יעקב בכרך מקידאן: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – " תשמ"א " ב־" משמ"א ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(21 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
החסיד המפורסם רבי '''יעקב בכרך מקידאן''' (מכונה גם בשם '''יעקיל קידאנער''', או '''יעקב קאדאנער'''{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות '''יעקב קאדאניר'''.}}), היה חסיד גדול מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואחרי פטירתו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ספרו [[סיפורים נוראים]] מהווה מקור חשוב ב[[סיפורי חסידים|סיפורת החסידית]].
החסיד המפורסם רבי '''יעקב בכרך מקידאן''' (מכונה גם בשם '''יעקיל קידאנער''', או '''יעקב קאדאנער'''{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות '''יעקב קאדאניר'''.}}), היה חסיד גדול מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואחרי פטירתו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ספרו [[סיפורים נוראים]] מהווה מקור חשוב ב[[סיפורי חסידים|ספרות החסידית]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בעיירה קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי חיים מוואלאזין, ובהמשך נישא לבת העיירה ווילקומיר שברוסיה הלבנה והתיישב שם.
נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם.


כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]], הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]], אך הדבר לא מופיע בתולדות חייו כפי שמביא אותם בספרו [[סיפורים נוראים]], וייתכן שהשמיט פרט זה היות וראה בזה פחיתות כבוד.}}, ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]}}, ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]], ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.


הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]], ונמצא ממנו ביאור על ספר התניא{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}. הוא הביא לדפוס את הספר [[מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[וויכוחא רבא]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}){{הערה|יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.}}.
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]].
==ספריו==
*ביאור ספר ה[[תניא]]{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}.


נודע בעיקר בשל ספרו [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת [[משמ"א]] בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו לרבי בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.
* [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת [[תשמ"א]] בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו [[לרבי]] בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.
 
יש שכתבו שחיבר גם את הספר [[ויכוחא רבה (ספר)|מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}) אם כי יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.


==לקריאה נוספת ==
==לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=228&hilite= בית רבי עמ' קו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=230&hilite= בית רבי עמ' קז]
*היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג.
*היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 62


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]
משתמש אלמוני