שינויים

{{בעבודה מתמשכת}}[[קובץ:ביקור אדמור הרייצ בארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ יורד לחופי [[ארצות הברית]] מלווה במשמר כבוד המורכב מ[[שוטר|שוטרי]] משטרת [[ניו יורק]]]][[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארה"ב]]'''מסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]''' היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו"ר הריי"צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]] נמשך קרוב לשנה, והסתיים ב[[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]], ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארה"ב, ביניהם: מלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקאגושיקגו]], [[דטרויט]], [[ס. לואיס]] ו[[ניו יורק]]. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב"ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים ב[[ספר התניא]] שהחלו בעקבות הביקור.

מטרה נוספת בביקור, היתה הייתה גיוס תומכים ודעת קהל לטובת יהודי רוסיה הנאנקים תחת המשטר הסובייטי{{הערה|1=ראו [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=142 חלק י"א אגרת ג'תתכח עמוד קט]: "מטרת נסיעתי לארה"ב לא היתה הייתה בשביל עזרת אחינו ברוסיא בלבד, ומפורש אמרתי קודם נסיעתי שנסיעתי אופי פרטי לה, גם אמרתי שחסידי אמריקא שלחו לי הזמנה לבא אליהם וגם שלתו לי על הוצאות הדרך. ובאמת דעתי שנסיעתי, בהנוגע לחסידים וחסידות היתה הייתה צריכה להביא תוצאות טובות, בעה"׳י'י, וחחסידים היו צריכים להבין הדבר ולאחוז באמצעים לעזרני, וכלנו יתד היינו יכולים לעשות בדק חבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים וחהסידות, אמן כה יאמר ה'".}}.

במידה רבה, ביקור זה היווה את הבסיס והיסוד להתיישבותו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית עשר שנים מאוחר יותר, בעיצומה של [[מלחמת העולם השניההשנייה]] ב[[ט' אדר ב' ת"ש|ט' אדר שני ת"ש]].

עם שחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הרבי הריי"צ|מאסרו]] ואילוצו לצאת מגבולות ברית המועצות, החל אדמו"ר הריי"צ לפעול במקביל לשמירת הגחלת היהודית ברוסיה על ידי עידוד החסידים שנותרו מעבר למסך הברזל והעברת הוראות חשאיות עבורם, וכן ליצירת דעת קהל עולמית וגיוס כספים לתמיכה בפעילות היהודית מעבר למסך הברזל.

ב[[כ"ו שבט]] [[תרפ"ט]] כתב מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ר' [[חאטשע פייגין]] לראש [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"בארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] כי לטובת פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ נוצר מצב כי ישנו הכרח בעריכת מסע בארצות הברית, וביקש ממנו להכין את הדרוש לעריכת המסע.

בהמשך לכך, נערכה אסיפת היערכות והכנה ב[[ד' ניסן]] אליה נקראו חסידי חב"ד בארצות הברית, ותוצאותיה דווחו לאדמו"ר הריי"צ שכתב ב[[כ"ז ניסן]] מכתב כללי אל חסידי חב"ד במדינה: {{ציטוטון|הסכמתי למאות בעזרתו ית' יתברך בקשת אנ"ש שי' לבוא צלחה אל מדינתם הט' על משך איזה זמן, כמובן כאשר יסודרו כל עניני ההוצאה הדרושה בעתה ובזמנה ובזריזות, בכדי להגיע אל המועד המוגבל בהצלחה, לטובה ולברכה}}.

בראש חודש [[אלול ]] החלו להתפרסם בעיתונות היהודית מודעות הקוראות לציבור לבוא ולהקביל את פניו של אדמו"ר הריי"צ, וכן נשלח מכתב לראשי ולרבני הקהילות ברחבי ארצות הברית:

