שינויים

'''גזירת הלבוש''' הוא כינוי לגזירת שינוי הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תרנתר"ד]] על ה[[יהודים]]. באותה גזירה צווה הצאר על היהודים לקצר ולשנות את מלבושיהם שיראו כמלבושי שאר האומות. הגזירה הגיע הגיעה עד ל[[פולין]] ואף הביאה למעצרו של האדמו"ר מ[[גור]] בעל חידושי הרי"מ. בעקבות שורת הפגנות מחאה ברוסיה ובפולין נתבטלה לבסוף הגזירה. גזירה זו השאירה חותם על [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שגרמה להם להחליף את ה{{מונחון|קפוטה|זק'ט ארוך יותר שכיום הולכים אתו שאר החסידויות}} ב[[סירטוק]] ואת המגבעת (אם הייתה) ל[[קסקט]].

מהיום בו עלה הצאר ניקולאי לשלטונו, ביום [[כ"א בכסלו]] [[תקפ"ו]] בקש הצאר ניקולאי לכבות את גחלת היהדות ב[[רוסיה]] ולגרום להתבוללות המונית של ה[[יהודים]], וזאת ע"י על ידי שורת גזירות שגזר על כלל ה[[יהודים]] שגרו בתחום שלטונו. הגזירה הראשונה הייתה [[גזירת הקנטוניסטים]] - גיוס ילדי היהודים לצבא הצאר כדי "לחנך מחדש" את ילדי היהודים, לבולל את הדור הצעיר ולהשכיח מהם את יהדותם. הגזירה הבאה הייתה הגבלת תחום התיישבות של היהודים ברחבי רוסיה. הצאר הקצה לכל היהודים מספר מקומות שרק בהם הם יוכלו להתיישב, גזירה זו כונתה בשם [[תחום המושב]].

הגזירה הבאה היתה הייתה "גזירת הלבוש" מטרתה הייתה בדומה ל[[גזירת הקנטוניסטים]] - לבולל את הדור הצעיר, וכך גזירת שינוי הלבוש נועדה לבולל את הדור המבוגר יותר, על ידי האיסור של לבישת מלבושים יהודיים מיוחדים.

גזירות אלה נכפו ע"י על ידי השוטרים הרוסים והפולנים באכזריות רבה. בכל פעם שראו השוטרים [[יהודי]] מהלך עם [[פיאות]] גלויות ו[[זקן]], או לחלופין מהלך כשלגופו קפוטה ארוכה ורחבה היו מכים בו וגזרים לו את פאותיו וזקנו, או שגוזרים את שולי הקפוטה, וכל זאת לעיני כולם. אכיפות אלה גרמו לגל מחאות אדיר בכל רחבי [[רוסיה]]. עשרות אלפי [[יהודים]] מכל שכבות האוכלוסייה יצאו להפגין ברחובות נגד האכיפה הבררנית והמפלה של השלטונות כלפי היהודים.

ראשי הרבנים, שבראשם ה[[צמח צדק]]{{הערה|‏שו"ת צמח צדק, יו"ד סימן צ'–צ"א.}} ורבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|אגרות רבי ישראל מרוז'ין ובניו, חלק ב', אגרת ל"ג.}} התירו ליהודים להתלבש כפי שנצטוו על פי החוק, בשל אימת המלכות. לעומתם רבי [[יצחק מאיר אלתר]] בעל החידושי הרי"מ סבר שלגזירה יש דין של [[יהרג ואל יעבור]]. בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מ[[רוסיה]]. אך היא עדיין המשיכה ברחבי [[פולין]] והסביבה. המתנגד החזק ביותר שעמד בתוקף כנגד הגזירה היה האדמו"ר ומייסד [[חסידות גור]] רבי יצחק מאיר אלתר בעל חידושי הרי"מ. בעקבות התנגדותו הגדולה לגזירה הוא נאסר ע"י על ידי השלטונות. לאחר שנאסר נאספו המוני [[יהודים]] והחלו להפגין ב[[ורשה]]. כשההפגנה החלה לצאת מכלל שליטה שחררו ה[[פולין|פולנים]] את האדמו"ר מגור, והציעו ליהודים פשרה. הפשרה הייתה או שהם יקצצו את הזקן וילכו במלבושים קצרים כדרכיהם של ה[[משכילים]], או שהם ילכו במלבושים ארוכים, אך יוסיפו מכנסיים קצרים התקועים בתוך הגרב כמנהג הרוסים. היהודים בחרו באפשרות השנייה, ומנהג זה השתמר עד ימינו.

* ספר מביא [[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]] עמוד רפ"ח ==קישורים חיצוניים==*{{אוצר החכמה|עמרם בלוי|"גדולי החסידות וגזרת המלבושים"|27423|בתוך: היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' צ"ו–קכ"ד||עמוד=95}}.*'''[https://col.org.il/news/131591 כשהשוטרים עמדו ברחוב וקיצרו במספריים חליפות ארוכות]''' {{COL}}*'''[https://col.org.il/news/131917 מדוע חבשו יהודים במשך דורות כובעים צהובים ומחודדים?]''' {{COL}}