פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

שדי חמד (עריכה)

גרסה מ־12:44, 3 בנובמבר 2023

נוספו 5,210 בתים ,  12:44, 3 בנובמבר 2023
אין תקציר עריכה
{{ספר|שם=|תמונה=[[קובץ:ספר שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]|כיתוב=שער הספר בהוצאת ה'תרנ"ו|סוג=[[אנציקלופדיה]]|מאת=רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] מכונה החח"מ{{הערה|וככה חותם במכתבו}}|הוצאה=|שנת הוצאה=[[ה'תרנ"ה]]|מהדורות נוספות=[[ה'תרנ"ו]], [[ה'תש"ח]] ועוד|מספר כרכים=|מהדורה מוערת=|הסכמות=|כתבי יד=|פרשנים=|מקורות לכתיבת הספר=|ויקיטקסט=|היברובוקס=|הספרייה הלאומית=}}
[[קובץ:שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המחבר - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]]]]
הספר '''"שדי חמד"''' הוא ספר ערכים לנושאים הלכתיים ואקטואליים שנידונו בספרות ה[[שו"ת]]. הספר נכתב על ידי רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] ([[ז' בחשוון]] [[תקצ"ג]], 1833 - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]], 1905), רבם של יהודי חצי האי קרים ושל העיר [[חברון]]. הספר זכה להערכה רבה בקרב [[רבותינו נשיאנו]] ונדפס על ידי הוצאת [[קה"ת]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].
==תוכן ומבנה הספר==הספר כולל פסקים וחידושים וכללים בערכים בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. מבנה הספר מתבסס על מבנה אנציקלופדיה, המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן.
==הדפסת הספר כולל פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר "שדי חמד" הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. המחבר מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים. ==
==על המחבר=={{ערך מורחב|ערך=בחודש [[חיים חזקיהו מדיניאדר]]}}בתחילת הספר (בהוצאת קה[[תש"ת) הקדיש ח]] הביע [[הרבי מלך המשיחאדמו"ר הריי"צ]] מספר שורות לתולדותיו ולדמותו של המחבראת רצונו בהדפסת הספר. בין היתר מתאר באותו חודש פנה הרבי לרב [[דוד ברוורמן]]{{הערה|יושב ראש ועד כפר חב"ד}}, שניהל אז את המחבר בשלל ביטויים נדירים: הדפסת ספרי [[קה"עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו הנפלאה. בילדותו יצק ת]] ב[[מיםאירופה]] על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו"וביקש ממנו לברר את אפשרות הדפסת הספר ומחיריה.
עוד כותב לאחר קבלת אישור מהרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב שמשפחתו החזיקה בזכויות ההדפסה של הסט, החל הרבי להתעסק בעצמו בהוצאת הספרים לאור, במהדורה מפוארת ומשובחת{{הערה|בספר [[נלכה באורחותיו]] עמ' 254 הורה הרבי כי לפרט בקטלוג מסויים את המעלות המיוחדות שישנם בשדי חמד הוצאת קה"בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה ת}}. בין היתר, נוספו בהוצאה זו מפתחות כלליים לכל חלקי הסדרה: מפתח עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניומפתח מחברים וספרים. הדפסת הסדרה עלתה כסף רב. הספר את המימון הראשוני העניק נדיב בשם ר' צבי אליעזר קרויזר{{הערה|במכתב מ[[ז'שדי חמדבאדר א' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות]] [[תש"ח]] כותב לו הרבי אודות מעלת הסדרה: {{ציטוטון|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמןיחיד ורבים, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעתעל פי האחרונים ואחרוני אחרונים. גדולי עשירי רוסיא כבר לפני המלחמה האחרונה אזל הספר, והדפיסו אותו ב[[פולין]] בתרצ"ט-ת"ש.אבל יחד עם מליוני הקרבנות הקדושים, שנספו על ידי הרוצחים ימ"ש, הושמד גם ספר זה, כך שהנחיצות להחיות שוב ולהדפיס יקר מציאות זה, היא גדולה מאד}}.}}, ואת המימון העיקרי יותר העניק ה[[חסיד]] ר' [[יוסף רובינסון]]{{הערה|בהשתדלות ר' [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] ור' [[יעקב כ"ץ]] מ[[שיקגו]]. העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר"}}.
==הדפסת הספר==הסדרה הושלמה ב[[תשי"ב]] והרבי השתדל בהפצת הסדרה במקומות שונים. כאשר גורמים אחרים הדפיסו את ה'שדי חמד' ללא רשות מ[[קה"ת]], שלל הרבי תביעה משפטית כנגדם.