{{ציטוט|תוכן=בא היום שקוינו וצפינו אליו בכליון ע־ינים, ואתנו יחד כל עם ישראל. יום ג', י"ב [[אלול ]] (17 לספטמבר) הוא היום שבו אנו מקוים לקבל פני גאון ישראל וקדושתו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ שניאורסאן שליט"א, המפורסם בעולם בשם הרבי מליובאוויטש, הבא אלינו. חג יהיה היום הזה לבל אחינו בני ישראל בארה"ב, בו נכונים רבבות אלפי ישראל מכל קצוי המדינה לזכות לקבל פני מגינה ולוחמה חגדול של התורה והיהדות המוסר נפשו בשביל כל הקדוש לעם ישראל . . תנו כבוד לתורה! הכינו וחושו לבוא להשתתף יחד עם כל גאוני וגדולי מדינתנו בקבלת פנים הנהדרת אשר תערך בשבילו! השם יתברך יעזרנו למצוא בהופעת צדיק דורנו נחם והתעודדות בצערנו הגדול של אומתנו, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.|מקור=}}

בזמן בו טרחו חסידי חב"ד בארצות הברית בהכנות לקראת בואו, ערך אדמו"ר הריי"צ את [[מסע אדמו"ר הריי"צ לאר לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]] שהסתיים ב[[ט"ז אב]], ולאחריו נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לבאדען שב[[גרמניה]], בה התעכב מיום רביעי [[כ"ב אב]] עד יום שני [[ד' אלול]].

בו' [[אלול ]] נסעו אדמו"ר הריי"צ והרש"ג מפריז להאווער, שם עלו על ספינה שנסעה שהפליגה לארצות הברית. לנסיעה להפלגה זו הצטרפו ר' [[מרדכי דובין]], חתנו [[הרש"ג]], ודודו הרב [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|משה הורנשטיין]], בעוד מזכיריו האישיים ר' [[חאטשע פייגין]] ור' [[חיים ליברמן]] נסעו מספר ימים קודם לכן.

הנסיעה ההפלגה ארכה כשבוע, והגיעה לחופי ארצות הברית ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]]. ראשונה קיבלו את פניו של אדמו"ר הריי"צ, קבוצת חסידים ששטו לקראתו בסירה קטנה כדי שלא יצטרך להמתין עם שאר נוסעי האוניה על המזח. בין המקבלי פנים נמנה ר' [[שמואל אליעזר נלסון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/27.htm זכרון לבני ישראל פרק כ"ז].}}.

[[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, השתכן בבית בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ומשם עבר אל בית ששכר עבורו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] באמצעות ידידו ר' גבריאל דבורקין בבית מספר 184 ברחוב ברוקלין שבשכונת [[קראון הייטס]] שהיתה שהייתה אז מרכז יהודי-מודרני, ואת התושבים בו הגדיר הרב ג'ייקובסון כ"מקום מגורי העשירים והמתיוונים".

חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא אדמו"ר הריי"צ לאסיפת רבנים מיוחדת שנערכה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מס]ר מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]]. בין הרבנים החשובים שהגיעו לאסיפה זו היה הרב [[אליעזר סילבר]] שכאשר הגיע לפגוש באדמו"ר הריי"צ הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: "אני מקבל כסף רק מחסידים"{{הערה|מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי [[הריי"צ]] עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה ("[[דמי מעמד]]") הוא מקבל רק מחסידים.}}, ומאז אותה פגישה העריץ הרב סילבר את אדמו"ר הריי"צ והתקרב אליו מאד, וסייע רבות למוסדותיו ופעולותיו.

ביום ===בחזרה לקראון הייטס===ב[[יום כיפור ]] שהה אדמו"ר הריי"צ במשך כל המעת-לעת בבית הכנסת, ובימי חג הסוכות שהה בדירתו שב[[קראון הייטס]], שם גם התוועד והתפלל עם חסידי חב"ד שבאו לשהות במחיצתו. במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת [[ברונקס]], אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו. ב[[כ"ה תשרי]] הוזמנו אנ"ש להתוועדות מיוחדת בביתו של הרבי, ובהמשך לאסיפה זו בה עורר הרבי על הסדר הנדרש באגודת חסידי חב"ד, נערכה חלוקה של חסידי חב"ד לפי אזורים ומחוזות, ואנ"ש נרשמו בפנקסים מיוחדים והתחייבו לקיים את תקנות האגודה, כאשר בראש הפנקסים רשם אדמו"ר הריי"צ בכתב ידו: {{ציטוטון|"ובגלל הדבר הזה יברך השי"ת אותם, ביתם, זרעם, וזרע זרעם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר"}}.

