20
עריכות
שינויים
←דמותו
== דמותו ==
בשנת [[תקנ"זט]], נאסר [[אדמו"ר הזקן]]. כשבאו לאוסרו, שהה בביתו ר' שמואל מונקס. שאל אותו [[אדמו"ר הזקן]], האם למסור את עצמו בידי ה[[גויים]] או שמא לברוח. ענה לו ר' שמואל: "אם אתה [[רבי]] - הרי אין לך מה לפחד מהם, ואם אינך רבי - באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מ[[עולם הזה]]"{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד קעב. [[לקו"ש]] חט"ו עמוד 504.}}. [[אדמו"ר הזקן]] נשאר בביתו ונלקח למאסר.
בעת ביקור רבי [[שלמה מקרלין]], אצל [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל מונקס ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים(בובקעס) על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]). ולאחר שאחד מן הבובקעסים הבובקעס פגע בזקנו של ר' שלמה מקרלין, הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב [[בית המקדש]]". למחרת הלכו [[אדמו"ר הזקן]] ור' שלמה מקרלין יחד אל מחוץ ליישוב, וראו אברך בתוך בור מלא נמלים שעוקצים את כל גופו והוא בוכה על [[חורבן בית המקדש]]. אמר על כך ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אותו אברך"{{הערה|רפאל נחמן הכהן, שמועות וסיפורים, כרך א' עמ' 38}}.
באחת השנים פקדה [[שריפה]] את עיירתו של ר' שמואל מונקס, וביתו עלה באש. ר' שמואל החל לרקוד "שלא עשני גוי", בהסבירו שאם היה גוי, היה נשרף אלוהיו יחד עם ביתו.