בחודש ב[[אדרראש חודש]] [[תש"חסיוון]] הביע [[אדמותש"ר הריי"צי]] את רצונו בהדפסת הספר. באותו חודש פנה הרבי לרב [[דוד ברוורמןהתוועדות עם הרבי|התוועד]], שניהל אז את הדפסת ספרי [[קה"תהרבי]] ב-[[אירופה770]]. התוועדות זו ציינה את סיום תשלום המשכנתא על 770, וביקש ממנו לברר את אפשרות הדפסת הספר ומחיריהבנדבת ר' יוסף רובינסון. לאחר קבלת אישור מהרב בערב ראש חודש התלווה מר רובינסון לרבי ל[[יהודה שמוטקיןהאוהל|אוהל]] מתל אביב שמשפחתו החזיקה בזכויות ההדפסה של הסט, החל הרבי להתעסק בעצמו בהוצאת הספרים לאורשם, במהדורה מפוארת ומשובחת{{הערה|בספר על פי הצעת ר' [[נלכה באורחותיוישראל ג'ייקובסון]] עמ' 254 הורה , התחייב לשלם את השלמת הדפסת סדרת שדי חמד. בהתוועדות עצמה הסב רובינסון ליד הרבי, ובמהלכה פנה אל הרבי לפרט בקטלוג מסויים את המעלות המיוחדות שישנם וביקש "לבאר עניין בשדי חמד הוצאת קה"ת}}. בין היתר, נוספו בהוצאה זו מפתחות כלליים לכל חלקי הסדרה: מפתח עניינים, מפתח מחברים וספרים.
הדפסת הסדרה עלתה כסף רב. את המימון הראשוני העניק נדיב בשם ר' צבי אליעזר קרויזרהרבי הגיב כי "עבור ההוצאה-לאור של השדי-חמד ראוי היה לערוך התוועדות מיוחדת", ואז ביקש שיביאו לו כרך של שדי חמד{{הערה|במכתב מהרבי הוציא מכיסו את מפתח חדרו ומסרו לרב [[ז' באדר איהודה לייב גרונר]]. הורה להם להביא מחדרו כרך אחד של השדי-חמד. על השאלה "איזה כרך?", השיב הרבי, "איזה שיעלה בידך"...}} משהובא כרך, עלעל בו הרבי, הצביע על נקודה מסויימת שנתבארה בו (ב"מערכת ד'מינים") בנוגע לתשלום מיידי עבור [[אתרוג]] . הרבי הזכיר את מנהג [[תשאדמו"ר הריי"חצ]] כותב לו הרבי אודות מעלת הסדרה: שלא לשלם מיד, וביארו{{ציטוטוןהערה|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו קישור לשיחה: [בנמעןhttps://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, הינו אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים}}.
כבר לפני המלחמה האחרונה אזל הספרבמהלך הכנת הספרים במהדורתם המחודשת ע"י הוצאת קה"ת הגיעה אל הרבי ידיעה שגורמים שונים במחנות הפליטים של גרמניה החליטו ליזום את הדפסת ה'שדי חמד' במתכונת המהדורה הישנה. באותה תקופה שוחח הרבי עם הרב יצחק דוד גרונר על הדפסת ה'שדי חמד' ותוך כדי הדברים הרבי התבטא בפניו בכאב ובצער על כל "השווייס און בלוט" [=זיעה ודמים] שהשקיע ב"שדי חמד". בכ"ו טבת תש"ט {{הערה|אגרות קודש, כרך ג, והדפיסו אותו בעמ' עט.}} כתב הרבי אגרת לר' דוד ברוורמן הממונה על הדפסת ספרי קה"ת בגרמניה: "יצא פה קול שמדפיסים בקעמפס [=מחנות הפליטים בגרמניה] את ה"שדי חמד", ומטובו להודיעני אם כן הוא, ולפרסם באופן אופיציאלי [פולין=רשמי]] בתרצ, שרשות ההדפסה שלנו הוא, וש"קהת" כבר מדפיסו".לאחר תקופה התברר התברר שאכן כן הוא והרבי {{הערה|אג"ק שם, שם עמ' קסב}} כותב כי "טמאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי-תחמד כמו שנדפס מאז"ש. אבל יחד הדפסה זו גרמה להפסד כספי ניכר לאחר שדמים מרובים הושקעו בהדפסה. תקופה מסוימת לאחר מכן, שוב נדפסו הספרים ללא רשות, והיו שהעלו סברא להגיש תביעה משפטית כנגד משיגי הגבול, אולם כאשר הרבי נשאל על כך הגיב בכתב יד קודשו בשולי אגרת מז' אדר שני תשי"א: "לנהל משפט ע"ד [=על דבר] השד"ח השדי חמד עם מליוני הקרבנות הקדושים... לדעתי אין כדאי". {{הערה| קונטרס אוצר החסידים, שנספו סקירה מקיפה אודות זכויות היוצרים של הוצאת קה"ת עלספרי רבותינו נשיאינו, עמ' 7-ידי הרוצחים ימ6, ושם צילומי כתי"ש, הושמד ק ממכתבי הרבי. וראו גם ספר זהבהתקשרות גליון 512, כך שהנחיצות להחיות שוב ולהדפיס יקר מציאות זה, היא גדולה מאדבמדור "ניצוצי רבי".}}.}}, ואת המימון העיקרי יותר העניק היש אומרים שמכיוון שהרבי שמע שהרב [[חסידמשה שטרן]] ר' [מדברצן [יוסף רובינסון]ראה בערכו]היה שותף לדבר (המהדורה נדפסה ע"י המדפיס פרידמן, יהודי הונגרי מניו יורק, אך הרב שטערן ערך את המהדורה והתקין לה מפתחות), הורה להימנע מכך משום כבודו של הרב שטרן {{הערה|בהשתדלות ר' [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] ור' המכלול, ערך שדי חמד}}. בשנת [[יעקב כתשנ"ץח]] ממכר הרב [[שיקגוישראל שמוטקין]]בנו של הרב יהודה שמוטקין את זכות ההדפסה להרב עזרא הלוי חטאבי המתעתד להוציאו לאור עולם ברוב פאר והדר{{הערה|ספר שדי חמד בתחילתו ירושלים תשנ"ח.}}.