בכ"ה תשרי הוזמנו אנ"ש להתוועדות מיוחדת בביתו של הרבי, ובהמשך לאסיפה זו בה עורר הרבי על הסדר הנדרש באגודת חסידי חב"ד, נערכה חלוקה של חסידי חב"ד לפי אזורים ומחוזות, ואנ"ש נרשמו בפנקסים מיוחדים והתחייבו לקיים את תקנות האגודהבסיום חודש [[חשון]] חזר ר' [[מרדכי דובין]] ללטביה, כאשר בראש הפנקסים רשם ואילו אדמו"ר הריי"צ בכתב ידו: נותר עם שאר בני הפמליה לעסוק בעניני הכלל ובחיזוק היהדות בארה"ובגלל הדבר הזה יברך השי"ת אותםב, ביתםכאשר הוא נפגש מידי יום עם דיפלומטים, זרעםסנאטורים, וזרע זרעם יחיוחסידי חב"ד ויהודים מכל שדרות העם, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר"מקבל אותם ל[[יחידות]] ומעורר על שמירת תורה ומצוות וביחוד על [[טהרת המשפחה]].

בסיום חודש חשון חזר ר' ב[[מרדכי דוביןראש חודש כסלו]] ללטביה, ואילו נערכה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ נותר עם שאר בני הפמליה לעסוק בעניני הכלל ובחיזוק היהדות ב[[וויליאמסבורג]] בבית הכנסת של הרב [[מנחם מענדל לוקשין]], חבר הנהלת אגודת חב"ד בארה"ב, ובהתוועדות זו השתתפו כחמשת אלפים איש, בתוכם רבני השכונה ורבנים נוספים מכל האזור, כאשר הוא נפגש מידי יום עם דיפלומטיםבית הכנסת עצמו כולל העזרת נשים היה מלא מפה לפה, סנאטוריםבעוד מאות אנשים נותרים בחוץ, חסידי חבורק בקושי הצליחו פקידי המשטרה המקומית לפלס דרך עבור אדמו"ר הריי"ד ויהודים מכל שדרות העם, מקבל אותם לצ עד הבימה. ב[[יחידותי' כסלו]] ומעורר על שמירת תורה ומצוות וביחוד על נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לשכונת ברונקס, שם ערך התוועדות בבית הכנסת של הרב [[טהרת המשפחהאליעזר פרעדמעסקי]]שברחוב וושינגטון.

