שינויים

{{אין תמונה}}ר' '''שרגא פייבל''' הכהן '''כגן קגן (קוגאן)''' (?-[[כ"ג אלול]] [[תשע"ה]]) היה מראשוני החסידים שפעלו להחזקת היהדות והפצת החסידות ב[[ברלין]], גרמניה.

נולד בטישעוויץ שליד העיר לודז׳ ב[[פולין]] לאביו ר' מרדכי הכהן קאגאן, במשפחה שהשתייכה לחסידות ל[[חסידות גור]].

כנער, למד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[משה אליהו גרליצקי]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] נמלט לרוסיהל[[רוסיה]]. לאחר המלחמה, בשנת [[תשי"ג]], [[התחתן ]] בחשאי בלנינגרד ב[[לנינגרד]] עם זוגתו יוכבד (יוכה) למשפחת גריבוב, חמיו היה לפני המלחמה מלמד חסידי ב[[נעוול]].

לאחר החתונה עברו בני הזוג ל[[ריגא]] והתגוררו בה במשך כעשר שנים, ולאחר מכן ניסו לעלות לארץ ל[[ארץ ישראל ]] כדי לחיות חיים יהודיים מלאים בגלוי. הם יצאו לפולין, והתעכבו בה למעלה משנה לצורך סידור מסמכים ואישורים, וכשראו שהדבר מתעכב, נסעו באופן זמני לאנטוורפן ל[[אנטוורפן]] עם שתי בנותיהם.

כשלא הסתדר מבחינה כלכלית, החל לנסוע לברלין ל[[ברלין]] לצורכי פרנסתו שם עבד אצל מכר מעיר הולדתו, תחילה נסע לבדו והיה חוזר מעת לעת לשהות עם משפחתו, ולאחר שמצא עבודה קבועה ומבוססת צירף אליו את בני המשפחה.

לאורך שנים רבות, החזיק בבעלותו מפעל לסרידת לסריגת סוודרים, ואף שלא התעשר מכך, היתה לו פרנסה בהרחבה, כשאת רובם המוחלט של הרווחים ניתב לפעולותיו בהחזקת יהדות ומעשי חסד בברלין וסביבתה.

בהמשך, בהשפעת הרב גליק, [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה בחודש תשרי תש"מ, וזכה לקירוב מיוחד כשהרבי הגיש לו את ידו הקדושה לשלום בעת שעבר [[חלוקת לעקאח|לקבל לעקאח]], ולאחר מכן בליל שמחת-תורה בעת ה[[הקפות]] פנה אליו הרבי ואמר לו: "עליך לעשות מברלין '[[ליובאוויטש]]'"!...{{הערה|לאחר ההקפה פנה אליו הרבי פעם נוספת, ושאל: "כבר עברו כמה דקות, האם ברלין

באיסרו באיסור [[חג הסוכות]], [[כ"ד תשרי]], נכנס ל[[יחידות]], וגם בה חזר [[הרבי ]] ועודד אותו לפעול בהתמסרות לחיזוק היהדות והחסידות בברלין, ואף ביקש ממנו למסור שלום בשמו לרבה של ברלין.

מאותה שנה ואילך, הצטרף באופן קבוע אל הרב גליק לשהות במחיצת הרבי בשמיני-ב[[שמיני עצרת ושמחת-]] ו[[שמחת תורה]].

בעקבות ביקוריו אצל הרבי הוסיף בפעולותיו להפצת היהדות בברלין, ובפרט עם הגעתם של יהודים רבים מברית המועצות בשנים הסמוכות, כאשר אחד הנושאים שעסק בהם במיוחד היה ארגון בריתות ליהודים, ילדים ומבוגרים, שלא נימולו ברוסיה, וכן חתונות יהודיות וסדרי [[פסח ]] ציבוריים, כשהכל על חשבונו הפרטי.

עסק באופן מיוחד בהכנסת ב[[הכנסת אורחים]], ומידי שבת אירח על שולחנות עשרות יהודים, ורבים התקרבו ליהדות בעקבות סעודות אלו.

כאשר הצליח לשכנע הורים לשלוח את ילדיהם לישיבות, מימן את נסיעתם מחוץ לגרמניה ל[[גרמניה]] ואת לימודים בישיבות, וכן דאג לתשלום משכורות למורים בתלמוד תורה שהוקם בברלין.

פעל להקמת [[מקווה ]] טהרה מהודר, בית הכנסת אורחים, ועוד.

עם הגעתם של [[שלוחי הרבי להשתקע בברלין]] לברלין, עזר להם בצעדיהם הראשונים, וסייע להם ככל יכולתו.

נפטר לאחר מחלה ממושכת ב[[כ"ג אלול]] [[תשע"ה]]. הלוייתו התקיימה כעבור יומיים, ויצאה מבית הלוויות שמגר לעבר בית העלמין הר הזיתים, שם נטמן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/92113 דיווח באתר COL].}}.

*בתו , מרת ייעטא קספר.*בתו , מרת איטא קאגאן.*בתו , מרת מאטל ארנאוו.

[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין הר בהר הזיתים]]