הדפסת הסדרה הושלמה ב===התייחסות לספר בחב"ד===בתחילת הספר (בהוצאת קה"ת) הקדיש [[תשיהרבי]] מספר שורות לתולדותיו ולדמותו של המחבר. בין היתר מתאר הרבי את המחבר בשלל ביטויים נדירים: "בעוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו. בילדותו יצק [[מים]] והרבי השתדל בהפצת הסדרה במקומות שוניםעל יד חכמים ורבנים מפורסמים. כאשר גורמים אחרים הדפיסו את .. כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד' ללא רשות מ[[קה, שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו"ת]], שלל הרבי תביעה משפטית כנגדם.
===[[התוועדות]] מיוחדת===עוד כותב הרבי כי "בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו. הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת. גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר".
ב[[ראש ====התבטאויות של הרבי על המחבר====*"המחבר של הספר 'שדי חמד' היה יהודי ספרדי, צדיק גדול", דברי הרבי בראש-חודש]] [[סיוון]] [[תש"י]] [[התוועדות{{הערה|התוועד]] לפי גירסה נוספת הוסיף הרבי ב-[[770]]. [[התוועדות]] זו ציינה גם את סיום תשלום המשכנתא על [[770]]התארים "גאון, בנדבת רצדיק וכו'" - ' יוסף רובינסון. בערב [[ראש חודש]] התלווה מר רובינסון ל[[רבי]] ל[[האוהל|אוהל]], שם, על פי הצעת רימי בראשית' [[ישראל געמ'ייקובסון]]162.}}.*"פרק בפני עצמו הם מידותיו התרומיות, התחייב לשלם את השלמת הדפסת סדרת ענוותנותו וצדקתו - ומקצת מהם יש לראות בצוואתו שנדפסה בסוף ספרי שדי -חמד"{{הערה|הרבי ציין כך בראשי-פרקים ל"תולדות המחבר". ב[[התוועדות]] עצמה הסב רובינסון ליד [[}}.*הרבי]]מציין את ספרו 'אור לי', שהודפס על ידי הרב מדיני בשנת תרכ"ח תוך העלמת שמו כמחבר - "לגודל ענוותנותו", ובמהלכה פנה אל ואומר שהספר "כולל תשובות ופלפולי דאורייתא בסגנונו הצח". ובהמשך כותב: "ויאצל מרוחו עליהם - על יהודי קרים שאצלם שימש ברבנות ל"ג שנים - וישרש גם מידות טובות בלבותם".*בנוגע לאישיותו המיוחדת ("ואופייני הוא") כותב הרבי וביקש : "לבאר עניין בשדי חמדאשר את שלוש בנותיו השיא לתלמידיו מופלגי תורה בעלי מלאכה. האחד - סנדלר, השני - חייט, השלישי - עושה כובעים".
הרבי הגיב כי "עבור ההוצאה-לאור של השדי-חמד ראוי היה לערוך [[התוועדות]] מיוחדת", ואז ביקש שיביאו לו כרך של שדי חמד{{הערה|מסופר כי הרבי הוציא מכיסו את מפתח חדרו ומסרו לבחורים. הורה להם להביא מחדרו כרך אחד של השדי-חמד. על השאלה "איזה כרך?", השיב הרבי, "איזה שיעלה בידך"...}} משהובא כרך, עלעל בו הרבי, הצביע על נקודה מסויימת שנתבארה בו (ב"מערכת ד' מינים") בנוגע לתשלום מיידי עבור [[אתרוג]]. הרבי הזכיר את מנהג [[אדמו"ר הריי"צ]] שלא לשלם מיד, וביארו.==לקריאה נוספת==
*התקשרות גליון 510 | רבי חיים-חזקיהו מדיני וסדרת ספריו - 'שדי חמד'.
התקשרות גליון 512 | 'שדי חמד' - "אנציקלופדיה חשובה ביותר".
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CRzsQfT6irXjelLpg8C1Zeso5ZJtGdWj/view הערות ביבליוגרפיות - שדי חמד]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשפ"ג עמוד 236{{הערה|ראו שם בהערה 1 רשימה של הגליונות שפרסמו עד עתה האברכים העוסקים מטעם קה"ת בההדרת השדי חמד.}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרים תורניים]]
משתמש אלמוני
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/326999...643009"