[[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרבי הריי"צ בפילדלפיה]]ב[[י"ג כסלו]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. עם בואו לעיר, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית{{הערה|היכל בו הוכרזה מגילת עצמאותה של ארצות הברית. ציור הבנין מודפס על גב השטר של ה-100$, וציור האסיפה שנערכה בו מודפס על גב השטר של ה-2$.}}, וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה"ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור{{הערה|פעמון רב עוצמה, בו השתמשו על מנת לכנס את תושבי העיר לשמוע על הכרזת עצמאותה של ארצות הברית, שחרטה על דגלה מאז הקמתה חופש דת וחירות אישית, וכן חרוט עליו הפסוק מספר ויקרא: "וקראתם דרור בארץ".}} המוצב מול הבנין, עליו הניח זר פרחים כשהוא מכריז: "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק". במשך כל יום זה, התענה אדמו"ר הריי"צ כשהוא מסביר לרב [[ניסן טלושקין]] שהטעם לכך הוא ש"מכבוד לא צריך להינות"{{הערה|"כבוד דארף מען אויסדארען".}}, וכן נהג בכל פעם שהגיע לעיר חדשה וערכו עבורו קבלת פנים{{הערה|עדותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], נדפסה ב[[תולדות חב"ד בארה"ב]] פרק י"ג.}}. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אשר המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם. עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, וב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה, שם נותר לעיסוק אינטנסיבי בצרכי הכלל באמצעות מכתבים ששיגר למקורביו ואנשיו ברחבי העולם, כשמידי יום הקדיש ארבע שעות מידי ערב לקבלת אנשים פרטיים ל[[יחידות]]. ב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. ===הנסיעה לבולטמורלבולטימור{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קונטרס הסוקר את הביקור]}}===[[קובץ:אדמור הרייצ ומושל מרילנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ וחתנו [[הרש"ג]] עם מושל מדינת מרילנד מר אלברט ריטשי]]===התכנון המקורי לנסיעה ל[[בולטימור]] היה ב[[ה' טבת]], אך עקב סיבות שונות נדחתה הנסיעה הראשונה לוושינגטוןבשבוע נוסף, וב[[י"ב טבת]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[בולטימור]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|3197|artdays|סכנה חב"דית בבולטימור ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|י"ז בטבת תשע"ה}}}}. אף שהקהילה החב"דית בעיר הייתה קטנה ביותר, כיהן כרב העיר הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]], ונערכה עבור אדמו"ר הריי"צ קבלת פנים חגיגית בהשתתפות מאות ואלפים מתושבי העיר. חגיגת הפנים תוכננה להתקיים בבניין העירייה המקומי בהשתתפות משלחת נכבדי העיר ובראשם ראש העיר מר ויליאם פרדריק בראונינג שהיה אמור להעניק לו כאות כבוד את [[מפתח העיר]]. לפועל, ראש העיר איחר להגיע, ובשל כך התכניות השתבשו והמפתח לא נמצא, ובמקום זה העניק ראש העיר כשי ספר על תולדות העיר בחתימת ידו{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|52525|80 שנה לביקור הריי"צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל||ה' שבט תש"ע}}.