שינויים

'''גזירת הלבוש''' הוא כינוי לרשת גזירות לגזירת שינוי הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תרנתר"ד]] על ה[[יהודים]], בגזירה . באותה גזירה צווה הצאר על היהודים לקצר ולשנות את מלובשיהם מלבושיהם שיראו כמלבושיהם של כמלבושי שאר האומות. בפועל הגזירה הגיע הגיעה עד ל[[פולין]] ואף הביאה למעצרו של האדמו"ר מ[[גור]] בעל חידושי הרי"מ, אך . בעקבות שורת הפגנות מחאה ברוסיה ובפולין נתבטלה לבסוף הגזירה. גזירה זו השאירה חותם על [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שגרמה להם להחליף את ה{{מונחון|קפוטה|זק'ט ארוך יותר שכיום הולכים אתו שאר החסידויות}} ב[[סירטוק]] ואת המגבעת (אם הייתה) ל[[קסקט]].

מהיום בו עלה הצאר ניקולאי לשלטונו, ביום [[כ״א כ"א בכסלו]] [[תקפ״ותקפ"ו]] דרש בקש הצאר ניקולאי לכבות את גחלתה של יהדות גחלת היהדות ב[[רוסיה]] ולגרום להתבוללות המונית של ה[[יהודים]], זאת תכנן לעשות ע"י וזאת על ידי שורת גזירות שגזר על כלל ה[[יהודים]] שגרו בתחום שלטונו. הגיזרה הגזירה הראשונה הייתה [[גזירת הקנטוניסטים]], שתוכנה היה לגייס את כל - גיוס ילדי היהודים לצבא הצאר וכך להשכיח מהם את יהדותם, גזירה זו תוכננה כדי "לחנך מחדש" את ילדי היהודים ולבולל , לבולל את הדור הצעירולהשכיח מהם את יהדותם. הגזירה הבאה שגזר הייתה הגבלת תחום התיישבות של היהודים ברחבי רוסיה, . הצאר הקצה לכל היהודים מספר מקומות שרק בהם הם יוכלו להתיישב, גזירה זו כונתה בשם [[תחום המושב]].

והגזירה שגזר לאחר מכן תוכננה הגזירה הבאה הייתה "גזירת הלבוש" מטרתה הייתה בדומה ל[[גזירת הקנטוניסטים]] - לבולל את היהודים, אך גזירת הקונטווניסטים הייתה "פתרון" בשביל הדור הצעיר, והצאר ניקוליאי רצה וכך גזירת שינוי הלבוש נועדה לבולל גם את הדור היותר מבוגרהמבוגר יותר, ולכן עשה גזירה חדשה שאסרה על היהודים לקבוע לעצמם ידי האיסור של לבישת מלבושים יהודיים מיוחדים, גזירה זו כונתה בשם '''גזירת הלבוש'''.

את גזירת הלבוש גזר הצאר ניקלואי ניקולאי בעצתם של ה[[משכילים]], הם אמרו שאמרו לו שמה שמבדיל שהלבוש היהודי מבדיל את היהודים ומה שגורם מבני העם הרוסי וגורם להם להסתגר בתוך עצמם זה מלובשם, . עצתם התקבלה בעקבות פתחתם של על רקע פתיחת רשת בתי ספר חדשה ב[[רוסיה]]. הרעיון בגזירה היה לגרום ליהודים להתלבש כשאר בני העם הרוסי, והצאר ניקלואי חשב שדבר זה יגרום במחשבה שהדבר יביא להתבוללות המונית של ה[[יהודים]] בקרב הרוסים.

לגזירה היו מאפיינים רבים, ביניהם נתן ניתן למנות את שתי הדברים שהיו עיקר גזירת הלבוש:

גזירות אלה נכפו ע"י על ידי השוטרים הרוסים והפולנים באכזריות רבה, וכל . בכל פעם שראו השוטרים [[יהודי]] מהלך עם [[פיאות]] גלויות ו[[זקן]], או לחלופין מהלך כשלגופו קפוטה ארוכה ורחבה היו מכים בו וגזרים לו את פאותיו וזקנו, או שוגזרים שגוזרים את שולי הקפוטה שלו , וכל זאת לעיני כולם. אכיפות אלה גרמו לגל מחאות אדיר בכל רחבי [[רוסיה]], ועשרות . עשרות אלפי [[יהודים]] מכל שכבות האוכלוסיה האוכלוסייה יצאו להפגין ברחובות נגד האכיפה הבררנית והמפלה של השלטונות כלפי היהודים.

