שינויים

הרב '''ישראל יפה''' (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]") (? - [[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]]), היה אחד מבין מייסדי הישוב ממייסדי היישוב החב"די ב[[חברון]], מראשוני החסידים של אדמו"ר הזקן ומגדולי תלמידיו.

==תולדותיותולדות חיים==נולד ברוסיה ב[[רוסיה]] בסביבות שנת [[תק"י]] לרבי יצחק יפה, (ר' יצחק קפוסט), מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ומקורבו של רבי שניאור זלמן מלאדי[[האדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

רבי ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס עברי בעיירה ב[[עיירה]] [[קאפוסט הסמוכה לשקלוב שבמחוז ויטפסק בבלארוס]]. רבי ר' ישראל יפה הדפיס בין היתר את ספר '[[שבחי הבעש"ט]]', וכן את [[סידור של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאהאדמו"ר הזקן]] ומחבר הספר "אור ישראל".

רבי ר' ישראל יפה נזכר בתולדות החסידות אף כאיש אשר נשא את האדמו"ר בעל התניא היה אחד מהחתומים על כתפיו לאחר שהאדמו[[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ר שוחרר מבית הכלא בשנת 1799. לאחר פטירת האדמוו]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה"אדמור האמצעי" רבי דוב בר שניאורסון לעלות לארץ ישראל]] אגרת לא. רבי יפה עלה מהעיירה קאפוסט לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון}}. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוס ישראל בקמאוחר יותר, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה[[חג הגאולה י"כוללט בכסלו]] ב[[תקנ" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברוןט]] הוא [[נישואין|נשא]] את ה[[אדמו"ר הזקן]] על כתפיו.

לרבי לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה ולאשתו שפרינצה היו שישה בנים: אפריםעל ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, אהרן משהבטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[ליובאוויטש]] לרבי לשמוע [[דא"ח]], דודאבל אם הוא ייסע לחברון, מרדכי, שמואל ושלמה זלמןהוא לא יוכל להגיע לשמוע [[דא"ח]] מהרבי. על כך ענה לו [[אדמו"ר האמצעי]] שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת 1777-התקל"ז יחד עם רבם רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספיםישראל לעיר חברון.

היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] ר' ישראל עלה לחברון בשנת [[תקנתק"ופ]]{{הערת שוליים|, ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו [[אגרות קודש אדמו"ר הזקןארץ הקודש|ארצה]] אגרת לאכדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם.}}רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".

לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת [[תקל"ז]].  אשתו שפרינצא, בתו של ר' משה, נפטרה ב[[י"ח מנחם אב]]. בנו ר' [[אפרים יפה]] רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן מד44. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' 3 שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". ר' אפרים נפטר בתאריך [[ז' תמוז]], בין השנים [[תר"ו]]-[[תר"ט|ט נפטר ]]. ובמפקד [[תר"ט ]] רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיוחאשע אשתו נפטרה ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ה]], בהיותה בגיל תשעים. נפטר ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]].  ==ראו עודגם==