}}. במשך שלושת השבועות בהן שהה בעיר, התגורר בבית שנשכר עבורו ב-2343 יוטא פלייס, ומידי יום קיבל אנשים ל[[יחידות]] במשך שלוש שעות מהשעה 6 ועד השעה 9 בערב. למרות זאת, מאות אנשים צבאו סביבות הבית במשך כל היום, והבית הפך למוקד משיכה עבור יהודי העיר, כאשר גם רבים מבני המעמד העליון נכנסו אל הרבי לפגישת ייעוץ וברכה. ב[[י"ג טבת]] נסע אדמו"ר הריי"צ לניו יורק למשך יום אחד. ב[[ליל שישי]] [[כ"ד טבת]] נערכה התוועדות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בבית כנסת גדול בעיר, בהשתתפות כ-800 אנשים, בהם כל רבני העיר כולל הרפורמים שבהם, וכן הצטופפו בעזרת נשים כ-400 נשים. במהלך רוב ההתוועדות דיבר אדמו"ר הריי"צ באידיש, וכן אמר מאמר שהחל במילים 'יהי ה' אלוקינו עמנו'{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2994801 קונטרס עם המאמר, בצירוף מכתב בו מתאר אדמו"ר הריי"צ את ההתוועדות ותוצאותיה].}}. ביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]], ואף התוועד שם בשבת, כאשר זמן שהותו שם הוקדש לעבודה ציבורית בלבד וכמעט ולא נפגש עם אנשים פרטיים למעט דמויות ציבוריות בעלות השפעה. ===הנסיעה לשיקאגו ודטרויטל[[שיקגו]] ו[[דטרויט]]==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[דטרויט]][[בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו]]}}ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות (פופצעהן) קהל עצום של כחמשת אלפים אנשים, בהם רבנים ופוליטיקאים חסידים ותושבי העיר. הצפיפות הייתה גדולה עד כדי כך, שהשוטרים היו צריכים לעמול יותר מחצי שעה כדי לפלס דרך למעברו של אדמו"ר הריי"צ. ברחבה שמחוץ לתחנת הרכבת נעמד אדמו"ר הריי"צ על מקום גבוה ובירך את הקהל. בסך הכל נותר אדמו"ר הריי"צ בעיר במשך קרוב לחודשיים, כולל ימי חג הפורים וחג הפסח, ובמהלך זמן שהותו בעיר התקיימו התוועדויות ואסיפות רבות בהן נשא שיחות ודברי התעוררות ואמר מאמרים{{הערה|לקמן פירוט המאמרים והאסיפות שלא נכללו בגוף הערך: בליל שבת [[פרשת בשלח]] [[י"ז שבט]] אמר את המאמר 'דעו כי ה' הוא אלקים', ובמוצאי שבת [[פרשת יתרו]] [[כ"ד שבט]] אמר את המאמר 'אנכי ה' אלקיך' בבית הכנסת של ליובאוויטש בעיר. במוצאי שבת ראש חודש אדר התקיימה התוועדות בבית הכנסת צמח צדק בעיר, ואדמו"ר הריי"צ אמר שם מאמר [[דא"ח]] שהחל במילים 'אם כסף תלוה'. ביום רביעי [[ה' אדר]] נערך באנקעט חגיגי לאנ"ש בהשתתפות רבני העיר, וראש המדברים שם היה אדמו"ר הריי"צ.במוצאי שבת [[פרשת כי תשא]] [[שבת פרה]], אמר אדמו"ר הריי"צ את המאמר 'מים רבים' בבית הכנסת 'שערי תפילה', ולמחרת ביום ראשון [[כ"ג אדר]] ביקר את ה[[תלמוד תורה]] היהודי בעיר, כשבערב התקיים כינוס בבית הכנסת החב"די בעיר. במוצאי שבת פרשת החודש ב[[כ"ט אדר]] אמר את המאמר 'יחיינו מיומיים'. בליל שבת פרשת ויקרא ז' ניסן אמר את המאמר 'ומעין מבית ה' יצא'. בסעודת אחרון של פסח אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר שהחל במילים 'בורא ניב שפתיים' ובמוצאי שבת פרשת שמיני [[כ"ח ניסן]] השתתף באסיפה של אנ"ש בבית הכנסת החב"די ואמר את המאמר 'כל המאריך באחד'.