ראשי הרבנים, שבראשם ה[[צמח צדק]]{{הערה|‏שו"ת צמח צדק, יו"ד סימן צ'–צ"א.}} ורבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|אגרות רבי ישראל מרוז'ין ובניו, חלק ב', אגרת ל"ג.}} התירו ליהודים להתלבש כפי שנצטוו על פי החוק, בשל אימת המלכות. לעומתם רבי [[יצחק מאיר אלתר]] בעל החידושי הרי"מ סבר שלגזירה יש דין של [[יהרג ואל יעבור]]. בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מ[[רוסיה]]. אך היא עדיין המשיכה ברחבי [[פולין]] והסביבה, . המתנגד החזק ביותר שעמד בתוקף כנגד הגזירה היה האדמו"ר ומייסד [[חסידות גור]] רבי יצחק מאיר אלתר בעל חידושי הרי"מ. בעקבות התנגדותו הגדולה לגזירה הוא נאסר ע"י על ידי השלטונות, . לאחר שנאסר נאספו המוני [[יהודים]] והחלו להפגין ב[[וורשהורשה]], . כשההפגנה החלה לצאת מכלל שליטה שחררו ה[[פולין|פולנים]] את האדמו"ר מגור, והציעו ליהודים פשרה. הפשרה הייתה או שהם יקצצו את הזקן וילכו במלבושים קצרים כדרכיהם של ה[[משכילים]], או שהם ילכו במלבושים ארוכים, אך יוסיפו מכנסיים קצרים התקועים בתוך הגרב כמנהג הרוסים. היהודים בחרו באפשרות השנייה, ומנהג זה השתמר עד ימינו.

ההשפעה של גזירת הלבוש על ה[[יהדות]] היא הייתה רבה, . לאחר ששלטונות [[פולין]] שחררו את האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, וה[[יהודים]] קבלו את הפשרה של השלטונות, נהגו חסידי גור להכניס את פאותיהם מתחת לכיפתם{{הערה|חוץ מאלה שגרים ב[[ירושלים]], שהם מהלכים עם [[פיאות]] גלויות}}, וככל שאר חסידויות פולין החלו ללכת כשמכנסיהם מוכנסים בתוך גרביהם, דברים . מנהגים אלה נשתמרו עד ימינו וניתן לראות הרבה חסידיות שמהלכים חסידויות המהלכות כפי שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]]. הסיבה לכך שהם אינם לא שינו מלבושם הוא שכך היה מנהגם.

כמו כן הסיבה לכך שחסידי פולין הולכים עם ספודיק ולא עם [[שטריימל]] היא מפני שכחלק מהפשרה שהתגבשה בין שלטונות [[פולין]] ל[[יהודים]] הוסכם שהיהודים יחבשו ל[[ראש|ראשם]] את הכובע ששמש את ה[[קוזאקים|קוזאקים]], . הכובע היה כובע פרווה גדול ושמו היה ספודיק. מאז ועד היום נשתמר המנהג בחצרות חסידויות פולין וחסידיהם מהלכים עם ספודיק על ראשם.

ההשפעה על [[חב"ד]] הייתה אף גדולה יותר, . עד לזמן בו ציווה הצאר ניקולאי על הלגזירת הלבוש בשנת [[יהודיםה'תר"ד]] לקצר את מלבושיהם נהגו [[חסידי חב"ד]] להלך עם קפוטה גדולה כשאר החסידיות, אך לאחר שבשנת [[תר"ד]] גזר הצאת ניקלואי את ובעקבות גזירת הלבוש, וציווה על שבה נצטוו היהודים ללכת עם בגדים של העם הרוסי, שינו חסידי חב"ד את מלבושיהם מקפוטה, ובחרו בפראק הרוסי, הנקרא ברוסית [[סירטוק]]. הסירטוק היה קצר יותר מהקפוטה אותה נהגו החסידים ללבוש. הסירטוק שימש בימים ההם סוחרים מכובדים וזאת הייתה הסיבה העיקרית שבשלה נבחר הסירטוק להחליף את הקפוטה.

אך [[רבותינו נשיאנו ]] המשיכו ללכת עם הקפוטה ולא החליפו אותה ל[[סירטוק]], עד שבשנת ש[[תרכאדמו"ר המהר"וש]] קבל שקבל את נשיאות חב"ד בשנת [[אדמותרכ"ר המהר"שו]], אדמו"ר המר"ש שהיה לא בריא מטבעו היה צריך להלך ולנדוד הוצרך לנדוד בין העיירות השונות כדי לפגוש לדרוש ברופאיםעקב בריאותו הלקויה, והוא לא וכיון שלא רצה שידעו בכל המקומות שאליהם מגיע בו שהוא הרבי, ולכן החליף את בגדי האדמו"ריות שלו בסירטוק, ואת כובעו ב[[מגבעת קנייטש]]. וכך הגיע גם הקנייטש לחב"ד.

ידוע גם שהסיבה העיקרית שבשלה החלו החסידים להלך עם [[קסקט ]] ב[[רוסיה]] היה בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר, לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידי חב"ד לפני הקסקטה[[קסקט]].

* ספר מביא [[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]] עמוד רפ"ח ==קישורים חיצוניים==*{{אוצר החכמה|עמרם בלוי|"גדולי החסידות וגזרת המלבושים"|27423|בתוך: היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' צ"ו–קכ"ד||עמוד=95}}.*'''[https://col.org.il/news/131591 כשהשוטרים עמדו ברחוב וקיצרו במספריים חליפות ארוכות]''' {{COL}}*'''[https://col.org.il/news/131917 מדוע חבשו יהודים במשך דורות כובעים צהובים ומחודדים?]''' {{COL}}

 [[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדותאירועים והיסטוריה יהודיים]]