויה החל בבית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד שם נפרד ממנו רבה של נחלת הר חב"ד, [[הרב ירוסלבסקי]], עברה דרך [[בית הכנסת]] של חמ"ה משם המשיכה דרך ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].
מסע הלוויה החל בבית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד שם נפרד ממנו רבה של נחלת הר חב"ד, [[הרב ירוסלבסקי]], עברה דרך [[בית הכנסת]] של חמ"ה משם המשיכה דרך ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].
שורה 66: שורה 66:
==משפחתו==
==משפחתו==
* '''רעייתו''' מרת שרה וורזוב.
* '''רעייתו''' מרת שרה וורזוב.
 
*בנו, ר' [[יוסף וורזוב]] - חבר מערכת הכשרות кр [[מוסקבה]].
;בניו
*בנו, ר' מנדי וורזוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' יוסף וורזוב - מוסקבה.
*בתו מרת ציפורה, רעיית הרב [[זושא גורליק]] - משלוחי הרבי ב[[אור יהודה]] (לשעבר ב[[מוסקבה]]).
*ר' מנדי וורזוב - נחלת הר חב"ד.
*בתו מרת רות אשכנזי - נחלת הר חב"ד.
 
*בתו מרת איטא גבירץ - נחלת הר חב"ד.
;בנותיו
* מרת ציפורה גרליק - מוסקבה.
* מרת רות אשכנזי - נחלת הר חב"ד.
* מרת איטא גבירץ - נחלת הר חב"ד.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [[זלמן רודרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=46713 בחנוכה ההוא נדלקה נשמתו של ר' מאיר וורזוב], עיתון בקהילה, כ"ה בכסלו תשע"א
* [[זלמן רודרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=46713 בחנוכה ההוא נדלקה נשמתו של ר' מאיר וורזוב], עיתון בקהילה, כ"ה בכסלו תשע"א
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69740 החסיד שהצית את נשמותיהם של עולי חבר העמים], סיקור וידאו מפעילותו של ר' מאיר וורזוב, באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}{{וידאו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69740 החסיד שהצית את נשמותיהם של עולי חבר העמים], סיקור וידאו מפעילותו של ר' מאיר וורזוב, באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}{{וידאו}} {{קישור שבור|י"ז בכסלו תשפ"ד}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59818 צרור תמונות מהופעה של הרב ורזוב] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59818 צרור תמונות מהופעה של הרב ורזוב] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}


{{מיון רגיל: וורזוב מאיר}}
{{מיון רגיל: וורזוב מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי אגף הקליטה והעליה בצעירי חב"ד]]
[[קטגוריה:חמ"ה]]
[[קטגוריה:חמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]
3,730

עריכות