}}. ביום חמישי [[כ"ט שבט]] נערכה עבור אדמו"ר הריי"צ קבלת פנים במשרד הרבנים בעיר, ובליל שבת [[א' אדר]] ערך אדמו"ר הריי"צ את סעודתו בשעה 11 בלילה, וכן למחרת החלה הסעודה בשעה מאוחרת ורק בשעה 4 אחר הצהריים התיישב אדמו"ר הריי"צ לסעודת שבת. בסעודות אלו השתתפו רבים מאנ"ש בעיר, ואדמו"ר הריי"צ שוחח עמם. ביום ראשון נערכה אסיפה גדולה בבית המדרש הגדול בעיר בהשתתפות כשלושת אלפים איש, שם דברו מספר רבנים ולאחריהם דיבר אדמו"ר הריי"צ. באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', וביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, עליהם התבטא מאוחר יותר במכתבו למשתתפי האסיפה כי "ברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינה חוזרת ריקם חס ושלום, כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק בו להתעורר לתורה ולקיום המצות". ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו. עקב הקביעות המיוחדת של [[חג הפורים]] באותה שנה, קיים אדמו"ר הריי"צ סעודת פורים קצרה לאחרי מנחה, ובסעודה שנערכה מאוחר יותר בלילה, אמר את המאמר 'זכור את אשר עשה לך עמלק'. הימים שאחרי חג הפורים הוקדשו לקיום פגישות אישיות עם רבנים עסקני ציבור שנאטורים וחברי קונגרס שהגיעו ל[[יחידות]] אישית אצל אדמו"ר הריי"צ, וביום שני [[י"ז אדר]] יצא אדמו"ר הריי"צ מביתו לבקר אצל חבר הקונגרס מר סאבאטה, ובמהלך הפגישה ביקש ממנו להשפיע על הקלת חוקי ההגירה לארה"ב, ונתינת רשות חופשית לרבנים ואנשי דת להגר לארצות הברית. ב[[כ"ז אדר]] שיגר [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב הרשאה ויפוי כח לרבי, שימכור עבורו את החמץ{{הערה|ככל הנראה הטעם לכך היה כדי שהחמץ יימכר באופן המהודר ביותר, בכל עיר לפי השעון הנהוג בה.}}. ב[[ראש חודש ניסן]] התקיים באנקעט חגיגי לכבוד אדמו"ר הריי"צ במלון מאריסאן, ולמחרת הוציא לאור קונטרס מאמרים שאמר במהלך ימי החורף לרגל יום ההילולא העשירי ל[[הסתלקות]]ו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], ובאותו ערב אף אמר מאמר חסידות לאחר תפילת המנחה שהחל במילים 'מה יפית'. במהלך ימי שהותו בשיקגו, התקשר אליו יהודי אמיד בשם ר' משה גילמן, והזמינו להתגורר בביתו במשך ימי חג הפסח. בליל הראשון של [[ליל הסדר]] החל אדמו"ר הריי"צ בעריכת השולחן בשעה שמונה וסיים בשעה אחת אחר חצות, ובלילה השני החל את ליל הסדר בשעה עשר וחצי בהשתתפות רבים מאנ"ש, בסביבות השעה אחת הלכו רבים מהם ונותרו רק כעשרים איש. אדמו"ר הריי"צ המשיך בעריכת שולחן הסדר ואמירת שיחות הקודש עד שלוש וחצי לפנות בוקר. בעקבות השפעתו של אדמו"ר הריי"צ במהלך ימי ביקורו בעיר, נוסד שיעור גמרא שנמסר על ידי החסיד ר' משה שאיעוויטש, שהמשיך שנים ארוכות לאחר הביקור ומשתתפיו זכו להתעניינות עקבית מאדמו"ר הריי"צ שבירך את אגודת הלומדים. בשבת האחרונה לפני נסיעתו הגיעו רבים לבית הכנסת החב"די בעיר לקבל ממנו ברכת 'צאתכם לשלום', וביום ראשון [[כ"ט ניסן]] נסע לתחנה הבאה במסעו ב[[דטרויט]]. גם כאשר יצא את העיר נאספו חסידים ותושבים רבים ללוותו, ואדמור הריי"צ נפרד מהם באומרו: "כאשר אני אלמד ואתם תלמדו - ניזכר אחד בשני".

