וואכנאכט (ליל ברית): הבדלים בין גרסאות בדף

ה'''וואנאכט''' (בתרגום לעברית: ליל שמירה) הוא שמו של הטקס אותו נהוג לערוך בלילה שלפני [[ברית מילה|ברית המילה]] של התינוק, בו נוהג אבי התינוק יחד עם ידידיו להישאר ער ולעסוק בלימוד התורה במשך כל הלילה. בלילה זה נוהגים ללמוד קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של הברית מילה.

מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות נהוג לערוך טקס דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'.

מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה|זוהר פרשת לך לך.}}.

ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מבית הרפואה הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.

בסידורו של רבי [[יעקב מעמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.

בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים{{הערה|בספר 'זכר דוד' כתב שהיות והתורה כתבה 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו', משמע שכל היום השמיני הוא יום של שמחה הקשוהר עם מצוות המילה, אלא שבפועל לא יכול למול עד הבוקר, ולכן מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בעל חידושי הרי"ם מביא בספרו שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפיה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.}}.

בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים{{בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו השל"ה כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.}}.

בשנת [[תשמ"ג]] שאל הרב [[יהושע פינסון]] את הרבי מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה.

הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/13_5773_Tzav.pdf קרנו תרום בכבוד]'''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], י"א ניסן תשע"ג.}}.

למעשה, היות וב[[קונטרס חנוך לנער]] מובא שאצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו נעורים כל הלילה "באמירת המזמורים ולימוד הזוהר שנוהגים בליל הברית", והספר היחיד שליקט מזמורי תהילים וקטעים מספר הזוהר הוא סידור רבי יעקב מעמדין, נוהגים רוב חסידי חב"ד לומר את מזמורי התהילים שנלקטו שם וגם את הקטעים מספר הזוהר שהועתקו בסדר המופיע בסידור זה לליל הברית.

מכיון שאצל חסידי חב"ד נהוג שהלימוד משולב עם [[התוועדות חסידית]], יש הנוהגים לספר בלילה זה את סיפור לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בו מופיע גם התיאור אודות ליל הברית, וכן את הסיפור המקובל מ[[הבעל שם טוב]] אודות השמירה המיוחדת שנצרכת לתינוקות קודם הברית, וכיצד הציל הבעל שם טוב משפחה שסבלה מחתול שפגע בילדיהם והרג אותם בכל פעם בלילה האחרון לפני הברית.

בהקדמה ל[[קונטרס חנוך לנער]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&st=&pgnum=7 עמוד 7].}}, מובא תיאור ה'וואכנאכט' בלילה שקדם לברית המילה של [[אדמו"ר הרש"ב]], בו ישבו יחד עשרות חסידים יחד עם בני משפחת בית הרב לומר תהילים וללמוד את הקטעים הנהוגים מספר הזוהר.

===הרבי שליט"א===

בליל [[כ"ו חשון]] [[תשט"ז]] נכנס ל[[יחידות]] הגאון הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר היחידות מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'{{הערה|תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.}}. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת [[תשנ"א]] ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]].

[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]

[[קטגוריה:מנהגים]]