שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)]]}}[[קובץ:יפהשבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]]הרה"ח הרב '''ישראל יפה''' נולד לאביו יצחק יפה. (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]. ") (? - [[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]]), היה אחד מבין מייסדי הישוב ממייסדי היישוב החב"די ב[[חברון]], מראשוני החסידים של אדמו"ר הזקן ומגדולי תלמידיו.

היה אחד מהחתומים על ==תולדות חיים==נולד ב[[תקנות לאזניארוסיה]] בשנת בסביבות שנת [[תקנתק"י]] לרבי יצחק יפה, (ר' יצחק קפוסט), מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים"ו. היה מתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערת שוליים|, ומקורבו של [[אגרות קודש אדמוהאדמו"ר הזקן]] אגרת לא.}, מייסד [[חסידות חב"ד]].

בנו ר' אפרים רשום במפקד ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס ב[[עיירה]] [תקצ"ט[קאפוסט]] שהוא בן מד. שעלה מקאפוסט בשנת ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר '[[תקפשבחי הבעש"גט]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' שנים. הוא היה ממונה ב", וכן את [[כולל חבסידור אדמו"דר הזקן]]ומחבר הספר ". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תראור ישראל"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיו.

בנוסף לרר' ישראל ביפה היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ו]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר יצחק המדפיס מקאפוסט היה עוד ר' ישראל יפה מקאפוסט בחברוןהזקן]] אגרת לא.}}. מאוחר יותר, והמעניין הוא, שגם [[חג הגאולה י"ט בכסלו]] ב[[תקנ"ט]] הוא היה מדפיס בקאפוסט ומראשוני העולים מחב[[נישואין|נשא]] את ה[[אדמו"ד המתיישבים בחברון:ר הזקן]] על כתפיו.

במפקד תקצלאחר [[הסתלקות]] אדמו"ט רשום שהוא בן סדר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, שעלה בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[ארץ הקודשליובאוויטש]] לרבי לשמוע [[דא"ח]] בשנת , אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע [[תקדא"פח]]מהרבי. במפקד על כך ענה לו [[תרטאדמו"ור האמצעי]] רשומה אלמנתו גיסאשהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.

הוא חתום על אגרת לכ"ק ר' ישראל עלה לחברון בשנת [[אדמותק"ר הצמח צדקפ]] משנת , ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו [[תקצ"א]]{{הערת שולייםארץ הקודש|[[מגדל עזארצה]] ע' תקיטכדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד.}} "כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל יפה הקטן מקאפוסט"בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. בכתב השד"רות לריי"ל משיוף, משנת תר"ד הוא חותם {{ציטוטון|רבי ישראל בלא"א המנוח א"ש פייווש יפה זללה"היה ראש ה}}. מכאן נודע שהוא המדפיס השני מקאפוסט, שהדפיס בשנת [[תקע"ו]] את [[שולחן ערוך אדמוכולל"ר הזקן]]הראשון בחברון, או"ח חונשא בתואר "א-ג {{ציטוטון|בדפוס האחים המשותפים המופלגים הנגידים מהורממונה דעיר הקודש חברון"ר יהודא נ"י ומו' ישראל נ"י בני המנוח מו' א"ש פייווש יפה זצללה"ה}}.

שני ר' לרבי ישראל יפה ולאשתו שפרינצא היו בקאפוסט. שניהם מדפיסיםשישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שהדפיסו בין השאר את ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשמואל ושלמה זלמן. שניהם בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לאה"ק על פי ציוויו של אדמו"ר האמצעי והתיישבו בחברון. האחד, הוא הגדוללארץ יחד עם רבם, שיצא כשד"ר ונפטר לפני שבט תקפ"ט והשני חותם הקטן ונפטר לפני שנת רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת [[תקטתקל"וז]].

ועוד ר' ישראל יפה שלישי היה בחברון, שעלהאשתו שפרינצא, יחד עם אביו בתו של ר' מרדכימשה, בשנת נפטרה ב[[תקצי"גח מנחם אב]] (לא מקאפוסט אלא משקלאוו).

בנו ר' [[אפרים יפה]] רשום במפקד [[תקצ"ט רשומים האב ר' מרדכי, ]] שהוא בן נח, 44. שעלה לאהמקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ק משקלאב בשנת תקצד]]"א, ובנו . ר' ישראלאפרים נפטר בתאריך [[ז' תמוז]], בן כה, שעלה משקלאב בשנת תקצבין השנים [[תר"ו]]-[[תר"ט|ט]]. ובמפקד [[תר"ט]] רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. חאשע אשתו נפטרה ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"גה]], נשוי עם בן ובתבהיותה בגיל תשעים.

ר' מרדכי חתום על כתב השדנפטר ב[[כ"רות משנת ג מנחם אב]] [[תקצתקפ"דח]].  ==ראו גם==*[[ישראל יפה (הקטן)]]{{הערת שוליים|שריד ופליט ע ==לקריאה נוספת==*' 61.}}. על שטר הרשאה לדון בירושלים משנת תר"ג ועל אגרת לפקוא"מ משנת תר"ד.''דורות של חסידים''' עמוד 115 ואילך