 ===הנסיעה השניה לוושינגטון===בשבועות האחרונים לביקור שהה הרבי במלון ניוטון. ב[[י"ב תמוז]] חגג אדמו"ר הריי"צ את יציאתו מהמאסר בהתוועדות מיוחדת במלון. ב[[י"ג תמוז]] בשעה 12 בלילה יצא אדמו"ר הריי"צ לעבר וושינגטון להיפגש עם נשיא ארה"ב [[נשיאי ארצות הברית#הרברט הובר|הרברט הובר]], ולמחרת בשעה 7 בבוקר ב[[י"ד תמוז]] הוא הגיע לבית הלבן, ובשעות אחר הצהריים הוא נפגש עם הנשיא, בביקור זה הוא הודה על כל פעולותיו למעען יהודי ארה"ב וכן למען היהודים שגרים מעבר לים. ביום שישי [[ט"ו תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]].

==קטעים מועתקים לעריכהלקריאה נוספת==בי"ב אלול ה*'תרפ"ט הגיע הריי"צ לארצות הברית. מטרת מסעו לארצות הברית שארך כשנה הייתה כפולה לגייס כספים ליהודי רוסיה, ולעורר את יהודי ארצות הברית ללמוד תורה ולקיים מצוות. הוא ביקר בקהילות יהודיות בתשע מדינות. בחודש תשרי שהה בברוקלין וביקר בברונקס. בי"ג כסלו נסע לפילדלפיה ושהה שם חודש. בבואו לפידלפיה ערכו לכבודו טקס בהיכל העצמאות של ארצות הברית, הושיבו אותו על הכיסא עליו ישב הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון, והובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור עליו הוא הניח זר כשהוא מכריז כי "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק". במשך החודש הוא נסע פעמיים ליום לניו יורק להשתתף באסיפה מיוחדת שאירגנו לכבודו ובוועידת רבנים. בי"ב טבת נסע מפילדלפיה לבולטימור, מרילנד לשלשה שבועות. בכ"ז טבת נסע לימים אחדים לעיר הבירה וואשינגטון, ובה' שבט חזר למנהטן, ניו-יורק לשבועיים. בי"א שבט הגיע ברכבת לשיקגו לחודש. משיקגו נסע לכמה ימים (טמעבר לים' - י"ב אדר) למילווקי, ויסקנסון. עקב חולשתו שב לניו יורק לכמה שבועות ומשם יצא בכ"ט ניסן לדטרויט, בו' אייר נסע לסט. לואיס עד ט"ו באייר. בי"ט סיון נסע לבוסטון והסביבה עד ג' תמוז. בדרך חזרה לניו יורק עצר בווסטר, מסצמוסף 'וצצס לשעה קלה ונאם לפני קהל יהודי שבא לקבל את פניו, ובהמשך בתחנת הרכבת בספרינגפילד באו רבני העיר לקבל את פניו ובאותו ערב ערכו אירוע בעיר בהשתתפותו. את מסעו בארצות הברית סיים בביקור בבית הלבן בוושינגטון בפגישה עם הנשיא הרברט הובר בי"ד תמוז. בפגישה הודה הרבי לנשיא על מתן חופש דת ליהודי ארצות הברית[3[במחנה צבאות השם]].בכל מקומות ביקורו נפגש הריי"צ עם הקהילה היהודית, ביקר במוסדות היהודיים, ועם אנשי ציבור וממשל, חברי קונגרס, שופטים וראשי ערים. השתתף במגביות לעזרת יהודי רוסיה, בהם הצלחתו הייתה מוגבלת בגלל השפל הכלכלי ששרר באותה תקופה בארצות הברית. בנאומיו בציבור ובשיחות אישיות עורר על הקמת שיעורי תורה, קיום המצוות ושמירת ' ערב שבת. כמו כן הקים אגודות נשים שומרות טהרת המשפחה וסניפים של פרשת ואתחנן י' מנחם אב [[תש"אגודת חב"ד". במשך הביקור בחן את האפשרות להתיישב בארצות הברית אך בסופו של דבר החליט לשוב ולהשאר בריגה.פ]] עמוד 6בשובו לריגה ערך אספה כללית של רבני לטביה לדיון בשיפור מצב היהדות במדינה. בראש חודש אדר *[[תרצ"אמסע הרבי בארץ הקודש]] נסע לביקור בן תשעה ימים לרקשיק, ליטא. בכל יום קיבל קהל לשיחות אישיות משעות הצהריים עד שעות הלילה המאוחרות. מלבד חסידי חב"ד בעיר באו יהודים מכל החוגים מהעיר עצמה כמו הנהלת ותלמידי ארגון יבנה בליטא, אנשים רבים מעשרות עיירות הסביבה כגון קובנה, תלמידי ישיבות מהערים פוניבז' וטלז. לקבוצת נשים שדרשה שיחה לנשים בלבד מסר הריי"צ נאום מיוחד שבעקבותיו יסד בעיר ארגון נשים לשמירת טהרת המשפחה.באותה תקופה סבל הריי"צ מאובדן תחושה ברגלו ובקיץ '' נערך על ידי העיתונאי [[דוד זאב רוטנברג]] ויצא לאור בשנת [[תרצתשנ"אז]] נסע להתרפאות במרחצאות מרינבד כשבדרכו ביקר בישיבות בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד בפולין בורשה ובאוטבוצק.בתחילת תרצ"ב הקים ישיבת "תומכי תמימים" בריגה והביא מליטא את הרב מרדכי פוגרמנסקי, תלמיד ישיבת טלז לעמוד בראשה. הישיבה התקיימה כשנה בלבד.תקופת פולין]]

