שינויים

הרב '''ישראל יפה''' (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]") (? - [[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]]), היה אחד מבין מייסדי הישוב ממייסדי היישוב החב"די ב[[חברון]], מראשוני החסידים של אדמו"ר הזקן ומגדולי תלמידיו.

==תולדותיותולדות חיים==נולד ברוסיה ב[[רוסיה]] בסביבות שנת [[תק"י]] לרבי יצחק יפה, (ר' יצחק קפוסט), מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ומקורבו של רבי שניאור זלמן מלאדי[[האדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

רבי ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס עברי בעיירה ב[[עיירה]] [[קאפוסט הסמוכה לשקלוב שבמחוז ויטפסק בבלארוס]]. רבי ר' ישראל יפה הדפיס בין היתר את ספר '[[שבחי הבעש"ט]]', וכן את [[סידור של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאהאדמו"ר הזקן]] ומחבר הספר "אור ישראל".

רבי ר' ישראל יפה נזכר בתולדות החסידות אף כאיש אשר נשא את האדמו"ר בעל התניא היה אחד מהחתומים על כתפיו לאחר שהאדמו[[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ר שוחרר מבית הכלא בשנת 1799. לאחר פטירת האדמוו]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לא.}}. מאוחר יותר, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה[[חג הגאולה י"אדמור האמצעיט בכסלו]] ב[[תקנ" רבי דוב בר שניאורסון לעלות לארץ ישראל. בתחילה ט]] הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל בטענה שהוא מתגורר בקאפוסט תמיד יכול הוא לקפוץ לליובאוויטש להרבי לשמוע דא"ח אבל אם הוא יסע לחברון הוא לא יוכל להגיע לשמוע דא"ח מהרבי. על כך ענה לו [[נישואין|נשא]] את ה[[אדמו"ר האמצעי שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו. ר'ישראל יפה הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לחברוןהזקן]] על כתפיו.

לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה עלה מהעיירה קאפוסט לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבדה[[אדמו"ר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוס בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש הבטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[ליובאוויטש]] לרבי לשמוע [[דא"כוללח]], אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע [[דא" הראשון בחברון, ונשא בתואר ח]] מהרבי. על כך ענה לו [[אדמו"ממונה דעיר הקודש ר האמצעי]] שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון".

לרבי ר' ישראל יפה ולאשתו שפרינצה היו שישה בנים: אפריםעלה לחברון בשנת [[תק"פ]], אהרן משהונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו [[ארץ הקודש|ארצה]] כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, דודפרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, מרדכי, שמואל ושלמה זלמןשימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת 1777-התקלישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון"ז יחד עם רבם רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים.

היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת [[תקנתקל"וז]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לא.}}.

אשתו שפרינצא, בתו של ר' משה, נפטרה ב[[י"ח מנחם אב]]. בנו ר' [[אפרים יפה]] רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן מד44. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' 3 שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". ר' אפרים נפטר בתאריך [[ז' תמוז]], בין השנים [[תר"ו]]-[[תר"ט|ט נפטר ]]. ובמפקד [[תר"ט ]] רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיוחאשע אשתו נפטרה ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ה]], בהיותה בגיל תשעים. נפטר ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]].  ==ראו עודגם==