על השבת האחרונה לפני הנסיעה חזרה לאירופה, מספר הרה==קישורים חיצוניים==*'''מסע ליובאוויטש בקרב יהדות ארה"ח הרב ישראל דזייקאבסאן בזיכרונותיוב''', וזה לשונובתוך [http: ".//4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.בש"ק טרם נסיעתוnetdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master. נתאספו כל התלמידים התמימים להמלון (הוטל) שהתאכסן שם כ"ק אדמו"ר והתאכסנו שם וכ"ק אדמו"ר הבטיח לשבת בהתוועדות עם התמימים יחיpdf קידמנוך תחילה]'. התאספו כל התמימים במלון. שיערנו שאחר התפ' ישב כ"ק אדמו"ר התוועדות. אחר גמר התפ' ישבנו בא' מן החדרים ועשו קידוש. חשבנו שבקרוב יקראו לחדר כ"ק אדמו"ר להיכנס, אך כ"ק אדמו"ר האריך בתפילתו עד שעה החמישית אחר הצהריים ואח"כ התפללו תפילת המנחהבהוצאת ועד חיילי בית דוד, וכשנכסנו להתוועדות דיבר כתשרי תשע"ק אדמו"ר דברי תוכחה חדים יותר משעה וחציט, ממש לא היע' 32*''' לנו מקום לחתור להיכנס מפני בושת פנים[anash. אל החוף באו עם הרב ללוותו מלאכות מכמה קהילות ועיירותorg/brownsville-anash-mark-90-years/ ביקור בראנזוויל]''', כ"ק תיאור הביקור ותדפיס המאמרים שאמר אדמו"ר נאם לפני הנאספים ברכת פרידה ודברי עידוד..." עכ"ל הרה"ח הרב ישראל דזייקאבסאן. לפני נסיעתו חזרה לאירופה התקבל אצל הרבי הריי"צ בן שלמה, כתב העיתון היהודי בשפה האידיתבשהותו בשכונה - לרגל מלאות 90 שנה לביקור*'''[http: "דער מארגען זשורנאל" ולפניו הביע הרבי הריי"צ את כללות השקפתו על מצב היהדות בארה"ב ועל ביקורו בה//www.teshura. הריאיון המלא עימו פורסם בשעתו בגיליונו של העיתון מיום 16 ביולי, com/teshurapdf/BIKUR-DETROIT-1930 למניינם-regular.במשך ימי ביקורו של הרבי הריי"צ בארה"ב נבדקה האפשרות להתיישבותו בה. נראה שכמעט הדבר הוחלט לחיוב. ביום כ"ג סיון תר"ץ (1930 למניינם) כותב הרה"ח הרב שלמה זלמן הבלין (אשר שהה באותה העת בארה"ב) לבנוpdf 90 שנה לביקור דטרויט]''', בזה הלשון; "בעזהי"ת במשך חודש ימים ייסע כ"ק שליט"א חזרה לביתו צלחה לריגאחוברת המקבצת ידיעות שפורסמו על הביקור בשעתו, ובדעתו בעזהימאמרים שנשא אדמו"ת לקבוע דירתו בארהר הריי"בצ בעת הביקור, ויבוא חזרה משם עם ב"ב שיחיותמונות*'''מאה אלף יהודים יברכו על כך'''". עכ"ל הרה"ח הרב שלמה זלמן הבלין. הדיון באפשרות התיישבותו , התכנית להשתקעותו של הרבי הריי"צ בארה"ב היחל בימים האחרונים של ביקורו בשיקאגובארצות הברית כבר בביקור הראשון, כפי שמסופר בארוכה בעיתון היהודי בשפה האידית; "שיקאגער קוריער" בגיליונו מיום 29 באפריל, 1930 למניינם ובמספר מודעות ומכתבים שנשלחו בין אנשבועון בית משיח י' אדר תש"ש באותה התקופה.פ עמוד 18==גלריית תמונות==[*'''[קובץhttps:בולטימור//col.org.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[הרבי il/news/132117 כשהרבי הריי"צ]] בביקורו הראשון בארה"ב ב[[תרפ"ט]]]ץ יצא למסע של שנה סביב ארצות הברית • מרתק]''' {{COL}}*'''[[קובץhttps:אדמור הרייצ ומושל מרילנד//www.kedem-auctions.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמוcom/he/node/117454 שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו"ר הריי"צ וחתנו [[הרשץ בארה"ג]] עם מושל מדינת מרילנד מר אלברט ריטשי]][[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו"ר הרייב בשנת תר"צ]]]]''', אתר בית המכירות קדם {{מסעות רבותינו נשיאינו}}

{{מסעות רבותינו נשיאינו}}[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ]]